צאו מהחניון לכיוון Kaigasse. לכו כמאה מ' ברחוב הצר ואז פנו שמאלה ל-Herrengasse ובקצה הרחוב שוב שמאלה. הבית הפינתי, שם שוכן הפונדק Weisses Kruez, הוסב ב=1685 ממעון כמרים לבית בירה, ובעקבות כך שונה שם הרחוב ל-Bierjodlgasse – רחוב הבירה והיוֹדְל. המשיכו עם הרחוב ולאחר כמאה מ' פנו שמאלה ל-Festungsgasse, ותראו מיד את תחנת הפוניקולר העולה למצודת הוֹהֶנְזלצבורג (Festung Hohensalzburg), הראויה לביקור של כשעתיים. אחרי הביקור במצודה רדו ב-Festungsgasse עד שתראו משמאל את הכניסה לחצרו של מנזר פטרוס הקדוש (Stift St. Peter). בחצרות המנזר יוכלו הילדים להתפעל מגלגל המים העתיק, הפועל על מי הפלג, ומהקטקומבות החצובות בצלע ההר. |תמונה_בטקסט271| שובו אל Festungsgasse ופנו שמאלה. הרחוב נפתח לכיכר קאפּיטֶלפּלאץ (Kapitelplatz) רחבת הידיים, שבה ניצב כדור זהב ענקי – מקום מצוין לתמונה למזכרת. פנו שמאלה (דרך האכסדרה) אל דוֹמפּלאץ (Domplatz), הכיכר הצמודה לקתדרלה של זלצבורג (Salzburger Dom). הצטלמו על רקע הקתדרלה היפה, ואז הפנו את גבכם אליה וצאו מהכיכר ב-Franziskanergasse, רחוב צר ששמו משתנה בהמשך ל-Hofstallgasse. המשיכו עד שתראו משמאלכם את שער זיגמוּנד (Siegmundstor), החצוב ישירות בסלע. עברו על פני פְפֶרדֶשְוֶומֶה (Pferdeschwemme) – מזרקה יפהפייה ששימשה במקור כשוקת לסוסים – והמשיכו עד פינת Getriedegasse; בדרך תעברו על פני המוזיאון לצעצועים (Spielzeugmuseum), השוכן במבנה שהיה בעבר בית חולים. |תמונה_בטקסט269| +---אם תמשיכו הלאה באותו רחוב, ואז תפנו שמאלה ל-Gstättengasse, תגיעו אחרי כ=150 מ' אל המוזיאון לטבע (Haus der Natur), המומלץ לילדים גדולים יותר. |תמונה_בטקסט276| ---+ פנו ימינה, אל הרחוב הצר וההומה גֶטרָיידֶה=גאסֶה (Getriedegasse), הרצוף שלטי חנויות ומסעדות בסגנון עתיק. כאן תוכלו לפנק את הילדים בכדורי שוקולד "מוצרט", הנמכרים בקונדיטוריה Fürst (מס' 47), או לעצור לקפה ועוגה ב-Café Mozart הוותיק במס' 18-22. אחרי כל המתוק הזה, קחו אותם לבית הולדתו של מוצרט (Mozart Geburthaus; מס' 9 ברחוב), כדי שידעו במי מדובר. |תמונה_בטקסט274| ברָטהאוּספּלאץ (Rathausplatz) שבקצה הרחוב פנו שמאלה ועברו במעבר מקורה; כשתראו את הנהר, פנו ימינה ל-Rudolfskai ולכו עשר דקות לאורך הטיילת עד Kajetanerplatz והחניון.*סמסלול* +---אם אחרי השוקולד עוד נשאר לכם כוח להליכה ולמשחקים, צאו אל גני מיראבֶּל (Mirabellgarten), שבהם צולמה סצינת ה"דו-רה-מי" מהסרט |הנטה|צלילי המוזיקה|סנטה|. כדי להגיע לגנים, פנו שמאלה ליד בית הולדתו של מוצרט (מתחת לקשתות) אל Hagenauer Platz, ואז שוב שמאלה, לאורך הנהר, ב-Griesgasse. חצו את הנהר בגשר להולכי רגל (Makartsteg) ופנו שמאלה ברחוב השני (Schwarzstr). עברו על פני תיאטרון המריונטות והאקדמיה למוזיקה ופנו ימינה בשביל הנכנס לגנים. לאחר כ=50 מ' תראו גינת משחקים חמודה (Zauberflötenspielplatz) בהשראת האופרה |הנטה|חליל הקסם|סנטה| מאת מוצרט, ומשם תוכלו לעלות גם לגנים עצמם. שימו לב ל=15 פסלים של גמדי גינה הניצבים לא רחוק מהמזרקה המפורסמת. חזרו למסלול באותה דרך. |תמונה_בטקסט364| ---+

