המתחם העצום של הארמון המלכותי שימש את שושלת הבסבורג במשך מאות שנים והיה מרכז השלטון של הקיסרות החזקה באירופה. בנייתו של הארמון נמשכה יותר מ-600 שנה, ולכן ניכרים הבדלים בסגנונות הבנייה בין החלקים השונים. בני המלוכה התגוררו כאן בחורף, ואילו בקיץ עברו לארמון שֶנבּרוּן. נוסף על הביקור בחדרי המגורים ובקפלות ששימשו את בני המלוכה, אפשר לבקר גם במבנים ובגנים ששימשו אותם לפעילויות פנאי ולראות את האוספים שהחזיקו, המוצגים היום במוזיאונים פתוחים לציבור. 2,600 חדרי הארמון משמשים למגוון מטרות: חלק ממנו מתפקד כמשכנו של נשיא אוסטריה ולצרכים ממשלתיים, חלקים אחרים מוקדשים לספרייה הלאומית, ורק חלק קטן משמר את המורשת של בית הבסבורג. *המסלול* התחילו במיכאלֶרפּלאץ, שם ניצבת כנסיית מיכאל הקדוש (Michaelerkirche). בלב הכיכר תוכלו להציץ מעל הגדרות ולראות ממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו בחפירות שנערכו כאן, בהם שרידי מבנים מהתקופה הרומית. היכנסו דרך השער הראשי לארמון עצמו, מבנה לבן ומרשים בעל כיפה ירוקה (Michaelerkuppel). מימינכם נמצאת הכניסה למוזיאון המגורים הקיסריים, הכולל גם את אוסף כלי הכסף ואת התערוכה המוקדשת לדמותה של הקיסרית סיסי, ואילו משמאלכם תראו את הכניסה הראשית של בית הספר הספרדי לרכיבה (Spanische Hofreitschule). |תמונה_בטקסט1697| המעבר יוביל אתכם אל החצר הפנימית של הארמון, שבלבה פסלו של פרנץ, הקיסר הראשון של אוסטריה. כאן פנו שמאלה, דרך שער אדום בעל קישוטים מוזהבים, אל שוָוייצֶרהוֹף (Schweizerhof) - החלק העתיק ביותר של הוֹפְבּוּרג. מולכם תראו שלט המצביע על הכניסה לבית האוצר הקיסרי (Kaiserlische Schatzkammer), הממוקם מצד ימין. בבית האוצר מוצגים לראווה שרביטים, כתרים, תכשיטים ועיטורים ששימשו את משפחת המלוכה. המדרגות בצד הימני של החצר מובילות לקפלת הופבורג (Hofburgkapelle), הכנסייה הפרטית של משפחת המלוכה, הידועה גם בזכות מקהלת הנערים של וינה (ראו פארק אָאוּגארטֶן). |תמונה_בטקסט3161| המשיכו ישר ועברו בשני מעברים מקורים אל הכיכר המרובעת יוֹזֶף פּלאץ (Josefplatz), הקרויה על שם הקיסר יוזף (האיש הרוכב על הסוס בלב הכיכר). המבנה משמאלכם שייך לספרייה הלאומית של אוסטריה, ואילו מולכם תראו את הכניסה לכנסייה האוגוסטינית (Augustinerkirche), ששימשה את משפחת המלוכה באירועים ציבוריים, בהם הטבלה, חתונה וקבורה. |תמונה_בטקסט3162| חצו את יוֹזֶף פּלאץ ופנו שמאלה אל Reitschulgasse. מימינכם תראו את מבנה האורוות של בית הספר לרכיבה (Stallburg). אל תלכו על הכביש, אלא היכנסו לתוך הפסאז' של מבנה האורוות וצעדו לאורכו - כך תזכו אולי להציץ אל הסוסים מבעד לאשנבים. מהאורוות שובו ליוֹזֶף פּלאץ‏‏ והמשיכו ישר ב-Augustinerstr עד שתראו מימינכם את האַלבֶּרטינָה (Albertina), מוזיאון לאמנות במבנה מרשים עם חלונות עגולים בקומת הקרקע. עלו במדרגות לטראסה של המוזיאון ורדו בצד השני; בקצה הירידה תראו מולכם שער לבן, המוביל אל בּורג-גארטֶן (Burggarten - גן הארמון), שנוצר כשחלק מהחומה העתיקה של העיר נהרס במלחמה עם נפוליאון, והוחלט לא לבנותו מחדש. על הטראסה, בצד הקרוב לארמון, הוקמה החממה המלכותית, בית הדקלים של הופבורג (Palmenhaus Hofburg), שם שוכנים כיום בית הפרפרים ומסעדת Palmenhaus, ומעברו האחר של הפארק הוצב פסל של מוצרט. |תמונה_בטקסט1587| חצו את הפארק אל היציאה הראשית (הסמוכה לפסל מוצרט) ופנו ימינה ב-Burgring; השדרה הרחבה היא חלק מרינגשטראסֶה, רחוב הטבעת המקיף את מרכז וינה לאורך התוואי של חומת העיר העתיקה. המשיכו עד שתראו מימינכם את שער הכניסה האחורי לארמון (Burgtor). פנו ימינה דרך השער והיכנסו להֶלדֶנפּלאץ (Heldenplatz - כיכר הגיבורים), רחבת דשא גדולה שבה יוכלו הילדים להוציא אנרגיה בעוד המבוגרים מצלמים את חזיתו היפה של הארמון החדש (Neue Burg). |תמונה_בטקסט3159| מכאן אפשר להמשיך ישר ולשוב למיכאלֶרפּלאץ, נקודת המוצא של המסלול, אבל מוטב לצאת חזרה דרך השער האחורי ולחצות במעבר החצייה אל כיכר מריה תרזה ( Maria-Theresien-Platz), נקודת הסיום של המסלול ונקודת מוצא מצוינת לביקור באזור המוזיאונים של וינה.*סמסלול* |תמונה_בטקסט1600| |הסיפור|שימו לב להבסבורגים היתה מסורת מעניינת: כשאחד הקיסרים מת, הוצא ליבו מגופו ונקבר בנפרד, בכנסיית האוגוסטינים שבהופבורג. את הגוף, ללא הלב, העבירו לאולם הקבורה של מנזר סמוך ושם נטמן. למה? כי בעבר חשבו שרגשות ותכונות (כמו אומץ, נדיבות וכו') שוכנים בלב; זו הסיבה שעד היום אנחנו מציירים לבבות כדי להביע אהבה ומשתמשים בביטויים כמו "אומץ לב" או "לקחת ללב". באותה תקופה האמינו גם שהתכונות החיוביות של אדם גדול (כמו מלך או קיסר) משפיעות לטובה על הסביבה שבה הוא נקבר.

