בעיירה הקטנה השוכנת למרגלות המורדות הצפוניים של הרי פירין פועל אתר הסקי הגדול בבולגריה. בנסקו ממוקמת כ־150 ק"מ מהבירה סופיה, ועל אף המרחק, זהו אתר הנופש החורפי הפופולרי והעמוס במדינה. גובהה של העיירה הוא 925 מ' מעל פני הים, ואילו הנקודה הגבוהה ביותר באתר הסקי נושקת ל־2600 מ'. באתר ארבעה־עשר מסלולי גלישה שאורכם הכולל הוא שבעים ק"מ. מסלול הגלישה המיוחד ביותר הוא המסלול הישיר שמתחיל בנקודה הגבוהה ביותר ומגיע עד לעיירה. לפסגות המושלגות אפשר לטפס באמצעות אחת מארבע־עשרה מעליות הסקי: מעלית גונדולה אחת, שבעה רכבלי כיסאות ושישה מסועי נוסעים. בבנסקו מגוון פתרונות לינה החל ממלונות פאר בפרוורי העיירה, עבור במלונות־דירות המותאמות למשפחות וכלה בדירות נופש צנועות. לינה בעיירה מאפשרת לשלב את חופשת הסקי עם שיטוט בסמטאות הקסומות המרוצפות אבן, ולבקר בכמה מהאתרים המרתקים שיש למקום להציע. בכנסיית השילוש הקדוש הנראית כלפי חוץ כמבצר, תוכלו להתרשם מעיצוב פנים בגווני אדום וירוק ומהאיקונוסטאסיס המוזהב שבראשו דרקונים וציפורי־טרף. בסמוך לכנסייה ניצב הבית-מוזיאון של נאופיט רילסקי, מי שנחשב כאבי החינוך החילוני בבולגריה ודמות מפתח בתנועת התחייה הלאומית הבולגרית. המוזיאון מוקף גן יפה ובו פסלים בסגנון מודרני, ואילו בפנים אוסף עשיר של חפציו האישיים של רילסקי, כמו גם תערוכת רהיטים ופריטים דקורטיביים שאפיינו את חיי המשפחה במאה ה־19 בבולגריה. ברחוב Velyan Ognev הסמוך שוכן בית וילאנוב הנאה אשר שימש את האמן המקדוני אוגנב וילאן (Ognev Velyan) ובני משפחתו, עת יצר את האיקונוסטאסיס המרהיב שבכנסיית השילוש הקדוש. אוגנב עיטר את קירות הבית בגילופי־עץ יפיפיים, והותיר אחריו ציורי־קיר מרשימים ב'חדר הכחול' שבבית. אחוזת האבן מהמאה השמונה-עשרה היא אחד מנכסיה התרבותיים המעניינים של בולגריה. במרחק מספר דקות הליכה פועלת תערוכת האיקונין הקבועה, ובה מוצג אוסף איקונות מהמאות ה־18-19 שצוירו על־ידי אמנים שהשתייכו לאסכולת הציור של בנסקו. התערוכה מוצגת במבנה ששימש החל מאמצע המאה ה־18 כאסנייה עבור נזירות נודדות. אתר נוסף שכדאי להקדיש לו זמן בעת הביקור בבנסקו הוא בית-מוזיאון ניקולה ואפצארוב, בית ילדותו של המשורר האנטי-פשיסטי והמהפכן הקומוניסטי, אשר נכלא, עונה והוצא להורג מול כיתת יורים ב־23 ביולי 1942. במוזיאון מוצגים צילומים, מסמכי ארכיון, חפציו האישיים של המשורר וסרט תיעודי על חייו. לצד האתרים ההיסטוריים והתרבותיים המרתקים, מציעה העיירה הקטנה מבחר בילויים לכל הגילים: מסעדות ובתי קפה, מועדונים, חנויות ועוד. בעונת הקיץ הופך המקום לנקודת מוצא מצוינת למטיילים בהרי פירין הסמוכים, ולכן בנסקו מוצפת מבקרים גם כאשר אתר הסקי מושבת.

אתר הסקי השני בגודלו בבולגריה. שוכן כ־72 ק"מ מדרום לסופיה, בהרי רִילָה ולמרגלות ההר הגבוה בבלקן, הר מוּסָלַה (2,925 מ'). במרכז האתר מקובצים בתי־מלון ושורות של בקתות עץ מסורתיות, לצד מסעדות, בתי קפה, ברים, מועדונים, חנויות סקי וחנויות מזכרות. מאמצע חודש דצמבר ועד אפריל מתמלא האתר באלפי מבקרים המגיעים לחופשת סקי חורפית, ואילו בחודשי הקיץ מגיעים הנה מטיילים המשתמשים באתר כנקודת יציאה למסלולי הליכה באזור הרי רילה. ראשיתה של בּוֹרוֹבֶץ בארמון בִּיסְטרִיצַה שנבנה כבית־הציד של צאר בולגריה, פֶרדינָנְד הראשון ובנו בּוֹרִיס השלישי, בשנים 1898-1914. הארמון נבנה בסגנון התחייה הלאומית הבולגרית וכולל תקרות־עץ ועמודי־עץ המעניקים לו מראה כפרי. הקירות מעוטרים בראשיהן של החיות שניצודו על־ידי בני המלוכה לאורך תקופה של יותר מחמישים שנים. כיום נמצא הארמון בבעלותו של הצאר הבולגרי האחרון, סִימֶאוֹן השני. לאחר הקמת בית־הציד המלכותי, נבנו סביבו עשרות אחוזות של אצילי בולגריה ואנשי החצר של הצאר. כך הוקם אתר־הנופש החורפי הראשון במדינה. ברבות השנים נזנחו האחוזות ואלו הפכו לבתי־מלון בסגנון מסורתי המשמשים כיום את הנופשים באתר הסקי בּוֹרוֹבֶץ. את שמו קיבל האתר על־שם יערות עצי האורן המאפיינים את האזור (Bor בבולגרית הוא עץ אורן). ממרכז אתר־הנופש יש גישה נוחה לשלושת מסלולי הגלישה בבּוֹרוֹבֶץ: סִיטְנִיאַקובו (Sitnyakovo), יאָסְטרֶבֶּץ (Yastrebets) ומָרְקֻודז'יק (Markudzhik). ההגעה לפסגות המושלגות נעשית באמצעות רכבלים בעלי תפוסה מרבית של 8,150 איש בשעה, מה שהופך את העלייה למסלולי הגלישה נוחה ומהירה. המסלולים באתר באורך 58 ק"מ ברמות קושי של מתחילים ומתקדמים (יש גם מספר מסלולים המיועדים לגולשים מקצועיים בלבד). המסלולים הטובים ביותר הם באזור יאָסְטרֶבֶּץ, כאן גם מתקיימות תחרויות בינלאומיות. אפשרות גלישה נוספת באתר היא גלישת ערב המתקיימת בשעות 17:00-22:00. את הגלישה אפשר לבצע באופן עצמאי או באמצעות הדרכות מקצועיות והשכרת ציוד במקום. את חבילות הגלישה תוכלו לרכוש דרך סוכני נסיעות, באתרי האינטרנט, בחברות התיירות מקומיות או דרך בתי־המלון שבאתר־הנופש. ההגעה הנה מנמל התעופה הבינלאומי של סופיה אורכת כשעה וחצי. תוכלו להגיע למקום באמצעות רכב שכור, או באמצעות אוטובוס המגיע לסָמוֹקוֹב (Samokov) ומשם במונית שירות היוצאת לכיוון בּוֹרוֹבֶץ פעם עד פעמיים בשעה.

מחבר בין שתי גדות נהר וְלָדַאִיסְקַה, ומשמש כגבול הצפוני של המרכז ההיסטורי של סופיה. נבנה בשנים 1889-1891 על־ידי האדריכל הצ'כי וצלאב פרושק (Vaclav Prošek) ובני משפחתו יוזף, בוגדן וירז'י (Jozef, Bohdan and Jiří), האחראים גם לבניית גשר אוֹרְלוֹב. את שמו קיבל בזכות פסלי אריות הברונזה המעטרים את ארבעת קודקודי הגשר. בשנת 2014 נערכו במקום עבודות שיפוץ, ומאז משמש הגשר קווי חשמלית והולכי רגל בלבד.

