הכיכר הנפרשת לצד הטירה המלכותית מוקפת בבתים עתיקים ששוחזרו בקפידה אחרי מלחמת העולם השנייה ומהווה מקום מפגש פופולרי בקרב תיירים ומקומיים כאחד. הכיכר הייתה עדה לכמה אירועים חשובים בהיסטוריה של פולין: בשנת 1861 טבחו כאן כוחות הצבא הרוסים במאה עוברי אורח, בגלל התפרעויות של מורדים; בשנת 1863 נערך כאן מצעד פטריוטי במסגרת מרד ינואר; ב-3 במאי 1982 היו בכיכר הפגנות אלימות של מתנגדי המשטר הקומוניסטי; ובשנת 1997 נאם כאן נשיא ארה"ב ביל קלינטון, ובירך את פולין על הצטרפותה לברית נאט"ו. בלב הכיכר ניצב עמוד זיכרון בגובה 22 מ' למלך זיגמוּנט השלישי ואזה, מי שהעביר את בירת פולין מקרקוב לוורשה. עמוד השחם הקורינתי, שהוצב בכיכר ב-1644 בידי בנו של זיגמוּנט, המלך ולדיסלב הרביעי ואזה, מעוטר בארבעה נשרים ועליו פסל ארד של המלך. העמוד, שהוא האנדרטה החילונית הראשונה שהוצבה בפולין, היה לאחד מסמלי העיר, ופעמיים הוקם מחדש לאחר שנחרב: בשנת 1887 ובמהלך מלחמת העולם השנייה. שרידי העמוד שנהרס מוצגים בטירה המלכותית. מול העמוד כדאי לשים לב גם לארמון גג הנחושת, מבנה בסגנון הרוקוקו שקיבל את שמו כיוון שהיה המבנה הראשון בעיר שנבנה עם גג נחושת ולא עם גג רעפים, כמקובל במאה השמונה=עשרה. הארמון היה מעונו של הנסיך יוזף פוניאטובסקי. הגרמנים שרפו את הבניין ב-1944, כנקמה על מרד ורשה; הוא שוחזר מאוחר יותר לפי אחד מציוריו של ברנרדו בלוטו בן המאה השמונה=עשרה. כיום מוצג בארמון אוסף של שטיחים אוריינטליים. על חלקה הדרומי של הכיכר חולשת כנסיית אנה הקדושה, שהיא גם נקודת המוצא לדרך המלכותית, הנתיב המסורתי מהטירה לארמון וילאנוב שבדרום העיר.

פארק וואזֶ'נקי (מילולית "פארק המרחצאות") נמנה עם האתרים היפים ביותר בוורשה. בימי שבת וא' זהו מקום הבילוי המועדף על תושבי העיר, שבאים לכאן להאזין לקונצרטים של מוזיקה קלאסית או להאכיל את הסנאים. בראשית המאה ה-17 שימש השטח שדה ציד מלכותי, אבל בשנת 1674 נמכר לגנרל שהקים בו אתר מרחצאות, וכך קיבל הפארק את שמו. בשנת 1764 החליט המלך סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי להעביר את ארמון הקיץ שלו לפארק, ושמונה שנים אחר כך הסתיימה בניית הארמון על האי - מבנה מרהיב המשמש כיום מוזיאון. פארק וואזֶ'נקי נפתח לציבור הרחב בשנת 1918, אך בתקופת הכיבוש הנאצי נאסר על פולנים לטייל בשטחי הפארק והמבנים בו הוסבו למפקדות ולבתי מגורים של הגרמנים. בדצמבר 1944, זמן קצר לפני שנסוגו מוורשה, שרפו הגרמנים את הקירות החיצוניים של המבנים המפוארים, וזרעו הרס בכל רחבי הפארק. במשך שני עשורים השקיעה ממשלת פולין משאבים רבים בשיקום הפארק, וכיום אפשר שוב להתרשם משכיות החמדה ההיסטוריות, מאתרי התרבות ומיופיו של הנוף הטבעי. *המסלול* ראשית שימו לב לפסל רב=הרושם של המרשל יוזף פּילסוּדסְקי הניצב ליד הגדר של ארמון בֶּלוֶודֶר (Pałac Belwederski), מימין לשער הכניסה לפארק. היכנסו דרך השער ומיד פנו שמאלה וטפסו אל אנדרטת שופן (Pomnik Fryderyka Chopina), השוכנת לגדת בריכה קטנה. פסל הארד של פרדריק שופן פוסל ב-1907, במלאת מאה שנים להולדתו של המלחין הלאומי, והוצב בפארק ב-1926. ב-31 במאי 1940 פוצצו הנאצים את הפסל, ויום למחרת הופיעה במקום שבו עמד הכתובת: "איני יודע מי השמיד אותי, אבל אני יודע למה עשיתם זאת: כדי שלא אנגן את מארש האבל בהלוויה של המנהיג שלכם!" העתק של הפסל הוצב מחדש בשנת 1958, ומאז מבוצעים למרגלותיו, מדי יום א' בחודשים מאי-ספטמבר, שני קונצ'רטי לפסנתר של שופן, בשעות 12:00 ו-16:00. |תמונה_בטקסט1143| |תמונה_בטקסט1132| רדו מהאנדרטה מעברה האחר של הגבעה ולכו במסלול המסומן במפה עד הפנייה שמאלה לחממה העתיקה (Stara Oranżeria) מ-1788, ששימשה לאחסון עצים אקזוטיים בימי החורף. בהזמנת המלך פוניאטובסקי הוקם במבנה תיאטרון מלכותי, וכיום מוצג בו אוסף הפסלים של המלך. חזרו על עקבותיכם והמשיכו ישר עד שתגיעו לבית הלבן (Biały Domek), וילה שנבנתה עבור פוניאטובסקי ב-1776, כדי שיתגורר בה עד שתושלם בניית הארמון. מאוחר יותר שיכן המלך בווילה את המאהבת שלו, ובשנים 1801-1805 התגורר כאן מלך צרפת הגולה, לואי ה-18. כיום מוצג בווילה אוסף ההדפסים של פוניאטובסקי. |תמונה_בטקסט753| |תמונה_בטקסט1134| המשיכו עם השביל המסומן במפה עד האגם, שם יתגלה בפניכם הארמון על האי (Pałac na Wyspie), גולת הכותרת של הטיול בפארק. כשמזג האוויר נאה ניתן לשכור כאן סירת משוטים וליהנות משיט של חצי שעה באגם הציורי. |תמונה_בטקסט1136| המשיכו אל עברו האחר של האגם, פנו ימינה ולכו לאורך הגדה עד שתראו את האמפיתיאטרון ׁ(Amfiteatr) הנאה, שתוכנן בהשראת זה שבעיר הרקולניאום שבאיטליה. שימו לב לשמונת הפסלים של סופרים, משוררים ופילוסופים, מהעת העתיקה ומהמאות ה-16 וה-17, הניצבים מעל המושבים. אחרי האמפיתיאטרון פנו פנייה חדה שמאלה והתקדמו לפי המסלול במפה עד ארמון מישלביצקי (Pałac Myślewicki). הארמון בסגנון הרוקוקו, שנבנה ב-1775 כמתנה מהמלך לאחיינו יוזף פוניאטובסקי, נמנה עם המבנים הבודדים בוורשה שלא נפגעו במלחמות העולם השנייה, ולאחר מכן שימש למפגשים רשמיים. כיום ניתן לבקר בחדריו המפוארים ולהתרשם מהריהוט ומהעיטורים. |תמונה_בטקסט1138| |תמונה_בטקסט792| שובו על עקבותיכם, פנו שמאלה וטיילו בשבילי הפארק, בהם אולי תבחינו בטווסים המשוטטים ללא פחד בין המבקרים, בחיפוש אחר מזון. פנו ימינה בפנייה השלישית ואז שמאלה, לשביל שיוביל אתכם אל גשר החוצה את האגם ומשקיף לנוף מרהיב של הארמון על האי, המשתקף במים. אחרי הגשר פנו שמאלה ומיד ימינה, בשביל שייקח אתכם אל החממה החדשה (Nowa Pomarańczarnia). במבנה שהוקם ב-1860 אוחסן במשך כחמישים שנה במבנה הזה אוסף הצמחים האקזוטיים של הצאר אלכסנדר השני, אך כולם נבלו במהלך מלחמת העולם הראשונה. כיום יש בחממה גן טרופי קטן, ובאגף הצפוני שלה שוכנת המסעדה היוקרתית Restauracja Belvedere‬. שימו לב לשעון השמש שמול החממה. אם עייפתם מהטיול, זה הזמן לנוח מעט על אחד הספסלים, ולהתבונן במזרקות. |תמונה_בטקסט1139| המשיכו באותו שביל, שמשני צדיו תלויים פנסים אדומים בסגנון אוריינטלי, עד שתגיעו למקדש המצרי (Świątynia Egipska), שנבנה ב-1825 כביתן להבשלת תאנים. ליד המקדש פנו ימינה ובצומת הבא שוב ימינה, והמשיכו ישר עד להצטלבות בין שלושה שבילים. כאן פנו שמאלה ולכו עד מקדש דיאנה (Świątynią Diany; נקרא גם מקדש הסיבילה), שנבנה במתכונת של מקדשים רומיים ומעוטר מבפנים בציורי קיר נאים. עלו במדרגות ופנו שמאלה לשביל שיחזיר אתכם לנקודת המוצא.*סמסלול* |תמונה_בטקסט1141|

התחילו את הסיור בתצפית על העיר העתיקה מהמגדל של כנסיית אנה הקדושה (Kościół św. Anny), בפינה הדרום מזרחית של כיכר הטירה (Plac Zamkowy). מהכנסייה לכו צפונה אל עמוד המלך זיגמוּנט (Kolumna Zygmunta), האנדרטה החילונית הראשונה שהוצבה בפולין, ומימינכם תראו טור מדרגות היורד אל ארמון גג הנחושת (Pałac Pod Blachą). |תמונה_בטקסט827| |תמונה_בטקסט983| |תמונה_בטקסט922| קצת לפניכם, מצד ימין, תראו את הכניסה הראשית לטירה המלכותית (Zamek Królewski), הנמנית עם האתרים החשובים ביותר בעיר וראויה לביקור של כשעה. בצאתכם מהטירה חצו את הכיכר והיכנסו לסמטה הצרה Piwna. עד מהרה תראו משמאלכם את הצריח של כנסיית מרטינוס הקדוש (Kościół św. Marcina); כאן פנו ימינה אל מעבר צר, שיוביל אתכם אל רחוב Świętojańska. בקצה המעבר תראו מולכם את קתדרלת יוחנן הקדוש (Bazylika św. Jana Chrzciciela), שהייתה עדה להרבה הכתרות וטקסי אשכבה של מלכים פולנים. |תמונה_בטקסט912| |תמונה_בטקסט918| |תמונה_בטקסט915| עברו מתחת לקשת הלבנה שמימין לקתדרלה, ואז הסתכלו על קיר הלבנים משמאל, שם תראו 'מזכרת' שהותירו הנאצים - פצצת הזחל, הקרויה גם גוליית. זוהי אחת הפצצות שהטמינו הגרמנים בקירות הבניינים לקראת סיומה של המלחמה, כחלק מההרס המאורגן של הבירה הפולנית. הפצצה שנקבעה בקיר זה לא התפוצצה, ונותרה כאן, כתזכורת לימים האפלים. |תמונה_בטקסט1150| חזרו לרחוב Swietojanska, פנו ימינה וחלפו על פני הכנסייה הישועית (Kościół Jezuitów), שנבנתה במאה ה-17 ושוחזרה אחרי מלחמת העולם השנייה. שימו לב לדלת הכניסה האמנותית של הכנסייה ואז המשיכו עם הרחוב המתעקל ימינה, עד שתגיעו אל כיכר השוק של העיר העתיקה (Rynek Starego Miasta). |תמונה_בטקסט916| |תמונה_בטקסט654| עצרו לרגע בכיכר והתרשמו מהבתים הצרים המקיפים אותה ומפסל בת הים של ורשה הניצב במרכזה. אוהבי הספרות יוכלו לבקר כאן במוזיאון לספרות (Muzeum Literatury) וחובבי ההיסטוריה - במוזיאון ורשה (Muzeum Warszawy) שמעברה האחר של הכיכר. |תמונה_בטקסט1153| |תמונה_בטקסט977| |תמונה_בטקסט976| +---אם מעניין אתכם ללכת בעקבות נפוליאון (מילולית!) צאו מהכיכר ליד המוזיאון לספרות, ואז מיד ימינה למעבר הצר Kamienne Schodki. בסוף המעבר רדו במדרגות, פנו שמאלה לרחוב Brzozowa ומיד מימינכם גרם מדרגות צר היורד לעבר הנהר: אלו מדרגות נפוליאון, שקיבלו את שמן לאחר שהשליט הצרפתי ירד בהן, בלוויית הנסיך הפולני יוזף פוניאטובסקי, בעת ביקורו בוורשה ב-1806. שובו לכיכר באותה דרך. |תמונה_בטקסט1156| ---+ לכו לאורך הכיכר עד פינת רחוב Nowomiejska ושם פנו ימינה; אם אתם רעבים, עצרו לבירה ופיצה בבר=מסעדה Same Krafty. המשיכו באותו רחוב אל הברביקן (Barbakan), שחזור מבנה השער המבוצר של חומת העיר העתיקה. באתר יש בדרך כלל מגוון דוכני רוכלות, אבל את רוב מה שנמכר כאן תוכלו למצוא במקומות אחרים, ויותר בזול. |תמונה_בטקסט980| x---אם אתם עייפים או ממהרים תוכלו לחסוך כ-700 מ' הליכה אם תוותרו על הקטע הבא ותמשיכו מהברביקן ישר, אל רחוב פְרֶטָה.---x ביציאה מהברביקן פנו שמאלה לרחוב Podwale ומיד שוב שמאלה כדי לחצות את החפיר בגשר להולכי רגל. בקצה הגשר פנו ימינה, והמשיכו לאורך החומה עד שתראו מימינכם, דרך חור בחומה את אנדרטת המורד הקטן (Mały Powstaniec), המוקדשת לזכרם של הילדים-החיילים שלחמו במרד ורשה. האנדרטה המרגשת - פסל של ילד חבוש קסדה האוחז תת=מקלע - נוצרה ככל הנראה בהשראת אָנטקֶה, נער בן 13 שנהרג ב-8 באוגוסט 1944. בלוח הזיכרון מאחורי הפסל חרותה שורה משיר ילדים פולני מימי המרד: "ילדי ורשה, נצעד אל הקרב - עבור כל אבן, נקריב את דמנו". |תמונה_בטקסט905| עברו במעבר המקורה ופנו ימינה (מכאן תוכלו גם להתקרב יותר לאנדרטה), ואז פנו ימינה ומיד שמאלה לרחוב Jana Kilińskiego, המוביל באלכסון אל רחוב Długa. שם פנו שמאלה והמשיכו עד שתראו משמאלכם את צריחיה של קתדרלת הצבא הפולני (Katedra Polowa Wojska Polskiego), מבנה שהוקם במאה ה-17 כבית ספר לתיאולוגיה, שהיה מוסד הראשון להשכלה גבוהה בוורשה, ובמאה ה-19 הוסב לכנסייה אורתודוכסית המשמשת כיום את חיילי צבא פולין. בכניסה הוצבו פסלי עוגן ומדחף, המייצגים את חילות הים והאוויר. |תמונה_בטקסט910| מול הקתדרלה (מימין לכביש) ניצבת אנדרטת מרד ורשה (Pomnik Powstania Warszawskiego), אותה כדאי לצלם בטרם תשובו על עקבותיכם ברחוב Długa. לכו כ-270 מ' עד שתראו מימינכם את כנסיית רוח הקודש (Kościół Paulinów Św. Ducha), שנבנתה בידי המסדר הפאוליני בראשית המאה ה-18, במקום כנסיית עץ עתיקה מהמאה ה-14. |תמונה_בטקסט907| כאן פנו שמאלה לרחוב פְרֶטָה (Freta), הרחוב הראשי של העיר החדשה. לאורך הרחוב, שנסלל במאה ה-13 כתחילת הדרך בין ורשה לבין העיירה זקרוצ'ים, החלו לקראת סוף המאה ה-14 לצוץ בניינים שהיו הגרעין ל'עיר החדשה' שמחוץ לחומות. במאה ה-15 היה הרחוב ללבו הפועם של הרובע, וכיום פזורים לאורכו חנויות מיוחדות לעתיקות ומגוון בתי קפה קטנים ומקסימים. |תמונה_בטקסט895| אחרי הפנייה תראו מיד מימינכם את הכנסייה הדומיניקנית (Kościół św. Jacka), שהושלמה ב-1639, נהרסה בידי השוודים ונבנתה מחדש ב-1661, בתוספת מגדל שעון וקפלה לדומיניקוס הקדוש. במהלך מרד ורשה פעל בכנסייה בית חולים מאולתר, שהופצץ בידי הגרמנים. במבנה שנהרס מצאו את מותם יותר מאלף איש ועלתה באש הספרייה הגדולה והעשירה ביותר בפולין, ששכנה בכנסייה מאז המאה ה-18. |תמונה_בטקסט1159| בגוש הבניינים הבא שוכן מוזיאון מארי קירי (Muzeum Marii Skłodowskiej-Curie), המוקדש למדענית הנודעת, ומעברו האחר של הרחוב תוכלו לטעום אוכל יהודי-פולני מסורתי במסעדת Pod Samsonem - או סתם להציץ פנימה ולראות את התצלומים הישנים של חיי הקהילה היהודית בעיר. |תמונה_בטקסט894| בפינה הבאה נפתח הרחוב אל כיכר העיר החדשה (Rynek Nowego Miasta), שם שכן בעבר בית העירייה של העיר החדשה. בכיכר השקטה שימו לב לציורי הקיר רבי הרושם ולתבליטי החיות שעל משקופי הבתים מסביב, ואז חצו אותה באלכסון אל המבנה הבארוקי המרהיב של כנסיית קזימיר הקדוש (Kościół św. Kazimierza). |תמונה_בטקסט1163| |תמונה_בטקסט985| לאחר הביקור בכנסייה עקפו אותה משמאל ברחוב Piesza, שיוביל אתכם אל נקודת הסיום של המסלול - כנסיית מריה הקדושה (Kościół Nawiedzenia Najświętszej Marii Panny), שהושלמה ב-1411 ונמנית עם הדוגמאות הבודדות בוורשה לסגנון האדריכלות הגותי הפולני. שימו לב לאדריכלות הלבֵנים הייחודית ולמגדל הפעמונים, ובקרו גם ברחבה האחורית, המשקיפה על הנהר ויסלה. בהמשך הרחוב יורד טור מדרגות אל הפארק שבו ניצבת מזרקת המולטימדיה (Multimedialny Park Fontann), שם עדיף לבקר בשעות הערב; משמאל למדרגות ניצב פסל זיכרון למדענית מארי קירי.*סמסלול* |תמונה_בטקסט899| |תמונה_בטקסט994|

ההחלטה לבנות כאן את הטירה המלכותית מיוחסת למלך זיגמונט השלישי ואזה. הטירה נבנתה בשנים 1598-1619 בסגנון הבארוק המוקדם, ואילו החזית בסגנון הבארוק המאוחר, המשקיפה על נהר הוויסלה, נוספה בימי שלטונו של המלך אוגוסט השלישי. עיצוב הפנים של הטירה שונה בהוראת המלך סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, ונותר כפי שהוא בתקופת הכיבוש הצארי ובימי הרפובליקה הפולנית השנייה. במלחמת העולם השנייה, ובייחוד בימי מרד ורשה ב-1944, הפציצו הגרמנים בשיטתיות את רוב המבנים בעיר העתיקה, ובהם הטירה המלכותית. הטירה שוחזרה בשנים 1971-1984, ובשנת 1980 הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולם. הכניסה הראשית לטירה נמצאת מתחת למגדל השעון, שמיתמר לגובה של 60 מ'. חובבי היסטוריה ואמנות ייהנו מביקור במגורים המלכותיים, ששוחזרו בקפידה. אל תוותרו גם על סיבוב באולם הסנאט, המעוטר בשלטי אצולה מכל רחבי פולין: האולם שימש את השלטונות בימי האיחוד הפולני-ליטאי. יש כאן גם אולם נשפים מרשים, עם 17 זוגות של עמודים מוזהבים, היוצרים אווירה רומנטית במיוחד. באולם האבירים מוצב פסל ניאו=קלאסי של קרונוס, שפיסלו האמנים לה-ברון (Le Brun) ומונלדי (Monaldi), ואילו בחדר קנלטו מוצגים 23 ציורי קיר של ברנרדו בלוטו (שנהג לחתום גם בשם קנלטו), המתארים את רחובות ורשה במאה השמונה=עשרה. כדאי להתרשם גם ממגוריהם הפרטיים של המלכים הפולנים, ששוחזרו בקפידה, בהם חדריו של המלך סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, שעוצבו בסגנון הרוקוקו.

המסלול מתחיל בכנסיית אנה הקדושה (Kościół św. Anny) הסמוכה לכיכר הטירה. מהכנסייה צאו דרומה (ימינה כשפניכם לכנסייה) בשדרה הרחבה Krakowskie Przedmieście עד שתראו לשמאלכם מדשאה ובה אנדרטה (Pomnik Adama Mickiewicza) למשורר הפולני הרומנטי אדם מיצקֶביץ'. האנדרטה הוצבה כאן בשנת 1898, לציון מאה שנים להולדת המשורר; באותה תקופה עברה פולין תהליכים נרחבים של רוסיפיקציה (הטמעת התרבות הרוסית), והפולנים ראו בהצבת הפסל הישג לאומי חשוב. |תמונה_בטקסט826| לאחר עוד כמה צעדים תראו משמאלכם את חזיתה המעניינת של הכנסייה הכרמליטית (Kościół seminaryjny). ערכו בה ביקור קצר והמשיכו לבניין הבא, ארמון הנשיאות (Pałac Prezydencki) של פולין, שבחזיתו ניצב פסל יוזף פּוֹניאטוֹבְסקי (Paminklas Jozefui Poniatovskui). בצמוד לארמון ומיד אחריו ניצב מלון בריסטול (Hotel Bristol) היוקרתי, שנבנה כבית אחוזה עירוני והחל מ-1901 התארחו בו אנשי שם רבים, בהם פבלו פיקאסו, סופיה לורן, וודי אלן ומרטין סקורסזה. בפארק המוצל שאחרי המלון תוכלו לטייל ולראות פסל של הסופר בּוֹלֶסלָב פּרוּס (Pomnik Bolesława Prusa), מחשובי הסופרים הריאליסטיים של פולין במאה ה-19 (בעברית ראה אור ספרו |הנטה|הבובה|סנטה|); הכתובת מתחת לפסל מתארת אותו כ'סופר דגול ומחנך האומה'. |תמונה_בטקסט1112| מול הפארק, פנו ימינה ברחוב Gen. Michała Tokarzewskiego-Karaszewicza ולכו כ-100 מ׳ עד שתראו משמאלכם פסל (Pomnik Józefa Piłsudskiego) של המרשל יוזף פּילסוּדסקי, אבי האומה הפולנית המודרנית. הפסל, שהוצב ב-1995, עשוי ברונזה ושחם, מתנוסס לגובה שלושה מ' ומשקיף לעבר כיכר אספלט הקרויה על שמו. |תמונה_בטקסט851| +---מעבר לכיכר מסמנות שלוש קשתות עתיקות את הכניסה לגן הסאקסוני (Ogród Saski), שבו תוכלו לערוך טיול קצר. |תמונה_בטקסט862| ---+ שובו אל הדרך המלכותית ופנו ימינה. משמאלכם תראו שני מבנים השייכים לאוניברסיטת ורשה, שנוסדה ב-1816, נסגרה בידי הרוסים זמן קצר אחרי מרד נובמבר ועם השנים הייתה למוסד האקדמי החשוב ביותר בפולין. ראשון ניצב ארמון טישקיֶיביץ' ׁׂ(Pałac Tyszkiewiczów) הניאו-קלאסי, המשמש היום מוזיאון, ואחריו ארמון אוּרוּסקי (Pałac Uruskich), שם שוכנת הפקולטה לגיאוגרפיה. שני המבנים עלו באש במהלך מרד ורשה, אבל שוחזרו לאחר המלחמה. מיד אחרי ארמון אוּרוּסקי תוכלו לעבור בשערבארוקי נאה אל שדרת עצי תרזה המובילה לעומק הקמפוס. |תמונה_בטקסט1113| שובו לרחוב, פנו שמאלה והמשיכו עד שתראו מימינכם את צמד הצריחים בחזיתה של כנסיית הצלב הקדוש (Bazylika Świętego Krzyża)|, שם טמון לבו של המלחין הלאומי פרדריק שופן. מעט אחרי הכנסייה, ברחבה פתוחה מעברו השני של הכביש, ניצב פסלו של פסל (Pomnik Mikołaja Kopernika) של האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס, מי שהראה כי כדור הארץ סובב סביב השמש. בפסל, שהוצב ב-1830 בכניסה לפקולטה למדעי הטבע, נראה המדען כשהוא אוחז בידו מצפן ודגם של כיפת השמיים; מצדו האחד חקוק בלטינית: "האומה אסירת התודה מוקירה את ניקולאוס קופרניקוס", ומעברו האחר נכתב בפולנית: "לניקולאוס קופרניקוס, מבני מולדתך". |תמונה_בטקסט844| בערך בנקודה זו נעשה הרחוב צר יותר, שמו משתנה לנובי שוִויאט, ולאורכו נפרשים חנויות, מסעדות ובתי קפה. זה הזמן ליהנות מן המטעמים המקומיים בסניף של רשת המסעדות הפופולרית Zapiecek (מס' 64 ברחוב) או בבית הקפה המצוין A Blikle (מס' 35). |תמונה_בטקסט1120| +---אם אתם עם ילדים (או שמעולם לא נפרדתם מהילד הפנימי שבכם), פנו כאן ימינה אל המדרחוב המקסים Chmielna, ובסופו פנו שמאלה אל Krucza. בצומת הבא, בתוך מרכז הקניות Cedet, שוכן סניף גדול של רשת חנויות הצעצועים SMYK; אחרי סיבוב בחנות, פנו שמאלה ל-al. Jerozolimskie ושובו למסלול הראשי.---+ המשיכו ברחוב נובי שוִויאט עד כיכר שארל דה גול (Rondo Charles’a de Gaulle’a); מעברה הרחוק של הכיכר הוצבה ב-2005 אנדרטה לגנרל הצרפתי (Pomnik Charles de Gaulle), כמחוות הוקרה לסיוע שהעניקה צרפת לפולנים בהדיפת הצבא האדום, באוגוסט 1920. המשיכו דרומה עד שתראו את המבנה העגול כנסיית אלכסנדר הקדוש (Kościół św. Aleksandra), שמאחוריה משתרעת כיכר שלושת הצלבים (plac Trzech Krzyży), נקודת הסיום של המסלול. *סמסלול* |תמונה_בטקסט825| הדרך המלכותית המקורית נמשכה מכאן לכיוון דרום, דרך שדרת אוּיאזדוֹב (Aleje Ujazdowskie), פארק וואזֶ'נקי וארמון בֶּלוֶודֶר, עד ארמון וילאנוֹב. עם זאת, מפאת המרחק, מומלץ לא ללכת ברגל עד הארמון, אלא לסיים את המסלול בכיכר שלושת הצלבים.

בניין האבן האדיר, המתנשא לגובה של 230 מ' ו-68 ס"מ, הוא המבנה הגבוה ביותר בוורשה. את הקמת המבנה יזם יוזף סטאלין, שראה בו מתנה מברית המועצות לעם הפולני. המבנה בן 42 הקומות, בסגנון הקלסיציזם הסטליניסטי, הושלם ב-1955 והיה אז הבניין השני בגובהו באירופה. לצורך הבנייה נשלחו לוורשה כ-3,500 פועלים רוסים, שעשו שימוש בלא פחות מארבעה מיליון לבנים. המבנה כונה תחילה על שם סטאלין, ובחזית הוצב פסלו של "שמש העמים", אך במסגרת תהליך הדה-סטליניזציה בשנות ה=50 הוחלף השם וכל האזכורים לסטאלין הוסרו. בערב ראש השנה האזרחית 2001 נוספו בראש הבניין ארבעה שעונים גדולים, בקוטר שישה מ' כל אחד. כיום משמש המגדל מרכז עסקי ותרבותי, בו שוכנים בתי קולנוע, מוזיאונים, חנויות, בתי קפה וכן אולם הכנסים הגדול בפולין. גולת הכותרת של הביקור בבניין היא רחבת התצפית בקומה ה-30, בגובה 114 מ'. מעלית ממוזגת תיקח אתכם תוך 19 שניות לרחבה המשקיפה לנוף פנורמי של העיר העתיקה, הדרך המלכותית, הנהר ויסלה ופארק וואזֶ'נקי. תושבי ורשה חלוקים בדעותיהם לגבי הבניין: יש הרואים בו עדות לתקופה הקומוניסטית וקוראים להריסתו, ואילו אחרים טוענים כי הפך כבר לחלק בלתי נפרד מקו הרקיע של הבירה.

בית הכנסת היחיד בוורשה ששרד את מלחמת העולם השנייה הושלם ב-1902, במימון פרטי של סוחר הטקסטי זלמן נוֹז'יק ואשתו רבקה. במבנה הניאו-רומאנסקי הנאה היה מקום לכ-600 מתפללים, ונערכו בו תפילות בליווי מקהלה לצד יצירות ליטורגיות של מלחינים ידועים. ב-1940 שכן בית הכנסת בתחומי גטו ורשה, אך לאחר צמצום הגטו נותר בשטחה הארי של העיר, והנאצים הפכו אותו לאורוות סוסים. המבנה נפגע במהלך מרד ורשה, אך לא הושמד. ב-1983 הושלם שחזור מלא של בית הכנסת, והוא משמש כיום לתפילה וגם פתוח למבקרים. באולם הגדול ורב-הרושם תוכלו לחוש את האווירה של ורשה היהודית שלפני השואה. שימו לב במיוחד לארון הקודש בסגנון הרומאנסק בחלקו המזרחי בשל בית הכנסת, ולעיטורי הטיח הלבנים בסגנון מוּרי על העמודים ועל מעקות היציעים. במבנה הסמוך שוכן בית הקהילה היהודית בעיר.

ארמון זה, הנמנה עם היפים ביותר בפולין, נבנה ב-1667 כארמון הקיץ של המלך יאן השלישי סוֹבּיֶיסקי, שהפקיד את עיצוב הפנים בידי כמה מהציירים והפסלים המובילים של התקופה והעניק לארמון את השם |הנטה|וילָה נוֹבָה|סנטה| ("בית חדש" באיטלקית); השם הפולני וילאנוֹב הוא עיוות של המקור האיטלקי. מבנהו האדריכלי של הארמון הוא שילוב ייחודי בין מסורת הבארוק המערב=אירופית לסגנונות בנייה פולניים מסורתיים. הארמון החליף ידיים פעמים רבות, ובין השאר התגורר בו גם המלך אוגוסט השני. ב-1787 ירשה את הארמון אשת האצולה איזָבֶּלָה לוּבּוֹמירסקָה, ששינתה את עיצוב הפנים לסגנון ניאו=קלאסי, וב-1805 נפתח חלק ממנו לקהל הרחב והיה למוזיאון הציבורי הראשון בפולין. הארמון שרד את ההרס שזרעו הרוסים בפולין במאה התשע=עשרה ואת שתי מלחמות העולם, ולאחר מלחמת העולם השנייה עבר שיפוץ נרחב. במסגרת הביקור בארמון תוכלו להתרשם מחדרי השינה המפוארים של מלכי פולין, מחדרי האוכל ומאולמות קבלת הקהל המסוגננים. חדר האורחים של המלכה מעוטר בבדים בסגנון הבארוק ובציורי תקרה, בחדר השינה של המלך יש מיטת אפריון מבד שהביא יאן השלישי מאוסטריה לזכר ניצחונו על העות'מאנים בקרב וינה, ואילו באולם האדום מוצג אוסף נאה של אמנות אירופית. בנוסף (בכרטיס נפרד) ניתן לבקר בחדריה הפרטיים של האצילה לוּבּוֹמירסקָה, המעוצבים בהשפעת המזרח הרחוק, וכן בתערוכות מתחלפות של אמנות ועיצוב, המתקיימות בחממה (Oranżeria) שמצפון לארמון. סביב הארמון משתרע פארק בשטח של 450 דונם, שחלקו העיקרי (בין הארמון לאגם), הוא גן בסגנון הבארוק האיטלקי, ובו שיחים נמוכים המעוצבים בצורות גיאומטריות. החלק הדרומי של הפארק מעוצב בסגנון אנגלו-סיני, ובחלק הצפוני יש גן אנגלי וגן ורדים בסגנון הרנסאנס. בהגיעכם לארמון, שימו לב לקופת הכרטיסים, הממוקמת מימין לשביל הגישה, כ-120 מ' לפני שער הכניסה. בהמשך יש גם מכונות אוטומטיות לממכר כרטיסים לפארק. לאחר שתקנו כרטיסים, עברו בשער הארמון, שעל העמודים משני צדיו מתנוססות דמויות המסמלות את המלחמה והשלום; הכניסה לחלל הפנים ממוקמת בצדו הימני של הארמון.

הכנסייה בסגנון הגותי נבנתה במאה ה-15 ביוזמת הדוכסית אנה פיודורובנה, עבור מסדר האחים הפרנציסקנים. החזית הניאו-קלאסית נוספה בשנת 1787, חלל הפנים הוא שילוב של סגנונות הרוקוקו והבארוק וממגדל התצפית נשקף נוף פנורמי של גגות העיר העתיקה. הכנסייה היפה שרדה באורח נס את מלחמת העולם השנייה, ומשמשת כיום ללימודי תיאולוגיה. וזו גם נקודת המוצא של הדרך המלכותית ושל מסלול ההליכה בעיר העתיקה והחדשה.

האנדרטה, ששמה הרשמי הוא אנדרטת גיבורי הגטו אבל מכונה גם אנדרטת רפופורט או אנדרטת בדמייך חיי, הוצבה בוורשה בשנת 1948, במלאת חמש שנים לתחילת מרד גטו ורשה. האנדרטה מונחת על לוח שיש שחור ומורכבת משני חלקים: החלק האחורי, המתאר את היהודים ההולכים אל מותם, מסמל את גבורת הרוח ואת הסבל היהודי, ואילו הקדמי - הפונה למוזיאון לתולדות יהדות פולין, שם ניצב בניין מפקדת היודנראט בזמן מלחמת העולם השנייה - מציג שבע דמויות של גיבורים, בראשם מרדכי אנילביץ', שהיו הראשונים לפתוח במרד נגד הנאצים באירופה. הדמויות משדרות עוז וגבורה, ורפופורט הכניס לאנדרטה אלמנטים יהודיים, בהם המנורה והאריות, כדי להמחיש קווי דמיון בין גיבורי המרד לבין גבורת החשמונאים. ליד האנדרטה נשתל ב-1988 עץ אדיר=ממדים לזכר הנופלים והנרצחים במלחמת העולם השנייה. העתק (לא מדויק) של האנדרטה מוצג במוזיאון יד ושם בירושלים.

אוּמשלאגפּלאץ ("כיכר השילוחים" בגרמנית), היא רחבה מלבנית בקצה גטו ורשה, שגודרה ביד הנאצים ושימשה אותם לאיסוף יהודי הגטו שמשלחו אל מותם במחנה ההשמדה טרבלינקה. כ-7000 יהודים הובאו הנה מדי יום במהלך קיץ 1942, וחיכו במשך שעות עד שהועמסו לרכבות משא בצפיפות של יותר ממאה איש לקרון, ויצאו לדרכם האחרונה. בשנת 1988 הוצבה בכיכר אנדרטת זיכרון עשויה שיש, המזכירה קרון רכבת, ועליה הכיתוב: "מכאן הובלו בשנים 1942-1943, בתקופת הכיבוש הגרמני, יותר מ-300,000 יהודים מגטו ורשה, בדרכי סבל וייסורים, אל מחנות המוות הנאציים". על האנדרטה חקוקים כ-3000 שמות פרטיים יהודיים, המסודרים על פי סדרם בא"ב הפולני, מ'אבא' ועד 'זיגמונט'. לא הרחק מהאתר (מעבר לפינה ברחוב Dzika), ניצב לוח זיכרון לשער הגטו, חלק מפרויקט האנדרטאות לחומת גטו ורשה.