הגנים המרהיבים של שֶנבּרוּן, והארמונות הפזורים בהם, שימשו את קיסרי בית הבסבורג בחודשי הקיץ במשך מאות שנים. כיום, המתחם רחב הידיים מתפקד הן כאתר היסטורי והן כפארק שעשועים, ובו מגוון מוקדי עניין למשפחות. השם שניתן לארמון, שמשמעותו "המעיין היפה", מתייחס לנביעה הנמצאת עד היום בתחום הגן. מתחנת Schönbrunn צאו בכיוון השילוט Scloß Schönbrun, ותראו מיד את המבנה הגדול והצהוב של הארמון. פנו ימינה ולכו לאורך הקיר הצהוב עד שתגיעו לשער ברזל. מיד אחרי שתעברו בו, פנו ימינה ותראו את מבנה הקופות. מגוון ההצעות לשילובים בין כרטיסי הכניסה עלול להיות מבלבל, ולכן מומלץ לבחור באילו אתרים אתם מעוניינים לבקר, ואז להסתייע באנשי השירות האדיבים בעמדות, שימצאו עבורכם את האפשרות המשתלמת ביותר. הכניסה לגנים הגדולים הנפרשים מאחורי הארמון היא ללא תשלום. בקיץ התורים לקופות עלולים להתארך, ואז עדיף לרכוש את הכרטיסים באתר האינטרנט, אפילו באותו היום. צאו מהקופות לרחבה הגדולה, שבקצה הרחוק שלה ניצב הארמון, ולכו לאורך הצלע השמאלית שלה. באמצע הדרך מחכה לכם בית הקפה Residenz. החל מהשעה 11:00 ובכל שעה עגולה עד השעה 16:00 מתקיימת בבית הקפה הדגמה חיה של הכנת השטרודל המפורסם, הכוללת פריסה מיומנת של הבצק הדקיק על פני כמה וכמה מטרים מרובעים ועריכת המאפים על מגשים ארוכים. בסיום הביקור מציעים למשתתפים פרוסת עוגה וכוס קפה, בתשלום. הסיור עצמו ללא תשלום. בקצה הרחבה תוכלו לבקר בארמון שֶנבּרוּן עצמו ו/או במוזיאון הילדים שמימין לו. לאחר מכן צאו לטיול בגני הארמון, המשלב נסיעה ברכבת הפנורמה והליכה ברגל.

