אגם הרפאים
אגדה מקומית מספרת על צמד נזירים מ
סָנקט בּלאזיֶין, שנודעו באופיים האכזרי והטילו אימה על כל תושבי האזור. הם היו כה אלימים וצמאי־דם, עד כי גם אחרי מותם המשיכו הנשמות שלהם לרדוף את תושבי האזור.
נזיר מהעיירה
שטָאוּפֶן, שהתמחה בגירוש שדים ורוחות, שמע את הסיפור והתגייס למלאכה. הוא השתלט על נשמות הנזירים הרשעים, תפס אותן בשק גדול וזרק אותן מפסגת פֶלדבֶּרג, ההר הגבוה ביותר באזור. השק התגלגל במורד ונחת ליד אגם פֶלד, שם היו רוחות הרפאים עלולות להשתחרר ולהמשיך להציק למטיילים עד היום - אבל למרבה המזל, בעומקי האגם והמערות הסמוכות חי גזע עתיק וגאה של גמדים, שנפטרו מהנזירים המרושעים אחת ולתמיד. איך? אף אחד לא יודע; אולי הצליחו להעביר אותם אל עולם המתים, או שקברו אותם עמוק מתחת לאגם, כך שלעולם לא יוכלו לעלות שוב אל פני האדמה.