צאו מהתחנה לכיוון דרום־מזרח והתקדמו כ־130 מ'. פנו ימינה אל תוך גן קנז'סקה, במרכזה ניצבת אנדרטת הצבא הסובייטי. הרחבה מהווה מקום מפגש פופולרי עבור בני נוער, ואילו האנדרטה שבמרכזה, הפכה מטרה למעשי ונדליזם וכלי לביטוי מחאה פוליטית נגד המשטר הרוסי וזכר הכיבוש הקומוניסטי בבולגריה. חזרו לרחוב הראשי ופנו ימינה. צעדו כמה עשרות מטרים עד שתגיעו לגשר אוֹרְלוֹב, אשר שימש כשער הכניסה המזרחי לרובע ההיסטורי של סופיה. לאחר מכן חזרו על עקבותיכם אל עבר תחנת המטרו, והיכנסו אליה. חצו אותה לכיוון מערב וצאו מצדו השני של הכביש. פנו שמאלה לשדרות Vasil Levski והתקדמו כ־250 מ' עד למוזוליאום בָּאטֶנְבֶּרְג. במבנה בעל החזית הניאו־קלאסית נטמנה גופתו של אָלֶכְּסַנְדֶר בָּאטֶנְבֶּרְג, הנסיך הראשון של נסיכות בולגריה המודרנית לאחר השחרור מהכיבוש העות'מאני. היכנסו פנימה והתרשמו מציורי הקיר היפים ומתצוגת חפציו האישיים של הנסיך. פנו שמאלה וחזרו על עקבותיכם עד לתחנת המטרו. עצרו להתרשם מיופייה של אוניברסיטת סופיה הניצבת מצדה השני של השדרה. פנו שמאלה. משמאלכם תראו את המבנה רב הרושם של The Residence Exclusive Club. הוא נבנה בשנת 1907 על־פי עיצובו של האדריכל הנודע |הלינק: http://www.haolam.co.il/655|פְרִידְרִיך גְרִינַאנְגֵר|סלינק| עבור ראש העיר, דִימִיטָר יאָבְּלוִנְסקִי (Dimitar Yablonski), ולכן כונה |הנטה|בית יאָבְּלוִנְסקִי|סנטה| (Kashta na Yablanski). בשנת 2006 נרכש המבנה ההיסטורי על־ידי חברה פרטית, ושלוש שנים לאחר מכן נערכו במקום עבודות שיפוץ ושחזור בשווי כחצי מיליון יורו. כעת פועל כאן מועדון המיועד לבני המעמד העליון (אם אתם מעוניינים, דמי המנוי כאן עולים 1,200 יורו לשנה עבור גברים, ו־600 יורו עבור נשים). המשיכו ללכת בכיוון מערב בשדרות הצאר המשחרר. השדרה הרחבה נסללה כבר בימי הכיבוש העות'מאני ונקראה תחילה 'אִיסְטָנְבּוּל דֶגֶ'דָסִי', ואילו במהלך שנות השבעים של המאה העשרים, שונה שם הרחוב באופן זמני ל'שדרות רוּסְקִי'. עתה אתם ניצבים על־יד כיכר קטנה ובמרכזה אנדרטת הצאר המשחרר. האנדרטה מנציחה את תרומתו של הצאר הרוסי, אָלֶכְּסַנדֶר השני, לשחרור העם הבולגרי מעול הכיבוש העות'מאני. הצאר רכוב על סוס, משקיף אל עבר בית המחוקקים הבולגרי, האספה הלאומית. חצו את הכביש והתקדמו ברחוב 15ti noemvri לכיוון צפון, אל עבר אחד מסמלי העיר - קתדרלת אָלֶכּסַנְדְר נֶבְסקִי. הקתדרלה הניאו־ביזנטית ניחנת במראה מרשים ומעורר התפעלות. הקיפו אותה, ושימו לב ליצירות הפסיפס המעטרות את הקשתות שמעל הדלתות הצדדיות. היכנסו דרך שער הכניסה הראשי, והקדישו כרבע שעה לסיור בתוך כנסיית הענק. לאחר מכן חזרו אל רחבת הכניסה. חצו את הרחבה לכיוון מערב. שימו לב לסינוד הכנסייה הבולגרית היפיפה הניצב משמאל ומוקף עצי לִבְנֶה דקיקים. חצו את הכביש לכיוון צפון אל עבר כנסיית סופיה הקדושה, הכנסייה העתיקה בעיר, וזו שהעניקה לה את שמה. מצידו השמאלי של השביל יברך אתכם לשלום פסל האריה, השומר על אנדרטת החייל האלמוני הממוקמת במרחק מספר צעדים צפונית מכם. האנדרטה מוקדשת לזכרם של חיילי בולגריה שנפלו במלחמת העולם הראשונה. הקיפו את הכנסייה מצד ימין: גשו תחילה לקבר אִיוְוָאן וָאזְוֹב, אבי הספרות הבולגרית המודרנית ואחד מסמלי התחייה הלאומית בולגרית. מצדה הצפוני של הכנסייה ניצבת האנדרטה לזכר הצלת יהודי בולגריה, המוקדשת לזכר חסידי אומות העולם, הצאר בּוֹרִיס השלישי ורעייתו הצאריצה יוֹאָנַה, ולראשי הכנסייה האורתודוקסית, אשר סירבו לשלוח את יהודי המדינה אל מותם במחנות ההשמדה הנאציים. לאחר מכן השלימו את הסיבוב והיכנסו אל תוך הכנסייה הצנועה. שימו לב לשרידי הפרסקאות מהמאה הרביעית לספירה הנמצאים באגף הדרומי. צאו לכיכר הקטנה שבכניסה לכנסייה, גשו לפסל גֶאוֹרגִיוּס הקדוש, ולאחר מכן הקיפו את הכיכר עד שתגיעו לאנדרטת אִיוְוָאן וָאזְוֹב הממוקמת בצידה המערבי. חזרו לרחוב הראשי והתרשמו מאנדרטת הצאר סָמֻואִיל ההבעתית. חצו את הכביש לכיוון דרום. כאן על גבי השבילים הסמוכים לרחבת הדשא, פועל כמעט מדי יום שוק פשפשים ססגוני. תוכלו לשוטט בין הדוכנים בהן נמכרים ציורי איקונות, תכשיטים ישנים, גלויות, בולים, מדליות צבאיות ועוד. הרוכלים החביבים ישמחו לספר לכם אודות חייהם ולשמוע מי אתם ומניין הגעתם. על המדשאה הסמוכה ניצבת אנדרטת המתנדבים, מקבץ פסלים המוקדש לזכר הלוחמים שהתנדבו ללחום נגד העות'מאנים לצד הצבא הרוסי. חצו את רחוב Georgi S. Rakovski היכנסו אל תוך גן הכנסייה הרוסית. גשו אל אנדרטת אָלֶכְּסַנדֶר פֻּושקִין שבמפלס העליון של הגן, המוקדשת לזכרו של אחד מסמלי התרבות והשירה הרוסית. לאחר מכן רדו במדרגות אל עבר הכנסייה הרוסית. זוהי אחת מהכנסיות היפות בעיר, ויש האומרים כי אין יפה ממנה בבולגריה כולה. גג הרעפים של הכנסייה מזכיר קשקשי דגים מחליפי צבע, ולמראה האגדי מוסיפות כיפות הבצלים המוזהבות. תוכלו להיכנס לתוך הכנסייה, אך קחו בחשבון כי העיצוב הפנימי מרשים פחות מזה המאפיין את מבנה הכנסייה מבחוץ. המשיכו לכיוון מערב בשדרה. חלפו על פני המוזיאון הלאומי לטבע, והתקדמו עד לכניסה המזרחית לגן המלכותי. הגן הקסום מקיף את הארמון המלכותי לשעבר, בו פועלים כיום הגלריה הלאומית לאמנות והמוזיאון הלאומי לאתנוגרפיה. טיילו בין שבילי הגן, ושימו לב לפסלים ולאנדרטאות הפזורים בו, וביניהם מצבת זיכרון ליוֹרְדָן רָאדִיצ'קוֹב ומצבת זיכרון לוְלָדִימִיר דִימִיטְרוֹב. כאן תוכלו לעצור במסעדת Tobacco Garden Bar לארוחת בראנץ' קלילה בלוויית משקה מרענן. רדו אל עבר שדרות הצאר המשחרר והקיפו את הארמון, כך שתוכלו ליהנות מהחזית שלו. לאחר מכן חצו את הכביש והיכנסו אל תוך גן גרָאדְסקַה. ברחבת הכניסה הצפונית מתקיים מדי שנה יריד חג המולד המסורתי מסוף חודש נובמבר. חצו את הפארק עד שתגיעו למזרקת גן גרָאדְסקַה. שימו לב לפסל הרקדנית שבמרכז המזרקה. פנו שמאלה והתקרבו אל התיאטרון הלאומי אִיוְוָאן וָאזְוֹב. המבנה הניאו־קלאסי הוא מהיפים ביותר שיש לעיר להציע למבקריה. הקיפו את המזרקה מכיוון דרום, עברו ליד הצִ'יטָלְנִיאָטַה, לשכת מידע לתיירים חביבה המשמשת גם כספרייה ציבורית זעירה. פנו ימינה ועלו חזרה לכיוון השדרה הראשית. פנו שמאלה ועברו על פני הבנק הלאומי של בולגריה. התקדמו מספר מטרים עד למוזיאון הלאומי לארכאולוגיה. שימו לב למבנה הייחודי - המוזיאון נבנה במקור במאה החמש־עשרה כמסגד מָחְמוּד פָּאשַה הגדול, והוסב למוזיאון רק בסוף המאה התשע־עשרה. חצו את הכביש ופנו לעבר בית הנשיא. שימו לב לארבעת החיילים השומרים על שער הכניסה - שניים מוצבים באולם הפנימי ושניים נוספים מחוץ לדלתות החיצוניות. אלו מתחלפים בטקס צבאי צנוע המתקיים מדי שעה עגולה, כך שכדאי לתזמן את ההגעה הנה (בייחוד אם אתם מטיילים עם ילדים). הקיפו את בית הנשיא מכיוון צפון. בהגיעכם לכיכר העצמאות , עצרו והביטו לכיוון צפון־מזרח: המבנה הפינתי בעל החזית בסגנון הקלאסיציזם הסוציאליסטי הוא בית המפלגה, שנבנה בהוראת השלטונות הקומוניסטיים, ומשמש עד היום את הפרלמנט הבולגרי. פנו שמאלה והתקדמו כחמישים מ' עד לפנייה שמאלה המובילה אל רוטונדת גֶאוֹרגִיוּס הקדוש, המבנה העתיק ביותר שנשמר בעיר. היכנסו אל תוך הכנסייה העגולה והתרשמו מציורי הקיר היפים שצוירו במאות ה־10-14. הקיפו את מבנה הכנסייה מדרום והביטו בגן ההיסטורי-ארכאולוגי סֶרְדִיקַה הסמוך לכנסייה. צאו דרך שער היציאה הדרומי אל רחוב Saborna ופנו ימינה. הרחוב מוביל אל כיכר סבטה נדלה, הגבול הדרומי של המרכז ההיסטורי של סופיה. תוכלו להיכנס אל תוך כנסיית סְבֶטָה נֶדֶלַה הניצבת במרכז הכיכר, או לחלופין חצו את הכביש ופנו ימינה בשדרות Knyaginya Maria Luiza. התקדמו אל עבר תחנת המטרו Serdika II, חצו את המעבר התת־קרקעי בכיוון צפון־מזרח, וצאו דרך השער המוביל אל כנסיית פֶטְקָה סָמָארְדזִ'יסקַה הקדושה. אם נראה לכם כי לכנסייה מראה כמעט חשאי, אתם צודקים: הכנסייה נבנתה בסוף המאה הארבע־עשרה, ראשית ימי הכיבוש העות'מאני על אדמת בולגריה, ולכן נבנתה מתחת לפני הקרקע במטרה לא למשוך את תשומת ליבן של הרשויות. אפשר להיכנס פנימה ולעלות בגרם המדרגות הספירלי המוביל לתוך אולם התפילה הקטנטן בו נשמרו ציורי־קיר יפים מהמאות ה־14-19. עלו במדרגות שמשמאל לכנסייה, פנו ימינה אל המפלס העליון והסתכלו אחורנית לכיוונה. בצידה המזרחי של הכנסייה ניצבת אנדרטה לזכר וָסִיל לֶבְסקִי, מהפכן שהוצא להורג על-ידי השלטונות העות'מאניים, והפך לסמל מאבק העצמאות הבולגרי. האגדה מספרת כי גופתו של לבסקי נטמנה בכנסייה זו, אך בימי השלטון הקומוניסטי הוצאו העצמות מן הקבר לצורך בדיקה גנטית, ותוך זמן קצר אלו נעלמו באורח מסתורי. הרימו מבטכם מעלה: מולכם, על רקע השמיים, מתנוסס עוד סמל חשוב של העיר - פסל סוֹפִיָה הקדושה. פסל אלת החכמה הוצב כאן בשנת 2000, והפך לאחד האתרים המצולמים ביותר בבירה. שימו לב כי חזרנו לכיכר העצמאות מצידה הצפון־מערבי, כך שתוכלו לקבל הצצה מזווית נוספת אל בית המפלגה שבכיוון מזרח. בבניין הסמוך אליכם פועל מרכז הקניות TZUM, מרכז קניות היסטורי, בו תוכלו ליהנות מארוחת צהריים מפנקת במסעדה הכשרה Jerusalem. לאחר מכן רדו למפלס התחתון - למתחם עתיקות סֶרְדִיקַה. העתיקות התגלו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנים 2010-2016, ואודות לממצאים יש בידינו תמונה ברורה יותר על חיי תושבי העיר העתיקה סרדיקה. עברו בין הממצאים השונים וקראו את שלטי ההסבר הכתובים באנגלית ובבולגרית. עלו בגרם המדרגות שבקצה הצפוני של המתחם הארכאולוגי, וצאו לכיוון מסגד בָאנִיה בָאשִי, המסגד הפעיל האחרון שנותר בסופיה. הקיפו את המסגד והיכנסו אל גן המרחצאות היפה, שבקצו המזרחי ניצב בית המרחצאות לשעבר, בו שוכן כיום המוזיאון להיסטוריה של סופיה. הקדישו מספר דקות להתרשמות מבית המרחצאות היפיפה, שבו על ספסל ונסו להרגיש את האווירה של העיר הרב־גונית הזו. חצו את הגן לכיוון צפון ועברו לצד השני של הכביש ברחוב Iskar. פנו ימינה והתקדמו למתחם הברזיות של מי המעיינות המינרליים. אל המתחם הזה מגיעים רבים מתושבי העיר כדי למלא לגמרי בחינם בקבוקים וג'ריקנים במים המינרליים המקומיים. לדידנו למים טעם מתכתי מעט תפל, ולמרות זאת, אתם פשוט חייבים לטעום את המים המינרליים ולהחליט בעצמכם האם המים לטעמכם. חזרו לצד השני של הכביש והתקדמו לכיוון מערב עד לצומת הרחובות Ekzarh Yosif ושדרות Knyaginya Maria Luiza, וחצו את הכביש לכיוון מערב. המבנה שלפניכם הוא השוק המרכזי של סופיה. היכנסו דרך שער הכניסה בסגנון אר־נובו אל תוך השוק המקורה הנתמך על־ידי עשרות עמודים ויקטוריאניים ירוקים. עברו בין דוכני הפירות והירקות, התבלינים וצמחי המרפא, הבשר והדגים, המזכרות, הבדים, אבני החן ועוד. צאו לרחוב דרך שער היציאה שבצידו הדרומי של השוק, ופנו ימינה. הקיפו את השוק המקורה והתקדמו לכיוון בית־הכנסת של סופיה שמצידו השמאלי של הכביש. במבט ראשון קשה יהיה להבחין כי מדובר בבית־כנסת, בשל הדמיון האדריכלי לכנסיות המרכז אירופאיות, אך ריבוי מגני־הדוד "מסגירים" את ייעודו של המבנה היפה. פנו שמאלה ברחוב Ekzarh Yosif והתקדמו כשלושים מ' עד לשער הכניסה לבית־הכנסת. צלצלו בפעמון והיכנסו בשער. כאן תתבקשו לעבור בידוק ביטחוני מקיף בטרם תורשו להיכנס פנימה לחצר הפנימית. בצד הימני פעל בעבר המוזיאון לתולדות יהדות בולגריה, אך זה נסגר לרגל עבודות הרחבה ושיפוץ עד להודעה חדשה. לצד מבנה המוזיאון פועל מקווה, וברחבה גן־שעשועים קטן המשמש את ילדי הגן היהודי הפועל בקרבת מקום. פנו שמאלה, עלו במדרגות והיכנסו אל תוך בית־הכנסת. הקדישו לסיור כרבע שעה וחזרו לרחוב. פנו שמאלה ומיד לאחר מכן ימינה לרחוב Knyaz Boris I. התקדמו כמאתיים וחמישים מ' לכיוון צפון, ופנו שמאלה לרחוב Lozengrad. הרחוב הקטן מוביל אל תוך הזֶ'נְסקִי פָאזָאר, השוק האותנטי ביותר בבירה הבולגרית. פנו שמאלה וטיילו בין הדוכנים והחנויות עד שתגיעו לשלט המורה על הכניסה למקום. חזרו על עקבותיכם ולכו בכיוון צפון־מזרח. לאחר כשלוש־מאות ועשרים מ' תגיעו אל שדרות הדוכנים, בהם נמכרים מגוון פירות וירקות, אגוזים ותבלינים, פטריות ומאפים. בתחילת השדרה פנו ימינה והיכנסו לתוך כנסיית קִירִילוּס ומֶתוֹדִיוּס הקדושים, אחת מהכנסיות הראשונות שנבנו בעיר לאחר תום הכיבוש העות'מאני. חזרו לשדרה. בעודכם מטיילים בין הדוכנים, שימו לב לחפציכם האישיים והצמידו אותם היטב לגופכם. כשתגיעו לקצה השדרה, פנו ימינה ומיד לאחר מכן שמאלה, והקיפו את המבנה לכיוון הנהר. בצדו הצפוני של השוק פועל שוק הפרחים של סופיה, מקום מקסים וריחני במיוחד. פנו ימינה והתקדמו עד לכיכר הגדולה. חצו את הכביש אל עבר גשר לֶבְוֹב, הגבול הצפוני של המרכז ההיסטורי של סופיה. זוהי נקודת הסיום של מסלול ההליכה, וכאן פועל קו המטרו הכחול M2 בתחנת Lavov Most.

אם אתם חובבי טבע וברשותכם יום אחד בלבד לטיול יום מחוץ לסופיה, שימו פעמיכם אל מסלול שבעת אגמי רִילָה שבפארק הלאומי רִילָה, אחד ממסלולי ההליכה האיקוניים בבולגריה. המסלול עובר דרך סדרה של שבעה אגמי קרחונים קטנים בלב הנוף המרהיב של הרי רִילָה. האגמים ממוקמים בגבהים שונים הנעים בין 2,100-2,500 מטרים, אך המשותף לכולם הוא הקור חודר העצמות של המים (כן, גם בימי הקיץ החמים). האגם הראשון נקרא האגם התחתון (Polnoto Ezero), השני נקרא אגם הדג (Ribnoto Ezero) והוא הרדוד מבין השבעה, השלישי מכונה אגם התלתן (Trilistnika Ezero) בשל צורתו, הרביעי אגם התאומים (Blitnaka Ezero) המזכיר בצורתו שעון חול, ואילו בשנים יבשות מתפצל לשני אגמים נפרדים, החמישי הוא אגם הכליה (Babreka Ezero) שכשמו כן הוא מזכיר צורת כליה, השישי נקרא אגם העין (Okoto Ezero) והוא העמוק מבין האגמים ומגיע לעומק של 37.5 מ', ואילו האחרון הוא אגם הדמעות (Salzata Ezero) הנקרא כך על־שום צבעו הצלול. מעל לאגם השביעי יש רכס הר המאפשר מבט פנורמי מרהיב על כל שבעת האגמים. מסלול ההליכה מנקודת ההתחלה אורך כשלוש שעות עד הפסגה (ומשם שלוש שעות בחזרה למטה). את מסלול שבעת האגמים מומלץ לעשות בין החודשים יוני-ספטמבר (שימו לב כי בחודשים יולי ואוגוסט משתרכים תורים ארוכים של מטיילים, בעיקר בסופי השבוע וב־19 באוגוסט, יום השנה החדשה של הכת המיסטית הדנוביסטית הנחוג באזור שבעת האגמים). בחודש מאי האגמים עדיין עלולים להיות קפואים, ואילו בחודש אוקטובר מזג האוויר ההפכפך עלול להציב בפני המטיילים תנאי טיול לא נוחים. בחודשי החורף מומלץ להימנע מטיול באזור, שכן הפסגות מתכסות שכבת שלג עבה. כיצד תוכלו להימנע מתורי הענק בכניסה למסלול? עצרו ללינת לילה בספרבה בניה הסמוכה, והגיעו אל רכבל הכיסאות שבפִּיוֹנֶרְסקָה (Pionerska) לפני שעת הפתיחה. בימים ג'-א' נפתח הרכבל בשעה 09:00, ואילו ביום ב' בשעה 12:00 (לא מומלץ להגיע למסלול ביום ב' במקרה שתרצו לחזור באותו היום לסופיה). העליה ברכבל אל נקודת הפתיחה של מסלול ההליכה אורכת כעשרים דקות, במהלכן תוכלו ליהנות מהנוף הנפלא של יערות רִילָה. בנוסף, הקפידו להביא עמכם מי שתייה, אוכל ולבוש המתאים להליכה ממושכת בשטח.

*המסלול* היכנסו לגן בּוֹרִיסוֹבה דרך הכניסה הצפונית הסמוכה לגשר אוֹרְלוֹב. מימינכם תראו את אגם אָרִיאָנַה, אגם מלאכותי באורך 175 מטרים ורוחב של 75 מטרים שנוצר בסוף המאה התשע־עשרה. בחודשי החורף מוסב האגם לאחד ממשטחי ההחלקה על הקרח הגדולים ביותר בחצי־האי הבלקני. לכו ישר עד לפנייה ימינה, ולאחר כמאה מטרים פנו שמאלה. המשיכו ישר עד לאנדרטה ההיסטורית הראשונה במסלולינו בפארק, אנדרטת וָסִיל לֶבְסקִי. האנדרטה מנציחה את אחד מגיבורי האומה הבולגרית. וָסִיל לֶבְסקִי היה ממנהיגי תנועת ההתנגדות לכיבוש העות'מאני על אדמת בולגריה, והוא הוצא להורג בתלייה בשנת 1873 כק"מ צפון־מערבית לאנדרטה זו. פנו שמאלה והתקדמו כארבעים מטרים. מצדכם הימני תראו את אנדרטת אִיווָאן וָאזוֹב. אִיווָאן וָאזוֹב נחשב לאבי השירה והספרות הבולגרית המודרנית. את יצירתו המפורסמת ביותר, תחת העול (Pod Igoto), כתב בשנת 1888 והיא עוסקת במאורעות שקדמו למרד אפריל ב־1876. במרחק מטרים ספורים ממנו ניצבת אנדרטת זָכַארִי סטוֹיָאנוֹב. סטויאנוב השתתף גם הוא במרד אפריל, והיה להיסטוריון הראשון שכתב ספר בנושא - רישומים אודות ההתקוממות הבולגרית (Zapiski Po Balgarskite Vastaniya). המשיכו עם השביל כמסומן במפה והגיעו לגן הפיל. אם אתם מטיילים עם ילדים, זו הזדמנות מצוינת לעשות הפסקה וליהנות משפע המתקנים שבגן השעשועים המקסים הזה. לאחר מכן צאו מהגן ופנו שמאלה, ולאחר מכן שוב שמאלה. הגיעו לאנדרטת מָארִין דרִינוֹב המוקדשת לזכרו של ההיסטוריון והבלשן שחי בימי התחייה הלאומית הבולגרית, אך פעל ברוב ימי חייו על אדמת רוסיה. חזרו על עקבותיכם והמשיכו ללכת לכיוון דרום־מזרח כמאה וארבעים מטרים עד לאנדרטת נֶשׁוֹ בּוֹנְצֶ'ב, לזכרו של מבקר הספרות הראשון בבולגריה העצמאית. במרחק מספר צעדים תחכה לכם אנדרטת פֶּנְצ'וֹ סלָבֶיִיקוֹב. פנצ'ו סלבייקוב הוא בנו של הסופר והפולקלוריסט הנודע, פֶּטְקוֹ סלָבֶיִיקוֹב ובעצמו משורר מוערך בבולגריה. המשיכו ישר ועלו במדרגות לכיוון אנדרטת סטָפַאן טוֹשֶׁב, המנציחה את זכרו של גיבור מלחמת העולם הראשונה. טושב היה מורה מוערך שפעל בימי התחייה הלאומית הבולגרית. התנדב לצבא בעקבות המלחמה העות'מאנית־רוסית והגיע עד לדרגת גנרל. האנדרטה ניצבת בצידה של כיכר שבמרכזה אגם חבצלות המים. תוכלו להתיישב על ספסל בצל העצים וליהנות מהאווירה הקסומה במקום. לאחר מכן פנו לכיוון דרום־מזרח וחצו את כר הדשא אדיר־הממדים לכיוון אנדרטת קבר האחים. האנדרטה הסובייטית למראה הוצבה בפארק בשני ביוני 1956, יום מותו של הגיבור הלאומי חרִיסְטו בּוֹטְיִוֹב. תחתיה נטמנו עצמותיהם של שבעה־עשר לוחמים אנטי־פשיסטיים ופעילים פוליטיים שנפלו למען הגשמת החזון הקומוניסטי. בחנו את האובליסק המתנשא לגובה ארבעים ואחת מטרים, לאחר מכן עברו לפסלי הברונזה שבבסיסו המתארים את כניסת הצבא הסובייטי לבולגריה וקבלת הפנים החמה לה זכו לכאורה מקרב אזרחי המדינה. אנדרטה זו, שהוקמה כחלק מתעמולה פרו־קומוניסטית, משמשת תזכורת כואבת לזמנים שרבים מעדיפים להותיר מאחור. עם זאת, גם כיום תוכלו לעתים להבחין בזרי פרחים המונחים כאן לזכרם של הנופלים. הקיפו את האנדרטה מימין והמשיכו עם השביל כלפי מעלה עד לפנייה ימינה. המשיכו עד להתפצלות השבילים הגובלת במצפה הכוכבים של אוניברסיטת סופיה, ופנו ימינה. הביטו שמאלה ובחנו את קובץ המבנים של המצפה: זהו מצפה הכוכבים הראשון שהוקם בבולגריה בשנת 1894, ומנוהל על־ידי המחלקה ללימודי פיסיקה באוניברסיטת סופיה. הכניסה הנה מורשית למטרות חינוכיות בלבד. המשיכו את טיולכם לכיוון צפון־מערב. במרחק כארבע־מאות מטרים תראו משמאלכם את אצטדיון הצבא הבולגרי, אצטדיון הבית של נבחרת הכדורגל צסק"א סופיה. המשיכו ישר בשביל עד לאנדרטת אֶלִין פֶּלִין. פלין נולד בשם דִימִיטָר אִיוָונוֹב סְטוֹיָאנוֹב (Dimitar Ivanov Stoyanov), ולימים הפך לאחד הסופרים הגדולים של בולגריה והתמחה בכתיבת פרוזה על חיי הכפר. התקדמו כמאה מטרים עד לכיכר והתרשמו מהאנדרטאות במקום: אנדרטת סטֶפָאן קָרַדְגָ'ה ואנדרטת הָדְגִ'י דִימִיטָר. הראשונה מוקדשת לקרדג'ה, גיבור לאומי שלחם למען שחרור בולגריה מידי הכובשים העות'מאנים, ואילו השנייה מייצגת את דימיטר, שהיה גם הוא מנהיג נערץ בתנועת השחרור הבולגרית. התקדמו אל עבר גן הפיל, עברו על־יד אנדרטת וָסִיל פֶּטלֶשקוֹב, לזכרו של אחד מיוזמי מרד אפריל. לאחר מכן פנו לכיוון האגם הקטן שמשמאלכם. כאן שוחים ברווזים וברווזונים, אותם תוכלו להאכיל ולצלם מקרוב. חזרו לשביל הסמוך לגן־השעשועים ופנו שמאלה. התקדמו אל עבר אנדרטת טוֹדוֹר קָבְּלֶשקוֹב, המייצגת את המהפכן הבולגרי שהיה גם הוא ממנהיגי מרד אפריל בשנת 1876. אחרי האנדרטה פנו שוב שמאלה והמשיכו עד לאנדרטה האחרונה במסלולינו, אנדרטת אֶמִילִיאַן סְטָאנֶב. האנדרטה מוקדשת לזכרו של סטאנב, אחד מסופרי בולגריה המפורסמים במאה העשרים. התקדמו עם השביל לכיוון צפון־מזרח. הרימו ראשכם ובחנו את האצטדיון הלאומי וָסִיל לֶבְסקִי שנגלה בפניכם. האצטדיון האדיר מכיל ארבעים וששה אלף מושבים ומשמש את נבחרת הכדורגל הלאומית של בולגריה. באצטדיון נערכות מעת לעת הופעות־ענק של אמנים בינלאומיים דוגמת מדונה ומטליקה (תוכלו להתעדכן מראש אילו הופעות צפויות להתקיים בעת ביקורכם). בתוך האצטדיון פועל גם מוזיאון הספורט. במוזיאון הזעיר מוצגים פריטים שנתרמו על־ידי הספורטאים המובילים בבולגריה. תוכלו לבחור האם להיכנס למוזיאון או לחלופין, המשיכו לכיוון צפון־מזרח כמסומן במפה, וחזרו אל נקודת ההתחלה, שהיא גם נקודת הסיום של מסלול ההליכה בפארק.

הפארק הלאומי הגדול בבולגריה, שוכן כמאה ק"מ מדרום לסופיה. הפארק הוקם בשנת 1992 במטרה לשמר את הטבע והמורשת האזוריים, ושטחו בן ה־810 קמ"ר מורכב מהאזורים המרכזיים והגבוהים של הרי רילה. בשטחו עובר נהר המריצה, הנהר הארוך בבלקן, והנהר הארוך בבולגריה, נהר האיסקר. כשישים ושישה אחוזים משטחי הפארק הם שטחים מיוערים ובהם כ־1400 צמחים וסקולריים, ו־282 מינים שונים של טחבי עלים. היערות מורכבים בעיקר מעצי אשור, אשוח ואורן מקדוני, וצומחים בהם פרחים נדירים ומרהיבים ביופיים דוגמת פרחי הבקעצור (Saxifarga), פרחי הגנציאנה (Gantiana) ופרחי האקווליגיה הצהובים (Aquilegia aurea). השטחים המיוערים משמשים בית גידול לבעלי־חיים רבים כגון עזי־בר, דובים, זאבים, חזירי־בר וסנאי־קרקע. בפארק נצפו גם תשעים ותשעה מיני ציפורים: באזורים הנמוכים של ההרים שולט זן הנקר הסורי, באזורי הביניים המיוערים נקרים לבני־גב ואפורי־ראש, באזורים הגבוהים של היערות המחטניים אפשר להבחין בשכוי היערות, האמודאי האירופי, סיס חוורוור, סנונית המערות וחכלילית הסלעים, ואילו באזור האלפיני מתעופפים הזג צהוב־המקור, החוגלה היוונית, העיט הזהוב וסתרי הצוקים. המגוון העשיר של הציפורים מושך אל הפארק חובבי צפרות מכל רחבי העולם. לצד המגוון הבוטני והזואולוגי, ניחן הפארק גם במגוון גאולוגי מרתק. במקום תמצאו לא פחות משלושים ושש פסגות הרים מעל לגובה של 2000 מ', כאשר המפורסם שבהם הם הר מוסאלה (2,925 מ', Musala), שפסגתו היא הגבוהה ביותר בבלקן, ונשקף ממנה נוף עוצר נשימה אל עבר הרי פירין ורודופי שבדרום, ואל הר ויטושה שבצפון. אל הר מאליוביצה (2,729 מ', Maliovitsa) מגיעים מטפסי הרים המבקשים לצלוח את אתגר הטיפוס הקשה שהציב בפניהם הטבע המקומי. לצד הפסגות הציוריות ישנם בפארק מאה ועשרים אגמי קרחונים. אלו הם אגמים שמקורם בקרחון יבשתי שהפשיר וצבעם טורקיז עז כתוצאה מריבוי האצות שבמים. אגמי הקרחונים הנודעים בפארק (ובבולגריה כולה) הם שבעת אגמי רילה, עבורם מומלץ להקדיש יום נפרד. שני אגמים נוספים שכדאי לראות הם אגמי מוסאלה (Musalenski Ezera), קבוצת אגמי קרחונים למרגלות הפסגה הגבוהה בבלקן. הגבוה שמבין אגמים אלו הוא אגם הקרח (Ledeneto Ezero) הממוקם בגובה 2,709 מ', מה שהופך אותו לאגם הגבוה בבלקן. אגם נוסף הוא אגם סטראשנוטו (Strashnoto Ezero) השוכן ברום של 2,465 מ' ומוקף צוקי שחם כהים. באזורים הנמוכים יותר של הפארק תוכלו ליהנות מטיול רגוע באחת מארבע שמורות הטבע היפיפיות כגון שמורת פאראנגאליצה (Rezervatat Parangalitsa) שהוקמה בשנת 1933 במטרה להגן על אחד מיערות האשוח העתיקים ביבשת, או בשמורת היער של מנזר רילה שהוקמה בשנת 2000 על־פני שטח של 268 קמ"ר. טיול בפארק הלאומי אפשר לעשות במסגרת טיול יום מסופיה, או לחלופין להקדיש מספר ימים להתפעלות מפלאי הטבע המקומיים. אפשרויות לינה נוחות הן היישובים: ספרבה בניה, סמוקוב (Samokov), בורובץ, מאליוביצה (Maliovitsa) ורילה (Rila). כמו כן, בשטחי הפארק פועלות אכסניות ובקתות אירוח בהן תוכלו ללון ולהמשיך ביום המחרת אל היעד הבא.

פארק מקסים ונסתר הממוקם מאחורי הספרייה הלאומית קירילוס ומתודיוס הקדושים. במרכזו ניצבת אנדרטת הרופאים, וסביבה שבילים, ספסלי עץ וגני־שעשועים. האנדרטה שהעניקה לפארק את שמו, מנציחה את זכרם של אנשי הרפואה הבולגרים אשר פעלו במסגרת משלחות הצלב האדום, ונפלו במהלך המלחמה העות'מאנית־רוסית. שמותיהם נחקקו על־גבי האבנים המרכיבות את פירמידת הזיכרון הדוממת הזו. את האנדרטה עיצב האדריכל הרוסי, אנטוני אוסיפוביץ' טומישקו (Antoniy Osipovich Tomishko), והיא הוצבה כאן בשנת 1884. בצידו המזרחי של הפארק פזורים על כר דשא שרידים עתיקים של העיר התראקית סרדיקה. תצוגת השרידים הובאה הנה בשנת 2002 במימון שגרירות ארצות־הברית בבולגריה. בפינה הדרום־מזרחית ניצבת אנדרטה לזכר מאה ושלושים שנים לשחרור בולגריה מעול הכיבוש העות'מאני, אשר נחנכה בשנת 2018 בנוכחותו של נשיא הפדרציה הרוסית, |הלינק: http://www.haolam.co.il/691|ולדימיר פוטין|סלינק|. כדאי לגשת גם לצידו המערבי של הפארק, שם תמצאו שני עצי צפצפה רעדנית מרהיבים ביופיים המתנשאים לגובה של כשלושים מטרים.

המוזיאון נוסד במאי 1957 והועבר למבנה הנוכחי בשנת 1992 (לפני כן שימש כמוזיאון גאורגי דימיטרוב, לזכר המנהיג הקומוניסטי הראשון בבולגריה). בשנת 2012 שופץ וכעת מוצגת כאן תערוכה מושקעת ועכשווית. ברשות המוזיאון יותר מ־22,000 מייצגים, אך רק כאלף מהם מוצגים בתערוכת הקבע. בין היתר תמצאו כאן דגמי מכוניות ישנות, מכשירי רדיו וטלוויזיה, לוויינים ועוד. המוזיאון מתאים בעיקר לחובבי טכנולוגיה ולילדים.

פלובדיב הממוקמת כ־150 ק"מ מזרחית לסופיה, נחשבת לעיר העתיקה ביותר באירופה (המיושבת באופן רציף), ולאחת הערים העתיקות בעולם. העיר הוקמה במאה הששית לפנה"ס, ונקראה בעת העתיקה פיליפופוליס (Philippopolis). שרידי העיר הרומית נשמרו היטב: התיאטרון העתיק שנשמר במצב נפלא ומשמש עד היום להופעות ואירועי תרבות, האצטדיון העתיק בלב העיר ושרידי מבנים ופסיפסים מרהיבים. במאה ה־14 נכבשה פלובדיב על־ידי האימפריה העות'מאנית. כאן הקימו את המסגד הראשון על אדמת אירופה הנוצרית הניצב עד היום במרכז העיר ומשמש בית־תפילה פעיל. לאחר שחרור בולגריה בסוף המאה ה־19, הפכה העיר למרכז משגשג של סגנון התחייה הלאומית הבולגרית, ועדים לכך המבנים התקופתיים שנותרו לעמוד על תילם. שיטוט ברחובות העיר העתיקה של פלובדיב מאפשר לצאת למסע מרתק בעקבות ההיסטוריה המקומית: מימי האימפריה הרומית ועד המאה ה־21. העיר נבחרה על־ידי האיחוד האירופי לשמש כבירת התרבות האירופית לשנת 2019, וניכר כי הושקעו מאמצים רבים למשוך תיירות למקום. מוזיאונים וגלריות, פארקים מקסימים עם אנדרטאות ומזרקות, שדרות ארוכות עם חנויות מותגים לצד חנויות מקומיות, ופריחה קולינרית המשלבת בין טעמים תורכיים, בלקניים ומערביים. את סיור ההליכה בעיר התחילו מתחנת הרכבת המרכזית הממוקמת מדרום למרכז העיר. תוכלו להגיע הנה מסופיה באמצעות רכב או אוטובוס (יש גם רכבת המגיעה הנה אך זו אינה מומלצת מכיוון שהנסיעה בה אורכת זמן רב יותר). ההגעה מסופיה באמצעות אוטובוס אורכת בין שעתיים לשעתיים וחצי, ועולה 9.5 לבה לכיוון (נכון לשנת 2019). בעונת האביב והקיץ מומלץ להגיע לתחנת האוטובוס המרכזית בסופיה מראש על־מנת לרכוש כרטיסים, ואילו בסתיו ובחורף בדרך כלל אפשר לרכוש כרטיס זמן קצר לפני מועד הנסיעה. לפלובדיב נוסעות שתי חברות אוטובוסים מסופיה: Karatas ו־Vitosha Express. עם הגעתכם לפלובדיב, צאו מתחנת הרכבת ועברו במעבר התת־קרקעי אל עבר Boulevard Ruski. המשיכו כ־500 מטרים עד הפנייה ימינה לרחוב Filip Makedonski המוביל הישר אל פארק הצאר סימון. חצו את הפארק בשביל הישר: שימו לב לאגם המזרקות המוזיקליות המרהיב (את מופע המזרקות ניתן לראות רק בחודשי הקיץ בימי ה'-שבת בשעה 21:00). לצד האגם פועלות מזרקות קטנות בהן מתרוצצים ילדים בימי הקיץ החמים. שימו לב לעצי הטיליה, המייפל והדולב הצומחים ברחבי הפארק. לאחר מכן צאו אל הכיכר המרכזית. פנו ימינה אל אנדרטת גיורו מיכאילוב. האנדרטה היא למעשה קבר אחים של הגיבור הבולגרי, הגנרל הצבאי גיורו מיכאילוב ולוחמיו, שהקריבו את חייהם למען עצמאות המדינה. מצדה השמאלי של האנדרטה פועל המועדון הצבאי של פלובדיב, ואילו מעברה השני של הכיכר מנצנצת תחת קרני השמש המזרקה הספירלית המוקדשת לאפיפיור יוחנן פאולוס השני. פנו שמאלה, חצו את הכיכר המרכזית והיכנסו לשדרות הנסיך אלכסנדר הראשון. לאורך השדרה תמצאו חנויות מותגים בינלאומיים לצד חנויות מקומיות, חנויות מזכרות, בתי־קפה, מאפיות, מסעדות ומוסדות תרבות. התקדמו כמאה מטרים ופנו ימינה לרחוב General Gurko, כאן תעברו על־יד בית הקפה המקסים Dolce Fellini, ותוכלו להצטייד במאפה טרי או בחתיכת עוגה לדרך. לאחר מספר מטרים יתגלו מימינכם שרידי האודאון הרומי ששימש בימי עבר למופעי שירה ומוזיקה. היכנסו לסיבוב קצר בין השרידים. לאחר מכן חזרו לשדרה הראשית ופנו ימינה. מצד שמאל תראו את כיכר סטאמבולוב, ובכניסה אליה את אנדרטת סטפן סטאמבולוב. הכיכר והאנדרטה מוקדשות לאחד מאבותיה הפוליטיים של בולגריה המודרנית. בצידה הדרומי של הכיכר ניצב בית העירייה המרשים, ואילו במרכזה פועלת מזרקה יפה. המשיכו לכיוון צפון בשדרה והרימו ראשכם למעלה: כאן יחכה לכם הפסיפס הקומוניסטי היפה עליו נכתבו שמות הערים פלובדיב ולנינגרד (סנקט־פטרבורג בימינו). המשיכו לעקוב עם מבטכם אחר חזיתות הבתים משני צידי השדרה: חזיתות משופצות ומרשימות עם עיטורים בסגנון הבארוק, לצד מבנים מתפוררים - זהו חלק מקסמה של העיר שמסרבת להיכנע למודרניזציה, ומבקשת לשמר את המראה האותנטי שלה. המשיכו ישר עד שתראו בצידו השמאלי של הרחוב את שלט פלובדיב המורכב מהמילה האנגלית Together (ביחד), תזכורת לכך שהעיר נבחרה לשמש כבירת התרבות האירופית לשנת 2019. הצטלמו למזכרת על רקע השלט הצבעוני. למרגלות השלט ניצבת אנדרטת מיליו לזכר המשוגע החביב של העיר. מיליו התגורר בעיר עד שנות השישים והיה מוכר לכל כרכלן המקומי. הוא היה נוהג לאסוף רכילויות ולהפיץ אותן לכל המעוניינים לשמוע אותן (וגם לאלו שלא). לאחר מותו, התגייסו תושבי העיר להנציח את דמותו הססגונית. הפסל הבולגרי דנקו דאנב (Danko Danev) יצר פסל בגודל מלא של מיליו, המבקש גם כיום להתעדכן בכל התרחשויות העיר. תוכלו להצטלם לוחשים לאוזנו של מיליו רכילות עסיסית. המשיכו לצעוד צפונה. שימו לב לגלריית האמנות העירונית מימין, והציצו אל תוך מרכז הקניות Excelsior שבצד השני של השדרה, שם יחכו לכם שני פסלי ענקים המחזיקים על כתפיהם את הקומה השנייה. חזרו לרחוב והמשיכו ישר עד לבית מספר 11 שמימין. כאן פועל סניף של רשת האופנה H&M. בקומה התחתונה של החנות צפויה למבקרים הפתעה: תצוגת שרידים ארכאולוגיים מימי העיר הרומית. חזרו לרחוב והמשיכו לכיוון צפון עד שתגיעו לכיכר, במרכזה מתנשא לגובה מסגד דג'ומאיה ולמרגלותיו אצטדיון פיליפופוליס העתיק. רדו במדרגות שבצידה השמאלי של הכיכר אל תוך האצטדיון וחצו אותו. במפלס התחתון תוכלו להיכנס להקרנת סרט בטכנולוגיית תלת־ממד על העיר פלובדיב בעת העתיקה. אטרקציה זו מומלצת בעיקר למשפחות עם ילדים, או לחובבי היסטוריה הרוצים ליהנות משיחזור ויזואלי של העיר. עלו במדרגות והקיפו את המסגד לכיוון רחוב Hristo G. Danov. היכנסו לבית הקפה הטורקי Dzhumaya הנמצא מימין לכניסה למסגד. עצרו כאן לכוס תה או קפה טורקי לצד כנאפה מעולה, בקלאווה מתוקה או בייגל חם וטרי מהתנור. אמנם היחס של העובדים במקום טעון שיפור, אך יפצו על כך אווירה קסומה וטעמים מוצלחים המזכירים את הבית. צאו מבית הקפה ופנו ימינה. תוכלו להיכנס למסגד אם תרצו או להמשיך במסלול ההליכה. אם החלטתם להיכנס, זכרו שאסור להיכנס עם נעליים ואילו נשים מתבקשות לכסות את ראשן במטפחת. בתוך המסגד תוכלו להתרשם מציורי הקיר הישנים המעטרים את התקרות, ולצפות במתפללים המוסלמים המגיעים הנה דרך קבע. חזרו לרחוב ופנו ימינה. בפנייה הראשונה פנו שוב ימינה ומיד לאחר מכן שמאלה. מימינכם תראו את פארק דג'ומאיה הקטן המתמלא בציירים ובמוכרי איקונות דתיות. המשיכו ישר ברחוב Saborna, והביטו אחורנית אל ציור־הקיר המרהיב שמעטר את הבניין בצדו הימני של הרחוב. עלו במדרגות המטפסות מצד ימין אל כנסיית האם הקדושה. היכנסו לרחבת הכנסייה והתרשמו מרחבת התצפית המשקיפה אל עבר המסגד. בתוך הכנסייה שוררת אווירה אפלולית ומיסטית הנובעת מאור הנרות אותם מדליקים המתפללים הספורים הפוקדים את המקום. צאו מהכנסייה חזרה לרחוב. +---אם אתם חובבי היסטוריה ואמנות נוצרית, פנו ימינה וטפסו במעלה הרחוב. לעיניכם תתגלה כנסיית ניקולאוס הקדוש. הכנסייה נבנתה במאה הארבע־עשרה, ושוחזרה במהלך המאה התשע־עשרה. בתוך בית התפילה תוכלו ליהנות מאיקונוסטאסיס מרשים שחלקו העליון וחלקו המרכזי נוצרו באמצע המאה הארבע־עשרה, ואילו איקונות הקדושים צוירו בשנות השלושים של המאה התשע־עשרה. את המקום מפעיל כומר מקסים שישמח לספר לכם את סיפורה של הכנסייה ולשיר מספר פזמוני תפילה נוצריים. ---+ משער הכנסייה פנו שמאלה והמשיכו ישר כמאה מטרים עד לפנייה ימינה לסמטה צרה שבין שני מבנים. השביל יוביל אתכם אל רחבת התצפית אל התיאטרון הרומי העתיק. פנו שמאלה וגשו תחילה אל אנדרטת סאשו המקסים. האנדרטה מנציחה את זכרו של אלכסנדר ניקולוב (Aleksandar Nikolov), מוזיקאי, משורר וצייר אהוב בן העיר פלובדיב, שנשלח ככל הנראה למחנה עבודה בימי השלטון הקומוניסטי בשל הישירות שלו וההומור המושחז שאפיינו את אמירותיו. סאשו, שם החיבה של ניקולוב, לא שב ממחנה העבודה, אך הפך לסמל רוחה האמתית והנועזת של העיר. עתה התקדמו אל עבר התיאטרון העתיק. זהו אחד מהתיאטראות הרומיים השמורים בעולם. הוא נבנה על־ידי הקיסר טראיאנוס בראשית המאה הראשונה לספירה, והתגלה במסגרת חפירות ארכאולוגיות שנערכו בפלובדיב בשנים 1968-1979. לאחר עבודות שחזור, החלו להשתמש במקום להופעות ופסטיבלים קיציים, והוא מכיל עד 7,000 צופים. תוכלו לבחור להיכנס אל תוך התיאטרון בתשלום, או לחלופין להסתפק בהצצה מהמפלס העליון. שימו לב להרי רודופי שבקו האופק, ולשכונות העיר המרוחקות. לאחר שתסיימו ליהנות מאחד מסמליה התרבותיים והתיירותיים של פלובדיב, הקיפו את התיאטרון משמאל ועלו על הגבעה עד לפנייה שמאלה. לאחר כתשעים מטרים תראו מימינכם דוגמה נפלאה לסגנון האדריכלי המרתק של העיר. בית לאמארטין נבנה בשנים 1829-1830 עבור הסוחר המקומי גאורגי מאברידי (Georgi Mavridi), אך נקרא על־שם הדיפלומט הצרפתי אלפונס דה לאמארטין (Alphonse de Lamartin) שביקר כאן בשנת 1833. מה שמעניין לגבי הבית הוא לא בעליו או מי מהמבקרים בו, כי אם עיצובו האדריכלי. שימו לב כי הקומה הראשונה היא הקטנה מבין שלוש הקומות, ואילו הקומה השנייה קטנה מהקומה העליונה, כך שנוצרת למעשה פירמידה הפוכה הנתמכת על-ידי קורות עץ אלכסוניות. המשיכו ישר כמאה ושבעים מטרים עד פינת הרחובות Knyaz Tseretlev ו-Soborna, שם נמצאים גלריית האמנות לה בוהם והמוזיאון לרוקחות היפוקרטס. פנו ימינה לרחוב Saborna. תוכלו להיכנס לכנסיית קונסטנטינוס והלנה הקדושים, או להסתפק בסיבוב בחצר היפה. לאחר מכן פנו ימינה ועברו בשער היסאר קאפיה הימי־ביניימי. מצדכם השמאלי תראו את המבנה המרשים של המוזיאון להיסטוריה של התחייה הלאומית הבולגרית. חזרו דרך השער אל רחוב Saborna, פנו ימינה וכנסו לחצר המוזיאון האזורי לאתנוגרפיה. המוזיאון שוכן באחד המבנים היפים והמפורסמים בעיר, וסביבו גן ירוק יפהפה. הבית נבנה בשנת 1847 על־ידי האדג'י גאורגי (Hadji Georgi) ושימש את משפחת הסוחרים קויומדז'ייבה (Kuyumdzhieva). החל משנת 1937 הוסב הבית בעל החזית השחורה־זהובה למוזיאון לאתנוגרפיה, ומאז מוצגת בו תערוכת מיצגי פולקלור מאזור פלובדיב והרי רודופי בימי התחייה הלאומית הבולגרית. חזרו לרחוב ופנו ימינה. התקדמו כמאה ושבעים מטרים במעלה הרחוב התלול, עברו במעבר הצר בין שני הבתים בקצה הרחוב, וטפסו אל גבעת נבט טפה. זוהי אחת משבע הגבעות סביבן נבנתה העיר פלובדיב. על ראש הגבעה תמצאו שרידי התיישבות המתוארכים למאה הרביעית לפני־הספירה. הממצאים הארכיאולוגיים הצביעו על התיישבות תראקית, ולאחר מכן הרחבה של הבנייה בימי פיליפוס השני, מלך מוקדון. מאוחר יותר נכבש השטח על־ידי האימפריה הרומית. את השם 'נבט טפה' העניקו לגבעה העות'מאנים במאה הארבע־עשרה, ומשמעותו בתורכית 'גבעת השומרים'. העות'מאנים בנו כאן מצודה שהשקיפה אל העיר ואל נהר מריצה שעובר דרכה. הקדישו כרבע שעה לסיור בין ההריסות, טפסו (בזהירות) אל נקודות התצפית והתרשמו מאחת הערים היפות בבולגריה. חזרו לרחוב Saborna ורדו במורד הרחוב עד הפנייה לרחוב Chetverti Yanuari. בפינת הרחובות פועלת לשכת מידע לתייר, כאן תוכלו לבקש מפות של העיר, לקבל עלונים עם תיאור של אטרקציות או לקבל המלצות של בני המקום. פנו שמאלה לרחוב Vitosha, לאחר מכן ימינה ל־Pernik ושוב שמאלה לרחוב Han Omurtag המתמזג עם רחוב Vasil Kanchev. משם פנו שמאלה לרחוב Saborna הראשי. התקדמו במורד הרחוב. בדרך תעברו על־יד המוזיאון־גלריה פיליפופוליס, גלריית האמנות הראשונה שנוסדה בעיר, ומוצגות כאן דרך קבע עבודותיהם של אמניה המפורסמים של פלובדיב: ולדימיר דימיטרוב, אנטון מיטוב (Anton Mitov) ודימיטאר גיודז'נוב (Dimitar Gyudzhenov). לצד האמנים מסוף המאה התשע־עשרה וראשית המאה העשרים, מוצגות כאן כל העת תערוכות אמנות מתחלפות של אמנים עכשוויים מבולגריה. פנו ימינה לרחוב Krivolak, לאחר מכן ימינה לרחוב הראשי Konstantin Stoilov, ולבסוף שמאלה לרחוב Kiril Popov. עתה אתם נמצאים ברובע קפאנה, או בתרגום מבולגרית 'המלכודת'. הרחובות המפותלים והציוריים שימשו לפני כחמש־מאות שנים את בעלי המלאכה בעיר, וכל שנותר מהם הוא שמות הרחובות: רחוב העור (Kozhuharska), רחוב הזהב (Zlatarska ), רחוב הכסף (Zhelezarska) ועוד. אך אל דאגה, האופי המסורתי של הרובע נשמר, ובתי־המלאכה התחלפו בעשרות חנויות עיצוב, אמנות, ספרים ואופנה. זהו רובע צעיר, תוסס וצבעוני, בו פועלים בתי־הקפה והמסעדות הטרנדיים בעיר, נערכות הופעות חיות ומתקיימות מסיבות רחוב. טיילו בנחת בין הסמטאות העקלקלות. לאחר מכן הגיעו לרחוב Zlatarska 7, שם תוכלו ליהנות מארוחת צהריים נפלאה במסעדת Pavaj. מומלץ להתחיל את הארוחה מפלטת גבינות בולגריות עם כוס יין או בירה קרה. למנה עיקרית תוכלו להזמין מתפריט המסעדה או לחלופין לבחור אחת ממנות השף היומיות. שימו לב כי המקום לא מקבל תשלום בכרטיסי אשראי, לכן הצטיידו מראש במזומן. חזרו אל רחובות רובע האמנים והתקדמו אל עבר רחוב Rayko Daskalov המרכזי. לכו כחמש־מאות ושישים מטרים לכיוון צפון, עד שתגיעו למרכז הקניות Maritsa. כאן תוכלו להתרשם מקרוב מהנהר החוצה את העיר, ולעשות מעט קניות בחנויות המקומיות הממוקמות משני צדי הגשר. אם נותר לכם זמן פנוי נוסף לשיטוט בין רחובות העיר, תוכלו ללכת למסגד אימרט שמדרום־מזרח למרכז הקניות, או לפנות לכיוון מערב אל אנדרטת האחדות, המוזיאון להיסטוריה של פלובדיב והמוזיאון לארכאולוגיה הסמוכים. אם אתם מטיילים עם ילדים, העדיפו את גן דונדוקובה והמוזיאון האזורי לטבע שפועל בשטחו, או טפסו אל פסל אליושה, שם האנדרטה לזכר החייל האלמוני הניצבת בראש גבעת בונרדז'יקה.

המנזר הצבעוני הוא אחד מסמליה הנודעים של בולגריה. ניצב מדרום להרי רילה, בשמורת הטבע מנזר רילה , וכ־119 ק"מ מסופיה. המנזר הוקם במאה העשירית על־ידי הנזיר איוואן רילסקי. רילסקי הגיע הנה במטרה להתבודד מהחברה ההולכת ומאבדת ממוסריותה, ואחריו פרשו להרי רילה עשרות תלמידים אשר שכנעו אותו להקים את המנזר. ברבות השנים הפך המנזר לאחד מהאתרים הדתיים החשובים בבולגריה. בשנת 1335 הוקם המנזר מחדש מספר קילומטרים מדרום למיקום המקורי, ועתה נוסף לו מגדל התצפית הְרֶלֶאוֹ שנקרא על־שם הבויאר שמימן את הקמתו. לאחר מכן נפגע המנזר בתקיפות העות'מאנים ושוחזר בשנת 1469. באותה השנה הועברו הנה שרידיו הקדושים של איוואן רילסקי שהיו עד עתה שמורים בוליקו טרנובו (Veliko Tarnovo). תחת הכיבוש העות'מאני היה למנזר תפקיד מהותי בשימור השפה, ההיסטוריה והתרבות הבולגרית. בליל ה־13 בינואר 1833 נפגע המנזר בצורה קשה משריפה שפרצה במקום. בשנים 1834-1862 נבנה מחדש על־פי תכנונו של האדריכל אלכסי רילטס (Alexi Rilets) בסגנון התחייה הלאומית הבולגרית. המנזר המחודש הפך לאחד ממיצגיו הבולטים של סגנון האדריכלות הבולגרי, ולאחד מסמלי התעוררות הרגשות הלאומיים. בשנת 1983 הוכר המנזר כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו, וכיום מהווה אחד מאתרי התיירות החשובים במדינה. מבחוץ מוקף המנזר חומה גבוהה אשר לא מסגירה את הצפוי למבקר בפנים. חדי העין יוכלו להבחין על החומות בציפורי הכתלי שצבען אפור-כחלחל וכנפיהן צבועות אדום עז. הכניסה למנזר עוברת דרך שער דופניצה המערבי, שרצפת האבן שלו נשחקה במשך השנים מרגליהם של עולי הרגל. השער מוביל אל רחבת המנזר שבמרכזו כנסיית לידת ישו הססגונית (Tserkva Rojdestvo Bogorodichno). בשלב זה כדאי להרים את הראש ולהביט סביב: התרשמו ממבנה העץ עם המרפסות המקיף את החצר הפנימית, מפסי האדום-שחור-לבן המכסים את אגפי המגורים ומבנה הכנסייה. התקרבו אל מגדל הרלאו היפה שבתחתיתו דוכן לממכר איקונות, ובראשו תצפית יפה עם קפלת תפילה מעניינת. לאחר מכן פנו אל אכסדרת הכנסייה המכוסה ציורי־קיר המתארים את מעגלי הגיהנום אליהם מגיעים החוטאים לאחר יום הדין. חזון אחרית־הימים מקדם את פניהם של הבאים אל תוך כנסיית המנזר. הכנסייה נבנתה בשנת 1835 ותוכננה כך שאור חודר רק דרך חלקו הצפון־מזרחי של הגג ומאיר את האיקונוסטאסיס המוזהב. שאר הכנסייה נותרת בעלטה ומעודדת את המתפללים והמבקרים לגשת קדימה. בקפלה הראשונה מימין תראו קבר צנוע בו נטמן ליבו של הצאר בוריס השלישי. התקדמו אל עבר האיקונוסטאסיס שנוצר על־ידי קבוצה של מגלפי עץ מסמוקוב. שימו לב לעבודת הגילוף המרהיבה שכוללת אלמנטים פרחוניים, בעלי־חיים ואירועים מכתבי־הקודש. מצידו הימני של האיקונוסטאסיס ניצבת תיבת כסף בה מאוכסן השריד הקדוש - ידו השמאלית של איוואן רילסקי. סיירו בכנסייה והביטו בציורי־הקיר המעטרים את הקירות: אלו צויירו על־ידי מבחר ציירים מבנסקו, רזלוג וסמוקוב, לרבות האחים זוגראף: זכארי זוגראף ודימיטר זוגראף, הנודעים באמני בולגריה בימי התחייה הלאומית הבולגרית. בפינה הצפונית של מנזר רילה תוכלו להיכנס למוזיאון רילה, שם מוצג אוסף נאה של יצירות אמנות, כתבי קודש ומסמכים היסטוריים. במרכז האוסף ניצב צלב רפאיל (Krst na Raphail): צלב מעץ בגובה שמונים ואחת סנטימטרים ועליו מגולפים באמצעות מחט כשש־מאות דמויות מיניאטוריות מכתבי־הקודש. מאחורי יצירת המופת עומד אח מהמנזר בשם רפאיל, אשר הקדיש שתיים־עשרה שנים מחייו לעבודת הגילוף. באוסף תמצאו גם את האבנגליון של סוצ'אבה, ספר תנ"ך גדול משנת 1529 עם תבליט של ישו הצלוב על הכריכה ועיטורי אמאיל וזהב, תיבות כסף משובצות אבנים יקרות, איקונות מרשימות, לוחות כנסייה עשויות זהב טהור ועוד. עם סיום הסיור במתחם המנזר, תוכלו לצאת דרך שער סמוקוב (Samokov) המוביל אל מקבץ חנויות מזכרות, מאפיות ומסעדות מסורתיות.