הקתדרלה היפהפייה שְטֵפָנְסדוֹם (Stephansdom) היא מרכז החיים הדתיים בווינה זה יותר מ-800 שנה. בניית הכנסייה ארכה כ-400 שנה, וזו הסיבה שהצריחים והשער שונים בסגנונם מהמגדלים ומפנים הכנסייה. באולם הראשי של הכנסייה התקיימו חתונתו ולווייתו של מוצרט. שער הכניסה הוא אחד החלקים היחידים בכנסיה שלא נפגעו בהפצצות במלחמת העולם השנייה. הוא מכונה "שער הענק", שכן במהלך בנייתו התגלתה עצם ענקית, שאף הייתה תלויה מעליו בעבר. באולם הראשי כדאי להתרשם מהעיטורים הרבים, שרובם מקוריים (אבל החלונות הצבעוניים חדשים). בחלל נפרד מוצגים אוצרות הקיסרות, שקישטו בעבר את חלל הכנסייה. גולת הכותרת של הביקור בכנסייה עבור ילדים ובני נוער היא הטיפוס לראש המגדלים. למגדל הדרומי, המכונה בחיבה "שטֵפֵל" (שם חיבה לסְטֵפָנוֹס), מובילות לא פחות מ-343 מדרגות, והוא משקיף על העיר מגובה רב. המגדל הצפוני אמנם נמוך יותר, אבל אפשר לעלות אליו במעלית שממוקמת מאחורי בסיס העוגב, במעבר השמאלי של הכנסייה. זהו מגדל הפעמונים של הכנסייה, ובראשו תראו את הפעמון הגדול ביותר באוסטריה, הידוע בשם |הנטה|פּוֹמֵרִין|סנטה| ("המרעימה"). הפעמון נוצר מ-208 כדורי תותח שהוחרמו מהעות'מנים לאחר תבוסתם בקרב על וינה. את רעם הפומרין מחריש האוזניים אפשר לשמוע רק בעשרה ימי חג בשנה, אולם הפעמונים האחרים מצלצלים כמה פעמים ביום.

אתר המרחצאות בפאתי וינה הוא אטרקציה נהדרת לכל המשפחה. הילדים ייהנו מפארק מים מוצלח, ובו אזורים מקורים ופתוחים. בחלק המקורה יש בריכה גדולה עם מקפצות, שלוש מגלשות (כולל מגלשת אבובים ומגלשת חושך), בריכת גלים מאתגרת, מתחם שעשועי מים ובריכה לפעוטות. בחוץ משתרע "הג'ונגל", גן שעשועים אתגרי בתוך הצמחייה הטבעית, ובו בריכה ענקית, מגלשה רחבה, מגרש לכדורעף חופים ועוד בריכה לפעוטות. בנוסף מציעים תכנית בידור לילדים, אבל רובה בגרמנית בלבד. במקביל יוכלו המבוגרים להתפנק במתחם הספא, שיש בו מבחר מרשים של בריכות מחוממות במגוון טמפרטורות, ובמתחם הסאונות, הכולל סאונה פינית, סאונה רטובה, סאונה אורגנית ועוד. יש גם מתחם נפרד של סאונות ובריכות שמבוססות על מי מלח. כנהוג במרכז אירופה, הכניסה לסאונות בעירום בלבד (עם מגבת) ומגיל 14 ומעלה - אבל בניגוד למרחצאות אחרים, כאן יש אזורים נפרדים לגברים ולנשים בנוסף לאזור המעורב המקובל באירופה. השירות והמתקנים ברמה גבוהה, כולל חדרי הלבשה גדולים למשפחות, אוכל ושתייה במחירים סבירים ומגוון רחב של טיפולים ופעילויות. עם זאת, האתר מוכוון למקומיים, ונותני השירות נוטים להיות קצרי רוח כלפי תיירים שאינם דוברים גרמנית.

מתחם הציד המגודר של קיסרי וינה הוסב לפארק ולשמורת טבע של חיות בר, המספק לווינאים ולתיירים אפשרות גיחה אל הטבע מבלי לצאת מגבולות העיר. בשטח העצום, שרובו הגדול מיוער, רועים בחופשיות חזירי בר, צבאים, כבשי בר ועוד, ויש בו מסלולי הליכה, נקודות תצפית, שלוש מסעדות וכמה גני שעשועים יצירתיים לילדים. מומלץ להיכנס למתחם דרך שער לָיינץ (Lainzer Tor), שם נמצא מרכז המבקרים (Besucherzentrum). במרכז אפשר לקבל מידע ומפות, ולידו מתחיל שביל היער (Waldlehrpfad), מסלול של כחצי שעה הכולל הסברים על השמורה ועובר לצד מכלאות של צבאים וכבשי בר. השביל מסתיים ליד וילה הֶרמֶס (Hermesvilla), בית קסום שבנה הקיסר פרנץ יוזף לאשתו סיסי (היא קראה לו "ארמון החלומות שלי") והיום משמש כמוזיאון (שלא יעניין במיוחד ילדים). למשפחות עם ילדים קטנים זה עשוי להספיק, אבל אם אתם אוהבים לטייל ברגל, שווה להמשיך לטייל ברחבי השמורה: אולי תזכו לראות את החיות בסביבתן הטבעית. הליכה של כשלושה ק"מ תביא אתכם אל מגדל הוּבֶּרטוּס (Hubertuswarte), השוכן בנקודה הגבוהה ביותר של הפארק ומשקיף לנוף נפלא.

בארמון המפואר תוכלו להכיר לעומק את אורח החיים של בני שושלת הבסבורג בשיא תקופת האימפריה. שימו לב במיוחד לחדר הילדים, שבו מוצגים פורטרטים של אחדים מ-16 ילדיה של הקיסרית מריה תרזה; לכל הבנות יש שמות כפולים, המתחילים ב"מריה". מעניין גם לעקוב אחרי ההתייחסויות השונות לביקורו המפורסם של מוצרט בן השש בארמון, שסימן את פריצת הדרך בקריירה שלו כילד פלא. הארמון עלול לשעמם ילדים קטנים, ולכן הביקור בו מומלץ רק לילדים מגיל שמונה ומעלה שמתעניינים בחייהם של מלכים ונסיכות, או שיש להם מספיק סבלנות לתת להורים ליהנות מהארמון בטרם תמשיך כל המשפחה למוזיאון הילדים או לגן החיות. בכל אופן, הכרטיס המורחב, הכולל את האגף המזרחי של הארמון ומתאים לחובבי היסטוריה מושבעים, אינו מומלץ למשפחות.

בבּוּרג-גארטֶן (Burggarten), "החצר האחורית" של מתחם הוֹפְבּוּרג, ניצב בית הדקלים (Palmenhaus), מבנה זכוכית עצום שנבנה כחממה מלכותית עבור הארמון. באגף הצפוני המרשים חיים לא פחות מ-400 פרפרים, רבים מהם טרופיים ונדירים. הפרפרים משתייכים ל-40 סוגים שונים, אולם אף אחד מהם אינו בסכנת הכחדה. הביקור במקום מספק חוויה מפעימה של טבע בסביבה אורבנית, וירתק ילדים שאוהבים טבע ובעלי חיים. המבנה מחומם תמידית לטמפרטורה של 26 מעלות, תענוג אמיתי בימים קרים, ותקרת הזכוכית מספקת אור טבעי. |הסיפור|כל צבעי הקשת הכנפיים הצבעוניות של הפרפרים משמשות למטרות שונות: כתחפושת (יש פרפרים שמחקים צבעים של חרקים עוקצים, כמו צרעות, או של צמחים רעילים), להסוואה (כנפיים ירוקות כמו עלים) ולפיתוי (כדי למשוך את בני המין השני). בזכות הצבעים נמשכו בני האדם תמיד לפרפרים, ושירים רבים נכתבו עליהם. הסתכלו היטב על הפרפרים מסביבכם. אילו צבעים יש להם? האם יש כאן פרפרים בצבעים שלא ראיתם קודם? כמה צבעים יכולים להיות לפרפר אחד? האם יש צבעים שנראים לכם מפחידים? בערב או בהפסקה הבאה תוכלו לקחת צבעים ולנסות לצייר את אחד הפרפרים שראיתם.

