ֶליכטנְשטָיינְקלאם (Liechtensteinklamm) נמנה עם הנקיקים העמוקים ביותר בהרי האלפים. הנקיק צר כל כך, עד כי קירות־הסלע התלולים, המתנשאים בשיאם לגובה של כ־300 מ', נדמים לפעמים כנושקים זה לזה. הנקיק נוצר כתוצאה מאלפי שנים שבהן חצב הפלג ההררי גרוֹסְאָרלֶר אָכֶה (Grossarler Ache) את דרכו בהרי פּוֹנגָאוּ (Pongau), בתהליך של סחיפה. הוא נתגלה ב־1885 וקרוי על שם הנסיך יוהן השני מליכטנשטיין, שתרם תרומה כספית נכבדה לפיתוח הנקיק ולהקמת מסלול הליכה לאורכו. המסלול עובר ברובו בתחתית הנקיק או בגובה בינוני מעליו, על גשרי־עץ ובתוך מנהרות בסלע. בסוף המסלול תצאו מהנקיק אל נקודת תצפית נהדרת על מפל שלאיֶיר (Schleierwasserfall); משם שובו על עקבותיכם בדרך חזרה. בקיץ עלול הנקיק להיות צפוף באמצע היום, ומגרש החניה העליון (הקרוב ביותר) עלול להתמלא. כדי לחסוך עיכובים עדיף לבקר בנקיק בשעות הבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות. מומלץ לנעול נעלי הליכה וללבוש ז'קט או מעיל קל. |המסגרת|זעמו של השטן אגדה מקומית מספרת על עסקה מפוקפקת שחתם נפח מהעיירה אוֹבֶּרְאָרל עם השטן. הנפח תאב הבצע הבטיח לשטן את בתו הנכה אם יביא את מעיין המרפא של גאסטָיין אל פתח דלתו בטרם יקרא התרנגול את קריאת הבוקר. כששמעה על כך אשתו של הנפח, היא זעמה על תאוות הבצע של בעלה וגמלה בליבה לסכל את מזימתו. היא טבלה את ראשו של התרנגול במי הבאר, וכך גרמה לו לקרוא בקול עוד לפני עלות השחר. השטן, שטס מעל הנקיק עם מי המרפא, הבין שאיחר את המועד, ובחמת זעמו השליך את המעיין מטה, לעומקו של נקיק ליכטנשטיין. עד היום נובע המעיין בעומקו של הנקיק, במקום שבו איש אינו יכול לרחוץ בו.