כמעט מכל פינה בזלצבורג אפשר לראות את הצריחים הרומנטיים של פֶסטוּנג הוֹהֶנזלצבורג (Festung Hohensalzburg), מעוזם של שליטי העיר זה יותר מ־900 שנה. הבישוף גֶבּהארט, שהקים כאן מצודת מגן פשוטה, לא העלה על דעתו שיורשיו ירחיבו את המבנה, יוסיפו לו ביצורים ומגדלים ויהפכו אותו לבסוף לארמון של ממש, עם אולמות מפוארים וחדרי שינה לנסיכים. המצודה מתנשאת כ־120 מ' מעל העמק ובמקומות אחדים בנויה ישירות בתוך צוק הסלע הטבעי. אל המצודה עולה הפוּניקוּלָר (Festungs-bahn) העתיק ביותר באוסטריה, אבל אפשר גם לעלות ברגל בשביל תלול (כ־20 דקות). הקרונות צפופים מאוד אבל הנסיעה קצרה והחוויה מומלצת. בסוף העלייה יתגלה לעיניכם נוף מעורר השראה של זלצבורג, העמק וההרים מסביב; נקודת התצפית הטובה ביותר היא ליד השולחנות של מסעדת המצודה (Festungsrestaurant). כרטיס הכניסה מכסה נסיעה הלוך ושוב בפוניקולר, סיור מלווה במדריך שמע (90 דקות) וכניסה לשני המוזיאונים שבטירה. על כל המבנים במצודה יש לוחיות הסבר (גם באנגלית) המציינות את שמם, תפקידם והשנה שבה נבנו, אבל כדי להתמצא ולדעת יותר מומלץ לקחת את מדריך השמע, המחולק במרכז המידע (מהפוניקולר עקבו אחר השלטים המסומנים באות A). מוקדי העניין העיקריים בסיור זה הם התותחים המקוריים, המופנים לעבר העיר; חדר העינויים (המתאים לבני נוער חובבי הפחדות) והשור של זלצבורג (Salzburg Stier) – עוגב מכני עצום ובו יותר מ־200 צינורות. בקיץ מנגנים בעוגב מדי יום בשעות 7:00, 11:00 ו־18:00. טור מדרגות העובר בשער עתיק מוביל אל מוזיאון הטירה (Festungsmuseum), שם מוצגים לראווה כלי נשק, שריונות אבירים, כלי נגינה, חפצי אמנות ועוד. המוזיאון לא אינטראקטיבי במיוחד, אבל הפריטים עצמם מעניינים ומגוונים, גם לילדים. טפסו עוד קומה ותוכלו לבקר (בתשלום נוסף) בחדר השינה המפואר של הנסיך ובאולם המוזהב – חדר ישיבות שתקרתו מעוטרת בכפתורי זהב המייצגים את כוכבי השמיים (פחות מעניין לילדים). שאר הקומה מוקדשת למוזיאון צבאי (אפשר לוותר), והיציאה היא דרך חנות המוזיאון. מוזיאון המריונטות (Marionettenmuseum) קטן יותר, אבל מומלץ בהחלט. המריונטות, שמקורן בתיאטרון הבובות המפורסם של זלצבורג, מסודרות בסצינות מעניינות, למשל קונצרט של מוצרט הילד בארמון של זלצבורג. כאן גם תוכלו להתנסות בעצמכם בהפעלת בובות על חוט – חוויה מהנה לילדים ולמבוגרים. בתחנה התחתית של הפוניקולר יש תערוכה קטנה המוקדשת לפלג הזורם זה מאות שנים במורד הצוק, ומשם יוצאים אל חנות ענקית של מוצרי ענבר – מקום מצוין לקניית מזכרות. |הסיפור|מי גר בבית הבודד? כשמסתכלים דרומה מהמצודה, רואים בית שעומד לגמרי לבדו על גבעה ירוקה. מספרים שזה היה ביתו של התליין, שהתגורר לבדו כי איש לא הסכים להיות שכן שלו... זה סיפור נחמד, אבל האמת דרמטית קצת פחות: בבית גר השומר של שדות הירק – והראשים היחידים שהתגלגלו לידו היו ראשי כרוב.

הנסיך מרקוּס סיטיקוּס, שחי לפני כ-400 שנה, ניחן בחוש הומור בריא ואהב להשתעשע עם אורחיו; לשם כך בנה את שלוֹס הֶלבּרוּן (Schloss Hellbrunn), שגניו ומזרקותיו מלהיבים גם היום הורים וילדים כאחד. הארמון לא שימש מעולם למגורים (אין בו אפילו חדר שינה), אלא היה בית קיץ למסיבות וחגיגות יין לאור היום. סיטיקוּס היה מזמין את אורחיו להתיישב על ספסלים וכיסאות בגן, ואז מפתיע אותם בזרמי המים הפורצים לא רק מהמזרקות הגלויות לעין, אלא גם מפתחים סמויים בתוך הפסלים, מאחורי השיחים או אף בספסלים עצמם. המבקרים בארמון מוזמנים לשחזר את החוויה במסגרת סיור מודרך ומהנה של 40 דקות (גם באנגלית). במהלך הסיור תשמעו על ההגמון חובב ההומור, תראו מזרקות מכל המינים ותנסו לחמוק מסילוני המים הבלתי צפויים (כדאי להביא בגדים להחלפה לילדים). כוכבים נוספים בסיור הם מערת הציפורים הנהדרת, מערת הכתר (מערת מידאס) המוזהבת והתיאטרון המכני, שנבנה במאה ה־18 וכולל יותר מ־200 דמויות המונעות בלחץ מים. הדמויות הזעירות מדגימות את החיים בעיר קטנה באותה תקופה – בנאים מנסרים, נגרים דופקים מסמרים ועוד – וההתרחשויות לא מפסיקות להפתיע. בשיא הקיץ מומלץ להזמין מראש כרטיסים לסיור בשעה מסוימת, כדי לצמצם את זמן ההמתנה בקופות. פרט לסיור המודרך במזרקות, הכרטיס כולל גם סיור בארמון (חצי שעה, עם מדריך שמע), אבל הוא אינו מעניין במיוחד (פרט לציור ענקי אחד באולם הנשפים) ואפשר בהחלט לוותר עליו. לעומת זאת, בהחלט כדאי להקדיש זמן לבילוי בגן הארמון, הפתוח למבקרים ללא תשלום; בפארק הירוק יש מרבדי פרחים, גינת משחקים לילדים וביתן שכיכב בצילומי הסרט |הנטה|צלילי המוזיקה|סנטה| (ראו מסגרת תחת ארמון מיראבֶּל).

