פֶסטוּנג קוּפְשטָיין (Festung Kufstein), החולשת על העיירה מראש צוק מרהיב, מוזכרת לראשונה ברשומות בשנת 1205, אבל במקום היה כנראה מבנה בסיסי כבר במאה ה־12. המצודה השתייכה תחילה להגמונים של רֶגֶנסבּוּרג, אבל אז עברה לשליטתה של דוכסות בוואריה. במשך מאות שנים עברה המצודה מיד ליד בין הבווארים לבין בית הבסבורג האוסטרי, ובמאות ה־18 וה־19 שימשה בית כלא למתנגדי המשטר, בהם מספר מנהיגים בולטים של תנועת העצמאות ההונגרית. המצודה נהרסה מספר פעמים ורוב המבנים הנוכחיים הוקמו במאות ה־16-18, בין השאר בפקודתו של הקיסר מקסימיליאן הראשון, שכבש את המצודה בשנת 1504. מאז 1885 לא משמשת המצודה לצרכים צבאיים וכיום שוכנים בה מספר מוזיאונים ומתקיימים בה אירועי תרבות. מרחבת הכניסה מטפסת אל המצודה הפוּניקוּלָר פנורמה־באן (Panoramabahn); אפשר גם לעלות ברגל בשביל מקורה ותלול, או לעלות בפוניקולר ולרדת ברגל. ליד כל מבני המצודה ניצבים לוחות הסבר ממוספרים (גם באנגלית), וכדאי ללכת לפי סדר המספרים. תחילה תיכנסו למוזיאון העירוני (Festungs- und Heimatmuseum), שיש בו תצוגות מעניינות של ציוד סקי וכלי נשק, וכן מטבח עתיק וחדר פוחלצים (אבל כל ההסברים בגרמנית). אפשר לוותר על מוזיאון הכלא (Staatsgefängnis) שבמגדל – הטיפוס אליו מפרך והתצוגות עוסקות במתנגדי המשטר שנכלא שם ולא בתנאי הכליאה. בהמשך מתחיל החלק המהנה ביותר: ביצורי־אבן מרשימים מהסוג שילדים אוהבים לטפס עליו, רחבות המשקיפות לנוף מרהיב, תותחים עתיקים, גינת תבלינים ומספר מקומות שבהם רואים כיצד המצודה חצובה היישר לתוך הסלע הטבעי. בתוך המבנים יש תצוגות של ממצאים ארכיאולוגיים ואמנות, אבל הן פחות מעניינות. לסיום תוכלו לשוב לכניסה דרך מנהרה ארוכה, חצובה בסלע, ששימשה מעבר סודי ותלהיב ילדים (מס' 16 במפה שמקבלים בכניסה). בקומה העליונה של אחד ממגדלי המצודה הוצב ב־1931 עוגב הגיבורים (Heldenorgel), המורכב מ־4948 צינורות ונחשב העוגב הגדול ביותר בעולם שלא נמצא בתוך מבנה סגור לחלוטין. קלידי העוגב ממוקמים 80 מ' מתחת לצינורות, ברחבת הכניסה של המצודה (מתחת לפוניקולר), ושם גם תוכלו לשבת להאזין לנגינתו במשך כעשר דקות, מדי יום בשעה 12:00 (ביולי־אוגוסט גם ב־18:00). בעת הנגינה בעוגב לא ניתן לנסוע בפוניקולר אל המצודה וממנה.

קיצבּיל (Kitzbühel) התפתחה אמנם סביב מכרות הכסף והנחושת שפרחו כאן במאה ה־16, אבל התפרסמה יותר כעיירת סקי יוקרתית, שבחורף יש בה יותר תיירים מאשר תושבים. העיירה עברה שוב ושוב מיד ליד בין בוואריה לבין רוזנות טירול, והיתה סופית לחלק מאוסטריה רק ב־1814, לאחר המלחמות הנפוליאוניות. העיירה בנויה על צלע הר, המתנשא מעל הנהר קיצבּילֶר אָכֶה (Kitzbühler Ache), שלאורכו עובר כביש B161. מעברו האחד של הכביש ניצבת התחנה התחתית של הרכבל אל קיצבּילֶר הוֹרן, הפסגה החרוטית הקרויה על שם העיירה. מעברו האחר של הכביש הראשי כדאי לטפס ב-Hornweg אל Untere Gänsbachgasse, רחוב מקסים שלאורכו מפכה פלג קטן ולצדו ערוגות פרחים; בקצה העלייה תראו מימינכם גבעה נישאת ועליה מספר כנסיות ומבנים דתיים. כנסיית הקהילה של אנדריאס הקדוש (Pfarrkirche St. Andreas) נבנתה בסגנון גותי מאוחר, על בסיס כנסייה רומאנֶסקית עתיקה שרק המגדל שלה שרד, ויש בה מזבח בארוק מרשים; ואילו בכנסיית גבירתנו (Liebfrauenkirche) בולטים מגדל הפעמונים (48 מ') שנוסף ב־1569 וחלל הפנים בסגנונות הבארוק והרוקוקו. שובו לבסיס הגבעה, שם יוביל אתכם גשר מעל הרחוב שבו הלכתם קודם אל מזרקה שלידה מצטלבים שני המדרחובים שבמרכז קיצבּיל, פוֹרדֶרשטאט (Vorderstadt) והינטֶרשטאט (Hinterstadt). כדאי להתחיל את הסיור במדרחוב העליון הינטֶרשטאט, שלאורכו תראו בתים טירוליים אופייניים, מעוטרים גמלונים, גגות־עץ ואדניות פרחים. בית העירייה משנת 1531 (מס' 20) הוא בניין ורדרד ולא מרשים במיוחד, אבל במס' 24 שוכן מלון הגריפון המוזהב (Goldener Greif), שחזיתו מעוטרת ציורים יפהפיים. מעל דלת הכניסה הגותית משנת 1520 תלוי שלט בדמותו של גריפון מיתולוגי. מוזיאון קיצבּיל [[(Kitzbühl Museum; *מיקום*]] [[Hinterstadt 32; *טלפון* 05356-64588; *מחשב* www.museum-kitzbuehel.at; *שעון* ג'-ו' 10:00-13:00, שבת 10:00-17:00; *כסף* €6, עד גיל 18 הכניסה חופשית)]], בהמשך הרחוב, מגולל את תולדות העיירה מהיישוב הראשון בתקופת הברונזה ועד ימינו. דגש מיוחד ניתן לתולדות הסקי וספורט החורף, מציוריו של בן העיירה אָלפוֹנס ואלדֶה (הראשון שצייר ציורי נוף מושלגים), ועד מעלליו של טוני זָיילֶר, יליד קיצבּיל, שהיה אלוף אולימפי ואחד מגולשי הסקי הגדולים בכל הזמנים. אם תמשיכו באותו כיוון, ואז תפנו ימינה ב-Josef-Herold-Straße, תגיעו לתחנה התחתית של הרכבל אל האנֶנקאם. בדרך חזרה לכו לאורך מדרחוב פוֹרדֶרשטאט, עליו חולש המגדל של כנסיית קתרינה הקדושה (Katharinenkirche) הקתולית. הכנסייה נבנתה בשנת 1360 והמזבח שלה, מראשית המאה ה־16, נחשב יצירת מופת של אמנות דתית. בראטהָאוּספּלאץ (Rathausplatz), כיכר המקשרת בין שני המדרחובים, יש מזרקה נאה ובקיץ מתקיימים לפעמים קונצרטים של תזמורת כלי הנשיפה המקומית. פרט לסקי ולטיולים ברגל, מציעים בעיירה גם מגוון עשיר של פעילות ספורטיבית, ויש בה בריכות, מגרשי טניס ומסלולי גולף למכביר.

בקוּפְשטָיין (Kufstein) שלגדת הנהר אִין (Inn) התקיים יישוב אנושי כבר מתקופת האבן, אבל בשנת 15 לפנה"ס כבשו הרומאים את העיירה מידי השבטים המקומיים. מימי הביניים והלאה עברה קוּפְשטָיין מיד ליד בין בוואריה לבין רוזנות טירול, ורק ב=1814, בעקבות המלחמות הנפוליאוניות, סופחה סופית לאוסטריה. לשכת המידע לתיירים שוכנת בכיכר המרכזית הנאה אוּנטֶרֶר שטאטפּלאץ (Unterer Stadtplatz), שם ניצבת מזרקת מריה (Marienbrunnen) המוזהבת ולפעמים מתקיימים מופעי רחוב. ליד בית העירייה (Rathaus) מתחיל שביל המטפס ימינה אל כנסיית ויטוס הקדוש (St. Vitus-Kirche), שנבנתה ב=1420 וחודשה ב=1661 בסגנון הבארוק, ואל מצודת קוּפְשטָיין, החולשת על העיירה ממעל. בקצה העליון של הכיכר ניצב מבנה מרשים בסגנון היוּגֶנדשטיל, המשמש את בנק Sparkasse, וגם משם תוכלו לעלות למצודה. מלשכת המידע יוצא מסלול הליכה (כחצי שעה) ברחבי העיירה וסביב הטירה, ולאורכו 23 'תחנות' משולטות (גם באנגלית). עם זאת, אפשר בהחלט להסתפק בגיחות קצרות מהכיכר המרכזית אל מצודת המים (Wasserbastei), שהיתה חלק מהחומה העתיקה, ואל הסמטה הרומנטית רֶמֶרהוֹפְגאסֶה (Römerhofgasse), שקירות הבתים בה מלאים בציורים משעשעים ומעליה מתוח גשר עתיק. שימו לב במיוחד לפונדקים המקושטים Auracher Löchl ו-Batzenhäusl; באחד מקירותיו של האחרון קבועים כדורי תותח, שנותרו (כך אומרים) מהמצור על העיירה בשנת 1504.

הפסגה החרוטית קיצבּילֶר הוֹרן (Kitzbüheler Horn; 1996 מ') מתנשאת מעל קיצבּיל, ומדרונותיה אהובים על גולשי סקי "מחוץ למסלול" (off-piste) – אם כי יש כאן גם מסלול מצוין למתחילים. בקיץ זהו אזור נהדר לטיולים ברגל, בין השאר לאגם המלאכותי אֶרֶנבּאכהֶהֶה (Speicherteich Ehrenbachhöhe) ולאגם פֶּנגֶלשטָיין (Pengelsteinsee). אפשר לרכוש מפות שבילים בלשכת המידע לתיירים של קיצבּיל. רכבל Hornbahn I יעלה אתכם לתחנה האמצעית (Mittelstation; 1270 מ'). מכאו תוכלו לעלות ברכבל Hornbahn II אל תחנת אָלפֶּנהָאוּס (Alpenhaus; 1880 מ'), שם יש מסעדה, רחבת תצפית, וכן מגרש משחקים קטן ורכבת חשמלית לילדים. לאָלפֶּנהָאוּס אפשר גם לנסוע בכביש הנופי פנורמה־שטראסֶה (Panoramastrasse; €10 למכונית ועוד €3 לאדם, שאפשר לקבל חזרה כהנחה במסעדה), המשקיף לנופים עוצרי נשימה כשהוא מטפס לאורך שבעה ק"מ וחצי, בשיפוע המגיע עד 18%. לחלופין, תוכלו לעבור בתחנה האמצעית לרכבל Horngipfelbahn, ולעלות עד הפסגה (Gipfel), המשקיפה לנוף פנורמי של הרי הוֹהֶה טָאוּאֶרן והאלפים של קיצבּיל. מהפסגה יורד שביל (כעשר דקות בירידה, עשרים דקות בעלייה חזרה) אל גן הפרחים האלפיני (Alpenblumengarten), גן מקסים ובו מאות פרחים מאזורים הרריים ברחבי העולם – בהם אֶנציאָן, ארניקה, ורד האלפים ואֶדֶלוָוייס. השביל ממשיך ויורד עד אָלפֶּנהָאוּס (כשעה הליכה), ומשם אפשר לחזור ברכבל לתחנה התחתית.

כמו 'אחותה הגדולה' קיצבּיל, גם סָנקט יוהן אִין טירול (St. Johann in Tirol; להבדיל מסָנקט יוהן אחרת, שבעמק פּוֹנגָאוּ בחבל זלצבורג) היא עיירת סקי בנשמתה, המתפרנסת מ־17 הרכבלים ומ־60 הק"מ של מסלולי סקי במרומי קיצבּילֶר הוֹרן. המרכז העתיק של העיירה אמנם מנומנם וקטן יחסית, אבל ראוי לביקור קצר. ממגרש החניה בכניסה לעיירה חצו את הנהר ולכו לאורך Kaiserstr. עד מלון Fischer (מס' 1), המעוטר אדניות פרחים; במס' 2 באותו רחוב תוכלו לקנות לבוש מסורתי בסניף של רשת Zillertaler Trachtenwelt [[(*טלפון* 0676-8499-5519; *שעון* ב'-ו' 9:00-18:00, שבת 9:00-17:00)]]. המשיכו אל הכיכר המרכזית הָאוּפּטפּלאץ (Hauptplatz), שם תראו עוד פרחים ואת הכנסייה העירונית הבארוקית (נאה מבחוץ אבל לא מרשימה מבפנים). פנו ימינה ל-Speckbacherstr. ושימו לב לציורים המפורטים על בית מס' 1, שם שוכן בית ההארחה Gasthof Post. מכאן אפשר להמשיך ישר ואז שמאלה ב-Brauweg אל מִבשלת הוּבֶּר (Brauerei Huber), שבה מייצרים בירה מאז 1727; במִבשלה לא מתקיימים סיורים, אבל אפשר לדגום את הבירה המקומית בבר־מסעדה Turmstüberl, בתוך מגדל בגובה 27 מ'. לחילופין פנו שמאלה ב-Poststr. כדי לשוב למגרש החניה. מסוף מאי עד סוף ספטמבר נוסעת ברחובת סָנקט יוהן ובכבישים הנופיים מסביב רכבת הטיולים של הקיסר [[(Kaiser Bummelzug; *טלפון* 0664-3427768; *מחשב* www.kaiser-bummelzug.at; *שעון* 10:00-17:00, ג' וה' גם 20:00-21:30; *כסף*]] [[€5/3 לילד/למבוגר)]], שנראית כמו רכבת של פעם ומתאימה לילדים ולרומנטיקנים. הנסיעה מתחילה בכיכר המרכזית ואורכת כשעה.

אֶלמיז צָאוּבֶּרוֶולט (Ellmis Zauberwelt) הוא מתחם גדול של מתקנים והפעלות לילדים, השוכן בתחנה העילית של פוּניקוּלָר היוצא מהעיירה אֶלמָאוּ (Ellmau). אֶלמי הצפרדע יוביל אתכם למגרש משחקים גדול, ובו קיר טיפוס, טרמפולינה, שעשועי מים, קרוסלה, מגלשות ועוד. בסמוך מתחילים מספר שבילי הליכה קצרים ומעגליים, שלאורכם שלטי הסבר המלמדים על בעלי החיים והצמחים באזור. אחד המסלולים רצוף פסלי עץ בדמות קוסמים, מכשפות ויצורים מופלאים אחרים, וגם באחרים תיתקלו מדי פעם בדברים משונים (כמו ראשים מכושפים או כיסאות ענק). המתחם כולל גם פינת ליטוף, גן קטן של פרחים וצמחי תבלין מהאלפים, ומגדל תצפית המשקיף לנוף נאה. רוב המתקנים מתאימים לילדים קטנים (עד גיל 10).

מגובה של 1828 מ' משקיפה הפסגה החרוטית הוֹהֶה סאלבֶה (Hohe Salve) לנוף כביר של הרי וילדֶר קָייזֶר, האלפים של עמק צילֶר ורכס הוֹהֶה טָאוּאֶרן. הפסגה פופולרית מאוד לסקי בחורף ולמצנחי רחיפה בקיץ, ונגישה בקלות יחסית ברכבל דו־שלבי המתחיל בעיירה זֶל (Söll). השלב הראשון של הרכבל מגיע לתחנת הוֹך־זֶל (Hoch-Söll; 1115 מ'), שם יש מספר בקתות־הרים ומשתרע פארק מי המכשפה, ואילו השני ממשיך עד הפסגה. בפסגה יש מסעדה עממית ומתחילים שבילי הליכה רבים, ארוכים וקצרים כאחד. שביל שעון השמש (Sonnenuhrenweg) הוא מסלול מעגלי של חצי שעה, העובר ב־15 תחנות ובהן שלטי־הסבר העוסקים בדרכים למדידת זמן. הרוח, הנושבת בעוצמה רבה בפסגה, פורטת על מיתריו של נבל הרוח (Windharfe) ומשמיעה שירי געגועים ענוגים, המתאימים היטב לנוף הירוק מסביב.

ואלכְזֶה (Walchsee) הוא אגם קטן שנוצר בקרקעיתו של עמק קרחוני בין הקָייזֶרגֶבּירגֶה (Kaisergebirge, רכס הקיסר) לאלפים של אגם קים (Chiemsee) בבוואריה. בזכות מימיו החמימים (20-24 מעלות בקיץ) וקרבתו לקוּפְשטָיין, האגם פופולרי מאוד לרחצה בקרב המקומיים, אך מוכר פחות לתיירים. מסביב לאגם יש מספר חופי רחצה, בהם חוף נגיש ויפהפה השוכן ממש ליד כביש B172: מדובר ברצועת דשא שלאורכה כמה רציפים הבולטים לתוך האגם, ובה מתקנים לילדים, סירות להשכרה, וקפה־מסעדה קטן. המים הצלולים והנוף הירוק והשלֵו המשתקף בהם הם תמצית החוויה של טירול הכפרית.