עולם הקרח העצום הוא השם הציורי שניתן – בצדק – למערכת הגדולה ביותר של מערות־קרח נגישות באירופה כולה. לחצים טקטוניים סדקו את סלעי הגיר באזור לפני כמאה מיליון שנה, והסדקים התרחבו - הן כתוצאה מפעולתם של כימיקלים מומסים במים והן בעקבות סחיפה (ארוזיה) – ויצרו מבוך אדיר של חללים תת־קרקעיים באורך של יותר מ־40 ק"מ. דרך הפתחים המובילים לפני השטח נושב בחורף אוויר קר מאוד, המקפיא את המים המטפטפים במערה לתצורות קרח מופלאות – נטיפים, זקיפים ופסלי ענק המזכירים בעלי חיים ודמויות מיתולוגיות. בשל מיקומה הנידח נתגלתה המערה רק במאה ה־19, אבל ערכה התיירותי לא חמק מעיני המקומיים וכבר ב־1924 הותקן בה מסלול הליכה על גשרי־עץ. עם זאת, רק ב־1953 נסלל כביש גישה מפותל בחלק מהדרך למערה, וב־1955 הופעל לראשונה רכבל, המקצר את הטיפוס המפרך. הכביש המפותל המטפס מוֶרפֶן אל המערה מסתים במגרש חניה גדול. הכביש פתוח לרכב פרטי (כרבע שעה נסיעה), אבל מי שמעדיפים לא לנהוג יוכלו לחנות במגרש חניה ייעודי בתחילת הכביש ולנסוע למערה באוטובוס. ממגרש החניה העליון מטפס שביל תלול (כ־20 דקות הליכה) אל הרכבל, שיעלה אתכם תוך דקות אחדות לגובה של 1575 מ' מעל פני הים. הכרטיס לרכבל (הלוך ושוב) כלול במחיר הכניסה למערה. ליד התחנה העילית של הרכבל שוכנת מסעדת Oedlhaus, בה מגישים אוכל מקומי במחירים סבירים. טיפוס של כ־20 דקות נוספות בנוף מרהיב של עמק הנהר זאלצאך (Salzach) יביא אתכם לכניסה למערה, שם מתחיל הסיור המודרך. אורך הסיור כשעה והוא נערך באנגלית או בגרמנית. בתחילת הסיור מקבלים פנסי־גז, שבאמצעותם מאירים את הדרך (ומרגישים כמו חוקרים שמגלים את המערה לראשונה. פרט לאור הפנסים, המערה אינה מוארת (כדי לא לפגוע בתצורות הקרח העדינות), אבל המדריך מבזיק מדי פעם פלאשים ממנורת מגנזיום כדי שתוכלו לראות את תצורות הקרח המופלאות. במסגרת הסיור תיתקלו בקיר קרח הנוטה בזווית 45 מעלות, תבקרו ב'אולם הקתדרלה' שאורכו 70 מ' וגובהו 40 מ', תעברו במנהרת־קרח צרה ומאיימת ותרדו כ־700 מדרגות כדי לשוב לחלל הכניסה. |המסגרת|חשוב לדעת • הטמפרטורה בתוך המערה נמוכה בדרך כלל מאפס מעלות, גם בשיא הקיץ, ולכן חשוב להצטייד בביגוד מתאים (מעיל, גרביים חמים, כובע וכפפות). • הסיור כרוך בטיפוס של יותר ממאה מ', ולכן אינו מומלץ למתקשים בהליכה, לחולי לב ולילדים עד גיל ארבע. חשוב לנעול נעליים חמות, נוחות ומתאימות להליכה. • הצילום בתוך המערה אסור, כדי להגן על תצורות הקרח העדינות. • הסיור המודרך אורך 75 דקות, אבל מומלץ להקדיש לביקור כולו כארבע שעות (כולל הטיפוס, הנסיעה ברכבל והחזרה). • בימים שבת וא' ביולי=אוגוסט עלול מגרש החניה העליון להתמלא, ואז הכביש נחסם והמערה נגישה רק באמצעות שירות האוטובוסים. עדיף להימנע מביקור במערה בימים אלה.

12 מיליון טון של מלח יוצרו במשך קרוב ל־800 השנים בזאלצְוֶולטֶן האלָיין (Salzwelten Hallein), מכרה מלח ענקי שנסגר סופית רק ב־1989. הקלטים היו הראשונים שעסקו בכריית מלח באזור, לפני קרוב ל־7000 שנה, אבל המכרה בהאלָיין הגיע לשיא פריחתו רק במאה ה־16, תחת שלטונו של הנסיך־ארכיהגמון ווֹלף דיטריך פון רָייטֶנָאוּ. המכרה פתוח לסיורים מזה יותר מ־400 שנה ועד כה ביקרו בו כשני מיליון בני אדם. הטמפרטורה בתוך המכרה עומדת על 12 מעלות בכל ימות השנה, ולכן חשוב להצטייד בבגדים חמים ובנעליים נוחות. הכניסה מותרת מגיל ארבע בלבד. הסיור המודרך במכרה (כ־70 דקות) הוא חוויה נפלאה לילדים ולבני נוער ואין בו רגע דל: תחילה לובשים חליפות מגן לבנות, המזכירות בגדי כורים, ואחר־כך יורדים אל תוך המכרה ברכבת כורים ישנה ומהירה, רואים סרטים הממחישים את תהליך הייצור, שטים ברפסודה באגם של מי מלח וטועמים מהמים המלוחים להפליא. הדובדבן שבקצפת הוא צמד מגלשות־עץ, אחת ארוכה ואחת ארוכה יותר, שבמורדן גולשים הילדים במהירות ומרגישים כמו כורים אמיתיים. עם זאת, הסיור ממוסחר למדי, וכולל לא פחות משלוש הזדמנויות למכור לתיירים תצלומים במחיר מופקע (שבעה אירו לתמונה). בקיץ מתמלאים הסיורים במהירות, וכדי לצמצם את זמן ההמתנה כדאי להגיע מוקדם או לקנות כרטיסים מראש באתר האינטרנט. ההדרכה ניתנת בגרמנית, באנגלית ובאיטלקית, כשהסרטים בגרמנית (עם תרגום לאנגלית ולאיטלקית); מומלץ להיצמד למדריכים, כי הם בדרך כלל מתחילים באנגלית ואז עוברים לשפות האחרות. כדי להספיק הכל בזמן המוקצב (ולאפשר לעוד קבוצה להיכנס) מאיצים המדריכים לפעמים בקבוצה, כך שנוצרת תחושה של ריצה בהולה ממוקד משיכה אחד למשנהו. כתוצאה מכך (ובגלל ההדרכה בשלוש שפות), הסיור אינו מעמיק ומספק רק תמונה שטחית של תהליך ייצור המלח במכרה; למעוניינים להעמיק (או לבקר בכפר הקלטי, ראו להלן) מומלץ לקחת בהשאלה בקופה מדריך שמע, המספק מידע נוסף. למכרה צמוד כפר קלטי משוחזר (Keltendorf), שהכניסה אליו כלולה במחיר. התצוגות במבני הכפר עוסקות במגוון היבטים של התרבות הקֶלטית - מחקלאות וכרייה ועד דת ומיתולוגיה - אבל אינן אינטראקטיביות ועלולות לשעמם ילדים. הכרטיס למכרה מקנה כניסה חינם לכפר הקלטי ולמוזיאון הקלטי.

אלף מ"ר של בריכות, מתקנים ושעשועי מים ממתינים לכם בתוך ואסֶרְוֶולט ואגרָיין (Wasserwelt Wagrain; בעבר נקרא אמאדֶה). המתחם מחולק לאזור פתוח, תחת כיפת השמיים, ולאזור מקורה עם בריכות מחוממות, שפתוח גם בימי גשם. יש בו ארבע מגלשות־מים, בהן אחת עם אפקטים של אור וקול ואחת מהירה במיוחד, וכן מנהרת מים מלהיבה, ספינת פיראטים ובה המון מתקנים לילדים וגם אזור לפעוטות, עם מגלשה בצורת דינוזאור. במתחם יש גם מסעדה למזון מהיר במחירים סבירים, ומשכירים שמשיות, כיסאות־נוח, מגבות ועוד. לצד הבריכות יש באתר גם מתחם סאונה משפחתי (Familiensauna) קטן, ובו סאונה יבשה בטמפרטורה של 55 מעלות וסאונה רטובה בטמפרטורה 45 מעלות. בניגוד לסאונות אחרות באוסטריה, כאן נכנסים לסאונה עם בגדי ים ואין גיל מינימום, מה שמאפשר להתנסות בחוויה באופן משפחתי וגם אם אתם לא מתלהבים מעירום פומבי. כשמזג האוויר גשום (או בחודשי החורף) פותחים גם את מתחם הסאונות הראשי (FKK-Sauna Bereich; בתשלום נוסף, מגיל 16 בלבד), שהכניסה אליו בעירום (עם מגבת) כנהוג במרחצאות באוסטריה.

המגדלים הרומנטיים של בּוּרג הוֹהֶנְוֶורפֶן (Burg Hohenwerfen) חולשים על עמק וֶרפֶן ממיקום מושלם בראש צוק מיוער. הביצורים הראשונים נבנו כאן בשנים 1075-1078, בתקופת מחלוקת האינבסטיטורה, כדי להגן על חבל זלצבורג מפני היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הטירה, ששימשה בסיס צבאי וארמון מגורים לשליטי זלצבורג, שופצה והורחבה במאה ה־12 ולאחר מכן גם במאה ה־16. במגדלים המאיימים נכלאו אסירים חשובים, בהם שליט זלצבורג לשעבר ווֹלף דיטריך פון רָייטֶנָאוּ, שבילה כאן את שנותיו האחרונות. כיום זוהי טירת שעשועים והרפתקאות, המתאימה לילדים ולמבוגרים כאחד. החוויה מתחילה כבר במעלית המשופעת, המטפסת על צלע ההר ונכנסת דרך פתח בחומה (אפשר גם לעלות או לרדת ברגל, בשביל נאה אך מאתגר). בטירה יש תערוכה מרשימה של כלי־נשק (מחרבות עד תותחים), מוזיאון לציד באמצעות בזים והרבה הפעלות לילדים (גם באנגלית), אבל החדרים המעניינים ביותר נגישים רק במסגרת הסיור המודרך. הסיור המרתק (45 דקות; בגרמנית, עם מדריכי־שמע באנגלית ובשפות נוספות) עובר במרתפי העינויים של הכלא, לאורך הביצורים ובמגדל פעמונים המשקיף לנוף מרהיב. עם זאת, גולת הכותרת של הביקור בטירה היא מופע ציפורי־הטרף, המתקיים פעמיים ביום ונמשך 40 דקות (כולל הסברים בגרמנית ובאנגלית). מאמני־ציפורים מיומנים, עטורים בתלבושות מימי־הביניים, משחררים לאוויר בזים, נשרים וינשופים ומדגימים את יכולת הציד והתעופה שלהם על רקע הביצורים העתיקים.

גוֹלינגֶר ואסֶרפאל (Gollinger Wasserfall) אמנם אינו גבוה או שוצף כמו המפלים האלפיניים בטירול ובמערב חבל זלצבורג, אבל הוא ציורי, נגיש בקלות וממוסחר פחות ממפלים אחרים. גובהו הכולל של המפל הוא 76 מ', וב־1985 הוגדר כל האזור סביבו כשמורת טבע. עשר דקות הליכה בשביל מוצל ונוח יביאו אתכם אל המפל התחתון, שסיפק השראה למספר ציירים רומנטיים, בהם צייר הנוף האוסטרי אָנטוֹן האנְש (Anton Hansch). מכאן מטפס שביל לא־קל (20 דקות הליכה) אל גשר הקשת, גשר־אבן יפהפה הנמתח לרוחב המפל. לאורך השביל יש שלטי הסבר (עם תרגום לאנגלית) על המפל ועל הסביבה. אחרי עלייה קצרה נוספת מסתיים השביל בנקודת תצפית על המערה שממנה נובע המפל, היישר מתוך קיר הסלע; המראה רומנטי כל־כך, עד שאולי גם אתם תרגישו את הצורך לצייר.

בעיירת הנופש המקסימה פְלאכָאוּ (Flachau) שבדרום חבל זלצבורג פעילה מזה מספר שנים חברת Alpin Center, העוסקת בפעילויות אתגר מכל המינים – מרפטינג וסנפלינג ועד סיורים במערות. גולת הכותרת היא פארק החבלים אָלפּינְפּארק (Alpinpark), ובו מסלול מאתגר של גשרי־חבלים, נדנדות וקורות־עץ, בגובה של עד 40 מ' מעל הקרקע, כולל טיפוס על 'רשת עכביש' בגובה 20 מ'. המסלול בפארק החבלים מחייב אומץ לב וכוח בידיים, ואינו מתאים לילדים מתחת לגיל 11. נקודת המפגש לפעילות בפארק החבלים היא בכניסה ללשכת המידע לתיירים פלאכָאוּ. בחברה מציעים מסלול חבלים נוסף (Hochseilgarten או High Rope Course), המתאים לילדים מגיל שמונה. במסלול זה החבלים מתוחים בגובה של תשעה מטרים מעל הקרקע ועוברים במספר תחנות מאתגרות, שבסופן גולשים באומגה באורך 150 מ' לרוחבו של אגם קטן. בשני המסלולים תקבלו הדרכה ותמיכה, ותיקשרו ברתמות בטיחות. כל פעילויות־האתגר בחברה מוצעות רק בתיאום מראש (בטלפון או באימייל של וולפגנג שטיינר, המארגו את פעילויות החבלים).

במבנה מרשים משנת 1654, ששימש בעבר את הנהלת המכרה, שוכן מוזיאון (Keltenmuseum) הנמנה עם הגדולים ביותר מסוגו באירופה. תצוגת הקבע, המבוססת על ממצאים מהחפירות בכפר הקֶלטי הסמוך למכרה המלח, כוללת מרכבה משוחזרת, קסדות מלחמה וקנקן ארד בן 2500 שנה. הקומות העליונות מוקדשות לתולדות ייצור המלח בהאלָיין לאורך השנים, וב'חדרי הנסיך' תראו ציורים ותחריטי־עץ המתארים את החיים במכרות ובסביבה. עלון מידע באנגלית (€2.50) יסייע לכם להתמצא במוזיאון.