במגורים הקיסריים (Kaiserappartments) תוכלו להרגיש כמו מלכים בחדרים הפרטיים ששימשו את הקיסר פרנץ יוזף הראשון ואת אשתו אליזבת ("סיסי"), שהייתה אהובה מאוד על העם האוסטרי. אחרי הביקור בחדרים, המשיכו לחלקו השני של האתר – מוזיאון סיסי (Sisi Museum), המוקדש כולו לקיסרית הנערצת. מעניין במיוחד להכיר את הפרטים היומיומיים בחייהם של הקיסרים, למשל הפורצלן המפואר של השירותים הפרטיים של הקיסרית, שהיו שיא הקדמה באותה תקופה. בחדרים הראשונים של המוזיאון מוצג אוסף כלי הכסף (Silberkammer) של הקיסרים, אבל הוא פחות מעניין ומומלץ לדלג עליו; כדי לעשות זאת, פנו שמאלה במקום ימינה בעמדת החלוקה של מדריכי השמע. המסלול בארמון מסתיים בצידו הרחוק, והיציאה מובילה ל-Ballhaus Platz; כדי לחזור לכניסה להופבורג, פנו ימינה ולכו עד סוף הסמטה.

המוזיקה הופכת לחוויה במוזיאון מרשים זה, המתפרש על גבי ארבע קומות ומאפשר לילדים ולמבוגרים להתנסות במגוון היבטים של עולם המוזיקה הקלאסית. הקומה הראשונה מוקדשת לתולדות התזמורת של וינה, ואם אתם עם ילדים, מומלץ לדלג עליה ולטפס במדרגות המוזיקליות (חוויה אינטראקטיבית ראשונה) אל הקומה השנייה. קומה זו, המוקדשת לתכונות הפיזיקליות של צלילים וקולות, מלאה תצוגות אינטראקטיביות, מסכים ואוזניות, ותעניין מאוד ילדים שאוהבים מדע או מוזיקה; קחו בחשבון שהכול באנגלית או בגרמנית בלבד, כך שאם הילדים צעירים יהיה עליכם לתרגם הרבה. הקומה השלישית מוקדשת למלחינים המפורסמים שפעלו בעיר; המידע מוצג בצורה מעניינת, עם מסכים ומדריך שמע, אבל אין הרבה תצוגות פיזיות והמלל הרב עלול להכריע ילדים שאינם שולטים באנגלית. בקומה הרביעית יוכלו הילדים להתנסות בניצוח – וירטואלי כמובן – על תזמורת וינה (כולל נזיפות מדמות וירטואלית אם לא עמדו במשימה). המוזיאון מעניין, עשיר ואינטראקטיבי, אך אינו בנוי לקהל רב, ולכן כדאי להציץ פנימה או לשאול אם מלא מדי לפני שנכנסים. ילדים מתחת לגיל ארבע עלולים להיבהל מהחושך ומהרעש, והמוזיאון אינו מומלץ עבורם.

אם חשוב לכם ולילדים להכיר קצת את ההיסטוריה של וינה בלי לחפור בספרים או לבלות במוזיאונים מאובקים, תוכלו לצאת למסע מודרך של כ-50 דקות בתחנות החשובות בתולדות העיר. מדריכים מקומיים יובילו אתכם בהסברים קלילים ומלאי הומור בין תחנות הממחישות את ימי ההבסבורגים, את מורשת מוצרט ושטראוס, את ההפצצות במלחמת העולם השנייה ועוד. לאורך הדרך ממתינות לכם הפתעות כמו קולנוע תלת-מימד עם כיסאות זזים, דמויות היסטוריות שמדברות אליכם מהבמה ומתקן מסתובב בקצב הוואלס. המדריכים מדברים גרמנית, אבל בכניסה מחלקים אוזניות עם תרגום לעשר שפות (כולל אנגלית), המתואם באורח מושלם עם ההדרכה המשעשעת. גם ילדים שאינם דוברים אנגלית עשויים ליהנות מהאפקטים ומהמופעים. מומלץ להזמין כרטיסים מראש באינטרנט - כך גם מקבלים הנחה וגם מדלגים על התור בכניסה.