דלג לתוכן
plane
מאמרים

איך לבחור ציוד לשביל ישראל?

- 06/01/2021 מאת: יעקב סער -

מאמר זה מתאר כיצד לבחור נכון את הציוד שישמש אתכם בשביל ישראל. כמה מותר לסחוב? כיצד לחסוך במשקל? כיצד לארוז? וכמובן - רשימת הציוד המלאה לשביל

תגיות נושא:
אירזו בחכמה. כל קילוגרם יטייל על גבכם לאורך 1000 קילומטר

אירזו בחכמה. כל קילוגרם יטייל על גבכם לאורך 1000 קילומטר


1. האבולוציה של המטייל


מקובל שהמטייל הישראלי עובר שלושה שלבים בהתפתחותו האבולוציונית (להלן: החוֹרַנִי, הסוחב-פילים, ולבסוף – הלוקח-פחות).
בשלב הראשון, תנועת-נוער סטייל, אין לו שום ציוד ומשום כך הוא גם לא סוחב שום ציוד. הוא הולך עם סנדלים או נעלי ספורט לטיולים, ישן עם שק שינה כבד מהסוג הנפוץ עדיין בצה"ל, מבשל בפינג'אן על מדורה, ואם הוא גבר הוא חוזר הביתה עם שפשפת, למעט אם האירו לו הגֵנים פנים במיוחד.
בשלב השני, המטייל משתכלל: הוא קונה נעליים טובות, תרמיל ראוי לשמו, ומגלה שהרבה יותר נוח לו לסחוב את המשקל על הגב. ההתפתחות ההגיונית של גילוי זה מחייבת אותו מיד לקנות את כל הציוד הקיים בשוק עד לפרט האחרון, ולסחוב את הכל על הגב ("מה זאת אומרת, אתם רומזים שלא צריך מצפן ג'ירוסקופי? ואם תעברו ליד ריכוזי ברזל?"). אני מחזיק באחת מפסגות, או שמא תהומות, ההתפתחות של שלב זה: בשלב מסויים בחיי היה נראה לי הגיוני לסחוב בטיול מדבר (ועוד להר כרבולת, אולי המסלול המסומן הקשה בארץ באותו זמן, ובוודאי החלק הקשה ביותר בשביל ישראל) לא רק את הציוד הנצרך כי אם גם שני ספרי לימוד שביחד שקלו למעלה מקילוגרם (היה לי מבחן זמן קצר לאחר אותו טיול. אני יודע שזה תירוץ עלוב).
גם בשלב זה חוזר הבחור הביתה עם שפשפת, למעט וכו', וקרוב לודאי שעם כאב גב.
בשלב השלישי מבין סוף-סוף המטייל שהוא לא חייב לסחוב את כל הציוד שיש לו, ומתחיל לנסות למזער את משקל הציוד.
לטובתכם, את שביל ישראל רצוי לעשות כשאתם בשלב השלישי. זה לא שאי-אפשר לעשות אותו עם ציוד מימי נפוליון השלישי או לחילופין עם פק"לים של יחידות מובחרות: אנשים עשו אותו בשתי השיטות והגיעו בשלום.
בכל זאת,ככל שאתם סוחבים פחות משקל אתם תיהנו יותר מההליכה, תרגישו יותר טוב בסופה, ותעברו יותר דרך באותו זמן (ואם טרם הגעתם לשלב השני, אתם יכולים גם לחסוך לעצמכם הרבה כסף בהימנעות מקניית ציוד מיותר). לאורך זמן, לכל קילוגרם יש הרבה משמעות על הגב. חישבו על כך שאתם צריכים לסחוב כל קילוגרם למרחק אלף קילומטרים...

2. כמה מותר לסחוב?


מקובל לסבור כי לגברים מותר לשאת לאורך זמן בלי לסבול נזקים, ציוד במשקל בערך רבע ממשקל גופם. לנשים – השיעור המקביל הוא בערך חמישית. אולם, גם חמישית ממשקל הגוף זה לא מעט, וכל הממעיט הרי זה משובח .
צריך כמובן להדגיש שזו הכללה גסה ולא מדוייקת, שמתייחסת למרכיב אחד (העומס על עמוד השדרה והברכיים, מסתבר) ולא למידת הקושי שבנשיאת המשקל: אדם חסר-כושר אך בעל עודף משקל ששוקל 130 ק"ג יתקשה לשאת 25 ק"ג הרבה יותר מספורטאי במשקל 75 ק"ג, למרות שעל-פי הטבלה מיודענו העגלגל סוחב פחות מעשרים אחוז ממשקל גופו, מול שליש של הספורטאי. ויותר מזה: אדם עם עודף משקל מראש נמצא תחת עומס גדול יותר. ההכללה מתייחסת רק לאדם עם משקל תקין.
תרמיל טוב (שמעביר את רוב המשקל מהכתפיים ועמוד השדרה אל המותן ועצם האגן) משפר מאוד את יכולת נשיאת המשקל, ומצמצם את הסיכוי לכאבי גב וצרות אחרות. אין משוואה שמסבירה כמה אחוזים ממשקל הגוף שווה תרמיל טוב, אבל הדעת נותנת שלא מעט. כמו-כן, מקובל ששימוש במוטות הליכה שקול להורדת כשליש מהמשקל מהגוף; הם מפחיתים את העומס על הברכיים והרגליים (ושאר חלקי הגוף גם). לסיכומו של עניין זה, כדאי לשאוף למשקל נמוך ככל האפשר – אבל לא צריך להתייאש אם לא מצליחים לרדת מתחת לרבע\חמישית ממשקל הגוף בכל קטע נתון, במיוחד אם אתם רזים או נמוכים.. תרמיל טוב המותאם לגוף יחד עם מוטות הליכה יסייעו לכם מאוד בהתגברות על עודפי משקל זמניים. של התיק, זאת אומרת.
אם לכם יש עודפי משקל זמניים, אחרי שתלכו מרחק מה השביל יסייע להשיל אותם מעליכם.

3. כיצד חוסכים במשקל?


