דלג לתוכן
plane
ברלין

אתרים באוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאוניםברלין

המרכז התיירותי וההיסטורי של ברלין משתרע לאורך השדרה הראשית אוּנטֶר דֶן לינדֶן, המובילה לאי המוזיאונים - המקום שבו ניצב במשך שנים הארמון המלכותי.

גלו מה שווה לראות ולעשות באוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים

ז׳אנדארמֶנמרקט
ז׳אנדארמֶנמרקט
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
הכיכר המקסימה בלב רובע מיטֶה נקראת על שם הז’נדארמים, גדוד העילית של חיל הפרשים הפרוסי, שאורוותיו שכנו בקרבת מקום. האזור החל להתפתח בסוף המאה ה־17, אז התיישבו בו הוּגֶנוֹטִים (פרוטסטנטים שנמלטו מצרפת), ולאורך השנים הוקמו בו מבנים דתיים ואזרחיים, שבזכותם נמנית הכיכר עם היפות ביותר בברלין. בשנים 1701-5 הקימו ההוּגֶנוֹטים את הקתדרלה הצרפתית (Französischer Dom), בקצה הצפוני של הכיכר - כנסייה קטנה, עם גג־רעפים אדום, בדמותה של כנסייה הוּגֶנוֹטית שנחרבה בצרפת. ב־1708 הושלמה מעברה האחר של הכיכר הקתדרלה הגרמנית (Deutscher Dom; בשמה הרשמי ‘הכנסייה החדשה’ – Neue Kirche), שנועדה לקהילה הקלוויניסטית דוברת הגרמנית באזור. שתי הכנסיות אינן קתדרלות במובן המקובל של המילה, שכן אף אחת מהן לא שימשה מעולם מושב להגמון; את השם Dom (המציין בגרמנית הן ‘קתדרלה’ והן ‘כיפה’) קיבלו רק בסוף המאה ה־18, כשהאדריכל קרל פון גוֹנטארט הוסיף לשתיהן מגדלים תאומים, מקורים בכיפות עגולות. התוספת נועדה ליצור בכיכר הרמוניה אדריכלית, בדוגמת הפּיאצָה דֶל פּוֹפּוֹלי ברומא. |תמונה_בטקסט672| בכנסייה הצרפתית, שחלל הפנים שלה צנוע וחסר ייחוד, מקיימים כיום תפילות וקונצרטים, ואילו מתחת לכיפה הצמודה שוכן המוזיאון ההוּגֶנוֹטי (Hugenottenmuseum), העוסק בתולדות הקהילה. אפשר גם לטפס לראש המגדל, המשקיף לתצפית נאה על העיר. הכנסייה הגרמנית, לעומת זאת, אינה משמשת עוד לצורכי דת, ויש בה תערוכה (משמימה למדי) על תולדות הדמוקרטיה בגרמניה. בין שתי הכנסיות משלים את הכיכר בית הקונצרטים (Konzerthaus) הניאו־קלאסי, אולי פסגת יצירתו של האדריכל הברלינאי קרל פרידריך שינקְל. המבנה הושלם ב־1821, אחרי שהתיאטרון הקודם באתר נשרף עד היסוד, ושימש את התיאטרון הממלכתי של פרוסיה עד מלחמת העולם השנייה. המבנה ניזוק קשות בהפצצות ורק ב־1984, לאחר סדרה של שיפוצים, נפתח מחדש כאולם קונצרטים למוזיקה קלאסית ולג’אז. פסלי־הארד החולשים על טור המדרגות מייצגים את כוחה של המוזיקה (נגנים רוכבים על אריה ופנתר), ומול הכניסה ניצב פסלו של המחזאי הנודע פרידריך שילֶר. מסביב לכיכר ובתחומה יש מספר בתי קפה עם שולחנות בחוץ, וכמעט בכל מזג אוויר תראו בה נגני רחוב, להטוטנים ומנפחי בלונים למיניהם, המשרים אווירה נעימה (גם אם ממוסחרת מעט). מסוף נובמבר עד ה־23 בדצמבר מתקיים בכיכר שוק חג מולד הנמנה עם הגדולים והמרשימים ביותר בברלין, ובקיץ נערכים בה לפעמים מופעי מוזיקה קלאסית תחת כיפת השמיים. |תמונה_בטקסט5407|
שער עשתורת
מוזיאון פֶּרגאמוֹן
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
בתחילת המאה העשרים, כשהתברר שהמוזיאונים הקיימים באי צרים מלהכיל את האוצרות הרבים שחשפו הארכיאולוגים, הוחלט להקים מבנה חדש עבור אוצרות אלה. במוזיאון (Pergamonmuseum), שנבנה לאורך 20 שנה והושלם ב־1930, מרוכזים האוצרות הגדולים והמרהיבים ביותר מאוספי המלכים והקיסרים של גרמניה, ולכן הוא נמנה עם האתרים שאין להחמיצם בברלין - גם אם אינכם חובבים נלהבים של מוזיאונים. מבנה המוזיאון נועד להזכיר מקדש יווני ובכך לספק הקשר למוצגים בפנים - אם כי בשנים האחרונות קשה להתרשם ממנו, כי החזית הישנה עוברת שיפוצים מקיפים, והכניסה הרשמית הועברה לגלריית ג'יימס סימון, מרכז המבקרים החדש של אי המוזיאונים. מזבח פֶּרגאמוֹן (Pergamonaltar), שעל שמו נקרא המוזיאון כולו, הוא מבנה אדיר־ממדים מהמאה השנייה לפנה”ס, שנתגלה בעיר היוונית פֶּרגאמוֹן (היום בֶּרגאמָה בטורקיה) ומוצג באולם ענקי שנבנה במיוחד עבורו. על הקיר שמול הכניסה הוצבו מדרגות־השיש שטיפסו אל חזית המזבח, ואילו שלושה הקירות האחרים מוקדשים לרצועת תבליט מרהיבה של קרב־האדירים בין האלים לבין הענקים, שעיטרה במקור את קירות המזבח. ילדים שלמדו על המיתולוגיה היוונית או קראו ספרים בנושא ייהנו לזהות בתבליט את הדמויות המוכרות של זאוס וחבר מרעיו. המזבח הוא גולת הכותרת של אוסף עתיקות יוון ורומא (Antikensammlung), אחד משלושה האוספים המוצגים במוזיאון. עוד באוסף זה: שער השוק של העיר הרומית מילֶטוּס (גם היא היום בטורקיה) ופסיפס יפהפה של אורפיאוס, הנגן המיתולוגי שחילץ את אהובתו מהשאול. האוסף השני, המכונה מוזיאון מערב אסיה (Vorderasiatisches Museum), כולל מוצגים מהתרבויות העתיקות של אשור, בבל, אכד והסביבה. על התצוגה חולש שער עשתורת (Ishtartor), אחד משערי העיר בבל, שנבנה בידי נבוכדנאצר במאה השישית לספירה, ונחשב בעבר אחד משבעת פלאי תבל. השער, שגובהו 14 מ’ ורוחבו 30 מ’, שוחזר על בסיס חלקים שנחפרו בעיראק, ואתו שוחזרה גם הדרך הטקסית המובילה אליו, המעוטרת בסמליהם של אלים בבליים קדומים. באולמות אחרים מוצגים בין השאר פסלי אלים עתיקים מתל ח’לף שבסוריה ומצבות אשוריות בנות 5000 שנה. אל תחמיצו גם את האוסף השלישי, המוזיאון לאמנות האיסלאם (Museum für Islamische Kunst), בקומה העליונה, המספק לתיירים מישראל הצצה נדירה לסגנון החבוי־מעין בתוככי המסגדים. עם המוצגים נמנים חדר מעוטר־לפרטים של סוחר מחאלֶבּ, גומחות־תפילה מאיראן, ביצורים של ארמון מדברי ממְשאטָה שבירדן ושטיחי־קיר מכל העולם המוסלמי. המוזיאון קל לניווט ומשולט היטב, ועם הכרטיס תקבלו מדריך־שמע מצוין במספר שפות, בהן אנגלית. מאז 2020 חובה לקנות מראש באתר האינטרנט כרטיס לשעה מסוימת. שימו לב: המוזיאון צפוי להיסגר למספר שנים החל מ=23 באוקטובר 2023. כדי להיערך לשטף המבקרים הצפוי לפני הסגירה ייפתח המוזיאון ליותר שעות מדי יום בשבועות שלפני הסגירה - בררו את שעות הפתיחה העדכניות באתר האינטרנט. |המסגרת|סגור לשיפוצים במסגרת תוכנית=העל לפיתוחו של אי המוזיאונים נערכים במוזיאון פֶּרגאמוֹן שיפוצים נרחבים, שבעקבותיהם נסגרו למבקרים אחדים מאולמות התצוגה של המוזיאון. הקורבן המשמעותי ביותר של השיפוץ הוא האולם בו מוצג מזבח פֶּרגאמוֹן עצמו, הסגור למבקרים מאז אוקטובר 2014 וייפתח מחדש רק ב=2025. על תכניות הפיתוח של אי המוזיאונים ועל כרטיסי הנחה, ראו תחת אי המוזיאונים.
אנדרטת משלוח הילדים
אנדרטת משלוח הילדים
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
בימים הקשים שאחרי ליל הבדולח, כשיהודי ברלין תרו נואשות אחר דרך כלשהי לעזוב את גרמניה הנאצית, יזם הסוחר היהודי וילפריד ישראל מבצע הצלה יוצא־דופן - הקינדֶרטרנספורט (Kindertransport). ישראל וחבריו בקהילה היהודית של בריטניה שכנעו את ממשלת הוד מלכותו להעניק אשרות כניסה לאלפי ילדים יהודיים מגרמניה שיועברו למשפחות אומנות; עם קבלת האישור אורגנו רכבות מיוחדות משטחי הרייך השלישי אל בריטניה, ומדצמבר 1938 עד ספטמבר 1939 הועברו באמצעותן כ־10,000 ילדים, שניצלו בדרך זו מידי הנאצים. סמוך לתחנת הרכבת Friedrichstr, שממנה יצאה הרכבת הראשונה של הקינדֶרטרנספורט, הוצבה בשנת 2008 אנדרטה עשויה ארד מאת הפסל הישראלי פרנק מָייזלֶר. באנדרטה, ששמה הרשמי הוא "רכבות לחיים – רכבות למוות", נראים שני ילדים עם מזוודה בדרכם לחיים החדשים בבריטניה, ולעומתם חמישה ילדים בבגדים מרופטים, המייצגים את אלה שנשלחו לכיוון ההפוך, אל מחנות הריכוז וההשמדה. הפסל משתייך לסדרה של אנדרטאות דומות שיצר מָייזלֶר בתחנות שבהן עברו משלוחי הילדים - בהן וינה, גדאנסק, רוטֶרדאם ולונדון.
שער בּראנדֶנבּוּרג
שער בּראנדֶנבּוּרג
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
בקצה אוּנטֶר דֶן לינדֶן ניצב שער ניצחון מרהיב, שהוא אולי הסמל המובהק ביותר של ברלין. השער המקורי, שהיה אחד מ־18 בחומת־המכס העירונית, הוחלף ב־1791 במבנה רב־רושם, השואב השראה מהשער המוביל לאקרופוליס באתונה. השער מורכב מ־12 עמודים בסגנון דוֹרי (שישה מכל צד), היוצרים חמישה מעברים. רק בארבעה נעשה שימוש יומיומי, כי במעבר האמצעי הורשו לעבור רק המלך ובני לווייתו. מעל העמודים הוצב פסל־נחושת של מרכבה רתומה לארבעה סוסים |הנטה|(קוואדריגָה, Quadriga)|סנטה| שיצר פסל החצר יוהן גוֹטפריד שאדוֹ; במרכבה נוהגת אלת השלום, המייצגת את תקופת השלום והשגשוג שידעה פרוסיה באותה תקופה. אותן שנים של שלום באו אל קצן 15 שנה אחרי בניית השער, כשנפוליאון כבש את פרוסיה ולקח את הקוואדריגָה לפאריז כשלל מלחמה. ב־1814, לאחר תבוסת נפוליאון, הוחזר הפסל לברלין והוצב מחדש, אבל בהתאם לאווירה באותם ימים, הוחלט כי הדמות תייצג מעתה את אלת הניצחון, ותישא את צלב הברזל (עיטור הגבורה הצבאי העליון) ואת הנשר הפרוסי. כך הפך השער לסמל העוצמה הצבאית של פרוסיה, ולכן עברו בו מצעדים צבאיים רבים, בהם גם מצעדי הראווה של גרמניה הנאצית. |תמונה_בטקסט5411| מ־1961 עד 1989 ניצב השער ב’רצועת המוות’ שלאורך חומת ברלין, וסביבו היה שטח ריק (המבנים האחרים באזור נהרסו בהפצצות). בשל מיקומו האסטרטגי, והעובדה שאיש לא יכול היה להגיע אליו ממערב או ממזרח (פרט לאורחים רמי־דרג ממזרח גרמניה, שעברו דרכו בליווי צבאי), סימל השער יותר מכל את טראומת החומה והחלוקה, ולכן היה גם המקום שבו נערכה החגיגה הגדולה ביותר עם נפילת החומה, בנובמבר 1989. כיום זהו המקום שבו חוגגים כל דבר בברלין – מראש השנה האזרחית עד זכייתה של גרמניה בגביע העולם בכדורגל ב־2014. במבנה־הצד הדרומי של השער יש לשכת מידע לתיירים (Berlin Infostore) ואילו בצפוני תוכלו לנוח מההמולה בחלל הדממה (Raum der Stille) - חדר קטן, מבודד לקול, שנועד לחשיבה שקטה.
האגף המצרי במוזיאון החדש
המוזיאון החדש
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
המוזיאון החדש (Neues Museum) התפרסם בזכות האוסף המצרי המוצג בו, אחד משלושת המובילים בעולם - אבל יש בו גם מוצגים רבים מהתקופה הרומית והגרמאנית (עד ימי הביניים), וקומתו העליונה מוקדשת בכלל לפרהיסטוריה. המבנה, שהושלם ב־1855, היה הראשון בפרוסיה שבהקמתו נעשה שימוש בטכניקות של בנייה מתועשת, בין השאר בשלד הברזל ובתקיעת היסודות באדמה הבוצית שלגדת הנהר. הוא נפגע קשות במלחמת העולם השנייה ועמד בחורבותיו עד שנות ה־80, אז בוצע בו שיפוץ ראשוני. בשנת 1997, לאחר איחוד ברלין, הופקד האדריכל הבריטי דיוויד צ’יפֶּרפילד על שיפוץ מקיף במוזיאון. צ’יפֶּרפילד בחר לשמר פרטים רבים ככל האפשר מהמבנה המקורי, בהם קירות ותקרות שנוקבו בחורי כדורים, ולשלבם במבנה המחודש. ב־2009 נפתח המוזיאון מחדש, והתוצאה נחשבת הישג אדריכלי מרשים; שימו לב במיוחד לשתי החצרות הפנימיות (המכונות ‘החצר המצרית’ ו’החצר היוונית’) ולטור המדרגות הראשי. האוסף המצרי מפוזר על פני שלוש קומות ומסודר באורח נושאי ולא כרונולוגי. עם החדרים המעניינים ביותר נמנים אוסף הפפירוסים המקיף; אולם ‘30 מאות’ המציג את התפתחות התרבות המצרית לאורך השנים וכולל גם את פסל ‘הראש הירוק’ המרהיב מתקופת המלך תלמי; וכמובן החדר המוקדש לנֶפֶרטיטי - פסל ראש־חזה יפהפה של מלכה מצרית, שנוצר בשנת 1340 לפנה”ס והיה למקבילה הברלינאית של המונה ליזה. הפסל, שהשתמר באורח יוצא־דופן, הועבר לכאן ב־1924. באוסף העתיקות הקלאסיות, המוצג בקומת הקרקע ובקומה שמעליה, מככבים מוצגים מהחפירות שנערכו בעיר האגדית טרויה, אבל השאר מעניין פחות ומסודר באורח אקראי למדי. מעניין יותר המוזיאון לפרהיסטוריה ולהיסטוריה עתיקה, בקומה העליונה, המוקדש לממצאים מתקופות האבן, הברונזה והברזל במרחב הגרמני ובאירופה כולה. הדובדבן שבקצפת הוא כובע הזהב של ברלין (חדר 305), שנראה כמו כובע מחודד של קוסמים ומעוטר בסימנים אסטרולוגיים; בימי קדם השתמשו בו לחישוב תנועות השמש והירח, כדי לתזמן את הזריעה והקציר, וייחסו לו סגולות מיסטיות. למרבה הצער, המוזיאון כולו פחות ידידותי למבקרים מהאחרים באי. סדר המוצגים אינו אינטואיטיבי, לוחיות־הסבר רבות כתובות בגרמנית בלבד ואין כמעט מקומות ישיבה. כדי לא להתעייף, מומלץ לקחת מפה בכניסה ולתכנן בעזרתה את סדר הביקור. על תכניות הפיתוח של אי המוזיאונים ועל כרטיסי הנחה, ראו תחת אי המוזיאונים.
כיכר פאריז
כיכר פאריז
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
פּאריזֶר פּלאץ, הכיכר הצמודה לשער בּראנדֶנבּוּרג, קיבלה את שמה בזכות הניצחון על נפוליאון, שבעקבותיו הוחזר פסל הקוואדריגָה מפאריז. בהיותה הלב התיירותי של ברלין, הומה הכיכר פעילות בכל שעות היום: להטוטנים, אמני רחוב ומדריכי תיירים מציעים את מרכולתם בכל פינה, וברחבה הגדולה נערכות בקביעות הפגנות רבות ומגוונות. במאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 שכנו בכיכר המלבנית, שנחשבה אז הכתובת היוקרתית ביותר בברלין, בעיקר שגרירויות, מלונות־פאר וארמונות עירוניים. מבנים אלה נחרבו ברובם (פרט לשער בּראנדֶנבּוּרג ולחלק קטן מארמון אָרנים, שם שכנה האקדמיה לאמנויות) בהפצצות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. בשל הקרבה לחומת ברלין נותרה הכיכר בשממונה עד ראשית שנות ה־90 – ורק אז, לאחר איחוד גרמניה, הוחלט לפתח אותה מחדש כמרכז עירוני, שבו יקומו בנייני משרדים, בנקים ומסעדות, לצד בניינים חדשים למוסדות ששכנו כאן בעבר. |תמונה_בטקסט5416| כדי לשמר את אחדותה הסגנונית של הכיכר קבעה העירייה מגבלות קשיחות על הבנייה החדשה, מה שהוביל את האדריכלים לפתרונות יצירתיים. אחד מהם, הקנדי־אמריקני פרנק גֶרי, תכנן את החזית של בנק דֶה.צֶט (DZ Bank) בפשטות משמימה, העומדת במגבלות – אבל בתוך הבניין שילח את הרסן ויצר מלוחות מתכת מעוקלים אולם כנסים שנראה כמו חיה פרהיסטורית או פסל סביבתי. גג הבניין, העשוי רשת־עכביש של לוחות זכוכית, נראה מלמעלה (למשל מכיפת הרייכסטאג) כמו זנב של לווייתן. |תמונה_בטקסט453| מימין לבנק שוכנת שגרירות ארה”ב ומשמאלו שובר את האחידות בניין הזכוכית והמתכת של האקדמיה לאמנויות (Akademie der Künste). האקדמיה, שנוסדה ב־1696, היא גוף ממלכתי לקידום האמנויות שהשתכן בכיכר החל מ־1907; במבנה הנוכחי שולבו שרידים מבניין האקדמיה הישן ובאולם האחורי (הנפתח לכיוון אנדרטת השואה) ניצב פסל־שיש של פרומתאוס שהוחבא בידי הרמן גֶרינג ונתגלה מחדש במהלך השיפוץ. בבניין האקדמיה מתקיימות תערוכות מתחלפות ויש בית קפה נעים וחנות לספרי אמנות. את הצד הדרומי של הכיכר משלים מלון אָדלוֹן (Hotel Adlon), המשתייך לרשת מלונות־היוקרה קֶמפּינסקי. במלון המקורי, שנפתח ב־1907, התארחו העשירים והמפורסמים (בהם רוקפלר, צ’פלין, איינשטיין והצאר ניקולאי השני), ובתקופה הנאצית גם קצינים בכירים באֶס.אֶס. ב־1997 נפתח המלון החדש, השואף לשחזר את ימי הזוהר של המקור, ומאז התארחו כאן פוליטיקאים וכוכבים מכל העולם – בהם גם מייקל ג’קסון, שב־2002 צולם כשהוא מטלטל את בנו התינוק ממרפסת הקומה השלישית. בצד הצפוני של הכיכר שוכנות שגרירות צרפת ונציגות קוויבק, ויש עוד מספר בנייני משרדים. בית מקס ליברמן (Max Liebermann Haus), הצמוד לשער מצפון, נבנה בהשראת הארמון העירוני של הצייר היהודי מקס ליברמן, שעמד כאן לפני מלחמת העולם השנייה. כיום שוכנים בבית משרדיה של עמותת שער בּראנדֶנבּוּרג ומתקיימות לפעמים תערוכות מתחלפות. ב-2016 נפתח בכיכר מוזיאון שער בּראנדֶנבּוּרג (Brandenburger Tor Museum), שלמעשה אינו מוזיאון כלל אלא סרטון מולטימדיה של 20 דקות המוקרן על מסכי ענק ומסכם את האירועים החשובים בתולדות השער והעיר. האפקטים מרשימים אבל התוכן שטחי והמחיר ללא ספק מוגזם.
החצר הפנימית של פורום הוּמבּוֹלדט
פורום הוּמבּוֹלדט
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
מדרום ללוּסטגארטֶן עמד במשך מאות שנים הארמון העירוני של שושלת הוֹהֶנצוֹלֶרן, שנבנה ב-1451 על חורבותיו של מנזר קדום. הארמון עבר שיפוץ מקיף בסגנון הבארוק במאה ה-18, אולם ניזוק קשות בהפצצות במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן נהרס בידי השלטון הקומוניסטי, בתואנה שלא ניתן לשפצו. במקום הארמון, שייצג את המשטר הישן, בנו הקומוניסטים את ארמון הרפובליקה: מבנה ענקי, מחופה זגוגיות=ארד כתומות, ששימש את הפרלמנט המזרח=גרמני וכלל גם אולמות לכנסים, מסעדות וגלריה לאמנות. לאחר איחוד ברלין התברר שבבניית ארמון הרפובליקה נעשה שימוש נרחב באָזבֶּסט, ובשל כך הוצע להרסו ולבנות מחדש את הארמון העירוני, אבל רק ב-2008, לאחר שנים רבות של דיונים והתנגדויות, נהרס הבניין סופית. המבנה החדש שהוקם באתר, ונפתח ב-2021, הוא שחזור חלקי של הארמון (שלוש חזיתות ורוב החצרות הפנימיות) המשולב במבנה בטון מודרני. במתחם העצום, הקרוי על שם האחים=המדענים וילהלם ואלכסנדר פון הוּמבּוֹלדט, יש מספר חללי תצוגה, המשמשים לתערוכות קבועות ומתחלפות. תולדות הארמון מוצגות למבקרים בסרטון מולטימדיה על מסך גדול (Videopanoram), במרתף שנחשף בחפירות (Schlosskeller) ובהיכל הפסלים (Skulpturensaal), שם מוצגים לראווה פסלים שהוצלו מהמבנה המקורי. לכך נוספות תצוגות הקבע אחרי הטבע (Nach der Nature), העוסקת בהשפעת שינויי האקלים על החברה האנושית וברלין הגלובלית (Berlin Global), השואפת להציג את יחסי הגומלין בין תולדות העיר להיסטוריה העולמית. בקומה השנייה והשלישית של המתחם מוצגים אוספי המוזיאון לאתנולוגיה (Ethnologisches Museum), והמוזיאון לאמנות אסיה (Museum für Asiatische Kunst), שהועברו לכאן ממתחם המוזיאונים בדאלֶם. בראשון בולטים במיוחד אוסף האמנות האפריקנית, אוצר התכשיטים של בני האינקָה וסירות בגודל טבעי מאיי האוקיאנוס השקט, ואילו השני מתמקד באמנות בודהיסטית וחילונית מיפן, מסין, מקוריאה ומהודו. תצוגות חדשות, שפותחו במיוחד למיקום החדש, עוסקות בהשפעות של תרבויות קדומות זו על זו ובכלי נגינה מרחבי העולם. אגפים אלה פתוחים בשלב זה רק באופן חלקי, וייפתחו במלואם לקהל בקיץ 2022. |תמונה_בטקסט5495| לצד תערוכות הקבע מתקיימות בפורום מגוון תערוכות מתחלפות, בהן תערוכות המיועדות במיוחד לילדים, ויש בו גם חנות מזכרות גדולה, ביסטרו (יקר ולא מלהיב) ולשכת מידע לתיירים.
בית המשמר החדש
בית המשמר החדש
אוּנטֶר דֶן לינדֶן ואי המוזיאונים
נוֹיֶה ואכֶה (Neue Wache), שנבנה ב־1816 עבור המשמר המלכותי של פרוסיה, הוא מבנה ניאו־קלאסי, האופייני לסגנונו של האדריכל קרל פרידריך שינקֶל. בגמלון שמעל אכסדרת העמודים מגולפת אלת הניצחון היוונית ניקֶה, סמל לניצחון הפרוסי במלחמות הנפוליאוניות. ב־1918, לאחר שהקיסר ויתר על כיסאו בתום מלחמת העולם הראשונה, לא היה עוד צורך במשמר מלכותי, והמבנה הוסב לאתר זיכרון לקורבנות המלחמה. בתקופה הקומוניסטית שימש המבנה אתר זיכרון לקורבנות הפאשיזם והמיליטריזם, ובתקופה זו גם הוטמנו מתחת לרצפתו רגבי עפר משדות קרב באירופה, הודלקה בו אש־תמיד תחת תיבת זכוכית והוצב בו משמר־כבוד קבוע. לאחר איחוד גרמניה שונה שוב ייעודו של המבנה, ומאז 1993 הוא נקרא אתר הזיכרון לקורבנות המלחמה ומשטרי האלימות. את אש־התמיד החליף העתק מוגדל של הפסל אם עם בנה המת, שיצרה ב־1936 האמנית קֶתֶה קוֹלְוויץ. הפסל המרשים, המזכיר את מוטיב הפּיֶיטָה הנוצרי, ניצב בלב חלל ריק ומהדהד, כשמעליו חור החושף אותו לשמש, לגשם ולשלג. |תמונה_בטקסט5403| מאחורי בית המשמר משתרעת חורשת ערמונים, מקום נהדר למנוחה ביום קיץ חם. מעברה האחר של החורשה ניצבים הארמון על התעלה (Palais am Festungsgraben), בית־אחוזה של איש חצר מהמאה ה־18 (כיום יש בו תיאטרון, גלריות ואולמות לאירועי תרבות), ובית האקדמיה לזמרה (Haus der Sing-Akademie) שנבנה ב־1827 עבור המקהלה העירונית ומשמש מאז 1952 את תיאטרון מקסים גוֹרקי (Maxim-Gorki-Theater). משמאל לתיאטרון הוצב ב־1997 פסל־ארד של המשורר והמחזאי היהודי היינריך הָיינֶה.
לרשימה המלאה

אזורים נוספים בברלין

הצג כרשימה

מדריכים לברלין

רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

מצטרפים בחינם ומקבלים:

  • 1.הנחה של 10%
    על מה?
    אזרחי העולם מקבלים הנחה על כל קניה של פריט באתר העולם. אין כפל מבצעים.
  • 2. מינוי דיגיטלי לחודש
    מה זה?
    אזרחי העולם מקבלים מינוי דיגיטלי לחודש ימים על כל קניה של מדריך טיולים מודפס או מפת נייר באתר העולם. המינוי בתוקף החל ממועד הקניה ומאפשר גישה לכל מדריכי הטיולים מסידרת הטיול כבר בפנים. בעלי מינוי קיים מקבלים חודש נוסף.
    (אל חשש: מינוי זה לא יתחדש באופן אוטומטי)
  • 3. הטבות בלעדיות
    איזה?
    אזרחי העולם מקבלים במייל מפעם לפעם הודעות על מבצעים מיוחדים. המבצעים אינם מוצעים לכל גולשי האתר אלא לאזרחי העולם בלבד. ניתן לממש אותם רק באמצעות לחיצה על קישור המבצע במייל. לכן אנו מבקשים את אישורכם לקבל דיוורים מאתר העולם. אנחנו שונאים ספאם ולא נזבל לכם את תיבת הדואר.
  • ניתן לבטל הסכמה זו בכל עת. כתובת המייל שלכם לעולם לא תועבר לאחרים ללא הסכמתכם.

  • בורש
  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
  • שאלות נפוצות17/01/2023

    סדרת "הטיול כבר בפנים" מייצגת את הדור הבא של ספרי הטיולים. במדריכים המודפסים, ובאפליקציה המקושרת אליהם, הוטמעו כלים שיאפשרו לכם לתכנן ולהוציא לפועל את הטיול שאתם רוצים, בדרך שאתם רוצים. השקענו מאמץ כדי שהשימוש במדריכים יהיה אינטואיטיבי ופשוט ככל האפשר, אבל תמיד יש שאלות - ואת הנפוצות והחשובות שבהן ריכזנו להלן. [קראו עוד]

  • איך להתקין את יישומון ״הטיול כבר בפנים״ על מסך הבית של הטלפון שלך?08/05/2021

    יישומון ״הטיול כבר בפנים״ הוא יישומון רשת מתקדם (Progressive Web App) או בקיצור PWA. המשמעות היא שלא צריך להוריד את היישומון מחנות האפליקציות, אלא ניתן להגיע אליו ישירות דרך הדפדפן. ניתן לגלוש ביישומון באמצעות דפדפן, אבל כדי להנות מחוויית משתמש טובה יותר, מומלץ להתקין אותו על מסך הבית של הטלפון. כך תעשו זאת נכון. [קראו עוד]

  • מה לכלול בערכת עזרה ראשונה לשביל ישראל?07/01/2021

    [קראו עוד]

אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2023 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת