הכיכר הנפרשת לצד הטירה המלכותית מוקפת בבתים עתיקים ששוחזרו בקפידה אחרי מלחמת העולם השנייה ומהווה מקום מפגש פופולרי בקרב תיירים ומקומיים כאחד. הכיכר הייתה עדה לכמה אירועים חשובים בהיסטוריה של פולין: בשנת 1861 טבחו כאן כוחות הצבא הרוסים במאה עוברי אורח, בגלל התפרעויות של מורדים; בשנת 1863 נערך כאן מצעד פטריוטי במסגרת מרד ינואר; ב-3 במאי 1982 היו בכיכר הפגנות אלימות של מתנגדי המשטר הקומוניסטי; ובשנת 1997 נאם כאן נשיא ארה"ב ביל קלינטון, ובירך את פולין על הצטרפותה לברית נאט"ו. בלב הכיכר ניצב עמוד זיכרון בגובה 22 מ' למלך זיגמוּנט השלישי ואזה, מי שהעביר את בירת פולין מקרקוב לוורשה. עמוד השחם הקורינתי, שהוצב בכיכר ב-1644 בידי בנו של זיגמוּנט, המלך ולדיסלב הרביעי ואזה, מעוטר בארבעה נשרים ועליו פסל ארד של המלך. העמוד, שהוא האנדרטה החילונית הראשונה שהוצבה בפולין, היה לאחד מסמלי העיר, ופעמיים הוקם מחדש לאחר שנחרב: בשנת 1887 ובמהלך מלחמת העולם השנייה. שרידי העמוד שנהרס מוצגים בטירה המלכותית. מול העמוד כדאי לשים לב גם לארמון גג הנחושת, מבנה בסגנון הרוקוקו שקיבל את שמו כיוון שהיה המבנה הראשון בעיר שנבנה עם גג נחושת ולא עם גג רעפים, כמקובל במאה השמונה=עשרה. הארמון היה מעונו של הנסיך יוזף פוניאטובסקי. הגרמנים שרפו את הבניין ב-1944, כנקמה על מרד ורשה; הוא שוחזר מאוחר יותר לפי אחד מציוריו של ברנרדו בלוטו בן המאה השמונה=עשרה. כיום מוצג בארמון אוסף של שטיחים אוריינטליים. על חלקה הדרומי של הכיכר חולשת כנסיית אנה הקדושה, שהיא גם נקודת המוצא לדרך המלכותית, הנתיב המסורתי מהטירה לארמון וילאנוב שבדרום העיר.

ההחלטה לבנות כאן את הטירה המלכותית מיוחסת למלך זיגמונט השלישי ואזה. הטירה נבנתה בשנים 1598-1619 בסגנון הבארוק המוקדם, ואילו החזית בסגנון הבארוק המאוחר, המשקיפה על נהר הוויסלה, נוספה בימי שלטונו של המלך אוגוסט השלישי. עיצוב הפנים של הטירה שונה בהוראת המלך סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, ונותר כפי שהוא בתקופת הכיבוש הצארי ובימי הרפובליקה הפולנית השנייה. במלחמת העולם השנייה, ובייחוד בימי מרד ורשה ב-1944, הפציצו הגרמנים בשיטתיות את רוב המבנים בעיר העתיקה, ובהם הטירה המלכותית. הטירה שוחזרה בשנים 1971-1984, ובשנת 1980 הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולם. הכניסה הראשית לטירה נמצאת מתחת למגדל השעון, שמיתמר לגובה של 60 מ'. חובבי היסטוריה ואמנות ייהנו מביקור במגורים המלכותיים, ששוחזרו בקפידה. אל תוותרו גם על סיבוב באולם הסנאט, המעוטר בשלטי אצולה מכל רחבי פולין: האולם שימש את השלטונות בימי האיחוד הפולני-ליטאי. יש כאן גם אולם נשפים מרשים, עם 17 זוגות של עמודים מוזהבים, היוצרים אווירה רומנטית במיוחד. באולם האבירים מוצב פסל ניאו=קלאסי של קרונוס, שפיסלו האמנים לה-ברון (Le Brun) ומונלדי (Monaldi), ואילו בחדר קנלטו מוצגים 23 ציורי קיר של ברנרדו בלוטו (שנהג לחתום גם בשם קנלטו), המתארים את רחובות ורשה במאה השמונה=עשרה. כדאי להתרשם גם ממגוריהם הפרטיים של המלכים הפולנים, ששוחזרו בקפידה, בהם חדריו של המלך סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, שעוצבו בסגנון הרוקוקו.

התחילו את הסיור בתצפית על העיר העתיקה מהמגדל של כנסיית אנה הקדושה (Kościół św. Anny), בפינה הדרום מזרחית של כיכר הטירה (Plac Zamkowy). מהכנסייה לכו צפונה אל עמוד המלך זיגמוּנט (Kolumna Zygmunta), האנדרטה החילונית הראשונה שהוצבה בפולין, ומימינכם תראו טור מדרגות היורד אל ארמון גג הנחושת (Pałac Pod Blachą). |תמונה_בטקסט827| |תמונה_בטקסט983| |תמונה_בטקסט922| קצת לפניכם, מצד ימין, תראו את הכניסה הראשית לטירה המלכותית (Zamek Królewski), הנמנית עם האתרים החשובים ביותר בעיר וראויה לביקור של כשעה. בצאתכם מהטירה חצו את הכיכר והיכנסו לסמטה הצרה Piwna. עד מהרה תראו משמאלכם את הצריח של כנסיית מרטינוס הקדוש (Kościół św. Marcina); כאן פנו ימינה אל מעבר צר, שיוביל אתכם אל רחוב Świętojańska. בקצה המעבר תראו מולכם את קתדרלת יוחנן הקדוש (Bazylika św. Jana Chrzciciela), שהייתה עדה להרבה הכתרות וטקסי אשכבה של מלכים פולנים. |תמונה_בטקסט912| |תמונה_בטקסט918| |תמונה_בטקסט915| עברו מתחת לקשת הלבנה שמימין לקתדרלה, ואז הסתכלו על קיר הלבנים משמאל, שם תראו 'מזכרת' שהותירו הנאצים - פצצת הזחל, הקרויה גם גוליית. זוהי אחת הפצצות שהטמינו הגרמנים בקירות הבניינים לקראת סיומה של המלחמה, כחלק מההרס המאורגן של הבירה הפולנית. הפצצה שנקבעה בקיר זה לא התפוצצה, ונותרה כאן, כתזכורת לימים האפלים. |תמונה_בטקסט1150| חזרו לרחוב Swietojanska, פנו ימינה וחלפו על פני הכנסייה הישועית (Kościół Jezuitów), שנבנתה במאה ה-17 ושוחזרה אחרי מלחמת העולם השנייה. שימו לב לדלת הכניסה האמנותית של הכנסייה ואז המשיכו עם הרחוב המתעקל ימינה, עד שתגיעו אל כיכר השוק של העיר העתיקה (Rynek Starego Miasta). |תמונה_בטקסט916| |תמונה_בטקסט654| עצרו לרגע בכיכר והתרשמו מהבתים הצרים המקיפים אותה ומפסל בת הים של ורשה הניצב במרכזה. אוהבי הספרות יוכלו לבקר כאן במוזיאון לספרות (Muzeum Literatury) וחובבי ההיסטוריה - במוזיאון ורשה (Muzeum Warszawy) שמעברה האחר של הכיכר. |תמונה_בטקסט1153| |תמונה_בטקסט977| |תמונה_בטקסט976| +---אם מעניין אתכם ללכת בעקבות נפוליאון (מילולית!) צאו מהכיכר ליד המוזיאון לספרות, ואז מיד ימינה למעבר הצר Kamienne Schodki. בסוף המעבר רדו במדרגות, פנו שמאלה לרחוב Brzozowa ומיד מימינכם גרם מדרגות צר היורד לעבר הנהר: אלו מדרגות נפוליאון, שקיבלו את שמן לאחר שהשליט הצרפתי ירד בהן, בלוויית הנסיך הפולני יוזף פוניאטובסקי, בעת ביקורו בוורשה ב-1806. שובו לכיכר באותה דרך. |תמונה_בטקסט1156| ---+ לכו לאורך הכיכר עד פינת רחוב Nowomiejska ושם פנו ימינה; אם אתם רעבים, עצרו לבירה ופיצה בבר=מסעדה Same Krafty. המשיכו באותו רחוב אל הברביקן (Barbakan), שחזור מבנה השער המבוצר של חומת העיר העתיקה. באתר יש בדרך כלל מגוון דוכני רוכלות, אבל את רוב מה שנמכר כאן תוכלו למצוא במקומות אחרים, ויותר בזול. |תמונה_בטקסט980| x---אם אתם עייפים או ממהרים תוכלו לחסוך כ-700 מ' הליכה אם תוותרו על הקטע הבא ותמשיכו מהברביקן ישר, אל רחוב פְרֶטָה.---x ביציאה מהברביקן פנו שמאלה לרחוב Podwale ומיד שוב שמאלה כדי לחצות את החפיר בגשר להולכי רגל. בקצה הגשר פנו ימינה, והמשיכו לאורך החומה עד שתראו מימינכם, דרך חור בחומה את אנדרטת המורד הקטן (Mały Powstaniec), המוקדשת לזכרם של הילדים-החיילים שלחמו במרד ורשה. האנדרטה המרגשת - פסל של ילד חבוש קסדה האוחז תת=מקלע - נוצרה ככל הנראה בהשראת אָנטקֶה, נער בן 13 שנהרג ב-8 באוגוסט 1944. בלוח הזיכרון מאחורי הפסל חרותה שורה משיר ילדים פולני מימי המרד: "ילדי ורשה, נצעד אל הקרב - עבור כל אבן, נקריב את דמנו". |תמונה_בטקסט905| עברו במעבר המקורה ופנו ימינה (מכאן תוכלו גם להתקרב יותר לאנדרטה), ואז פנו ימינה ומיד שמאלה לרחוב Jana Kilińskiego, המוביל באלכסון אל רחוב Długa. שם פנו שמאלה והמשיכו עד שתראו משמאלכם את צריחיה של קתדרלת הצבא הפולני (Katedra Polowa Wojska Polskiego), מבנה שהוקם במאה ה-17 כבית ספר לתיאולוגיה, שהיה מוסד הראשון להשכלה גבוהה בוורשה, ובמאה ה-19 הוסב לכנסייה אורתודוכסית המשמשת כיום את חיילי צבא פולין. בכניסה הוצבו פסלי עוגן ומדחף, המייצגים את חילות הים והאוויר. |תמונה_בטקסט910| מול הקתדרלה (מימין לכביש) ניצבת אנדרטת מרד ורשה (Pomnik Powstania Warszawskiego), אותה כדאי לצלם בטרם תשובו על עקבותיכם ברחוב Długa. לכו כ-270 מ' עד שתראו מימינכם את כנסיית רוח הקודש (Kościół Paulinów Św. Ducha), שנבנתה בידי המסדר הפאוליני בראשית המאה ה-18, במקום כנסיית עץ עתיקה מהמאה ה-14. |תמונה_בטקסט907| כאן פנו שמאלה לרחוב פְרֶטָה (Freta), הרחוב הראשי של העיר החדשה. לאורך הרחוב, שנסלל במאה ה-13 כתחילת הדרך בין ורשה לבין העיירה זקרוצ'ים, החלו לקראת סוף המאה ה-14 לצוץ בניינים שהיו הגרעין ל'עיר החדשה' שמחוץ לחומות. במאה ה-15 היה הרחוב ללבו הפועם של הרובע, וכיום פזורים לאורכו חנויות מיוחדות לעתיקות ומגוון בתי קפה קטנים ומקסימים. |תמונה_בטקסט895| אחרי הפנייה תראו מיד מימינכם את הכנסייה הדומיניקנית (Kościół św. Jacka), שהושלמה ב-1639, נהרסה בידי השוודים ונבנתה מחדש ב-1661, בתוספת מגדל שעון וקפלה לדומיניקוס הקדוש. במהלך מרד ורשה פעל בכנסייה בית חולים מאולתר, שהופצץ בידי הגרמנים. במבנה שנהרס מצאו את מותם יותר מאלף איש ועלתה באש הספרייה הגדולה והעשירה ביותר בפולין, ששכנה בכנסייה מאז המאה ה-18. |תמונה_בטקסט1159| בגוש הבניינים הבא שוכן מוזיאון מארי קירי (Muzeum Marii Skłodowskiej-Curie), המוקדש למדענית הנודעת, ומעברו האחר של הרחוב תוכלו לטעום אוכל יהודי-פולני מסורתי במסעדת Pod Samsonem - או סתם להציץ פנימה ולראות את התצלומים הישנים של חיי הקהילה היהודית בעיר. |תמונה_בטקסט894| בפינה הבאה נפתח הרחוב אל כיכר העיר החדשה (Rynek Nowego Miasta), שם שכן בעבר בית העירייה של העיר החדשה. בכיכר השקטה שימו לב לציורי הקיר רבי הרושם ולתבליטי החיות שעל משקופי הבתים מסביב, ואז חצו אותה באלכסון אל המבנה הבארוקי המרהיב של כנסיית קזימיר הקדוש (Kościół św. Kazimierza). |תמונה_בטקסט1163| |תמונה_בטקסט985| לאחר הביקור בכנסייה עקפו אותה משמאל ברחוב Piesza, שיוביל אתכם אל נקודת הסיום של המסלול - כנסיית מריה הקדושה (Kościół Nawiedzenia Najświętszej Marii Panny), שהושלמה ב-1411 ונמנית עם הדוגמאות הבודדות בוורשה לסגנון האדריכלות הגותי הפולני. שימו לב לאדריכלות הלבֵנים הייחודית ולמגדל הפעמונים, ובקרו גם ברחבה האחורית, המשקיפה על הנהר ויסלה. בהמשך הרחוב יורד טור מדרגות אל הפארק שבו ניצבת מזרקת המולטימדיה (Multimedialny Park Fontann), שם עדיף לבקר בשעות הערב; משמאל למדרגות ניצב פסל זיכרון למדענית מארי קירי.*סמסלול* |תמונה_בטקסט899| |תמונה_בטקסט994|

בין העיר העתיקה לנהר הוויסלה נמצא האתר החדש והייחודי הזה, שנפתח ב-2011. תוכלו ליהנות כאן מחוויה של אורות, צבעים וצלילים במופע מזרקות המשלב הולוגרמות, על רקע מוזיקה בסגנונות שונים - החל ביצירות שופן וכלה בשירים של ליידי גאגא. בחודשים מאי-ספטמבר מוקרן כאן, בימים ו' ושבת, מופע הולוגרמות על בת הים של ורשה, באמצעות 300 נורות צבעוניות ו-367 פתחי מים, המזרימים כ-30,000 ליטר מים בדקה. אם ברצונכם לשבת קרוב למזרקות בזמן המופע, מומלץ להגיע למקום כשעה לפני המועד; למרות הצפיפות הגדולה, זוהי חוויה בלתי נשכחת. אם אתם מבקרים בעיר בימי חול, עדיין תוכלו ליהנות ממופע המזרקות, אך ללא המוזיקה וההולוגרמות.

ורשה נמנית עם הערים הבודדות באירופה שבהן שרד חלק גדול מהחומות ומהביצורים של העיר העתיקה. הברביקן (מבנה שער מבוצר), שנבנה בסגנון הרנסאנס ב-1540, היה החלק הראשון שהושלם במערכת הביצורים של ורשה. הוא פורק חלקית במאה ה-18 ומה שנותר נפגע קשות במהלך מלחמת העולם השנייה - אבל שוחזר באורח כמעט מושלם אחרי המלחמה, לרווחת התיירים. בחודשי הקיץ ניתן להיכנס ולהתרשם מתצוגה קטנה העוסקת בתולדות המבנה.

כבר בשנת 1636 עמדה כאן כנסייה, שעברה עיצוב מחדש במאה השמונה=עשרה. במלחמה העולם השנייה נהרסה הכנסייה כליל, ונבנתה מחדש לפי תיאוריה של אחת הנזירות הוותיקות. הפריט המקורי היחיד שנותר הוא צלב שרוף למחצה, שעבר שחזור. בשנות השמונים של המאה העשרים שימשה הכנסייה מקום מפגש לפעילים פוליטיים, שהתנגדו למשטר הקומוניסטי.

הכיכר המלבנית, שהוקמה במאה ה-17, היא הלב הפועם של ורשה מאז, ונמנית כיום עם אתרי התיירות הפופולריים ביותר בעיר. הבתים הצרים והססגוניים שמקיפים את הכיכר ומעניקים לה את אופיה הציורי נבנו באותה תקופה עבור משפחות האצולה המקומיות, ולצדם הוקם בית העירייה של העיר העתיקה; המבנה נהרס בשנת 1817 ובמקום שבו עמד ניצב כיום פסל בת הים של ורשה |הנטה|(סירֶנקָה, Syrenka)|סנטה| האוחזת בידה חרב ומגן. בפינה הצפונית של הכיכר (ביציאה ל-Krzywe Koło) שוכן המוזיאון לספרות (Muzeum Literatury im. Adama Mickiewicza), המוקדש לכתביו של הסופר והמשורר הפולני אדם מיצקֶביץ', ויקסום רק למעריציו הנלהבים; יש בו ספרייה מקיפה, ובה יותר מ-110,000 כרכים, אבל כולם בפולנית בלבד. מולו, בתחילת רחוב Nowomiejska, שוכן מוזיאון ורשה, שנראה במבט ראשון כמקבץ חסר=ייחוד של בתים, אבל כשנכנסים אליו מתברר שהמבנים מחוברים זה לזה במעברים נסתרים. במוזיאון, המתפרש על כ-9,500 מ"ר, מוצגים למעלה מ-7,000 פריטים הקשורים לתולדות העיר, מממצאים ארכיאולוגיים ועד גלויות. המעבר בין חדרי התצוגה משרה תחושה של סיור בנבכי מבוך המסמל את ההיסטוריה של העיר. תצוגה נפרדת עוסקת באדריכלות של מבני המוזיאון ובתהפוכות שעברו. |המסגרת|בת הים הגדולה האגדה מספרת על סירונית ששחתה במימי נהר הוויסלה, והחליטה לעצור למנוחה למרגלות העיר העתיקה. כשראתה את ורשה, התאהבה ביופייה של העיר, והחליטה להישאר שם. היא נהגה לחלץ את הדגים שנתפסו ברשתות הדייגים המקומיים ולהוציאם לחופשי, והדייגים הזועמים ביקשו לתפוס את היצור שפגע בפרנסתם. אבל כשראו את בת הים ושמעו את קולה הענוג, התאהבו בה הדייגים ומיאנו לפגוע בה. הם אף הצילו אותה כאשר נקלעה לצרה: איש אמיד ומרושע הצליח לתפוס את בת הים ברשת גדולה, וכלא אותה בצינוק שבביתו. הדייגים שמעו את זעקותיה של הסירונית האומללה, וחילצו אותה באישון לילה מידיו של החוטף. לאות תודה, נשבעה בת הים להגן על תושבי ורשה, ואלה הציבו בעיר פסלים שלה כשהיא אוחזת במגן ובחרב. לימים היתה בת הים לסמלה של העיר.

כבר במאה החמש=עשרה ניצבה כאן כנסייה קטנה, שעם השנים גדלה ונוספו לה קפלות תפילה. בקתדרלה הזו נערכו כמה מהטקסים החשובים בפולין, בהם טקס ההכתרה של סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי. במהלך מלחמת העולם השנייה נהרסה הכנסייה כליל, ושוחזרה אחרי המלחמה בסגנון הגותי. חזית הקתדרלה נבנתה מלבנים אדומות, חלל הפנים רצוף קמרונות, והגג מצופה בנחושת שהתחמצנה. אל תוותרו על סיור קצר בתוך הקתדרלה: בפנים ניצב צלב בריזקובסקי (baryczkowski) מהמאה השש=עשרה, שמיוחסות לו סגולות רפואיות. על ראשו של ישו הצלוב יש שערות אדם אמתיות. בקריפטה של הכנסייה קבורים הנשיא הפולני הראשון, גבריאל נרוטוביץ', וזוכה פרס נובל הנריק סנקביץ'. במרכז הקתדרלה ניצבים כיסאות מקהלה מעוטרים, עשויים עץ, שהוענקו לפולנים כמתנת פיוס מהעות'מאנים אחרי תבוסתם בקרב וינה בשנת 1683.

האנדרטה שנחנכה ב-1989 מנציחה את גבורת לוחמי מרד ורשה בזמן מלחמת העולם השנייה. היא מורכבת מפסלים של האמן וינסנטי קוצ'מה (wincenty kućma), הניצבים על רקע נוף עירוני שעיצב האדריכל יאצק בודין. נראית בה קבוצה של חיילים באמצע קרב עם הנאצים, בזמן שקבוצה אחרת יורדת לתוך תעלות הביוב ששימשו את לוחמי המחתרת הפולנית. בשנת 1994 נערך לרגלי האנדרטה טקס לציון חמישים שנה למרד ורשה; בטקס השתתף נשיא גרמניה, רומן הרצוג, שהתנצל בשם העם הגרמני על פשעי הרייך השלישי.

בשנת 1683 תכננו האדריכלים טילמָן ון־גֶָמֶרֶן ואוגוסטין לוֹצ'י כנסייה חדשה עבור המלך יאן השלישי סוֹבּיֶיסקי, שביקש להודות לאל על ניצחונותיו הצבאיים בקרב קוצ'ים ובקרב וינה. בקפלה המלכותית בכנסייה ניצבים שני סרקופגים, שבאחד מהם טמון לבו של סוֹבּיֶיסקי ובשני - איבריו הפנימיים של המלך אוגוסט השני, שהועברו לכאן מקרקוב. בקריפטה של הכנסייה נקבר הצייר האיטלקי ברנרדו בֶּלוׁטוׁ, שנודע בציורי הנוף העירוני של ורשה. חלל הפנים מעוצב בצניעות אבל ראוי לציון בזכות מזבח העץ הגדול ודוכן המטיף, ממנו נשלחת החוצה זרוע מעץ.