האיזון המושלם בין משקל לנוחות תלוי בכל אחד ואחד. אחד רוצה להרגיש 'בית' מסביבו ולכן יהיה מוכן לשלם את המשקל של אוהל. אחר יסתפק בכילה נגד יתושים. אחד יכול לסחוב סדין ומזרון פלציב דקיק ולישון היטב, ואחר יידרש לשק שינה מחמם מאוד ולמזרון עב-כרס. ועדיין, בשתי האפשרויות אפשר לחסוך במשקל.
שתי השיטות העיקריות לחיסכון במשקל הן:
א. לקחת אותו דבר, אבל יותר קל. למשל, מי שבמקום לקחת שק שינה במשקל שני קילו, פנס במשקל 200 גרם, תיק במשקל 3.5 ק"ג וסיר נירוסטה במשקל קילו ייקח איתו שק שינה במשקל 700 גרם, פנס העובד על סוללות כפתור ושוקל 20 גרם, תיק במשקל 1.6 ק"ג, וסיר אלומיניום במשקל 200 גרם – יחסוך לעצמו מניה וביה כארבעה קילוגרמים.
החיסרון המשמעותי בשיטה זו הוא המחיר העצום שלה, בייחוד אם אתם לא מתחילים מאפס, וצריכים כתוצאה מכך להחליף את כל הציוד שכבר השקעתם בו סכום כסף לא מבוטל.
בין שני פריטי ציוד בעלי אותו מפרט, הקל יותר כמעט תמיד יהיה יקר בצורה משמעותית, ובשלב מסויים החיסכון במשקל הולך וקטן ביחס למחיר, עד שכל גרם שנחסך עלול לעלות כמה שקלים.
להדגמה, שק שינה מתוצרת אחת החברות הטובות בשוק האמריקאי, המיועד (לפי הדירוג האירופאי החדש, ועוד על דירוגים בהמשך) לטמפרטורה של מינוס שתי מעלות, עשוי סיבים סינטטיים ושוקל קילוגרם וארבע-מאות וחמישים גרם, עולה בארה"ב כמאה ועשרים דולר. שק שינה לאותה טמפרטורה, המיוצר בידי אותה חברה, ממולא בפוך המשובח שבמשובחים ושוקל 880 גרם - עולה קרוב לחמש מאות דולר. כמעט ארבע מאות דולר הפרש עבור חצי קילו חיסכון במשקל.
כמו-כן, יש להיזהר מלהעמיס יותר מדי על ציוד קל משקל, שנועד לאנשים שבאמת לא סוחבים הרבה ציוד. מי שיש לו מטען במשקל 12 קילו ויסחב אותו בתיק במשקל קילו שמיועד לנשיאת 9-10 ק"ג, ירגיש הרבה פחות נוח ממי שיסחב את אותו המטען בתיק שנועד לנשיאת 15 ק"ג ושוקל שניים וחצי קילוגרמים, למרות שבחישוב כולל - השני נושא על גבו קילוגרם וחצי יותר.
ואחרון אחרון ולא חביב, גם אם תקנו הכל במשקל קל במיוחד, עדיין יהיה מדובר בפריטים ששוקלים משהו. אל תצפו להסתובב עם פחות מ-10 קילו על הגב במדבר בלי שינוי רדיקלי בצורת החשיבה שלכם, שיתבסס על השיטה הפשוטה והמהפכנית:
ב. לקחת פחות ציוד.
היתרון בשיטה הזו ברור: פחות ציוד, פחות משקל, נקודה. חסרונות השיטה הזו ברורים גם הם: פחות נוחות (אם כי יש הרבה פריטים מיותרים, שויתור עליהם לא ממש יפגע בטיול). כמו-כן עבור מטיילים שאינם מיומנים עלולה להיות בעיה בטיחותית. מי שלוקח פחות מדי מים נמצא במצב גרוע בהרבה ממי שלוקח יותר מדי מים. שק שינה קל מדי שאינו מחמם עלול בחורף לא רק לגרום חוסר נוחות רציני, אלא אפילו לסכן את החיים במקרי קרה (לעומת זאת, בקיץ הישראלי כמעט כל שק שינה יגרום כמעט בכל לילה כמעט לכל מטייל להרגיש כמעט כמו עוף בתנור).
חשוב להדגיש שקשה לאמץ מינימליזם לחצאין. מי שינסה לקחת תיק שנבנה לצרכי מינימליסטים ולסחוב בו יותר מדי יגמור עם כאבי גב (ואולי ותרמיל קרוע). מי שיסתובב בנגב, ללא נסיון קודם, עם נעלי ריצת שטח ועשרים ק"ג על גבו מגדיל את סיכוייו לסיים עם נקע בקרסול.
אולם למי שנוקט באמצעי זהירות ומקפיד לארוז בצורה ריאלית, השיטה הזו בהחלט עובדת. בסופו של דבר, אין לשכוח שבמשך שנים כמעט רק ככה טיילו בארצנו.

דוגמה טובה למינימליזם כזה אפשר להביא מ'סבתא' אמה גייטווד, האשה הראשונה שהלכה את כל שביל האפאלאצ'ים (ועוד בתור פנסיונרית). היא נשאה איתה רק שמיכה, יריעת פלסטיק, קצת עזרה ראשונה, כוס פלסטיק, מעיל גשם, וסט בגדים חילופי אחד. אוכל – בשר מיובש, אגוזים וגבינה, ומה שמצאה בדרך. בתור נעליים, היא השתמשה בנעלי טניס. גייטווד נפטרה בשיבה טובה בגיל 85, אחרי שעברה לא פחות מחמישה עשר אלף קילומטרים בטיולים רגליים מאז יצאה לפנסיה.

באופן כללי, דומה שהמטייל הממוצע ייטיב לעשות אם לא יילך לאף קיצוניות. לא יותר מדי ציוד יקר, ולא פחות מדי ציוד – לפחות לא עד שיידע את מגבלותיו, אלא ייקח את המינימום הבטוח. אם מדובר בנשיאת שני ליטר מים יותר מדי, עדיף ככה; שני ליטר מים מיותרים קרוב לודאי שלא יגרמו לנזקים, אך שני ליטרים מים פחות מדי עלולים להרוג אותך.

4. כיצד אורזים וכיצד לא אורזים


יותר מאלף ומאה מילים בנושא ציוד, ועדיין לא הגעתם להמלצה קונקרטית אחת מה יש לקחת. ולא במקרה. מה שננסה להדגיש כאן, הוא שמה שאתם לא לוקחים חשוב לפחות כמו מה שאתם לוקחים.
ראשית, כאשר אתם ניגשים לאריזת התרמיל, אל תשאלו "מה צריך לקחת". יש כל כך הרבה דברים ש'צריך' – החל מדיאודורנט וכלה בסט עזרה ראשונה עם שתי ערכות אינפוזיה – שלקיחתם ודאי תגרום לכם להיראות כמו אוטובוס הודי, רק עם יותר דברים על הגג וקצת פחות הודים.
השאלה שצריך לשאול כאשר ניגשים לארוז תיק, היא "מה אי אפשר שלא לקחת". בהתחלה, כדאי לארוז רק דברים שאי-אפשר בלעדיהם בכלל או שאי-הבאתם תפגע בטיול במידה רבה, בהיבט הבטיחותי או בהנאה (אם ההנאה שלכם מהטיול איננה שלמה בלי לקחת גיטרה, בכל זאת כדאי לחשוב שוב). רק אחרי שארזתם את המינימום הנדרש ושקלתם את התיק, אפשר לחשוב על לקיחת מותרות – בהנחה שאתם מודעים לכך שאלה מותרות; אז יהיה לכם קל יותר להיפטר מהם.
שנית, יש להכניס את המשקל של הכל כולל הכל כולל הכל (למעט מקלות הליכה), בחישוב המשקל הסופי. גם התרמיל הוא משקל על הגב שלכם, גם האוכל, ואפילו אריזות הציוד – ואם תלכו בחורף, תביאו בחשבון גם בוץ שיידבק לתרמיל ולנעליים.
אריזות הציוד הן משקל מיותר שאפשר לחסוך בקלות. לדוגמה, שקית האכסון הקלאסית של סנדלי שורש, הפופולרית מאוד כשקית לערכת קפה, שוקלת 75 גרם (מידה 44). כמה שקי דחיסה מתוחכמים או מסיביים במיוחד שוקלים כ-200-300 גרם . הם אמנם מאוד יעילים כדי למנוע משק השינה שלכם להירטב במקרה שנפלתם איכשהו לתוך מערבולת מים עמוקה באמצע שביל ישראל, אבל ברוב התסריטים האחרים המשקל הזה מיותר להפליא.
ברור שכל אריזה בפני עצמה לא משנה הרבה; מעטים מביניכם יבחינו בהבדל של חמישים גרם.
אבל כשמצרפים את שק הדחיסה, השקית לערכת הקפה, כיסוי המזרון, שק הכביסה, שק האחסון של הכירה, תיק כלי הרחצה, תיק הבד של ערכת העזרה הראשונה, מארז המגן לסיר וכל מיני דברים המיועדים לשאת דברים אחרים, בקלות תוכלו לגלות שאתם סוחבים קילושל חומרי אריזה מיותרים, שאפשר להחליפם בשקיות ניילון פשוטות ויעילות באותה מידה, או בשקי דחיסה ואריזות איחסון אולטרה-קלות (וגם יקרות בהתאם).

שלישית, לגבי כל פריט שאתם מעוניינים לסחוב, שאלו את עצמכם (בייחוד אם יש לכם נסיון קודם בטיולים): מה הסיכויים שאשתמש בו, ומה בדיוק אני צריך ממנו?
למשל: מטיילים רבים חובבים כלי עבודה רב-שימושיים כגון ה'לדרמן' המפורסם ודומיו. אולם למעט אם אתם סוחבים איתכם בנזיניה ללא כלי תיקון, תתקשו למצוא להם שימוש שאי אפשר למצוא באולר שוויצרי השוקל מחצית או שליש מהם. כלי עבודה כזה הוא כמעט תמיד 'משקל מת', שאיננו מועיל. אחרי הכל, כמה בני אדם באמת היו זקוקים לפלייר על פסגת הר בנגב, ויותר מעניין מזה, בשביל מה?

ורביעית, אחרי שכבר לקחתם: אם אתם צריכים בגד חם לצפון, שלחו אותו הביתה ברגע שתגיעו לדרום. ישראל מספיק קטנה כדי שחברים ומכרים יוכלו לבקר אתכם ולקחת ציוד מיותר. במקרה הרע, יש סניפי דואר לאותה מטרה. אם יש משהו שתצטרכו רק לקראת סוף המסלול, אל תקחו אותו כל הדרך – אלא תדאגו לקבל אותו קצת לפני הנקודה בה תצטרכו.

5. רשימת ציוד, סוף סוף


אחרי כל הרקע הנ"ל, אפשר סוף סוף לגשת לרשימת ציוד, שתחולק לקטגוריות של "חובה", "רצוי", "אפשר", ו"מיותר".
"חובה" הוא מה שאי-אפשר או מסוכן מדי לצאת בלעדיו, "רצוי" היא הקטגוריה שהאדם הממוצע לא ירצה לוותר עליה, "אפשר" הוא מותרות מועילים – ו"מיותר" כולל את כל השאר ובייחוד כמה דוגמאות שתפורטנה פה.
החלוקה לקטגוריות היא כמובן דעה אישית בלבד, וסביר שמתוך עשרה מטיילים מנוסים תשעה יחלקו עליה (ויספקו תשע דעות שונות וחולקות זו על זו). אבל זה בהחלט מקום טוב להתחיל – ואחר-כך תוכלו לעשות שינויים משל עצמכם. סעיף ה'חובה' ברשימה אולי יראה לכם מינימליסטי וקיצוני מדי, ואפילו בתוספת ה'רצוי' הרשימה מינימלית מאוד, אבל הנוחות בהליכה הנובעת ממשקל קל יותר מצדיקה את זה.

חשוב להדגיש: כל רשימת הציוד מבוססת על ההנחה שאתם יוצאים לדרך בתקופה המתאימה – ינואר-אפריל או ספטמבר-אוקטובר (לפי הלוח העברי, החל מסוכות בסתיו ומט"ו בשבט - פורים באביב). אם תחליטו לטייל בשביל דווקא ביולי-אוגוסט, בשיא החום, יש שינויים ניכרים בציוד - אבל במקרה כזה, במחילה, השתגעתם.

אין טעם לפרט לגמרי מה לחפש בכל פריט, דרישות, חומרים, מבנה וכו'. זה לבדו ידרוש ספר שלם , ועדיין לא תמיד תהיה תשובה לגבי פריט ציוד ספציפי. בשביל זה המציאו את האינטרנט – יש מספר פורומים מוצלחים לתשובות לגבי ציוד ופרטים, ביניהם פורום 'טיולים בארץ' באתר 'תפוז', פורומי הטיולים באתר 'hike' הישראלי וכמובן – פורום הבית של ספר זה. בכל אחד מהם נמצאים מומחים שיידעו לענות היטב לכל שאלה ספציפית.
עם זאת, כיוון שהשאלות הנפוצות ביותר לגבי ציוד עוסקות בבחירת שק שינה, נעליים ותרמיל, הרי שלאחר רשימת הציוד יפורטו כללים בסיסיים לבחירת שק שינה, נעליים ותרמיל, ומורה נבוכים קטן לשלל ההמלצות הסותרות, הדירוגים הלא מובנים והתכונות שנועדו בעיקר לבדל מוצרים של יצרן א' מיצרן ב'.

א. פריטי ציוד חובה:


- תרמיל. רצוי קל כמה שאפשר, אבל בעל יכולת נשיאת משקל בינוני, מבנה שק. הנפח המקובל הוא בסביבות 60 ליטר, אבל כדאי לבדוק את התרמיל עם כל הציוד בתוכו כדי לדעת כמה בדיוק נפח אתם צריכים. לא מעט מטיילים הסתדרו עם תיקי 50-55 ליטרים. [משקל מוערך: 1.5-2 ק"ג]
- שק שינה קל, בהתאם לרגישות לקור. רוב בני האדם יצטרכו שק שינה המוגדר בין 7 ל-0 מעלות צלזיוס לפי התקן האירופאי (להלן). רגישים (כמו הח"מ) עלולים להידרש לשק שינה חורפי (מינוס 2 מעלות, למשל) אפילו בסתיו או באביב. נשים רגישות יותר לקור, ושק שינה מותאם לנשים עדיף בהחלט [1-1.5 ק"ג]. על דירוג הטמפרטורה ומגבלותיו נרחיב עד לזרא בקטע העוסק בבחירת שק שינה.
- מזרון פלציב דק וקל (לבעלי גב רגיש או חובבי נוחות – מזרון מתנפח, שהוא לרוב כבד יותר ותמיד יקר הרבה יותר). למינימליסטים: לחתוך רבע מהמזרון, לקחת רק שלושת-רבעי ובלילה להשתמש בבגדים כריפוד לשאר. אל תנסו לחתוך מזרון מתנפח, כמובן [240-400 גר' לפלציב, 300-800 גר' למתנפח]
- שקית עם כסף למקרה חירום, תעודות מזהות, כספומט וכו' (ארנק = משקל מיותר) (100 גר').
- אוכל ומים (יפורט בהמשך).
- בגדים: 1 מכנסיים ארוכים [למהדרין: מכנסיים מתפצלים, שהופכים מארוכים לקצרים], 1 חולצה דקה ארוכה. רצוי שהבגדים יהיו מחומרים נושמים, וארוכים: בהליכה בשמש בגדים ארוכים עדיפים על קצרים כמעט תמיד, וקרינת השמש על עור חשוף מחממת יותר מאשר הבגד.
כדאי לחפש מכנסיים עם תפרים שטוחים במותן, כדי לצמצם את החיכוך עם רצועת המותן של התרמיל.
לנשים: בשום אופן לא לקחת מכנסי טיולים עם גזרה נמוכה – אלא אם כן אתן מעוניינות בשפשופים מתמידים וכואבים במתניים. גזרה נמוכה מסתדרת רע מאוד עם רצועות של תרמיל. למרבה השמחה בשנים האחרונות גזרה נמוכה יצאה מן האופנה במכנסי טיולים, אבל מוטציות עדיין נשארו.
- 2 זוגות [זוג אחד רזרבי, ואת השני לובשים] גרביים חיצוניות, 2 זוגות גרביים פנימיות. רצוי גרבי ליינר פנימיות מחומר נושם וגרביים חיצוניות בעלות יכולת ספיגה [100 גר' על הגב].. הטעם בלבישת שני זוגות גרביים הוא כפול: שיפור סילוק הזיעה והפחתה משמעותית של כמות השלפוחיות ברגליים.
במיוחד בגרביים, אבל גם בבגדי טיולים אחרים, רצוי להישמר מכותנה – היא מתייבשת לאט, וגרבי כותנה פחות נוחים כאשר הם רטובים, כבדים יותר וגם מועדים יותר לגרום שלפוחיות ביחס לגרביים מצמר או מחומרים נושמים אחרים.
- זוג תחתונים רזרביים, רצוי מחומר נושם (ולא, כותנה לא עונה על הדרישות). עד לא מזמן קשה היה למצוא תחתוני טיולים הגונים בארץ, אבל היום למרבה השמחה כבר יש, במיוחד עקב עליית כמות המשתתפים בספורט הריצה. תחתוני ריצה שכאלה בד"כ נושמים היטב, וחלק מהסוגים הם גם Compression, שנועדו להפעיל לחץ מסויים על כלי הדם ולהקל על התאוששות אחרי הליכה (והם גם נוחים בהליכה עצמה).
תחתוני בוקסר כאלה אומנם יקרים – כ-70-150 ₪, בהתאם לדגם, אבל זו השקעה משתלמת מאוד, ובד"כ התחתונים גם ישרדו זמן רב בהרבה מתחתוני כותנה, בלי תופעות לוואי לא נעימות. באתרי הקופונים השונים אפשר לפעמים למצוא זוגות תחתונים במחצית המחיר הזה.
נשים יכולות למצוא גם בחנויות ספורט ובחנויות הלבשה תחתונה מסויימות תחתוני פוליאסטר נושם מיקרופייבר, תחתונים מטקטל ודומיו, מסיבים טבעיים שונים ואפילו בלי תפרים - מה שמקטין עוד את האפשרות לשפשופים. במקרה זה, האופציה של ביגוד-לא-טיולים יכולה לספק פתרון זול יותר ונוח לנשים. [100 גר' על הגב].
- לנשים: חזיית ספורט אחת, רצוי עם רצועות רחבות וכמה שפחות תפרים בכתפיים, למניעת שפשופים. לא מכותנה, אם אפשר. חשוב להדגיש שחזיות ריצה רבות בנויות בלא מחשבה על סוגי ספורט אחרים. כתוצאה מכך, לחזיות ספורט רבות יש תפרים בולטים בכתפיים, בדיוק במקום בו לחץ מצד רצועות התרמיל יגרום כאבים רציניים; ולעיתים גם קיים תפר-על-תפר בהצלבה בגב, כולל הלחץ המתבקש. גם שימוש בכותנה מתאים לחזיות ספורט שנועדו למאמץ קצר יחסית, לעיתים ללא בגדים נוספים מעליהן, ולא לכאלה שנועדו לשימוש רצוף, יום אחרי יום אחרי יום. למרבה המזל, יש גם די חזיות הבנויות מחומרים נושמים ומבנה הרצועות בהן הגיוני יותר ונמנע מתפרים מיותרים.
- לנשים: תחבושות הגייניות או טמפונים [50-150 גר'].
- כובע רחב שוליים להגנה משמש [100-150 גר'].
- כילה. טכנית אפשר בלי, אבל תאמרו את זה ליתושים. וחוצמזה היא רב שימושית להפליא: צל, כרית, ועוד [100 גר'].
- סט מינימליסטי של עזרה ראשונה וכלי תיקון: 200 גר'.
- נעליים טובות למשקל בינוני, גבוהות ומאווררות – שילוב של עור ובד – ומחזיקות היטב את הקרסול. [600 גר', מידה 44, 500 גר', מידה 38, אבל לא על הגב...]. אם יש לכם קרסולים חזקים או שאתם מטיילים מיומנים, אפשר לעבור לנעלי טיולים נמוכות – חוסכות כמה עשרות גרמים ונוחות מאוד עם משקל קל-בינוני.
- מקלות הליכה. משקל פחות רלוונטי, כי הליכה עם מקלות מורידה עומס מהגב ומהברכיים, משפרת את קצב ההליכה אחרי שמתרגלים, מקילה על עליות ומשפרת יציבות ובטיחות בירידות – וגם מקובל לחשוב ששימוש במקלות הליכה כאילו מוריד שליש מהמשקל מהגב. היתרונות בהליכה עם מקל עצומים, החיסרון היחיד – הערות מצד כל טיול בית-ספר שתפגשו וגם אלה הולכות ונעלמות, וגם יש צורך בתרגול מראש. אפשר להיעזר בלינקים עם הסברים (אנגלית) כדוגמת
http://www.backpacking.net/trekpole.html, או פשוט להקיש Trekking Poles ביו-טיוב, ותמצאו כמה הסברים מצולמים על השימוש הנכון במקלות. אם חשקה נפשכם לחסוך הרבה כסף, אפשר בזיל-הזול ליצור מקלות הליכה לא רעים (אם כי כבדים) ממוטות מטאטא וידיות גומי לכידון אופניים – הסבר מפורט אפשר למצוא בלינק הבא: http://bit.ly/2qxw4C3
- במקרה שהחלטתם ללכת בתקופת הגשמים דווקא: אוהל קל ועמיד לגשם [1-2 ק"ג] או יריעה נגד מים [0.4-1 ק"ג], מעיל גשם, רצוי נושם [300-600 גר'].
- כלי אוכל כלשהו (20-30 גר').
- לדתיים ממין זכר: תפילין (250-300 גר'. לא לקחת תפידנית ולא כיסויים כבדים מסוג זה, אלא רק את התפילין והחלק העליון של המגן, ולשים בתוך שקית כפולה. לתפילין בית-אל יש כיום תפילין מיניאטוריות במשקל של כרבע ק"ג כולל הבתים – אפשר לרדת ל-200 גרם ואפילו קצת פחות אם מפרקים חצי מהמגן ומשתמשים בשקית רגילה ולא במקורית). לדתיים באופן כללי: סידור קטן (100 גרם) אלא אם משתמשים בסידור של הסמארטפון ואפליקציית 'תפילון' או כיוצא בזה (מומלץ אם אתם לא מתכוונים להיות בשטח בשבת).
- פוסט של יגיל בנושא טלית ותפילין אולטרלייט וכיצד לחסוך במשקל אפשר למצוא כאן: https://www.tapatalk.com/groups/shvilisrael/-t3498.html
סה"כ משקל בסיסי על הגב, ללא מים ואוכל: 3.3 – 4.7 ק"ג. להולכים בתקופת הגשמים: 3.8-6.4. לנשים: כנ"ל +100 גרם. לדתיים: כנ"ל + 280-350 גר'.

(אילולא צניעותנו הידועה, היינו עלולים להכריז כי המדריך האדום (300 גרם, כולל המפות!) גם הוא בקטגוריה של 'פריטי ציוד חובה', אבל עקב מידותינו התרומיות נסתפק בהמלצה חמה עליו, כדברי הכתוב: יהללך זר, וַלֹא – פיך).

זו הרשימה הבסיסית. שלא יהיה ספק: אפשר לעשות איתה את שביל ישראל, להישאר בחיים ואפילו ליהנות. אבל כדאי מאוד ששום דבר לא יתפשל באמצע, שאתם מוכנים להסריח (היי, זה רק חודשיים!), שאין לכם כוונה לבשל (הייתה קבוצה של ארבע בחורות שהלכו את שביל ישראל, ובמטרה לחסוך במשקל אכלו רוב הדרך בעיקר לחם וטחינה גולמית, ללא בישול), שלא קר בלילות ובבקרים (לא לקחתם סוודר), ושאתם ממש לא מפונקים. ולכן רוב בני האדם מוסיפים על רשימה כזו כל מיני דברים מהקטגוריות להלן:



ב. דברים שרצוי לקחת:


- כפכפי אצבע או כפכפי Crocs, בשביל חניות הלילה וגם חציית נחלים בעונה המתאימה [200-300 גר']. סנדלי מטיילים כבדים מדי, ושוקלים כמעט תמיד יותר מחצי קילו לזוג, גם במידות קטנות – וגם יקרים הרבה יותר מכפכף פשוט וקל. אם אתם לוקחים קרוקס, בזהירות רבה בבקשה – אחיזת הקרקע שלהם די גרועה בתנאי רטיבות, בפרט אם הסוליה שחוקה, והתמיכה ברגל לא קיימת, אבל בתור נעלי בית הן מצויינות. יש באמת אנשים שלוקחים לדרך נעלי בית קלות ופשוטות. האופציה הקלה ביותר והמינימליסטית ביותר היא כפכפי BFFLZ, המשונים לא רק בשם כי אם גם בעיצוב; מדובר, אם נפשט את העניינים, בפיסת פלציב דקה שחתוכה לצורה המזכירה שילוב של כפכף עם טביעת רגליו של מפריס-פרסה כלשהו. למרות הריפוד המינימליסטי והצורה המוזרה, הכפכפים האלה עובדים בצורה לא רעה בכלל להליכות סביב המחנה, בתנאי שנזהרים ולא דורכים על סלעים חדים (ושחונכים אותם כמה ימים לפני הטיול, על מנת שהרגל תתרגל אליהם). הם שוקלים 80 גרם לזוג ועולים כ-20 דולר כולל משלוח לארץ (https://achieve-o2.com/footwear/bfflz.html). מי שיש לו שתי ידיים ימניות יוכל בקלות ליצור לעצמו כפכף דומה מאוד מפיסת פלציב.
- בגדי שינה (כי אתם לא רוצים ללכלך את שק השינה אם אתם לא חייבים): 200-300 גר'; מכנסיים קצרים דקים וגופיה.
- סוודר פליז או מעיל, בהתאם לעונה (300-500 גרם). אפשר לחסוך עוד משקל אם לוקחים מעיל פוך – למשל, ה-Ghost Whisperer המצויין והיקר של Mountain Hardwear שוקל 200 גרם בלבד, ופה ושם אפשר בחו"ל לקנות אותו במבצעים בסביבות 200 דולר (מחירו הרגיל מעל לשלוש-מאות). אבל כהמלצת בטיחות, אני מעדיף שיהיה לי פריט אחד מבודד מחומר סינטטי, השומר על החום גם כשהוא רטוב. כיוון שיש יותר חיסכון משקל בשק"ש פוך מול שק"ש רגיל, אני מעדיף לקחת שק"ש פוך ומעיל סינטטי, ולא להסתכן בכך שאם כל הציוד שלי יירטב לא יהיה לי איך להתחמם כלל.
- ציוד בישול: נושא מורכב שזכה למאמר משלו. משקל ציוד הבישול – 700 – 1050 גר', כולל דלק. מיכל גז רזרבי יעלה את המשקל ל-1270 בקירוב. מבודד לסיר - עוד 50 גר׳.
- ערכת קפה: סוכר, קפה\תה (150-200 גר' לשבוע. לחסכני משקל: סוכרזית במקום סוכר, וחסכתם 100 גר').
- טלפון סלולרי. אין צורך בגיבוי רשתות; לכל רשת נקודות תורפה וחולשה, אבל החפיפה גדולה למדי. רצוי מטען קל, אלא אם אתם יכולים להבטיח שתעברו אצל מישהו שיש לו מטען לסוג הפלאפון שלכם.
- עם הגעת הסמארטפונים לחיינו, נגמרה מגמת המזעור, או לפחות הצטמצמה מאוד. הגם שלסמארטפונים יש יתרונות משלהם (כולל קיום GPS בחלקם), יש להם בטיולים שתי בעיות עיקריות: זמן סוללה ומשקל. זמן הסוללה התיאורטי לא רלוונטי כלל, אלא אם אתם מכבים את כל האפשרויות של הסמארטפון למעט שיחות. גם אז, אייפון 8 השוקל 148 גרם ייתן לכם פחות זמן מאשר הנוקיה 105 שעולה פחות ממאתיים ₪ ושוקל 73 גרם. אם כל מה שאתם רוצים מהטלפון שלכם הוא שיחות והודעות, אזי בהתחשב בכך שבטיול יש סיכוי מוגדל לגרום נזק, ושניתן לקנות כיום טלפון סלולארי פשוט (כדוגמת הנוקיה 105 המוזכר) המתאים לרוב הרשתות בפחות ממאתיים שקלים, יש מקום לשקול ברצינות קניית פלאפון ייעודי לטיול במקום היסחבות עם סמארטפון יקר (משקל כולל מטען\סוללות רזרביות – כ-150-200 גרם לטלפון סלולרי 'רגיל', 200-500 גרם לסמארטפונים). עם זאת, העובדה שכיום השימוש בפלאפון לשיחות הוא משני בלבד, ורוב בני האדם משתמשים בפלאפון כמצלמה, משתמשים באפליקציות כגון ווטסאפ או גולשים ברשת, וכן העובדה שפלאפון עם תכנה מתאימה ('עמוד ענן' או תכנות ניווט אחרות) משמש גם כמכשיר ניווט בשעת חירום וכמכשיר מידע בכל מקרה, תוספת המשקל הופכת להיות כדאית יותר. כותב שורות אלה עצמו מסתובב עם גלקסי S5 ומטען המורכב מסוללה מוסבת של פנס אופניים יחד עם מתאם וכבל – כשלוש-מאות וחמישים גרם סה"כ, ומספיק לכמה ימים של שימוש אינטסיבי.
- מדריך שלם, או הדפים הרלוונטיים מהמדריך. הטיעון בעד פירוק הספר הוא שאין צורך לסחוב ספר שלם – סתם משקל מיותר; ממילא כשאתם בכרמל לא מעניין אתכם מה יש בבקעת תמנע. במקרה כזה, קחו דפים שמתארים את הדרך עד לנקודה הבאה בה יפגוש אתכם מישהו, וכמה קילומטרים מעבר לכך למקרה חירום. מדינת ישראל היא ארץ קטנה, ומישהו יוכל להקפיץ לכם כמעט לכל מקום מצרכים וכו'; לכן אין צורך לקחת יותר מדי משקל. אפשרות אחרת היא להוציא את הדפים של הכיוון הנגדי; זה חוסך 80 גרם ובמהדורה החדשה ניתן לבצע את זה בלי להרוס את הספר. [300 גר', כולל המפות המצורפות – ואם מפרקים לחלקים, כמובן פחות מזה].
- פנס. הפנס הקל ביותר הוא פנס שעובד על סוללות כפתור, כמו הפרינסטון טק פולסאר 2, (7 גר', עם סוללות רזרביות: 12 גר'). פנס כזה יספיק להכנת אוכל וקריאה בלילה, אבל ממש לא להליכה ממשית בלילה (מה שלא מומלץ אם אין לכם נסיון, ובמקומות רבים גם אסור, בשמורות טבע למשל), והסוללות שלו מספיקות ל-10-14 שעות בערך.
רצוי לבחור בדגם שיש לו מפסק, ולא מצריך לחיצה מתמדת, כדי לפנות את הידיים. לחילופין, אפשר לקחת פנס ראש קל, שמספיק לעשרות שעות (אין צורך לקחת סוללות חילופיות; גם אם תשכחו את הפנס פועל ליממה שלמה, זה לא באמת ישנה את המצב); פנסים המתאימים למטיילים שוקלים בין 65-100 גר'; יותר זה כבר כבד מדי.
- מברשת ומשחת שיניים קטנה (50 גר' סה"כ).
- להב סכין. לא מדובר בסכין קומנדו מפלצתית, שגם עלולה לסבך אתכם עם המשטרה, אלא במשהו כמו החוד של אולר שווייצרי, או סכין ייעודית. רב שימושי ביותר (50-100 גר' לכל היותר).
- מצלמה + סוללות רזרביות. [0.2-0.5 ק"ג]. סביר שתרצו לתעד את הטיול שלכם. אם אתם לא צלמים מקצועיים או לא יוצאים לשביל בעיקר כדי לצלם, סביר להניח שתוכלו להסתפק בפלאפון שלכם. מי שרוצה יותר – שייקח מצלמת כיס. חובבי צילום רציניים שכן ירצו לסחוב מצלמת Mirrorless או DSLR יוסיפו מניה-וביה בין קילו לשלושה קילו לציוד שלהם.
- לבעלי משקפיים: משקפיים רזרביות (50-100 גר').
- מיתר דק (3-5 מ'). טוב כשרוך רזרבי לנעליים, לחיבור חלקים מתפרקים בתיק, וכן הלאה (20 גר').
- נייר טואלט ושקיות אשפה. כדאי להוציא את הקרטון מגליל הנייר. שקיות אשפה טובות גם לאטימה מפני גשם פתאומי (100 גר').
- בעונת הגשמים: כיסוי תרמיל או שקיות בתוכו לאכסון כל הציוד (80-200 גר').
- בעונת הגשמים: מכנסי גשם, רצוי נושמות (250-500 גר').
- טבליות לטיהור מים (בדרום) ממש לא חיוני: 20 גר'. למפונקים, למי שמטהר מים בצורה מסיבית או למי שרוצה לנקות מים מלוכלכים ממש: מסנן מים מכני או אלקטרוני (270-500 גרם).
- סט בגדים רזרבי. אפשר בלי, אבל הרבה יותר כיף כשאפשר להחליף בגדים באמצע ולכבס, והחולצה לא נדבקת לגב ולא הופכת קשיחה מרוב מלח וזיעה [מכנסיים קצרים וחולצת T : 200-450 גר'. מכנסיים ארוכים וחולצה ארוכה: 300-700 גר'. לא לקחת מכנסיים כבדות מדי – דגמ"ח
כותנה עבה עם המון כפתורים וכיסים יכול לבד לשקול 600-800 גר'. זוג תחתונים שלישי: 50 גר'. ליינר שלישי: 50 גר'].
-
משקל כולל עד עכשיו, ללא אוכל ומים:
5.6-9.3 ק"ג. להולכים בעונת הגשמים: 6.2- 11.6 ק"ג.
זה השלב שבו כבר יתחיל, בצירוף האוכל והמים, להיות לכם קצת כבד על הגב.

הערכות המשקל, כאמור לעיל, הן רק הערכות. יותר גרוע מזה: גם הערכות המשקל של היצרנים הן רק הערכות. מקובל שסטיה עד עשרה אחוזים היא בתחום הסביר (רוב היצרנים נוטים משום-מה לטעות כלפי מטה, אם כי יש כמה צדיקים בסדום) אבל תחת ידי עברו גם, למשל, אוהל שהצהיר על משקל של 2 ק"ג ושקל כמעט 3 – פער של קרוב ל-50 אחוזים – ומזרון מתנפח שהיה אמור לשקול 580 גרם ושקל 712, פער של כעשרים אחוזים. אם אין לכם מזל, אתם עלולים לגלות שאתם סוחבים עוד שניים-שלושה קילוגרמים שלא אמורים בכלל היו להיות שם. ואם ממש, אבל ממש אין לכם מזל, וקניתם ציוד של יצרן לא אמין, חלק מזה יהיה שק-שינה שאמור לשקול 1.2 ק"ג למינוס 9 ובעצם שוקל 1.6 ק"ג לפלוס 2 צלזיוס...
לפיכך, אל תניחו שום דבר לגבי משקל הציוד שלכם עד שלא שקלתם אותו. אולי תצליחו לרדת מהמשקל המינימלי הרשום לעיל ותגלו שמשקל הפריטים שלכם קטן ממה שצויין. אבל, ייתכן בהחלט שתגלו שהציוד שלכם מגיע לצד העליון של רשימת המשקל, או אפילו יותר גרוע: יותר כבד ממה שחשבתם או ממה שרשום כאן. במקרה כזה, זה הזמן לעשות חושבים שוב: על מה אתם באמת לא יכולים לוותר?

ג. מה אפשר לקחת (אבל לא חייבים)


הקטגוריה למטה מורכבת מכל מיני דברים שבהחלט אפשר להסתדר בלעדיהם, אבל נעים יותר איתם.

- מגבונים לחים. להיגיינה ולשיפור תחושה כללית. אין טעם לקחת חבילה שלמה: קחו כמות מספקת לכמה ימים והכניסו לשקית סגורה ואטומה [50 גר'].
- מגבת טיולים קטנטונת [30X30 ס"מ, אם כי יש המעדיפים מגבות גדולות יותר, על תוספת המשקל שלהן]. השלמה למגבונים, וכן ניגוב חלקים אסטרטגיים לאחר רחצה. 50-150 גר'. לחסכנים בינינו: סמרטוטי רצפה מיקרופיבר ודומיו עשויים מאותו חומר כמו מגבות טיולים רבות, אבל עולים שבריר מהן. באותה הזדמנות, טיפ של גורו האולטרהלייט ריי ג'ארדין (באדיבות מעוז ינון, מטייל ותיק בפני עצמו והבעלים של אכסניית פאוזי עזאר בנצרת ואכסניית אברהם בירושלים): קחו פקק של קנקל, ועשו בו שלושה חורים. כשאתם רוצים לשטוף את עצמכם אחרי יום הליכה רווי זיעה, תשתמשו בבקבוק עם הפקק הנ"ל בתור מיני-מקלחת. ככה אפשר להשיג שטיפה טובה יחסית בעזרת כמות מים זעומה. בשעות היום, עם פקק אחר, הבקבוק כמובן משמש לנשיאת מים לשתיה.
- נגן MP3. אם אתם לא רוצים להשתמש בסוללת הפלאפון לעניין זה, כמובן. מועיל במיוחד אם הולכים לבד, אבל נחמד גם אם יש יותר ממטייל אחד באזור [30 גר' ומעלה, כולל אוזניות]. רצוי כזה עם סוללות מתחלפות או טעינת USB – להתרחק ממכשירים שדורשים מטען מיוחד משל עצמם.
- בנדנה או סרט סופג זיעה למצח [50 גר'].
- דוחה יתושים [50-100 גר']. מועיל לפני שנכנסים מתחת לכילה\אוהל, אבל לא הכרחי. אם מישהו ימציא דוחה זבובים יעיל, לעומת זאת...
- משרוקית חירום [20 גר']. הפריט השימושי ביותר שסביר שלא תצטרכו לעולם. אבל אם תצטרכו, מאוד תשמחו להחזיק בה. בחלק מהתיקים כיום אבזם רצועת החזה הוא גם משרוקית – בונוס נחמד.
- מיתר נוסף (משמש גם כשרוך רזרבי), 2 אזיקונים, קצת איזולירבנד חבלה או Duct Tape (אפשר לכרוך אותו מסביב למוטות ההליכה; הכי נוח, הכי זמין). מועיל לחיבור כל מיני דברים במקרה של תקלות בדרך – מרצועות תיקים שפקעו ועד נעל שהתפצלה. לא לקחת הרבה. מדובר בישראל, סוף-סוף, והכמות שאתם צריכים היא רק כדי להגיע לנקודה הבאה שבה תוכלו לנסוע הבייתה ולתקן את התקלות. [50 גר']. במקרה חירום, אגב, איזולירבנד חבלה יכול לשמש גם כסרט-דבק רפואי.
- מפות סימון שבילים, אם אתם משום-מה לא לוקחים את ספר הדרך על המפות המצורפות אליו, לא שאני מבין למה. במקרה כזה, קחו רק את המפות שאתם צריכים בטווח המיידי, והשתדלו להימנע מלסחוב מפות מיותרות על הגב – מדובר במשקל משמעותי בהחלט.
- ספר קריאה [300-500 גר']. רצוי בכריכה רכה, או בלי כריכה. נכון לזמן עדכון מדריך זה ישנן 13 נקודות לאורך השביל בהן ישנה 'ספריית שביל ישראל' – תחנת ספרים שבה ניתן לקחת ספרים למטייל או להשאיר ספרים. http://shalem.ac.il/content-channel/shvil-yisrael-library/
אפשר גם להצטייד בקורא ספרים אלקטרוני, כגון הקינדל [180 גרם והלאה], ויתרונותיו למטייל רבים – פחות משקל, זמן סוללה ארוך, ואפשר לטעון בו המוני ספרים. למטייל הדתי יש לו גם חיסרון חשוב אחד: אי אפשר לקרוא אותו בשבת.
האפשרות הגרועה ביותר היא אפליקציה לקריאת ספרים אלקטרוניים בטלפון חכם. במקרה האחרון הטלפון יהיה חכם, אתם פחות: אפליקציות כאלו מחסלות סוללות במהירות, ולא רצוי לבזבז בשטח את חיי הסוללה היקרים של המכשיר על קריאה).
- עט ויומן, לחובבי התיעוד. לא לקחת משהו כבד מדי או עם עטיפה קשיחה [80-150 גר']. היום אנשים נוטים לתעד את עצמם בוידאו של המצלמה, אז המשקל הופך לאפס – למעט אם אתם מתעדים המון, ואז תוסיפו את משקלה של סוללה רזרבית.
- שקיות נוספות לאחסון [50 גר'].
- קרם הגנה משמש. [50-100 גר']. קרם הגנה הוא כמעט-חובה, אלא אם אתם עטופים לגמרי בבגדים ארוכים וכובע. על כל חלקי הגוף הגלוים: גב היד, על הפנים, על הצואר, ומי שהולך עם שרוול קצר (ויש רבים כאלה) על הידים.

קרוב לודאי שלא תיקחו את כל מרכיבי הקטגוריה הזו, ואם כן – תוסיפו עוד כקילוגרם עד שניים למשקל.

ד. ומה לא לקחת


מספר האפשרויות לקחת ציוד מיותר הוא כמובן בלתי נדלה. בין הבולטים בקטגוריה זו אפשר לציין יותר מדי דלק (אתם לא באמת צריכים כמות שמספיקה לחודש על הגב), יותר מדי בגדים, ופריטים שמעצם טיבם אין צורך לקחת: GPS (אלא אם אתם עובדים על ספר דרך, כמובן....), נשק (מיותר מאוד. ראו להלן), מצפן (אתם לא תצטרכו לנווט ניווט אזימוטים בשום נקודה במהלך השביל), סכין גדולה (אתם לא בחיל ההנדסה ולא חפרים), חבל אישי מהסוג המסיבי הנפוץ בצה"ל (להבדיל מחבל דק באורך 10 מ', ששוקל פחות ממאה גרם ויכול להועיל בהורדת ציוד או במעבר גבי ברק וורדית כשהם מלאים, אם לא מתחשק לכם להשתמש במעקף), קערות וצלחות לרוב, ובעצם כל דבר שאת תפקידו יכול למלא משהו אחר. רק על פריט אחד כדאי להרחיב, כי הוא נלקח בלי מחשבה מיוחדת, יש אותו כמעט לכולם, ובמקרים קיצוניים הוא יכול להרוס לכם את הטיול:
חגורה.
או ליתר דיוק, חגורה עבה. אין בעיה עם חגורה שאיננה אלא רצועת בד דקה וחסרת עובי. הבעיה היא בעיקר עם חגורות עור, במיוחד מגודלות. הסיבה פשוטה:חגורות נמצאות בין רצועת המותן לגוף שלכם. הן נמצאות תחת לחץ. אם הן עבות ורחבות, הן גם נוטות להפעיל לחץ כלפי פנים. כיוון שחגורת המותן של התרמיל לא בדיוק מתוכננת במחשבה שתהיה תחתיה חגורה, וכיוון שחגורה עבה מפריעה להתאמת חגורת המותן של התרמיל לגוף - התוצאה יכולה להיות כאבים, שפשופים, ו(במקרים נדירים, אבל קיימים) פצעים. לא כיף. מה עושים? אפשרות אחת היא ללבוש מכנסיים שאין בהם חגורה כלל (אלסטיות), או כאלה שלא יזוזו ממקומם גם בלי חגורה. אפשרות אחרת היא לקנות מכנסיים עם חגורת בד משולבת בהם, ואלה בד"כ לא מציקות. אפשרות נוספת היא לקנות רצועת בד ברוחב 20 או 25 מ"מ עם אבזם, שניתן להשיג בחנויות טיולים רבות או ב-Ebay, ולהשתמש בה כחגורה. הפתרון הזה זול מאוד ואפילו עדיף על 'חגורות טיולים' יקרות שאפשר למצוא פה ושם, כי הן נוטות להיות אמנם איכותיות, גמישות ונוחות, אבל גם עבות יותר מרצועת בד פשוטה.

בכל אופן, כאמור, לפני אוכל ומים סביר שהמשקל המינימלי אותו תסחבו יהיה בין 6 ל-12 ק"ג – במקרה הטוב. עם אוכל ומים, המשקל גבוה הרבה יותר. וכמובן, לכל דבר נוסף שתסחבו – מצלמות רפלקס לחובבי צילום רציניים, למשל – יש משקל משמעותי מצטבר. יכול להיות שתחליטו שהמשקל הנוסף מוצדק עבורכם, אבל כדי להגיע למסקנה הזו כדאי מאוד שתתחילו מהמינימום ואז תוסיפו עליו, ותהיו מודעים לפריטים הלא-חיוניים שבתרמיל.


6. בחירת ציוד: תרמיל, נעליים, שק שינה


שלושת פריטי הציוד לעיל הם הבסיסיים ביותר; למרבה הצער, זה לא הופך את בחירתם לפשוטה יותר. אחת השאלות הנפוצות מבקשת לדעת מה שק השינה הטוב ביותר, הנעליים הטובות ביותר והתרמיל הטוב ביותר. התשובה גם היא פשוטה: אין כאלה. גם שק שינה, אבל בפרט נעליים ותרמיל הם פריטים שהתאמתם שונה מאדם לאדם; מה שנוח לאחד יהיה גהינום לשני. יצרנים מנסים לכוון לממוצע הרחב ביותר, אבל אין 100%. אפילו הנסיון המקיף ביותר לייצר תיק חיילים, קהל שבוי שמקבל מה שנותנים לו ולא יכול לבחור, התיימר להתאמה ל-95% בקירוב. לפני עשור שקל צה"ל להכניס לשימוש נעל חורף שרק שני שליש מהחיילים דיווחו שהיא נוחה להם – כי האפשרויות האחרות היו גרועות הרבה יותר.

אם נעזוב לרגע את הצבא, אזי באופן אישי סבלתי מאי-נוחות עם תיקי גרגורי, הידועים כתיקים מהטובים ביותר בעולם. האם זה אומר שהם לא זכאים לתוארם? חלילה. זה אומר שהגב שלו כנראה טיפה חריג לעומת הממוצע. בדומה לזה, אני נאמן מזה שנים לנעלי גרמונט בשל התאמתן המצויינת לרגליים שלי. האם זה אומר שגרמונט עדיפה על חברות כמו אסולו או The north face, שנעליים מתוצרתן לא מתאימות לי? ודאי שלא, כשם שהעובדה שנעלי גרמונט אינן נוחות לאשתי לא אומרת דבר על איכותן.

הדברים האלה כן אומרים דבר אחד פשוט: נעליים ותרמיל, ובמידה מסויימת גם שקי שינה, הם עניין מאוד אינדיבידואלי. צורת הרגל קובעת האם נעל מסויימת תהיה נוחה או לא; מבנה הגב קובע האם תרמיל מסויים יהיה נוח או לא; והרגישות לקור, ועוד כמה פרמטרים שיוזכרו בהמשך, מסבירים למה שני בני אדם שיישנו זה ליד זה באותו אוהל ובאותו דגם של שק שינה, עלולים לגלות שאחד מהם קופא מקור והשני מזיע מחום. וכל זה מסביר למה שיטת ההמלצה הפופולארית ביותר – "אחי\חבר שלי קנה כאלה ואומר שזה הכי נוח בעולם" – איננה שווה את הביטים עליה היא נכתבת. יוצאי הדופן היחידים הם תאומים זהים: יש סיכוי מצויין שמה שמתאים לאחד יתאים לשני. אבל אם אתם משתייכים לשאר 99.97 האחוזים מאוכלוסיית העולם – עזבו, זה לא עובד.
כאן, בדרך-כלל, מגיע ההוא שחבר שלו שירת בסיירת בכל"ם או פלס"ר בג"ד-כפ"ת, וטוען: בטח שנעליים פלוניות או תרמיל אלמוני הם הטובים בעולם! עובדה שהיחידות הטובות ביותר קונות אותן, והן יכולות לקנות כל מה שהן רוצות, אין להן בעיות תקציב!
הטענה הזו נשמעת משכנעת מאוד, במיוחד למי שמעולם לא היה מעורב בהליכי רכש צבאיים. בפועל, יש פער גדול בין האידיאל של בחינת הציוד, בחירת הטוב ביותר והכנסתו לשימוש, לבין מה שקורה בפועל:
- לפעמים יחידות קונות משהו כי הן מקבלות אותו בזול מעודפי הצבא האמריקאי ;
- לפעמים יחידות קונות משהו כי הן מקבלות מחיר טוב מהיבואן;
- לפעמים הקצין האחראי מכיר חבר שהשתמש בציוד, וזה מדווח לו שהוא היה נוח מאוד;
- לפעמים משהו אופנתי, אז קונים אותו;
וכמובן, גם אם הליך בחירת הציוד הוא מקצועי לגמרי, יש טיפה הבדל בין הדרישות של מטייל לדרישות של צבא. למשל, סביר שרוב מטיילי שביל ישראל לא יידרשו ולו פעם אחת להסתער על יעד מחבלים בעודם נושאים ארבעים קילו של ציוד, כשם שסביר שהם לא יצטרכו לשאת ציוד תצפית כבד או כל ציוד צבאי אחר. במילים אחרות, אפילו אם הציוד שפלס"ר בג"ד-כפ"ת קנה הוא הכי טוב בעולם עבורו, זה לא אומר שהוא הכי טוב עבור המטייל הממוצע – או בכלל מתאים לו!

ואחרי כל האזהרות - איך כן בוחרים ציוד? על כך, במאמרים הבאים:

איך לבחור תרמיל לשביל ישראל?

איך לבחור נעליים לשביל ישראל?

איך לבחור שק שינה לשביל ישראל?

איזה ציוד בישול לקחת לשביל ישראל?

איך לשאת מים בשביל ישראל - שלוקר או בקבוק?

ערכת עזרה ראשונה לשביל ישראל
רוצים לקרוא עוד על ישראל?
רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

רוצה לקבל הנחה של 10% על כל הרכישות של מדריכי נסיעות מודפסים ומפות באתר ולקבל במייל את חדשות העולם?(מקנייה זו; אין כפל מבצעים; חדשות העולם כוללות מידע ופרסומות) כן, אני רוצה

  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2021 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת