הָיידֶלבֶּרג, לגדת הנהר נֶקאר (Neckar), היא עיר אוניברסיטאית עתיקה ויפהפייה, שמוקד העניין בה הוא שרידי טירת הָיידֶלבֶּרג (Heidelberger Schloss), המשקיפים עליה מלמעלה. הטירה המרהיבה נהרסה לפני יותר מ=300 שנה ולא שוקמה מאז, אבל דווקא ההרס שיווה לה מראה רומנטי כל כך. אל הטירה אפשר לעלות ברגל, בשביל תלול, אבל עדיף לנסוע בפוניקולר (Bergbahn Heidelberg; הילדים יתלהבו) המשקיפה על העיר. מלבד המבנים הרומנטיים (שמזכירים תפאורה לסרט) תוכלו לבקר במוזיאון לרוקחות ולראות שיקויים ואבקות של פעם, להביט בפליאה על חבית היין הגדולה ביותר בעולם ולטייל בגן הטירה, המשתרע לאורך הביצורים העתיקים. אפשר גם לבקר בחדרי הנסיכים במסגרת סיור מודרך, אבל הוא פחות מעניין. בהָיידֶלבֶּרג נוסדה גם האוניברסיטה הראשונה בגרמניה, ואווירה צעירה ומלהיבה מאפיינת את העיר העתיקה - שכמעט ולא נפגעה במלחמת העולם השנייה, ולכן השתמרה באורח יוצא מן הכלל. כדאי לטייל בכיכר המרכזית מרקטפּלאץ (Marktplatz), שבלבה מזרקה עם פסל של הרקולס, להציץ על מגדל השעון של בניין האוניברסיטה הישן (Alte Universität) ולחצות את הגשר הישן (Alte Brücke) - שהשער המוביל אליו נראה כמו ארמון מהאגדות - כדי לראות את שרידי הטירה מעברו האחר של הנהר. לא הרחק מהגשר שוכנת גם לשכת המידע לתיירים.

לודוויג השני מלך בוואריה היה טיפוס משונה, ובשנותיו האחרונות אף הודח מכס המלכות לאחר שהוכרז כבלתי שפוי. בין השאר, השקיע המלך הון עתק בבניית טירה אדירת ממדים המשקיפה על אגם שְוואנזֶה (Schwansee) השלֵו. הטירה עוצבה על פי מיטב דמיונו הפרוע של המלך, וכללה מגדלים וצריחים רבים מספור, בניסיון לשחזר את תהילת ימי הביניים (אך בלי כל קשר של ממש למראה האמיתי של מבצרים באותה תקופה). מאוחר יותר סיפקו הצריחים הראוותניים השראה לטירה של היפהפייה הנרדמת בסרטי וולט דיסני ובפארקים נושאיים רבים. הטירה פתוחה למבקרים רק במסגרת סיור מודרך (עם מדריך אנושי או עם מדריך שמע). הסיור עובר בין השאר באולם הכס – חדר עצום, מחופה זהב, שמזכיר ארמונות ביזנטיים – ובאולם המבואה, המעוטר בתמונות מתוך אגדות גרמניות עתיקות. הרהיטים והקירות יפהפיים, אבל הסיור מתקיים בקבוצות גדולות ועובר במהירות בין החדרים, כך שקשה להפנים את היופי. הילדים עשויים להתלהב מהצריחים ומהביצורים מבחוץ, אבל לאו דווקא יתעניינו בסיור בחדרים. קופת הכרטיסים (Ticket Center) נמצאת בכפר שלמרגלות הטירה, וחשוב לזכור לעבור בה לפני העלייה לטירה עצמה. בחודשים יולי-ספטמבר מומלץ מאוד להזמין כרטיסים מראש דרך אתר האינטרנט: הטירה היא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בגרמניה, ולכן היא מלאה וגדושה במבקרים בחודשי הקיץ. הטירה אינה נגישה לכלי רכב, ואפשר לעלות אליה ברגל (כארבעים דקות הליכה), לרכוב בכרכרה רתומה לסוס (*כסף* €3/6 לאדם בעלייה/בירידה) או לנסוע באוטובוס (*כסף* €3/1.5/2.5 למבוגר בעלייה/בירידה/הלוך ושוב, €1.5/0.5/1 לגילאי 7-12). לפני או אחרי הביקור בטירה מומלץ מאוד לצפות עליה מגשר מארי (Marienbrücke), העובר מעל נקיק עמוק ומשקיף לנוף מרהיב של הטירה והרכס. במרחק כחמישה ק"מ מהטירה שוכן ארמון ילדותו של המלך, טירת הוֹהֶנְשוואנגָאוּ (Schloss Hohenschwangau). המבנה הריבועי המבוצר, המשקיף לנוף נפלא, פתוח אף הוא למבקרים במסגרת סיור מודרך. החדרים מפוארים פחות מאשר בטירה הראשית, אבל התורים קצרים בהרבה ויש יותר זמן להתרשם.

ילדים שבונים חלליות מלגו ומבוגרים שזוכרים בנוסטלגיה את ימי ילדותם, לא ירצו להחמיץ את פארק השעשועים העצום, המוקדש לאחד הצעצועים הפופולריים ביותר בעולם. מבחינת המתקנים והריגושים הוא אמנם לא מגיע לליגה של הגדולים (דיסנילנד, פארק אירופה ודומיהם) אבל על המחסור באדרנלין מפצים מתחמי משחק יצירתיים ומבני לגו מפורטים ומעוררי התפעלות. חשוב לציין שלכמה מהמתקנים יש גרסאות לילדים גדולים ולילדים קטנים יותר, מה שמאפשר לכל בני המשפחה ליהנות במקביל מאטרקציות דומות. בנוסף, בכל רחבי הפארק פזורים פסלי לגו עצומים, שכיף להבחין בהם ולהצטלם אתם. כמו פארקים גדולים אחרים, גם לגולנד מחולק למתחמים לפי נושאים; אבל כאן החלוקה קשיחה פחות מאשר בפארק אירופה, וגבולות המתחמים משתנים משנה לשנה: מומלץ להוריד מאתר האינטרנט מפה עדכנית, או לקחת מפה בכניסה. בתחילת הביקור כדאי לנסוע בלגולנד אקספרס (Legoland Express), רכבת בצורת קוביות לגו העוברת בכל חלקי הפארק, כדי להתרשם ממה שיש ולהחליט לאן כדאי לחזור בהמשך. באזור הכניסה אין אטרקציות מיוחדות, אבל אפשר לקנות לגו במחירים נמוכים יחסית באחת משתי חנויות גדולות. משם כדאי להמשיך אל ארץ המיניאטורות (Miniland), אחד המתחמים הייחודיים של הפארק, ולהתפעל מדגמי לגו מפורטים להפליא של מבנים מכל רחבי העולם. קשה להישאר שלווים כשרואים את התעלות של ונציה, את גורדי השחקים של דובאי ואפילו את טירת נוֹישְוואנְשטָיין, ומנסים לנחש כמה זמן ואבני לגו נדרשו למלאכה. משם פנו לעיר הלגו (Lego City), אזור המוקדש אף הוא לייחודן של אבני הבניין הקטנות. האטרקציות העיקריות כאן הן מפעל הלגו (Lego Factory), שבו תוכלו לראות איך מייצרים את אבני הלגו, ובית הספר לנהיגה של יונדאי (Hyundai Driving School), שם יוכלו הילדים להיכנס מאחורי ההגה ולנהוג במכוניות זעירות, המותאמות למידתם; לבית הספר לנהיגה יש גרסה לגדולים (גילאי 7-13; בתשלום נוסף) ולקטנים יותר (גילאי 3-6). עיר הלגו כוללת גם את מתחם אסיה הקטנה (Little Asia), ובו מתקן הנינג'גו המעופף, שכסאותיו מרחפים בגובה 22 מ' מעל הפארק. מאחורי עיר הלגו נישאים מגדליה של ממלכת האבירים (Knights Kingdom), המוקדשת לקרבות רמחים, טירות, מגדלים ועוד. רכבת ההרים דרקון האש (Fire Dragon; מגיל שמונה ומעלה) היא האטרקציה העיקרית כאן, ויש לה גם גרסה לקטנים - המצוד אחר הדרקון (Dragon Hunt). באזור הסמוך, דמיון (Imagination), היתה בעבר אפשרות לבנות מכוניות מירוץ מלגו ולבחון אותן, אבל למרבה הצער נסגר המתקן והוחלף באזור בנייה חופשית, המכונה תחנת המשטרה של עיר הלגו (Lego City Police Station) וכולל גם מבוך קטן. פרט לכך, יש באזור גם מגרש משחקים לקטנטנים, המבוסס על לבני הדופלו. אחרי מתחם הדמיון משתרעים כמה מתחמים נושאיים, שהולכים ומתרחקים מאבני הלגו עצמן ומזכירים יותר פארק שעשועים סטנדרטי. בממלכת הפרעונים (Kingdom of the Pharaos) תוכלו לירות ברובי אינפרה-אדום תוך כדי נסיעה במתקן המשלחת למקדש (Temple X-pedition); בארץ ההרפתקאות (Adventure Land) גולשים במהירות במפלי מים (ונרטבים!) במשלחת לג'ונגל (Jungle X-Pedition); ובארץ הפיראטים (Pirate Land) יורים ברובי=מים (ונרטבים עוד יותר) בקרב ההשפרצות של קפטן ניק (Captain Nick's Splash Battle). עם זאת, אוהבי האקשן (והילדים הגדולים יותר) יעדיפו לפנות לשני המתחמים האחרונים. באזור לגו אקסטרים (Lego X-treme) ממוקמת רכבת ההרים המהירה והגבוהה ביותר בפארק, מרוץ הלגו הגדול (The Great Lego Race), שמגיעה לגובה של 18 מ' מעל הקרקע; אבל מה שבאמת מיוחד (וחדש!) הוא שאפשר לנסוע ברכבת עם קסדת 'מציאות מדומה', ולראות מול העיניים עולם דמיוני מצויר - הרים, גלי ים ומה לא. באותו מתחם מציעים גם סדנאות מלהיבות לבניית רובוטים מלגו (Lego Mindstorms; בתשלום נוסף, מומלץ להירשם מראש בתחילת היום). המתחם החדש ביותר בפארק (נפתח ב=2017) הוא עולם לגו נינגָ׳גו (Lego Ninjago World), המוקדש לעולם הנינג'ות של המזרח הרחוק. במתקן המלהיב ביותר, שנקרא אף הוא לגו נינגָ׳גו (Lego Ninjago - the ride), תרגישו כאילו אתם משתתפים בעצמכם בסרט מצויר. זו הרפתקה אינטראקטיבית תלת=ממדית במציאות מדומה, שבמסגרתה תוכלו פשוט להזיז את הידיים כדי לירות סילוני אש, ברקים וכדורי קרח ביצורים החולפים מולכם. אפקטים נוספים - כגון ערפל, חום ועוד - הופכים את החוויה למציאותית אף יותר. |הסיפור|הידעתם? השם 'לגו', שהפך למושג בכל שפות העולם, החל את דרכו כשם של חברת צעצועים בדנמרק. מקור השם בצירוף המלים לֶג גוֹט (leg godt), שפירושו 'לשחק היטב'. מי שכבר למדו קצת אנגלית יוכלו לראות את הדמיון בין הביטוי לצירוף האנגלי play good; הדנית והאנגלית שייכות לאותה משפחת שפות, וזה מקור הקשר. החברה עסקה בהתחלה בצעצועי עץ לבנייה, ואבני הלגו המוכרות לנו, מפלסטיק, באו לעולם רק שנים אחר כך; אבל גם זה היה די מזמן - לפני שישים שנה - מה שאומר שיש סיכוי טוב שגם סבא וסבתא שלכם שיחקו בלגו כשהיו קטנים (ואולי כדאי לשאול אותם איך זה היה...).

בראש פסגה מיוערת בשולי היער השחור ניצב ארמון שנראה כאילו יצא מסרטי הפנטזיה של דיסני - ובמידה רבה, זו האמת: בּוּרג הוֹהֶנצוֹלֶרן (Burg Hohenzollern) לא נבנה בימי הביניים אלא לפני כ=170 שנה, והביצורים, המזכירים צריחים ממשחק השחמט, נועדו להרשים ולא להתגונן. פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה - בן לשושלת המלוכה של בית הוֹהֶנצוֹלֶרן, שהחלה את דרכה על הגבעה הזו - הקים את הארמון במאה התשע=עשרה, כפי שהוא דמיין שנראתה הטירה העתיקה של המשפחה. הכרטיס מקנה כניסה לביצורים, לקפלות שבחצר הארמון ולקטקומבות החפורות מתחתיו, ועבור רוב המשפחות זה מספיק. האווירה מזכירה את הטירות של לודוויג השני בבוואריה, אבל הארמון הרבה פחות מתויר וצפוף. מי שמתעניינים גם בחיי היומיום של המלך ומשפחתו יוכלו להצטרף לסיור מודרך בחדרי הארמון (רוב הסיורים בגרמנית, אבל יש גם סיורים באנגלית, ובמודיעין מחלקים דפי הסבר באנגלית). הסיור עובר באולמות המלכים וכולל ביקור בחדר האוצר (|הנטה|שאצקאמֶר – Schatzkammer|סנטה|), שם שמורים כלים נפלאים של חרסינה וכסף לצד כתרו של הקיסר וילהלם השני וחליפת מדים שהשתייכה לפרידריך הגדול. עם זאת, הסיור מתקיים בקבוצות גדולות יחסית ומתקדם באיטיות, כך שילדים עלולים להשתעמם. את הכרטיסים לארמון ולסיורים קונים בקופה במגרש החניה, לפני שעולים לארמון באוטובוס (בתשלום נוסף) או ברגל; העלייה תלולה והטיפוס מומלץ רק למי שמצויים בכושר טוב. |הסיפור|שאלון לארמון האם הייתם רוצים לגור בארמון כזה? איזו דמות מסיפור או מסרט שאתם מכירים היתה יכולה לגור כאן? אם הייתם אבירים מימי הביניים, איך הייתם מתכננים לכבוש את הארמון? האם מצאתם את המנהרה הסודית שמתחת למבנה?

ציריך היא עיר עשירה ויקרה, הידועה כמרכז של אמנות ותרבות, ולאו דווקא כיעד למשפחות. עם זאת, אם אתם נוחתים בעיר או עוברים בה, יש בהחלט מה לעשות כאן עם הילדים, לפחות ליום או יומיים. לב העיר הוא ציר הקניות בּאנהוֹפשטראסֶה (Bahnhofstr), שמתחיל בתחנת הרכבת המרכזית (Zürich Hauptbahnhof). בתחנה העצומה, שנבנתה ב=1871 ונמנית עם הגדולות ביותר באירופה, שוכנת גם לשכת המידע לתיירים. ליד התחנה כדאי לקחת את הילדים לחנות הצעצועים Franz Carl Weber, ובמרחק כעשר דקות הליכה חבוי ברחוב צדדי המוזיאון לצעצועים (Zürcher Spielzeugmuseum), שאמנם אינו גדול, אבל יש בו מבחר מרתק של בתי=בובות, רכבות צעצוע ועוד. לא הרחק מהמוזיאון כדאי גם לראות את השעון שבראש המגדל של כנסיית פטרוס הקדוש (St. Peter), הגדול מסוגו באירופה. מבּאנהוֹפשטראסֶה ניתן גם ללכת ברגל או לנסוע בחשמלית אל המוזיאון לזואולוגיה (Zoologisches Museum) של אוניברסיטת ציריך, שם ממחישים מאות פוחלצים את המגוון הביולוגי של שווייץ. אחדים מהפוחלצים אמנם קצת ישנים, אבל במוזיאון יש כמה תצוגות אינטקראקטיביות, וילדים סקרנים ואוהבי טבע ייהנו ממנו מאוד. ילדים שאוהבים בעלי=חיים ייהנו בגן החיות של ציריך (Zoo Zürich), המבוסס על עקרונות של שימור אקולוגי והצגת בעלי=החיים בסביבתם הטבעית. גולת הכותרת היא הפילים האסיאתיים, שנדיר לראות בגני חיות באירופה. אם תרצו להרגיש את הטבע בתוך העיר ולתת לילדים להשתולל קצת, היכנסו לגן הבוטאני הישן (Alter Botanischer Garten), שם מתפתלים השבילים בין מגוון של צמחים ועצים ולצד אחד השרידים היחידים שנותרו מביצורי העיר העתיקים. מרשים אף יותר הוא הגן הסיני (Chinagarten), מתנת העיר התאומה קוּנמינג, ששוכן מחוץ למרכז ונמנה עם היפים מסוגו מחוץ לסין עצמה. ליד הגן יש פארק פתוח ומגרש משחקים לילדים. לצד השלווה והטבע, יש בציריך גם אטרקציות לחובבי ספורט, תחבורה ופעילויות=חוץ: במוזיאון פיפ"א לכדורגל עולמי (Fifa World Football Museum) ממחישה תצוגת מולטימדיה את ההיסטוריה של גביעי העולם, ומוצג הגביע העולמי המקורי של פיפ"א. המוזיאון חדשני ואינטראקטיבי, אבל קצת יקר יחסית לתמורה. אם הילדים מתלהבים מהחשמליות הנוסעות ברחבי העיר, קחו אותם למוזיאון לחשמליות (Tram-Museum Zürich); התצוגה האינטראקטיבית והאפשרות להיכנס לכל מקום בחשמליות ילהיבו ילדים קטנים (עד גיל שש-שבע).

מוזיאון מרצדס-בּנץ, במבנה יצירתי הסמוך למשרדי ההנהלה של החברה, מספר את סיפורו של הרכב המנועי בכלל (ומכוניות מרצדס בפרט) לאורך ההיסטוריה. בתשע הקומות של התצוגה תוכלו לראות יותר מ=160 כלי רכב, מהדגם הראשון של דָיימלֶר ב=1885 ועד שיאני המהירות של ימינו. שבעה אולמות מוקדשים לתקופות חשובות בהתפתחות המכונית, ומציגים את כלי הרכב על רקע תמונות, ציורים וחפצים אחרים מהתקופה; בארבעת האחרים, החשופים לאור השמש, מסודרים כלי הרכב על פי נושאים - משאיות, רכבי סיוע, מכוניות של סלבריטיז וכדומה. לצד המכוניות עצמן, מרשימים גם האדריכלות הסופר=מודרנית של הבניין (שימו לב למעלית המטפסת לקומה העליונה) וההסברים המפורטים, הן בשלטים והן במדריך=השמע, שקושרים את הכרונולוגיה של ייצור המכוניות להיסטוריה של גרמניה והעולם בכלל. החברה אינה מתחמקת מעיסוק בתקופה הנאצית, ואחת התצוגות במוזיאון עוסקת בייצור אמצעי לחימה על ידי מרצדס-בנץ, ובשימוש שעשתה החברה בעובדי כפייה.