שלוֹס מיראבֶּל (Schloss Mirabell), שנבנה בידי נסיך זלצבורג עבור פילגשו הרשמית ו־15 ילדיה, שימש למטרתו המקורית במשך שש שנים בלבד – אבל הפך מאז לאחד מסמליה של זלצבורג. הוא עבר שיפוצים רבים וכיום משמשים רוב חדריו את מועצת העיר ואינם פתוחים לקהל. האזור היחיד הפתוח למבקרים הוא אולם השיש (Marmorsaal), שמלא עיטורים מוזהבים ומדרגות השיש (Marmorstiege) המפוארות המובילות אליו. אולם מתחם הגנים (Mirabell Garten) הסמוך לארמון מעניין יותר מהארמון עצמו; הגנים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום ומלאים תמיד תיירים ומקומיים. הגן שמאחורי הארמון ומזרקת פגסוס (Pegasusbrunnen) שבמרכזו מעלים זיכרונות מהסרט |הנטה|צלילי המוזיקה|סנטה|, שצולם כאן (ראו מסגרת); מהמזרקה מוביל גשר אל גן הגמדים (Zwergelgarten), שם ניצבים במעגל 15 גמדי גינה גדולים שאספו שליטי העיר. מצפון לארמון משתרע גן ורדים מקסים ואילו בצד הדרומי כדאי לבקר באוֹרָנזֶ'רי (Orangerie) - חממה של צמחים טרופיים, דגים, צבי מים וציפורים (מפלט נהדר למשפחות שאוהבות טבע ובעלי חיים) ולראות מזרקה שסביבה ארבעה פסלים המייצגים את ארבעת היסודות (אדמה, אוויר, רוח ואש). |הסיפור|דו הוא דב, אולי דובה לפני הביקור בזלצבורג ובסביבה כדאי להקדיש ערב לצפייה משפחתית בסרט |הנטה|צלילי המוזיקה|סנטה|. הסרט מספר על שבעת ילדיה של משפחת פון טראפ, שהיו כולם מוכשרים בזמרה, ונהגו להופיע יחדיו כ"משפחה מזמרת". המשפחה חווה הרפתקאות וקשיים (כדי לדעת אילו תצטרכו לצפות בסרט...), אבל לא מאבדת את האופטימיות ואת הרצון לשיר. הסרט אמנם ישן, אבל השירים והריקודים עדיין מהנים, ואת חלקם אתם אולי אפילו מכירים |וידאו_קופץ63|בתרגום לעברית|סוידאו|. הסרט צולם כולו באזור זלצבורג, כך שאתם בהחלט עשויים לזהות את הנופים; למעשה, אחת הסצנות המוכרות ביותר צולמה בגני מיראבֶּל עצמם, ואם תתאמנו (ותאספו מספיק ילדים...) אולי תוכלו לשחזר אותה על המדרגות. |וידאו_בטקסט62|

התצוגות המגוונות ב־80 האולמות של בית הטבע (Haus der Natur) עוסקות בפיזיקה, בגיאולוגיה, באסטרונומיה ובביולוגיה. באקוואריום המרשים של המוזיאון יש 42 מיכלים המדמים שוניות אלמוגים ברחבי הגלובוס, ואילו בביתן הזוחלים תוכלו לראות מקרוב קרוקודילים, לטאות רעילות, נחשי קוברה ופיתון ענקי. אולם גדול מוקדש לכריסטיאן דופלר, הפיזיקאי יליד זלצבורג שגילה את אפקט דופלר, ועוקב אחר חייו והמצאותיו. במרכז המדע של המוזיאון יוכלו ילדים לערוך בעצמם ניסויים מדעים ולבחון את התוצאות. כדאי לבקר גם באולם הדינוזאורים ובתצוגה העוסקת בחקר החלל, וכוללת שחזור מפורט של הנחיתה הראשונה על הירח.

במבנה ששימש את בית החולים העירוני שוכן מוזיאון (Spielzeugmuseum) מקסים, שעשוי להיות פתרון מצוין למשפחות בימי גשם – ולא רק בהם. בניגוד למוזיאוני צעצועים אחרים שבהם משחקי העבר מוצגים בתערוכה מאחורי זכוכית, כאן הדגש הוא על משחק. בקומה הראשונה, למשל, יוכלו הילדים לאתגר את שיווי המשקל שלהם, לדלג מאי לאי ולהשתולל עם כדורים, ואילו בסופרמרקט ובמטבח אפשר לקנות ולבשל, ואפילו להריח תבלינים אמיתיים. הכול אינטראקטיבי, נגיש, נוח ובגובה מותאם לילדים. בקומות העליונות יש תצוגות של צעצועים עתיקים, בתי בובות ודגמי רכבות (שם כמובן רק מסתכלים ולא נוגעים) – וגם מסלולי מכוניות להרכבה ומגלשה מלהיבה, המקשרת בין הקומה השנייה לשלישית. יש כאן גם תיאטרון וקולנוע לילדים, אבל ההצגות והסרטים בגרמנית בלבד.

רחוב גֶטרָיידֶה (Getreidegasse), המוביל מרָטהאוּספּלאץ עד קצה העיר העתיקה, הוא מדרחוב שוקק של בתי קפה, בוטיקים, חנויות פרחים וחלונות ראווה עם בובות בלבוש מסורתי. לבתי העסק שלטים מברזל מחושל, הבולטים לתוך הרחוב ומשרים בו אווירה רומנטית, אם כי בשיא הקיץ אתם עשויים שלא להשגיח בה בשל המוני התיירים. כדי להירגע ולהימלט מהתיירים כדאי להיכנס לפסאז'ים היוצאים מהרחוב ומובילים לרחובות אחרים או לחצרות פנימיות; היפים ביותר הם פסאז' אָאוּלָה (Aula-Passage; מס' 25) ופסאז' רוֹיטנֶר (Roitner-Passage; בית מס' 7), המוביל לחצר מעוטרת וגדושה אדניות פרחים. לאורך הרחוב יש כמה חנויות ומסעדות שנעשו למוסדות. בחצר הפנימית שנכנסים אליה ליד בית מס' 3, למשל, כדאי לשתות קפה (הגדולים) ולאכול עוגות (כולם) ב-Schatz-Konditorei. משם המשיכו לבית הצהוב במס' 9, בית הולדתו של מוצרט; זה המקום שבו נולד המלחין המפורסם, וכאן גר עד גיל 17 והלחין את יצירותיו הראשונות. בבית יש היום מוזיאון המוקדש לחייו של מוצרט, שיעניין בעיקר את חובבי המוזיקה. את כדורי השוקולד המפורסמים, הקרויים על שמו של המלחין (ראו מסגרת) כדאי לטעום ב-Café Mozart (מס' 18-22) או בקונדיטוריה Fürst (מס' 47), שם המציאו את הממתק בשנת 1890 ועדיין מייצרים אותו בעבודת יד. |הסיפור|מתוק ומוזיקלי אם לא טעמתם אף פעם מוצרט-קוּגֶל, זה המקום המושלם לנסות! לכל יצרן יש מתכון משלו, אבל בכולם יש כדור מרציפן, המצופה שכבה של נוגט או קרם שקדים ושוקולד מריר איכותי. בזמן שאתם נהנים מהטעם, כדאי לזכור שמוצרט עצמו לא זכה לתענוג – הממתק הומצא יותר ממאה שנה אחרי זמנו, ונקרא על שם המלחין רק כדי למשוך את הקונים.

בגבעות הירקות שבפאתי העיר זלצבורג רוכזו יותר ממאה מבנים כפריים מחבל זלצבורג במוזיאון פתוח (Salzburger Freilichtmuseum), שנועד להמחיש את חיי היומיום באזור ב־500 השנה האחרונות. המוזיאון מחולק למספר אזורים, על פי החלוקה הגיאוגרפית של חבל זלצבורג, ועם המבנים המוצגים בו נמנים בתי מגורים, אסמים, אורוות, טחנות קמח, חנויות מכולת וכדומה. בתוך המבנים העתיקים יש תצוגות מרשימות של מחרשות, טרקטורים, גדרות, קרונות רכבת, מכונות ממִבשלות בירה כפריות ועוד ועוד. במוזיאון מציעים מגוון אטרקציות לילדים, בהן נסיעה ברכבת בסגנון עתיק, מכלאת עזים, כיתת לימוד כפרית כמו פעם, שביל טיול לצפייה בפרפרים וגן שעשועים יצירתי. מדי יום א' (ולפעמים גם בימים ד'-שבת) מתקיימות במוזיאון הדגמות של מלאכות יד מסורתיות בשעות 10:00-17:00, וכן מתקיימים מפעם לפעם אירועים מיוחדים (למשל יום גינון בגינות המוזיאון או הופעות של מוזיקה עממית). עיינו באתר האינטרנט למידע על אירועים עתידיים.