מרחצאות גן העדן (Badeparadies) שוכנים במבנה זכוכית מרשים בכניסה לטיטיזֶה, ומתאימים לילדים ולמבוגרים כאחד. בעוד הילדים נהנים במגלשות יוכלו המבוגרים להתענג על אתר מרחצאות וספא ברמה גבוהה. האתר מחולק לשלושה מתחמים, שלכל אחד אופי משלו. מתחם |וידאו_קופץ56|גלקסי שווארצוואלד|סוידאו| (Galaxy Schwartzwald) הוא פארק מים שילדים יאהבו. יש בו מגוון עשיר של מגלשות לכל הגילאים, ממגלשת=תינוקות ועד '|וידאו_קופץ57|נפילה חופשית|סוידאו|' בזווית של 60 מעלות, וכן כמה מגלשות המיועדות לגלישה באמצעות אבובים (יש גם אבובים לשניים ואפילו לשלושה). מידע על המגלשות (התאמה לגילאים, רמת אתגר, האם לקחת אבוב או לא) מפורט בצורה גרפית מאירת=עיניים בבסיס המדרגות המובילות אליהן. למגלשות המלהיבות נוספים בריכה לקטנטנים, בריכת גלים, מקפצות וכיסאות נוח, אבל אין בריכת שחייה: זה לא המקום לשחות, אלא לגלוש ולהשתולל. כל האטרקציות כלולות במחיר הכניסה, ואפשר לגלוש כמה פעמים שתרצו. ב=2016 שודרג המתחם ונוספו לו גם אולם בשטח 700 מ"ר, שבו תוכל כל המשפחה לנוח ולהתרגע בערסלים תחת דקלים טרופיים; מדשאה פתוחה לשיזוף ובה ספינת משחק לילדים קטנים; וסאונה רטובה משפחתית, הפתוחה לילדים מגיל 6 (והכניסה אליה בבגדי ים). בעתיד הקרוב צפויה להיפתח מחדש גם מגלשת המירוצים גלקסי רייסר (Galaxy Racer), המאפשרת לארבעה משתתפים (מגיל שבע ומעלה) לגלוש במקביל, ולקבוע מיהו המהיר מכולם. במתחם פּאלמֶנְאוֹאָזֶה (Palmenoase), המיועד למנוחה ולהתרגעות, הכניסה מותרת רק מגיל 16 ומעלה, והאווירה בהתאם: תחת דקלים אמיתיים ובתאורה עמומה (בערב) נפרשת בריכה ענקית, מחוממת ל=33 מעלות, שבפינותיה תוכלו להתפנק בזרמי עיסוי נעימים. חלק מהבריכה בולט החוצה מהמבנה המקורה ומאפשר ליהנות מהנוף המרהיב ומהשמש בחוץ. וֶלנֶסְאוֹאָזֶה (Wellnessoase) הוא מתחם הסאונות, שהכניסה אליו מותרת רק מגיל 16, וכמקובל בגרמניה – בעירום בלבד (עם מגבת). במתחם יש ארבע סאונות, ומציעים בו מגוון רחב של טיפולי ספא. בכניסה לאתר תקבלו סרט=יד אלקטרוני שנראה כמו שעון. הסרט משמש למעבר ממתחם למתחם, לפתיחה ולנעילה של תאי האחסון בחדרי ההלבשה (המסודרים בקפידה) ולקידוד של כל תשלום נוסף (במסעדות ובמזנונים, או על טיפולים ועיסויים במתחמי הספא). |תמונה_בטקסט132|

פרָייבּוּרג אִים בְּרָייסגָאוּ (Freiburg im Breisgau), בירתו הבלתי רשמית של היער השחור, ממוקמת בעמק שטוף שמש למרגלות ההרים (ולכן בדרך כלל חם כאן יותר). העיר פרחה מאז המאה השתים=עשרה בזכות מיקומה האסטרטגי בצומת של דרכים בינלאומיות, ובזכות מכרות הכסף בהר שָאוּאינסְלאנד הסמוך. האוניברסיטה העירונית נמנית עם העתיקות ביותר באירופה, וגם הפיתוח התעשייתי לא פסח עליה: כבר בשנת 1901 נסעו ברחובותיה קרונות מופעלים בחשמל (חשמליות). המרכז העתיק של העיר נפגע קשות בהפצצות חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה, אבל הקתדרלה כמעט ולא נפגעה, וכיום היא האתר החשוב ביותר בעיר. בעיר אין אמנם הרבה אתרים לילדים, אבל כדאי להקדיש כמה שעות למרכז הנאה, לשוק העשיר ולתצפית מהקתדרלה. *המסלול*מהחניון צאו ל-Schiffstr, פנו שמאלה ואז ימינה ברחוב הראשי ההומה קָייזֶר=יוזף=שטראסֶה (Kaiser-Joseph-Straße). הרחוב רצוף חנויות, אבל אליהן תוכלו לחזור בסוף הטיול; בינתיים פנו שמאלה ברחוב הראשון (Marktgasse) והיכנסו לכיכר הראשית מינסטֶרפּלאץ (Münsterplatz - כיכר הקתדרלה). כאן תיתקלו לראשונה באחד הסמלים של פרָייבּוּרג - התעלות הקטנות לאורך הרחובות, המכונות |הנטה|בֶּכלֶה|סנטה| (|הנטה|Bächle|סנטה|; מילולית 'פלגים קטנים'). בתעלות זורמים מי הנהר דרָייזאם ומקורן במאה השלוש=עשרה, אז השתמשו בהן כדי למנוע שריפות (ולכבות את אלה שהחלו). הרבה תעלות כוסו אמנם באספלט, אבל רבות עדיין חוצות את מרכז העיר העתיקה ומשמשות ילדים להשטת סירות נייר וברווזי גומי. אגדה מקומית מספרת שאם תמעדו בטעות לתוך אחת התעלות, תתחתנו בסופו של דבר עם תושב העיר. |תמונה_בטקסט258| בכיכר מתקיים שוק איכרים ססגוני ומלהיב, שבו מוכרים ממיטב התוצרת החקלאית של האזור (פירות וירקות, פרחים, ביצים, דבש ועוד) לצד אוכל מקומי, מעדני גורמה ומזכרות. אפשר בקלות להרכיב כאן ארוחת פיקניק משובחת, אבל אל תחכו יותר מדי: השוק מתחיל להתפנות לקראת 15:00. |תמונה_בטקסט102| מעל הכיכר מתנשאת קתדרלת פרָייבּוּרג. לאחר הביקור בקתדרלה, עקפו אותה מימין כדי לראות את הבתים היפים שבכיכר. בין הבתים היכנסו לסמטת החמאה (בּוּטֶרגאסֶה - Buttergasse), שממדיה הצרים מעידים על הצפיפות בעיר בימי הביניים. בקצה הסמטה הציצו אחורה כדי לצלם את צריחי הקתדרלה ממוסגרים בסמטה הצרה – קלאסיקה מיידית לאלבום המשפחתי. |תמונה_בטקסט62| |הסיפור|צר כמו חמאה כשתעברו בסמטה, ודאי תשאלו את עצמכם מדוע היא צרה כל כך: הרי אף מכונית או כרכרה לא תצליח לעבור כאן! הסיבה היא שבימי הביניים היו הערים מוקפות חומה, וכל התושבים הצטופפו בתוך החומות. בגלל הצפיפות, היה חשוב לנצל את כל השטח למגורים, ולכן השאירו כמה שפחות מקום לרחובות. רק לעשירים ביותר היו כרכרות, ורוב האנשים הלכו ברגל - לכן כל הרחובות (פרט לראשיים ביותר) נסללו כך שיספיקו למעבר הולכי רגל בלבד. בקצה הסמטה ניצב מתקן שתייה עתיק ליד חנות מודרנית; כאן פנו ימינה ב-Schusterstr ואז שמאלה ל-Augustinergasse, שתוביל אתכם לכיכר שטופת=השמש אָאוּגוּסטינֶרפּלאץ (Augustinerplatz). הבניין הצהוב משמאל הוא המוזיאון האוגוסטיני (Augustinermuseum), מנזר שהוסב למוזיאון לאמנות. |תמונה_בטקסט259| פנו ימינה ל-Gerberau, ולאחר כמה צעדים תראו בצד ימין של הרחוב ציור משעשע של נזיר עם כוס בירה. קצת לפני הציור פנו שמאלה ומיד ימינה אל פישֶרָאוּ (Fischerau), סמטת הדייגים שלאורך התעלה. בסמטה הרומנטית יש גלריות וחנויות קטנות; הבית הרביעי מהפינה הוא בית עץ ציורי ולמרגלותיו פסל חמוד של ילד וילדה המרוקנים את נעליהם למי הפלג. הרחוב נפתח אל הרחבה שלפני שער מרטין (Martinstor), החלק העתיק ביותר ששרד מחומת העיר. כאן מומלץ לעצור לקפה וטראפל שוקולד במגדנייה הנהדרת Confiserie Gmeiner. אם לא הספקתם לאכול בשוק תוכלו להשביע את רעבונכם בשוק המקורה של פרָייבּוּרג (Markthalle Freiburg), השוכן בסמוך. מהשער פנו ימינה ושובו לחניון לאורך הרחוב הראשי קָייזֶר=יוזף=שטראסֶה, הרצוף חנויות וקניונים - הזדמנות מצוינת להשלים את המלתחה לכם ולילדים. בדרך תוכלו לפנות שמאלה ב-Rathausgasse אל הכיכר הקטנה ראטהָאוּספּלאץ (Rathausplatz), שם ניצב פסל של בֶּרתוֹלד שוורץ, נזיר מקומי שלפי המסורת היה הראשון להמציא את אבק השריפה באירופה. בכיכר שוכנים גם בית העירייה ולשכת המידע לתיירים.*סמסלול* |תמונה_בטקסט262|

מגלשת־ההרים (רוֹדֶלבּאן) מפסגת האזֶנהוֹרן היא המלהיבה ביותר ביער השחור, ואולי בגרמניה כולה. רכבל־כיסאות מטפס במעלה מדרון ירוק לתחנה העילית (1065 מ'), משם יורד מסלול מגלשות מפותל באורך של 2.9 ק"מ. הגלישה מתבצעת על מושבים אישיים, עם מוטות־היגוי המאפשרים לכם לשלוט במהירות הירידה. המסלול כולל כמה פניות חדות ושלושה סיבובים מסמרי־שיער של 360 מעלות. אם תאטו כדי להבחין בנוף, תיהנו ממראה נפלא של העמק ושל העיירה טוֹטנָאוּ. הגלישה מותרת מגיל שלוש בליווי מבוגר, ומגיל שמונה (וגובה 1.40 מ') גם עצמאית. מגלשת־ההרים היא ללא ספק מוקד המשיכה העיקרי באתר, אבל יש כאן עוד פיתויים. משפחות עם ילדים קטנים עשויות להתעניין בדרך הקסמים (Zauberweg am Hasenhorn), שלאורכה פזורים פסלים ודמויות המגוללים סיפור אגדה לילדים (ראו מסגרת). המסלול יורד כשלושה ק"מ בשיפוע מתון, מהתחנה העילית של הרכבל עד תחתית ההר. אוהבי טבע ונוף ייהנו ממסלול ההליכה המעגלי אל מגדל האזֶנהוֹרן (Hasenhornturm; 1156 מ') המתנשא לגובה של 20 מ' ומשקיף לנוף נהדר של ההרים והעמקים מסביב. ואילו בני הנוער ואוהבי הריגושים יוכלו לשכור אופני הרים ולרדת עצמאית באחד משני המסלולים של פארק האופניים טוֹטנָאוּ (Todtnau Bikepark), שמשרדיו שוכנים בתחנה התחתית של הרכבל. |הסיפור|סיפורה של דרך הקסמים הגמדונים אילֶקס ופָרפָרָה שומרים על אבן הקסמים, שהקסם שלה מגן על הצבעים הטבעיים של היער. אבל עכשיו כל היער מודאג, כי אילֶקס איבד את האבן כשהלך לקטוף פטריות. בחיפוש אחר האבן נעזרים הגמדים בעורב ראצְפאץ, מאתרים דרך הטלסקופ את מלך הארנבים ומגלים עץ שנפגע על ידי ברק, ומאז מסתובב ביער והופך בעלי=חיים לעצים. החבורה מתפצלת ועוברת הרפתקאות רבות, כולל ביקור במכרה נטוש - אבל בסוף מתגלה האבן אצל העכבר פריצי, והכל בא על מקומו בשלום.

שָאוּאינסְלאנד (Schauinsland; מילולית: מבט אל פנים הארץ) הוא הר בגובה 1284 מ' המתנשא מעל העמק שבו שוכנת פרָייבּוּרג. קו הרכבל הארוך ביותר בגרמניה, שָאוּאינסְלאנדבּאן (Schauinslandbahn; 3.6 ק"מ), מקשר בין העיר פרָייבּוּרג לבין ההר. הנסיעה ארוכה יחסית (כעשרים דקות) והנוף נפלא: מהתחנה העילית תראו לא רק את כל העיר פרָייבּוּרג ואת היער השחור, אלא גם את הרי הווֹז' בצרפת ואת האלפים של שווייץ (בתנאי שמזג האוויר נאה ולא מעונן מדי). התחנה העילית של הרכבל נגישה גם ברכב, מכביש L124 (כ־11 ק"מ מהתחנה התחתית, לכיוון Todtnau). מכאן מתחילים כמה מסלולי הליכה, ביניהם תוכלו לבחור באמצעות מפה שמחלקים חינם בתחנה התחתית של הרכבל. מסלול מעגלי של חצי שעה מוביל לפסגה |הנטה|(גיפְּפֶל – gipfel)|סנטה|, שם ניצב מגדל־עץ בגובה 31 מ' (הכניסה חופשית). במרחק עשר דקות הליכה מהתחנה העילית של הרכבל שוכן מוזיאון המכרה שָאוּאינסְלאנד. בני נוער ומבוגרים חובבי אתגרים ייהנו במיוחד מרכיבה על רוֹלֶר (Roller) - מעין הכלאה בין אופניים לקורקינט - בשבילים המתפתלים היורדים מההר. בחברת Rollerstrecke Schauinsland מוציאים קבוצות מאורגנות מודרכות לרכיבה של כשעה (שמונה ק"מ) במורד. ילדים רשאים להשתתף רק מגיל 12 (ומגובה 1.50 מ').

טוֹטנָאוּאֶר ואסֶרפאל (Todtnauer Wasserfall; נקרא גם האנגלוֹך – Hangloch) הוא אחד המפלים היפים ביותר בדרום גרמניה. גובהו של המפל 97 מ' ובמדרגה הראשית נופלים המים מגובה של כ־60 מ' - יותר מאשר בכל מפל אחר ביער השחור. האזור הוכרז כשמורת טבע, והנוף המיוער מסביב משרה אווירה כפרית קסומה בכל ימות השנה. המפל נגיש בקלות מהכביש המוביל מטוֹטנָאוּ אל פרָייבּוּרג; עקבו אחר השילוט ושימו לב לשלטים ועליהם האות P, המציינים שורה של מקומות חניה לצד הכביש. בסוף השורה יש מזנון וחנות מזכרות, ומשם מוביל שביל משולט היטב בן חצי ק"מ אל המפל. את המפל חוצים כמה גשרים, ולצדו יש כמה נקודות תצפית וכן כיסאות־נוח ומושבים, המאפשרים להשתרע ולתפוס שלווה לקול המים הגועשים. אפשר להסתפק בהליכה למפל וחזרה, אבל אם תרצו, תוכלו להמשיך לאחד משני מסלולי טיול מעגליים - קלָיינֶה רוּנדגאנג (Kleine Rundgang; שני ק"מ וחצי) וגרוֹסֶה רוּנדגאנג (Große Rundgang; שלושה ק"מ וחצי). מסלולים נוספים באזור מפורטים על מפה בכניסה למפל.

ראוֶונָה-שלוּכט (Ravenna-Schlucht) אינו נקיק ארוך במיוחד (ארבעה ק"מ בלבד) אך הוא מתאים מאוד לטיול משפחתי, ולאורכו תראו כמה מפלים נאים, בהם אחד בגובה 16 מ' (!).לאורך הנהר עובר מסלול הליכה קצר, המטפס במדרגות (ולכן לא מתאים לעגלות תינוק) ועובר בגשרי־עץ רבים. המסלול מתחיל ליד המלון הוותיק Hofgut Sternen, המתגאה בכך שבעבר התארחו בו הסופר הגרמני יוהן וולפגנג פון גֶתֶה ומלכת צרפת מארי אנטואנט. במלון יש סדנה של ניפוח זכוכית, שם עורכים הדגמות מעניינות ומוכרים מוצרי זכוכית, ובניין שבקומתו השנייה שעון קוקייה גדול - הזדמנות טובה לראות שעון כזה, במקרה שאינכם מתכוונים לבקר באזור טריבֶּרג. השביל בנקיק עובר תחת גשר רכבת גבוה ולצד טחנת־מים עתיקה, ולאחר כק"מ וחצי מטפס מחוץ לעמק, אל נקודת תצפית בצומת שבילים. אחרי התצפית כדאי למשפחות עם ילדים קטנים לשוב לתחילת המסלול באותה דרך, ואילו משפחות עם ילדים גדולים יותר ובני נוער יוכלו להמשיך באחד משלושה מסלולים: שמאלה אל נקודת התצפית המרשימה פּיקֶטפֶלזֶן (Piketfelsen; כארבעים דקות הליכה); ימינה לעבר הכפר הינטֶרצארטֶן (Hinterzarten), ממנו ניתן לשוב לנקודת ההתחלה ולהשלים מסלול מעגלי של שמונה ק"מ; או קדימה, אל חלקו העליון של הערוץ (המרשים פחות מחלקו התחתון).

עיירת הנופש הינטֶרצארטֶן (Hinterzarten), על הכביש המקשר בין פרייבורג לבין טיטיזה, פופולרית כבסיס לסקי בחורף ולטיולים ברגל בקיץ, ולכן מלאה בתי הארחה, דירות נופש ומסעדות. האטרקציה העיקרית למשפחות היא שביל היער החווייתי (Naturerlebnispfad), המתחיל ממש מלשכת המידע לתיירים. בלשכה עצמה תוכלו לקבל מפה של המסלול ולשכור מנשא גב, אם צריך. חלקו הראשון של השביל (כק"מ וחצי; שעה עד שעה וחצי), החוצה שדות ירוקים וחורש טבעי, דומה באופיו לשביל הטבע ולשביל הפצפונים, ובתחנות לאורכו מוזמנים הילדים לדבר בטלפון=עצים, לזחול בתוך גזע חלול, לנגן על קסילופון, לחצות גשר מתנדנד ועוד. המסלול עוקב אחר שילוט בדמות ננס יער (העונה לשם המשונה אֶבֶרניוּס פלֶכְטֶל), ובאמצעו יש גם פארק הרפתקאות ובו אומגה קטנה. בסוף קטע זה, המתאים גם לעגלות ילדים, ניתן לחזור להתחלה - אבל למשפחות שאוהבות ללכת ואין להן ילדים קטנים, מומלץ להמשיך לחלק השני (שלושה ק"מ; שעה וחצי), המטפס אל צלע ההר המיוערת. כאן אמנם אין הפעלות (רק שלטים הכוללים חידות ומשחקים, בגרמנית בלבד), אבל הנוף נפלא, והשביל עובר ליד אתר קפיצות סקי (Schanzenzentrum Adler Skistadion) שפעיל גם בקיץ (רק בלי שלג) ולגדת אגמון העיטים (Adlerweiher) הציורי. במהלך הטיול בחלקו השני של השביל, או באופן בלתי תלוי, כדאי גם לבקר קצרות במוזיאון הצעצועים של הנס הקטן (Spielzeugmuseum Zum kleinen Hannes). במוזיאון הקטנטן מוצג אוסף פרטי של צעצועים ישנים, הממחישים כיצד העבירו ילדים את הזמן לפני ימי הסמרטפונים. האוסף כולל בתי בובות מפורטים להפליא, רכבות צעצוע, חיילי עופרת ועוד. |הסיפור|שעשועים מן העבר שאלון לילדים המבקרים במוזיאון של הנס הקטן: איזה צעצוע מהמוזיאון הייתם רוצים לעצמכם? איזה צעצוע לא נראה לכם בכלל מתאים לילדים? האם היו צעצועים שלא הבנתם איך משחקים בהם? אם הייתם חיים בעבר, ואלו היו הצעצועים שלכם, איזה צעצוע של היום היה הכי חסר לכם?

פארק שעשועים זה (Steinwasen Park), לא הרחק מפרָייבּוּרג, הוא מעין יער שחור בזעיר אנפין. יש כאן קצת מכל דבר: גם רכבות הרים מהירות, גם גן חיות, גם מגלשת־הרים (רוֹדֶלבּאן), גם קולנוע תלת־מימד עם כיסאות זזים, ואפילו רכבת מסורתית העוברת בין דגמים של אתרים מפורסמים ביער השחור. הפארק מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים: ילדים מגיל ארבע יוכלו לעלות על רוב המתקנים (שלא כמו בפארק אירופה ובפארקים דומים), ויש גם לא=מעט מתקנים לילדים קטנים יותר. עם זאת, תעריפי הכניסה גבוהים יחסית, ובני נוער, בייחוד אוהבי האתגרים שבהם, עלולים להשתעמם במהרה. מוקדי העניין העיקריים הם מגלשת־ההרים המקורה, הפתוחה גם בימי גשם; גשר־החבלים הארוך ביותר בעולם (אורכו 218 מ' והוא עובר כ־30 מ' מעל העמק); מגלשת המים River Splash; ורכבת ההרים Spacerunner, שבה תוכלו לשלוט בעצמכם על המהירות. בין המתקנים, כדאי להרים את העיניים ולהשקיף על הנוף הנהדר של ההרים המיוערים מכל הכיוונים. הפארק מתאים לעגלות ילדים אבל הוא גדול ותלול יחסית, כך שההליכה עם עגלה או עם ילדים קטנים עלולה להיות מעייפת. כדאי להביא איתכם אוכל ומים כי במזנונים בתוך הפארק המחירים גבוהים והאוכל לא טעים במיוחד.

פֶלדבֶּרג (Feldberg), ההר הגבוה ביותר ביער השחור (1493 מ'), נוצר לפני כ־60 מיליון שנה; פסגתו היא נקודת תצפית מצוינת להתמצאות באזור. העלייה ברכבל (Feldbergbahn, פֶלדבֶּרגבּאן) קצרה, כי תחנת הרכבל ממוקמת גבוה יחסית; לכן מפתיע לגלות עד כמה מרשים הנוף מלמעלה - כולל מימיו הכחולים־ירוקים של אגם פֶלד (Feldsee) בצלע ההר. אחדות מקרוניות הרכבל מתוכננות במיוחד לילדים, עם קישוטים צבעוניים בחוץ, ריפוד ורוד בפנים ודמויות פרוותיות המצטרפות למסע - בהן רֶזִי הפרה, אנטון התרנגול ושאר הדמויות משביל הפצפונים הסמוך. כדי לראות את כל הסביבה מומלץ לעלות לראשו של מגדל פֶלדבֶּרג (Feldbergturm, פֶלדבֶּרגטוּרם), שגובהו 45 מ'. מעלית תביא אתכם לרחבת התצפית בקומה ה־11, המשקיפה לא רק על היער השחור אלא גם על האלפים בשווייץ ועל הרי הווֹז' בצרפת. התשלום על המעלית כלול במחיר הנסיעה ברכבל, אבל כדאי לשאול בתחנה התחתית של הרכבל אם המגדל פתוח למבקרים, כי מחוץ לשיא העונה הוא סגור לעתים. מהתחנה העילית של הרכבל מתחילים מסלולי הליכה, המפורטים במפה גדולה שמוצבת ליד התחנה. אחד מהם, המתאים גם למשפחות שאוהבות ללכת ברגל, מוביל לפסגת פֶלדבֶּרג (Feldberggipfel - פֶלדבֶּרג־גיפְפֶל), אותה קל לזהות על פי מגדל הטלוויזיה המתנשא מעליה. סמוך לתחנת הבסיס של הרכבל יש מסעדות ומזנונים, ובסמוך שוכנים גם שביל הפצפונים, מתחם הפעילויות פוּנדוֹרֶנָה, מלון=הנופש למשפחות Feldberger Hof ובית הטבע (Haus der Natur) שיש בו חנות מזכרות ולשכת מידע לתיירים. |הסיפור|אגם הרפאים אגדה מקומית מספרת על צמד נזירים מסָנקט בּלאזיֶין, שנודעו באופיים האכזרי והטילו אימה על כל תושבי האזור. הם היו כה אלימים וצמאי=דם, עד כי גם אחרי מותם המשיכו הנשמות שלהם לרדוף את תושבי האזור. נזיר מהעיירה שטָאוּפֶן, שהתמחה בגירוש שדים ורוחות, שמע את הסיפור והתגייס למלאכה. הוא השתלט על נשמות הנזירים הרשעים, תפס אותן בשק גדול וזרק אותן מפסגת פֶלדבֶּרג, ההר הגבוה ביותר באזור. השק התגלגל במורד ונחת ליד אגם פֶלד, שם היו רוחות הרפאים עלולות להשתחרר ולהמשיך להציק למטיילים עד היום - אבל למרבה המזל, בעומקי האגם והמערות הסמוכות חי גזע עתיק וגאה של גמדים, שנפטרו מהנזירים המרושעים אחת ולתמיד. איך? אף אחד לא יודע; אולי הצליחו להעביר אותם אל עולם המתים, או שקברו אותם עמוק מתחת לאגם, כך שלעולם לא יוכלו לעלות שוב אל פני האדמה.