במפל האדיר (Rheinfall), הרחב ביותר באירופה, גולש הנהר רָיין במורד הסלעים בזרם מים גועש, שרוחבו 150 מ' וגובהו 23 מ'. בניגוד למפלים של היער השחור ורכס האלפים, כאן האטרקציה היא לא הגובה אלא עוצמת הזרם האדירה במפל, והסלע הבולט שניצב בלבו - מראה דרמטי שיביא אתכם להתפעל מכוחם של איתני הטבע. בכל השנה (פרט ללילות ירח מלא) מואר המפל באורות צבעוניים, מרדת החשיכה ועד 23:00; לוח זמנים מפורט זמין להורדה באתר האינטרנט. ניתן לצפות על המפל מגדתו הצפונית או הדרומית של הנהר, ולשתי האפשרויות יש יתרונות וחסרונות. אם רוצים ליהנות מכל האפשרויות, מומלץ לחנות (חינם) בגדה הדרומית ולחצות לצפונית בסירה או ברגל; בין הגדות מקשר שביל (כארבעים דקות הליכה; כולל מדרגות, ולכן לא מתאים לעגלות) המשקיף על המפל בכמה נקודות, וחוצה את הנהר בגשר רכבת ישן. |הסיפור|נשמות רוקדות לסלע הקטן יותר מבין השניים שבלב המפל קוראים השוויצרים בשם הציורי 'סלע מחול הנשמות'. הסיבה היא אגדה עתיקה המספרת על אציל בריטי שהיה יכול בשעות הלילה להפריד את נשמתו מגופו ולשלוח אותה לטייל ברחבי העולם. נשמתו של האציל, שהשתמשה במסלולו של הנהר רָיין ככלי לניווט, עצרה פעם לנוח על הסלע בליל ירח מלא, והתאהבה בנוף הדרמטי. מאז נהג האציל לבקר בסלע כל חודש, וכשהתחתן עם נסיכה רוסית לימד גם אותה את אמנות נדידת הנשמות, והיה לוקח אותה לרקוד על הסלע מדי חודש. המקומיים אומרים שבליל ירח מלא אפשר עדיין לראות בין רסיסי המים את נשמותיהם של האציל ואהובתו רוקדות מעל המפל. בגדה הצפונית, סמוך לכפר נוֹיהָאוּזֶן אָם רָיינְפָאל (Neuhausen am Rheinfall), תוכלו להשקיף על המפל מטיילת שלאורכה כמה בתי קפה ודוכני שעשועים; הנוף ציורי, אבל המפל רחוק יחסית והחוויה מסעירה פחות מזו שתזכו לה בגדה הנגדית. בקצה הטיילת ניצב בית גלגל המים ובו שחזור של טחנת מים מסורתית, מהסוג ששימש לניצול כוחם של המפלים מאז המאה השתים=עשרה. כיום יש כאן בית קפה עם נוף מרהיב. ממרכז המבקרים בתחילת הטיילת מוביל גשר אל אי קטנטן, ששימש בעבר לפריקה ולטעינה של סחורות וכיום שוכנת בו טירת וֶרת (Schlössli Wörth), שנבנתה במאה התשע=עשרה כמסעדה ובית הארחה. המזח הסמוך לטירת וֶרת הוא נקודת המוצא לטיולי השיט של חברת Rhyfall-Mändli, המציעה שיט אל טירת לָאוּפֶן שבגדה הדרומית של הנהר (קו 2 - אדום; 10 דקות; 7.5/5 פ' לגילאי 6-16/למבוגר, כולל כניסה לטירה); וכן שיט אל המפל, במסלול מעגלי הצופה עליו מכמה נקודות (קו 4 - כחול; 15 דקות; יוני-אוגוסט בלבד; 6/3 פ' לגילאי 6-16/למבוגר); אבל כדי להרגיש את העוצמה ממש, מומלץ לשוט אל הסלע שבלב המפל (קו 1 - צהוב; 25 דקות; 10/5 פ' לגילאי 6-16/למבוגר), לטפס עליו ולצפות במים הגועשים מכל עבר. השיט יוצא מדי עשר דקות, וניתן להישאר על הסלע כמה שרוצים ולחזור בסירה מאוחרת יותר. באותו מקום מציעים גם טיול שיט ארוך יותר באזור המפלים (קו 5; 30 דקות; 10/5 פ' לגילאי 6-16/למבוגר). טיול זה כולל מדריך=שמע ב-18 שפות, בהן עברית, אבל ההדרכה המוקלטת יבשה ומשמימה למדי. בגדה הדרומית של הנהר ניתן לצפות על המפל רק במסגרת ביקור בטירת לָאוּפֶן (Schloss Laufen), שנבנתה בימי הביניים בראש צוק המשקיף למפל. תערוכה היסטורית באגף הצפוני (שנוסף לטירה במאה התשע=עשרה) מספרת על השפעתם של המפלים על ציירים וסופרים ועל השימוש התעשייתי בכוח המים. התערוכה מקיפה ומושקעת, אבל עשויה לשעמם את הילדים - מעניין יותר לרדת עד שפת הנהר (כחצי שעה) בשביל מפותל, שלאורכו תוכלו להקשיב למפל, ולצפות עליו מקרוב=קרוב במרפסת תצפית הממוקמת ממש לצד זרמי המים, ומאפשרת לחוות אותם באופן מרשים יותר מאשר מהגדה הצפונית. במזח קֶנצֶלִי (Känzeli) שבקצה השביל, על גדת הנהר, תוכלו לחצות בסירה לגדה הצפונית (כיוון אחד 2/1 פ' לגילאי 6-16/למבוגר, הלוך ושוב 4/2 פ'), וכן להצטרף לאותם טיולי שיט המוצעים שם (ראו לעיל), במחירים גבוהים מעט יותר (קו 1 ו-5 6/5 פ' לגילאי 6-16/למבוגר, קו 4 6/3 פ'). אפשר לעלות חזרה לטירה באותה דרך, אבל הרבה יותר כיף לתפוס מעלית שקופה (Panorama-Lift) ולהשקיף ממנה על המפל. בטירה יש גם מסעדה, חנות שעונים, חנות מזכרות וגן משחקים לילדים.

יותר ממיליון פרחים ססגוניים, מאות פרפרים וגן הרפתקאות נפלא לילדים - אלה רק אחדים ממוקדי המשיכה ב'אי הפרחים' מָאינָאוּ (Mainau), האי השלישי בגודלו באגם קוֹנסטאנץ. האי, ששטחו 450 דונם, השתייך בעבר למסדר הטֶבטוֹני ולדוכס מבּאדֶן, אולם כיום מנוהל בידי קרן בבעלות משפחת האצילים השוודית בֶּרנָדוֹט, המתחזקת את הגנים כאטרקציה לתיירים וכמרכז מחקר וחינוך בתחומי הגינון ושימור הסביבה; אחדים מבני המשפחה עדיין מתגוררים בטירה בארוקית נאה המשקיפה על האי. האי רחב=הידיים מחולק למספר רב של גנים ומתחמים, ולכן מומלץ לבחור מראש באלו מהם תרצו לבקר (לפי אופי המשפחה ועונת השנה), ולתכנן מסלול הליכה שיעבור בכמה שיותר מוקדי עניין - באמצעות מפה באנגלית |הלינק: http://www.haolam.co.il/440|הניתנת להורדה באתר|סלינק|; המספרים להלן מתייחסים למפה זו. קחו בחשבון שבחודש יולי אין פריחה ברבים מהגנים העיקריים באי, ולכן פחות מומלץ לבקר באתר בחודש זה. בחודשים יולי-ספטמבר גדוש האי במבקרים, בייחוד בימים שבת וא'; מומלץ לבקר בו בימים אחרים וכן לבוא מוקדם (עם הפתיחה) או בשעות אחר הצהריים והערב. אחת מנקודות השיא של כל ביקור באי היא בית הפרפרים (Scmetterlinghaus; מס' 17), חממה טרופית שבה ירחפו סביבכם פרפרים מ=120 זנים שמקורם באסיה, באפריקה ובאמריקה. בחממה תוכלו גם לעקוב אחר תהליך ההתפתחות מביצה לזחל, לגולם ולפרפר, ולראות עשי לילה שרוחב כנפיהם עשוי להגיע עד 30 ס"מ (!) עם הגנים היפים ביותר באי נמנים גינת הדליות (Dahliengarten; מס' 38), הפורחת מסוף אוגוסט עד אוקטובר, ומפל הפרחים האיטלקי (מס' 37) הצמוד אליה; גן הוורדים האיטלקי (Italienischer Rosengarten; מס' 33) של הדוכס מבאדן, הפורח ביוני ובאוגוסט; שדירת האביב (Frühlingsallee; מס' 24), המתחילה להתקשט בתחילת מרץ ומגיעה לשיאה עם פריחת הצבעונים בסוף אפריל או בתחילת מאי; וגינת השיחים (Staudengarten; מס' 44) הכוללת מגוון של צמחי מרפא ונוי, ויש בה מה לראות במשך כל חודשי השנה. באי יש כמה אטרקציות מקסימות לילדים מכל הגילים. סמוך לכניסה הראשית משתרעת ארץ הילדים ׁ(Mainau Kinderland; מס' 12), המחולקת לשלושה מתחמים, לפי גילאים. הילדים הבוגרים יותר (גיל 8 ומעלה) ייהנו בעולם המים (Wasserwelt), פארק הרפתקאות שבו עוברים הילדים בין איים באגם באמצעות גשרים תלויים, מעברים וסירות (בהחלט יש סיכוי להירטב - הכינו בגדים להחלפה); בני 3-7 (וגם הגדולים יותר) ישתעשעו בעולם הגדה של בְּלוּמִי (Blumis Uferwelt), הכולל קורות להליכה, מחילות לזחילה וחדרים שאפשר לחקור, לצד נדנדות ומגלשות; והקטנטנים (1-4) ישחקו בתחנות היצירתיות של כפר הגמדים (Zwergendorf). במתחם יש גם רכבת מיניאטורית ושיחים המפוסלים כבעלי חיים. אם הילדים אוהבים טבע ובעלי חיים, כדאי לפנות גם למתחם הסמוך, חוות מאינָאוּ (Mainau-Bauernhof; מס' 13; במפה באנגלית נקרא Nature Experience World), שם תראו מגוון רחב של חיות משק במכלאות גדולות, ויש גם פינת ליטוף ואפשרות לרכב על סוסי פוני (בתשלום נוסף). כמו כן, כדאי לטפס לראשו של מגדל הגנן (Gärtnerturm; מס' 29) שליד הטירה, ולצפות ממרומיו על האי כולו. האי מקושר ליבשת בגשר הסגור לכלי רכב, פרט לאוטובוס פנימי המוביל את המבקרים מהכניסה אל לשכת המידע שבלב האי. אם אינכם מתקשים בהליכה, עדיף לחצות את הגשר ברגל וליהנות ממראות האגם בדרך. לחלופין, ניתן לשוט לאי וממנו בספינה: בחברת השיט של אגם קוֹנסטאנץ מציעים כרטיסים משולבים, הכוללים כניסה לאי הפרחים ושיט הלוך ושוב מהעיר קוֹנסטאנץ (€72.60/32.60/16.30 לגילאי 6-15/למבוגר/למשפחה) ומיישובים אחרים לגדת האגם. הספינות עוגנות בצד הפונה לאגם, סמוך לטירה הבארוקית.

הצֶפֶּלינים לא ריחפו לבדם בשמי פרידריכסְהאפֶן - העיר היתה גם ביתה של אחת מחברות המטוסים הראשונות בגרמניה: קלוֹד דוֹרנִיר, שהחל את דרכו כמנהל מחלקה אצל צֶפֶּלין, הקים חברה משלו, שייצרה מגוון רחב של מטוסים לשימוש אזרחי וצבאי כאחד. המוזיאון רב=הרושם לתולדות החברה יעניין ילדים ומבוגרים שאוהבים טכנולוגיה, תעופה וחלל. בחללי המוזיאון תכירו את תולדות החברה ותרומתה לתעופה המודרנית, באמצעות קטעי וידיאו, תצוגות מולטימדיה ומוצגים רבים - בהם, למשל, תוכניות ושרטוטים שיצר דוֹרנִיר לכלי טיס שהקדימו את זמנם. הביקור מגיע לשיאו בהנגאר עצום ובו עשרות מטוסים, שבאחד מהם אפשר אפילו לטפס אל תא הטייס ולראות אותו מבפנים; מחוץ למבנה ניצבים עוד כמה מטוסים, על רקע מסלולי ההמראה של נמל התעופה. מעניין לציין שהמוזיאון אינו מתחמק מעיסוק בתקופת הרייך השלישי, אז שיתפה החברה פעולה עם המשטר הנאצי בייצור מטוסי קרב ותקיפה. הניווט במוזיאון קל יחסית, וחלק ניכר מההסברים מתורגמים לאנגלית. האכזבה היחידה היא החלק העוסק בחקר החלל, אחד התחומים שבו פעילה חברת דוֹרנִיר כיום; כאן המוצגים מרשימים קצת פחות, וההסברים טכניים ומעייפים קצת.

חברת הפאזלים והמשחקים ראבֶנסבּוּרגֶר (שהמציאה בין השאר את משחק הזיכרון שכו-לם מכירים) החליטה לפני כשלושים שנה להקים פארק שעשועים המבוסס על המשחקים שיצרה ועל השילוב בין הנאה, השתתפות ולמידה. בפארק רחב=הידיים יש יותר משבעים מתקנים ומתחמי משחק יצירתיים, אבל הוא מתאים יותר לילדים עד גיל 12 (ולמבוגרים שמתגעגעים לילדות) מאשר לבני נוער אוהבי ריגושים - כי יחסית לפארקים אחרים, אין בו הרבה מתקנים שעיקרם הוא מהירות והאצת קצב הדופק. הפארק מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים, כי יש בו אטרקציות מגוונות שמתאימות לקטנטנים. הפארק מחולק לשמונה עולמות=תוכן, השונים באופיים ובסגנונם, ולכן חשוב לתכנן מראש את הביקור באמצעות אתר האינטרנט. נווה המדבר הירוק (Grüne Oase) בנוי כחווה חקלאית שהמתקנים בה מדמים נסיעה בטרקטור, רכיבה על סוסי פוני, אילוף שור משתולל ברודיאו ואפילו חליבת פרות. עולם המשחקים הססגוני (Kunterbunte Spielewelt) מתמקד בגרסאות=ענק למשחקי השולחן של ראבֶנסבּוּרגר: כאן תוכלו לשחק 'זיכרון' מתוך הליקופטר, ללכת לאיבוד במבוך עצום, להתחרות בכיבוי שריפות או לשבת במכוניות מתנגשות בצורת שבלולים. בארץ הפלאות של קפטן דב כחול (Käpt'n Blaubärs Wunderland), המתאימה יותר לקטנים שבחבורה, תתנסו במגוון של כלי שיט – מסירות קאנו שתשיטו בעצמכם במסלול מסודר ועד סירות גדולות שייקחו אתכם למסע בארץ הפלאות, המלאה הפתעות ומראות בלתי=סבירים. האידיאולוגיה של הפארק מתבטאת במיוחד בארץ עשה-זאת-בעצמך (Mitmachland), שבה הכל נעשה בהשתתפות פעילה של הילדים. קיר טיפוס, משחק קליעה לסל, בית ספר לנהיגה ותחרות קליעה לחורים של גבינת אמנטל ענקית נמנים עם האטרקציות כאן, ובמבנה של חברת Ritter Sport תוכלו גם להתאים לעצמכם שוקולד אישי. בני נוער ואוהבי ריגושים יעדיפו כנראה את ארץ התגליות (Entdeckerland), המוקדשת להרי האלפים וכוללת מתקן רפטינג במערבולות מים שוצפות ומקבץ מגלשות מהירות במיוחד, בהן אחת בחושך מוחלט ואחת כמעט אנכית. גם בארץ ההרפתקאות (Fix & Foxi Abenteuerland) יש שתי אטרקציות לילדים קצת יותר גדולים – מגלשת=מים מהירה ומגלשת=הרים באורך 500 מ' – ובנוסף, אפשר לחפש זהב כמו כורים בימים עברו, ולהפעיל דחפור אמיתי. שני המתחמים האחרונים מעניינים פחות: עולם המחר (Future World), למרות שמו, אינו חדשני במיוחד מבחינה טכנולוגית, אבל כולל נהיגה בג'יפ בנוף ירחי ומתחם להרכבת פאזלים (כולל הפאזל הגדול ביותר בעולם, של 32 אלף חתיכות); ואילו עולם החוויות של הפיל והעכברה (Maus und Elephant Erlebniswelt) פחות מלהיב לישראלים, אם כי אפשר אולי לנסות להכיר לילדים את הדמויות (ראו מסגרת), ובמתחם יש גם מתקן מוצלח של נפילה חופשית מגובה שמונה מ'. כמו בכל פארק גדול מסוג זה, מומלץ לבוא מוקדם (בייחוד בימים שבת וא' ומאמצע יולי עד תחילת ספטמבר) ולהתחיל באטרקציות המבוקשות (מגלשת=ההרים, הרפטינג, המגלשות המהירות) כדי לא לעמוד יותר מדי בתור. האוכל והשתייה יקרים יחסית, ולכן מומלץ להביא איתכם כריכים ומים קרים, בייחוד בימים חמים. כמו כן, רוב השילוט בפארק הוא בגרמנית בלבד, וכך גם המופעים – אבל המפה נוחה לניווט, והצוות אדיב ושמח לעזור. |הסיפור|הכירו את העכברה, הפיל והקפטן מכירים את נוּלי, שָבּי, בָּץ ואוּזָה? איזו שאלה! אבל ילדים בגרמניה לא מכירים אותם בכלל - כי התכנית |הנטה|פרפר נחמד|סנטה| היא סדרה ישראלית, שלא שודרה אף פעם בגרמניה. אותו הדבר (אבל הפוך) קרה עם |הנטה|התוכנית עם העכברה|סנטה| - תוכנית ילדים פופולרית מאוד מאוד בגרמניה, שמעולם לא הגיעה לישראל. התוכנית היתה מורכבת מסרטונים מצוירים מצחיקים, שחלקם ענו על שאלות כמו איך מכניסים את החורים לגבינה או איך בונים סולם. בפארק השעשועים מסתובבות הדמויות מהתוכנית, וגם מצוירות על רבים מהמתקנים - אז אולי כדאי להכיר אותן? העכברה (Die Maus) היא כתומה, עם אוזניים חומות, רגליים שיכולות להתארך ולהתארך וזנב שאותו היא יכולה לפרק מהגוף ולהשתמש בו כדי לפתור בעיות. היא הגיבורה הראשית, ומופיעה ברוב הסרטונים. הפיל (Der Elefant) הוא כחול וקטן (קטן יותר מהעכברה). הוא חזק מאוד, וגם סקרן ונאמן. הפיל אוהב לישון, ולצחוק כשהעכברה עושה משהו לא נכון. קפטן דב כחול (Käpt'n Blaubär) הוא דב עם פרווה כחולה, שאוהב לספר לנכדים שלו סיפורים מופלאים ומלאי הגזמות על ההרפתקאות שעבר. מתעניינים? |הלינק: http://www.haolam.co.il/441|כאן|סלינק| תוכלו לראות כמה מהסרטונים - ולא צריך אפילו לדעת גרמנית, כי הסרטונים הם ללא מלים.

שטָיין אָם רָיין (Stein am Rhein) היא דוגמה קלאסית לעיירה שווייצרית קטנה ומקסימה. *המסלול* למרכז העתיק, שמקורו בימי הביניים, כדאי להיכנס דרך אוּנטֶרטור (Untertor), שער עם מגדל שעון ליד מגרש החניה. לאחר שתיכנסו (ותצלמו את השער המרהיב), לכו לאורך מדרחוב הקניות Understadt, הרצוף מסעדות, בתי קפה וחנויות נהדרות - שוקולד שוויצרי משובח ב-Schoggibox (מס' 27), איטריות מהאזור ומכל העולם ב-Heimatwelt (מס' 19) ומגוון מזכרות ב-Burg Shop (מס' 5). המדרחוב מסתיים בכיכר הראשית ראטהָאוּספּלאץ (Rathausplatz), שם הוא נפגש במדרחוב הדומה באופיו Oberstadt. בלב הכיכר ניצבת מזרקה, וכל הבתים מסביבה מכוסים בציורי קיר מפורטים וססגוניים. מושכים את העין במיוחד בית העירייה (Rathaus), מבנה עם שלד קורות־עץ החולש על הכיכר כולה; בית הענבים (מס' 11), המעוטר בציור של יהושע וכָּלֶב מביאים אשכול ענבים מארץ כנען; ובית העיט הלבן (Oberstadt 1), שקירותיו שאבו השראה ממבחר אגדות וסיפורים מימי הביניים. מול בית העירייה שוכנת גם לשכת המידע לתיירים. מהמרכז שובו באותה דרך אל מגרש החניה.*סמסלול* |תמונה_בטקסט1382| סמוך לחניה, לגדת הנהר, מתחילה מסילת ליליפּוּט (Liliput Bahn), שלאורכה נוסעת בקיץ (בדרך כלל בסופי שבוע בלבד) רכבת מיניאטורית שנראית כמו רכבת קיטור ישנה. הרכבת נוסעת לכל אורכה של הטיילת לגדת הנהר, ואז עוברת במנהרה ובמוסך רכבות וחוזרת לנקודת המוצא (כעשר דקות בסך הכל). אם תזדמנו לעיירה ביום המתאים, זו עשויה להיות דרך מהנה לראות את נופי הנהר, בייחוד לילדים קטנים (עד גיל 10). אפשר, כמובן, גם ללכת ברגל לאורך הטיילת (כ=900 מ'). הרחצה בנהר מותרת רק במקומות המיועדים לכך. פארק הרָיין (Riipark; נקרא בעבר חוף נידֶרפֶלט - Strandbad Niderfeld), שבקצה הטיילת, הוא כר דשא ירוק לגדת הנהר ובו מגרשי משחקים לילדים, שולחנות פינג פונג ומגלשה קטנה, אבל מאז 2015 אין מציל; ואילו בבריכת אֶספּי (Schwimmbad Espi), לגדתו האחרת של הרָיין, תחמו בגדרות=עץ חלק מהנהר ונוצרה בריכה בטוחה לשחייה (עם מציל), לצד מדשאה קטנה עם מגלשה ומתקני משחק. אוהבי טבע ונוף יוכלו להתרחק מההמולה בהליכה של כק"מ וחצי (כחצי שעה לכל כיוון) אל האי וֶרט (Werd) שבלב הנהר. גשר=עץ באורך 125 מ' מוביל אל האי, שם ניצב מנזר עתיק ואפשר להשקיף על שני איים נוספים, בלתי מיושבים. |תמונה_בטקסט1384|

בּוֹדֶנְזֶה (Bodensee; בעברית ובאנגלית נקרא על שם העיר קוֹנסטאנץ שעל אחת מגדותיו) הוא מקווה המים השלישי בגודלו במרכז אירופה - 539 קמ"ר של מים מתוקים. האגם מורכב משני חלקים, העליון (Obersee) והתחתון (Untersee), שביניהם מחבר קטע מהנהר רָיין (Rhein); הנהר נשפך לאגם בקצהו המזרחי, ליד העיירה בּרֶגֶנץ (Bregenz) שבאוסטריה, ויוצא ממנו במערב, סמוך לעיירה המקסימה שטָיין אָם רָיין (Stein am Rhein) בשווייץ. האגם גובל בשלוש מדינות (גרמניה מצפון, שווייץ מדרום ואוסטריה ממזרח) ופופולרי מאוד כאתר נופש, רחצה, שיט וספורט ימי. באגם יש שלושה איים גדולים: אי הפרחים המפורסם מָאינָאוּ, האי לינדָאוּ במזרח (עליו שוכנת העיר באותו שם) והאי השליו רָייכֶנָאוּ. |הסיפור|השור הצמא תושבי הכפרים בדרום גרמניה ידועים כמגדלי בקר מוצלחים במיוחד, שמפטמים את השוורים שלהם עד שהם מגיעים לגודל עצום. אגדה מקומית מספרת על שור שברח מהמכלאה ורץ עד לשפת אגם קונסטאנץ. הוא רצה לחצות את האגם ולבקר בשווייץ, אבל לא ידע לשחות ולכן עצר לרגע על הגדה; אבל לאחר הרהור קצר, פשוט נכנס למים, ועם כל צעד שתה שלוּק גדול ממי האגם, וכך פינה לעצמו מקום. עד שסיים את החצייה כבר שתה השור את כל מי האגם, והתנפח לגודל עצום - עד כדי כך, שנשר שישב על קרנו השמאלית היה צריך לעוף כשעתיים כדי להגיע עד הקרן הימנית. בין אמצע יוני לאמצע נובמבר, המים באגם חמימים מספיק לרחצה, ובאוגוסט מגיעה טמפרטורת המים לכ=25 מעלות. כמעט בכל עיירה יש חוף רחצה מוסדר, ורובם נוחים ונעימים, אבל שלושה מומלצים במיוחד. חוף ואלהָאוּזֶן (Strandbad Wallhausen), הקרוב ביותר ליער השחור, מתאים מאוד למשפחות כי יש בו משטחי דשא גדולים, מגרש משחקים לילדים, מיני=גולף וסירות קאנו להשכרה. חוף הוֹרן (Strandbad Horn), הגדול ביותר באזור, ממוקמם בלשון=יבשה הבולטת לתוך הימה ומשקיף לנוף נפלא של ההרים מסביב; יש בו מגרשי כדורעף ובדמינטון וכן בריכת פעוטות ופארק הרפתקאות קטן. חוף קרֶסְבּרוֹן (Strandbad Kressbronn), הצמוד לפארק מוצל, מתאים למטיילים בגדה הצפונית של האגם, באזור פרידריכסְהאפֶן; בחוף המקסים יש גם מתחם משחקי=מים לילדים, ואפשר לשוט בסירות בננה. מעבורות של חברת השיט של אגם קוֹנסטאנץ (Bodensee-Schiffsbetriebe או בקיצור BSB) מקשרות בין רוב היישובים לגדות האגם ומפליגות עד מפל הרָיין במערב. בין השאר מפעילים בחברה מעבורות רכב בין פרידריכסְהאפֶן לרוֹמאנסְהוֹרן (Romanshorn) שבגדה השווייצרית של הימה, וכן קווים קבועים לאיים מָאינָאוּ ורָייכֶנָאוּ. השיט אינו זול, אבל הוא חוסך את הנהיגה ומאפשר לכל המשפחה ליהנות מהמים הכחולים ומהנוף מסביב. מעבורת הרכב השימושית ביותר, המקשרת בתדירות גבוהה ותוך רבע שעה בין שתי הגדות, מפליגה בין מסופי המעבורות בקוֹנסטאנץ ובמֶרסְבּוּרג; היא לא מופעלת על ידי חברה זו אלא על ידי החברה העירונית של קונסטאנץ (Stadtwerke Konstanz). רוצים לשכור סירה ולהשיט אותה בעצמכם? אין בעיה: במעגנים לאורך החוף מציעות את מרכולתן עשרות חברות להשכרת סירות; ברובן משכירים רק יאכטות וסירות גדולות ודורשים רשיון=שיט מקומי, אבל יש כמה המתמחות בסירות קטנות יותר, ששכירתן אינה מחייבת רישיון. באזור קוֹנסטאנץ פנו ל-Freizeit Center באי רָייכֶנאו, שם משכירים סירות פדלים, סירות משוטים, סירות קאנו וסירות מנוע קטנות, ואילו בפרידריכסְהאפֶן תוכלו לשכור סירות מנוע (לשישה עד 12 איש), סירות עם מנוע חשמלי ומגוון סירות פדלים (בהן כאלה עם מגלשה) ב-boot und spass.

אם רעש המים הגועשים במפל הרָיין עשה לכם חשק לשרוף קצת קלוריות, בפארק ההרפתקאות (Adventure Park) הסמוך תוכלו ללכת, לטפס ולקפוץ בין ענפי העצים, גבוה מעל הקרקע. זהו פארק חבלים מושקע, ובו לא פחות מ=12 מסלולים המחולקים לחמש רמות קושי, ממסלולים לילדים בגילאי 4-7 ועד המסלול השחור, המוגבל לגיל 16 ומעלה ומחייב כושר מצוין והעדר מוחלט של פחד גבהים. המסלולים משולבים זה בזה וניתן לסיים אחד ולהתחיל אחר מיד אחריו (בקשו מהעובדים במקום להמליץ לכם על מסלול מתאים, לפי הגיל ורמת הכושר של הילדים). בזכות המגוון הרחב של המסלולים אפשר לבלות כאן זמן רב. במסלולים משולבים מתקנים ייחודיים, בהם גלישה בטרפז ונדנדת ענק (במסלולים הכחולים, מגיל עשר ומעלה) וקפיצה במורד בעודכם קשורים בחבל אלסטי (במסלולים האדומים, מגיל 14 ומעלה). הדובדבן שבקצפת הוא הגלישה באומגה באורך 460 מ', במסלול העובר גבוה מעל הצמרות ומשקיף לנוף מרהיב של המפל והנהר; האומגה כלולה במסלול הפנורמה (Panorama), המוגבל מגיל 10 ומעלה (או מגיל 8 בליווי מבוגר). קחו בחשבון שכדי לגלוש במתקנים הייחודיים חובה לעבור הדרכה ומסלול אימונים, ולכן יש להקדיש לביקור באתר לפחות שלוש שעות.

לעיר האוניברסיטאית קוֹנסטאנץ (Konstanz) יש עבר מפואר - מקורותיה עוד בימי הרומאים, התקיימה בה ועידה חשובה בתולדות הנצרות ואפילו היתה בה קהילה יהודית משמעותית - אבל רוב התיירים (בייחוד בטיולי משפחות) באים אליה בזכות חופי האגם הקרוי על שמה, ובשל קרבתה לאי הפרחים מָאינָאוּ. מרכז העיר לא נפגע כמעט במלחמת העולם השנייה (בשל הקרבה לשווייץ), אבל הוא פחות ציורי מאשר בעיירות הקטנות יותר מֶרסבּוּרג ושטָיין אָם רָיין, אולי משום שהמדרחובים רצופים חנויות מודרניות, והתחושה קצת ממוסחרת. עם זאת, אם אינכם מתכוונים לבקר בעיירות אחרות לגדת האגם, כדאי לצאת לטיול קצר בעיר העתיקה ובטיילת. *המסלול* מחניון Marktstätte פנו שמאלה ל-Dammgasse ואז ימינה לרחוב הנאה Sigismundstr, המוביל למדרחוב הרחב Marktstätte. פנו שמאלה ובמהרה תראו את מזרקת הקיסר (Kaiserbrunnen); לצד המזרקה ניצב סוס מתכת עם שמונה רגליים, שם כדאי להושיב את הילדים לתמונה למזכרת. המשיכו במדרחוב עד שתראו משמאלכם את החזית המקושטת של בית העירייה (Rathaus); אם הבניין פתוח, כדאי להיכנס כדי לראות את החצר הפנימית המרהיבה. אם אתם אוהבים ערים עתיקות, והילדים לא עייפים, פנו ימינה בסמטה הצרה Wessenbergstr, שתוביל אתכם תוך כמה דקות אל הקתדרלה הגותית (Konstanzer Münster), שהמגדל שלה משקיף לנוף מרהיב; עם זאת, רוב המשפחות יעדיפו כאן לשוב על עקבותיהן במדרחוב ולהמשיך במעבר תת=קרקעי (בקצה המדרחוב, משמאל) אל הטיילת שלחוף האגם. כאן תוכלו לעלות על מזח=עץ המוביל אל פסל הבטון הענקי של אימפֶּריָה (Imperia), אשה חשופת חזה האוחזת בידיה את דמויותיהן המעוותות של שני גברים עירומים. הפסל הוא מחווה לסיפור קצר של בּלזאק על נערת הליווי אימפֶּריָה, שכביכול פיתתה הן את הקיסר זיגמונד והן את האפיפיור הנבחר מרטינוס החמישי, בעת שהיו אמורים לעסוק בעתיד הנצרות במסגרת ועידת קונסטאנץ (1414-1418). הפסל, המסתובב על צירו, הוצב כאן ב=1993 ומאז מושך קהל רב של צלמים וסקרנים. מהמזח מפליגות גם המעבורות החוצות את אגם קוֹנסטאנץ בדרכן אל פרידריכְסְהאפֶן ואל האי מָאינָאוּ. |תמונה_בטקסט1388| מהמזח שובו לחוף ופנו ימינה לאורך הטיילת. משמאלכם תראו את בניין הוועידה (Konzilgebäude), המשמש כיום לפסטיבלים ולכנסים. מכאן ממשיכה הטיילת אל הגן העירוני (Stadtgarten), שבקיץ נפרשים בו מרבדי פרחים. אחרי שתצלמו כמה תמונות של הפרחים בגן, שובו על עקבותיכם לאורך הטיילת הנאה, העוברת על פני כמה גינות בירה ומסעדות עם שולחנות בחוץ, ומובילה למעגן הסירות של קוֹנסטאנץ. אחרי המעגן תוכלו להמשיך לכיוון האקוואריום סי לייף, או לפנות ימינה ולשוב לעיר באמצעות גשר החוצה את פסי הרכבת. אחרי שתחצו את הפסים המשיכו ישר ב-Bodanstr ופנו ימינה ברחוב השני, Sigismundstr, שיוביל אתכם חזרה לחניון; במס' 19 יש שלט זיכרון לבית הכנסת של קוֹנסטאנץ, שנשרף בידי האס.אס, ובפינת Bahnhofstr, סמוך לכנסייה, ניצבת אנדרטה ליהודי העיר - עמוד שחור ועליו שמות היהודים שנשלחו מכאן למחנות הריכוז וההשמדה.*סמסלול* |תמונה_בטקסט1394| |הסיפור|הדליקו אורות מרכז העיר קוֹנסטאנץ ניצל מהפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה בדרך מתוחכמת. מכיוון שהעיר שוכנת בצדו הדרומי של האגם, השייך ברובו לשווייץ, החליטו תושבי העיר להשאיר את האורות דולקים בלילה (בניגוד לנהוג בערים גרמניות אחרות, שם כיבו את האורות כדי שהמפציצים לא ידעו איפה העיר) כדי שהטייסים יחשבו שהעיר נמצאת בשווייץ הנייטרלית, ולא יפציצו אותה. ההטעיה עבדה (ככל הנראה), אבל להצלת העיר היתה עוד סיבה חשובה - רוב המפציצים דילגו עליה ממילא, כדי להגיע למפעלי התעופה בפרידריכסְהאפֶן השכנה.

המיקום המוצלח, על גבעה לגדת אגם קוֹנסטאנץ, הוא היתרון העיקרי של העיירה מֶרסבּוּרג (Meersburg). המרכז העתיק (באזור לשכת המידע לתיירים) אמנם נאה, ויש בו מספר רב של בתים עם שלד קורות־עץ, אבל אינו ייחודי ביחס לעיירות אחרות בסביבה וביער השחור. מעבורות של החברה העירונית של קוֹנסטאנץ העוגנות במסוף הסמוך למרכז, מקשרות את העיירה עם קוֹנסטאנץ ועם הגדה הדרומית של האגם. מוקד העניין העיקרי למשפחות הוא מבצר מֶרסבּוּרג (Burg Meersburg), המתנשא גבוה מעל לנמל. המקומיים מספרים שהמבצר נבנה כבר במאה השביעית והוא העתיק ביותר בגרמניה שעדיין מיושב - אבל יכול להיות שמקורו בכלל במאה השתים=עשרה. המבצר פתוח למבקרים כמוזיאון, שחלקים ממנו מעניינים יותר (בעיקר אולם האבירים והמטבח, עם תנור עתיק ענק) ואחרים מעניינים פחות (החדרים המוקדשים למשוררת גרמנייה שהתגוררה באזור). המעברים הצרים והחדרים העתיקים יציתו את דמיונם של ילדים שאוהבים לשחק באבירים, אבל אם אתם רוצים לדעת קצת יותר, מומלץ לקנות בכניסה עלון הסבר באנגלית (€1), כי כל לוחות ההסבר כתובים בגרמנית בלבד. |הסיפור|סינדרלה מסקסוניה דאגוֹבֶּרט מלך הפראנקים, מי שהקים את מבצר מֶרסבּוּרג, ידוע גם בכך שהתאהב בנאנתִילד - נערה ענייה ממוצא סקסוני, שעבדה כמשרתת בארמונו - וגירש את אשתו הראשונה כדי להתחתן איתה ולהפוך אותה למלכה. אבל לפני שמתלהבים מהאגדה שהפכה למציאות, כדאי לזכור שדאגוֹבֶּרט התחתן מיד אחר כך עם שתי נשים נוספות, והכריז על כל אחת מהן כמלכה; כך שלפראנקים היו שלוש מלכות במקביל. לא הרחק מהעלייה למבצר שוכן מוזיאון צֶפֶּלין (Zeppelin-Museum), ובו מאות תמונות ועשרות פריטים מקוריים מספינות האוויר שנבנו באזור. זהו אוסף אישי שההשקעה בו ניכרת, אבל המוזיאון קטן בהרבה ממקבילו בעיירה פרידריכסְהאפֶן, ורוב המוצגים יעניינו רק חובבי תעופה וטכנולוגיה מושבעים. בקצה העיירה תוכלו להתרענן במרחצאות מֶרסבּוּרג (Meersburg Therme), המתגאים בבריכה מחוממת (Badewelt) שחצי ממנה מקורה, והחצי האחר משקיף ישירות על האגם. מקירות הבריכה פורצים סילונות ג'אקוזי לעיסוי נעים, ובמתחם יש גם אזור סאונות (Sauna Welt) למבוגרים, וכן בריכה רגילה (כולל בריכה לפעוטות) וחוף רחצה באגם (Strandbad und Freibad). עם זאת, במתחם אין מגלשות או מתקנים (שלא כמו במרחצאות כמו בּאדֶפָּרָדִיס ביער השחור), וחדרי ההלבשה מיושנים וצפופים קצת.