איך לבחור שק שינה לשביל ישראל?
זה בטח קל. הרי אין פה עניין של הבדלים במבנה הגוף כמו בתרמיל ונעל, נכון? אופס! מסתבר שיש. נכון,
ההבדלים הם פחות קריטיים (בדרך כלל) מאשר בתרמיל ובנעליים, וחלקם קשורים להרגלי השינה ולא מבנה הגוף, אבל הם קיימים ומשפיעים במגוון צורות.
ראשית, צריך להבהיר שלא כל בני האדם דומים. יש אנשים רגישים במיוחד לקור, ויש שאינם רגישים. עוד לא הומצא האדם שיישן בנוחות על השלג באנטרקטיקה, אבל מאוד נפוץ שאדם אחד יסבול מקור בשעה שאדם אחר ירגיש בנוח. דיינו להזכיר את הויכוחים המתמידים בין גברים רבים לנשים רבות על הטמפרטורה המתאימה של המזגן. למרבה המזל, בשק שינה בדרך כלל אין מי שיתווכח איתכם על הטמפרטורה המתאימה – אבל תצטרכו לדאוג בעצמכם ששק-השינה יתאים לטמפרטורה. איך עושים את זה? צירוף של דירוג מתאים, צורה מתאימה, תכונות מתאימות ורצוי גם משקל מתאים, לטובת השעות בהן לא תהיו בתוך שק השינה.
הערת אזהרה: יש שקי שינה קלים, זולים, ומבודדים היטב – אבל לא ביחד. תצטרכו בדרך-כלל להתפשר על שתי תכונות מתוך השלוש. שק שינה של קילוגרם שעולה 300 ₪ לא יתאים למזג אויר חורפי אלא אם היבואן מוכר אותו בהפסד; שק שינה במשקל 900 גרם שמתאים לאדם ממוצע לשיא החורף בישראל קיים גם קיים, אבל הוא יעלה יותר מאשר שקל לגרם. וכן הלאה. אפשר לפעמים על ידי הצורה (להלן) להשיג חיסכון במשקל, אבל יש גבול.
ג1. דירוג הטמפרטורה, או למה מינוס חמש הוא לפעמים פלוס 2.
א. הנחות יסוד.
המונח הראשון שנסביר, כי סובב אותו ערפל עבה מאוד, הוא נושא דירוג הטמפרטורה. מקובל ששק שינה שמתאים לשביל ישראל באביב או בסתיו צריך להיות בעל דירוג טמפרטורה איפשהו בין 5 מעלות צלזיוס למינוס 5 (או בין 0 לשבע-שמונה מעלות לפי התקן האירופאי). אבל מה דירוג של 'מינוס חמש מעלות' אומר בדיוק?
התשובה הפשוטה היא 'שאפשר לישון בו בנוחות כשהטמפרטורה בחוץ היא חמש מעלות צלזיוס מתחת לאפס', וזו תשובה פשוטה, הגיונית, אבל לא לגמרי מדוייקת אם בכלל.
השיטה המקובלת ה'ישנה' לקביעת טמפרטורה כללה שלוש דרגות טמפרטורה – עליונה, 'נוחות' ותחתונה. הדירוג החשוב לכם, כמובן, הוא 'נוחות'. רוב חברות שקי-השינה דירגו את שקי השינה שלהן לפי הערכה - חישוב פוטנציאל בידוד של החומרים, לפעמים בתוספת הערכה של ההשפעה שיש לתכונות שונות על הבידוד (שרוול בידוד לצוואר, כיסוי רוכסן מול היעדרו, וכן הלאה). כמה חברות דירגו לפי מדידות של נסיינים בשטח. יש חברות מקילות יותר, יש מחמירות יותר (לדוגמה, הסטיגמה אומרת שדירוג הטמפרטורה של Marmot מחמיר יותר משל The North Face). הבעיה היא, שמלבד העובדה שלא היה תקן אחיד לבדיקת הנוחות הזו, השיטה מניחה שהמטייל הוא (ברצינות גמורה):
א. גבר. (למעט בשק שינה לנשים, כמובן. יש הבדלים גם במבנה וגם בכך שנשים, בממוצע, רגישות יותר לקור).
ב. בריא.
ג.בכושר טוב.
ד. שאכל ארוחת ערב טובה ומשביעה, שתה די מים ולא חסרים לו נוזלים.
ה. וישן על מזרון.
ו. בתוך אוהל (כדי לבלום את השפעת הרוח, הטל, וגורמי השפעה חיצוניים אחרים).
ז. עם שכבת בידוד מלאה – זאת אומרת, געטקס, גופיה ארוכה וגם גרביים. וחשוב להדגיש את זה, כי יש המאמינים בשינה רק עם תחתונים (או אפילו בלעדיהם, רחמנא לצלן), והם טועים. גם מי שיקרא לא מספיק בעיון כתבות כדוגמת זו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4254867,00.html יוכל לטעות ולחשוב שיש יתרון לשינה בתחתונים. ולא הוא: מדובר על געטקס, גופיה תרמית ארוכה וגרביים, ולא על תחתוני טנגה וגופיית ספגטי. שינה בבגדים קצרים מדי פחות יעילה, ומן הצד השני שינה בבגדים מלאים, כולל מעיל, גם היא פחות יעילה בדרך-כלל (חלק מהבידוד נמעך, ועל כן מבודד פחות, כשדוחסים אותו).
ח. ואין לו רגישות מיוחדת לקור
ט. וזה לא הלילה הראשון שלו בשטח (בלילה הראשון בדרך-כלל יותר סובלים מקור, גם עם שק שינה מצויין. עניין של הסתגלות. הסעיף הזה לא כתוב בדרך-כלל, אבל הוא הנחת יסוד).
כל סעיף שלא מתאים – מפחית מהיעילות. אתם ישנים בחוץ? שק השינה לא יבודד לאותה טמפרטורה. אתם שמנים מדי\רזים מדי? כנ"ל. לא אכלתם בערב ארוחה מזינה? כנ"ל. אתם ישנים רק עם תחתונים קצרים? כנ"ל וכנ"ל. בקיצור ולעניין, דירוג טמפרטורה כזה הוא המלצה בלבד, ואם יש לכם מזל הוא גם נכון לרוב בני האדם. ולא תמיד.
ב. התקן האירופאי.
ג. ב 2005 נכנס התקן האירופאי (EN 13537, 2005) לשימוש אצל מספר גדל והולך של יצרניות שק שינה, באירופה ובארה"ב ובמדינות נוספות כאחד.
ד. התקן הזה הוא ניסיון ליצור אחידות - הוא נמדד על בובה עם חיישנים בתוך תא קירור, ומספק לא "דירוג" אלא טווח טמפרטורות.
הדירוג מכיל לא פחות מארבע טמפרטורות שונות, אם כי חברות אינן מחוייבות לציין את כולן, ואכן חלקן מציינות רק את שתי האמצעיות
.
הגבול העליון (Upper Limit) מוגדר כטמפרטורה הגבוהה ביותר שבה גבר בריא ממוצע יוכל לישון בשק שינה (לגברים) בנוחות ובלי להזיע את נשמתו
.
דרגת נוחות (Comfort) היא הטמפרטורה המינימלית שבה אשה בריאה ממוצעת (כאמור, רגישה בממוצע יותר מגבר) תוכל לישון לילה שלם בתנוחת שינה רגילה ולהרגיש נוח.
הגבול התחתון (Lower Limit) הוא הטמפרטורה המינימלית שבה גבר בריא ממוצע יוכל לישון למשך לילה שלם, גם אם בתנוחה מכווצת, בלי לקפוא מקור.
מקרה קיצון (Extreme) הוא הטמפרטורה שבה שק השינה יחזיק אשה בחיים, בלי להרגיש נוח ועם אפשרות של כוויות קור מקומיות, למשך 6 שעות.
מה שצריך לעניין אתכן ואתכם, ככלל, הוא דירוג ה'נוחות': בפרט אם אתן נשים, אל תקנו שק שינה שדירוג ה'נוחות' שלו נמוך יותר מהטמפרטורה הצפויה בה תהיו; אם אתם ישנים בלי אוהל, קנו שק שינה לכמה מעלות פחות מהטמפרטורה בה תהיו; אם אתם רגישים לקור, כנ"ל (כזכור, גם בדירוג הטמפרטורה הזה נמדד אדם ממוצע. כותב שורות אלו יכול להעיד שאדם לא ממוצע יכול לקפוא מקור בשק שינה כזה גם כשהדירוג בסדר). ואם אתם מתכוונים לישון בלי מזרון – אז לא משנה מה תקנו, כי הבידוד כמעט לא יועיל והחום יברח היישר לאדמה. עדיף פשוט לקנות מזרון.
ככלל אצבע - יש פער של בערך 5-7 מעלות בין דירוג הטמפרטורה של התקן הישן לחדש בשק שינה של 3 עונות (היינו, כאלה שלרוב מיועדים לטווח טמפרטורה של 0 מעלות עד מינוס 9), כלומר שק שינה של מינוס 7 לפי התקן הישן לרוב הוא בסביבות "דרגת נוחות" של אפס עד מינוס שתיים. אם כי, כמובן, זה כלל אצבע ולא מדע מדוייק. כלל אצבע נוסף אצל חברות מסויימות הוא שהדירוג הישן דומה פחות או יותר ל"גבול התחתון" בדירוג החדש - אבל לא תמיד. להדגמה, בשק שינה הידוע Cat's Meow של The North Face, דירוג הטמפרטורה הישן הוא מינוס 7 מעלות, אבל דירוג הנוחות לנשים הוא 1.1 מעלות.
מה שבטוח, אף פעם אל תקנו שק שינה לפי טמפרטורת האקסטרים שלו - זה לא כיף, זה לא נוח, וזה מעיד בעיקר שאיזה מוכר ניסה כנראה לעבוד עליכם. זה גם מעיד על כך שאתם כנראה צריכים לחפש חנות אחרת לקנות בה, כי מי שמנסה למכור לכם שק שינה עם דירוג 'כן, נקבל כוויות קור אבל נישאר בחיים' כדירוג הנוח לישון בו – או שאיננו יודע את העבודה שלו, או שלא אכפת לו ממנה.
ג2. איך לחשב את הטמפרטורה הנכונה בשבילכם?
יש שתי אפשרויות. הראשונה היא לסמוך על כלל האצבע שטוען שבשביל ישראל, אם אתם באוהל (או לא רגישים לקור) אתם צריכים שק שינה המדורג 5-8 מעלות לפי התקן האירופאי, ואם לא – שק שינה המדורג בין אפס למינוס 2 מעלות לפי התקן האירופאי. לרוב בני האדם זה עובד.
אפשרות אחרת היא לנסות ולחשב מהן הטמפרטורות הממוצעות והמינימליות שתיתקלו בהם, כמה אתם רגישים לקור, והאם אתם מתכוונים לישון באוהל או בחוץ. זו לא מתמטיקה כזו מסובכת, כי לרוב הבעיות אפשר לתת פתרונות בכללי אצבע.
ראשית, מחפשים את הטמפרטורה הנפוצה. לצורך העניין, אם הטמפרטורה הנפוצה היא בין 5 ל-10 מעלות צלזיוס בלילה והקיצונית מינוס 10 (אבל מופיעה פעם בשבעים שנה), מה שמעניין אתכם הוא ה-5 מעלות עם טווח ביטחון כלשהו; אין שום טעם לקנות שק שינה למינוס 10, זה רק יוסיף משקל ומחיר. אם חלילה תתגשם האפשרות של מינוס 10, שק שינה ל-5 מעלות בתקן האירופאי יחזיק אתכם חיים, אבל זה מצב חירום. לעומת זאת, אם הממוצע הוא 5 אבל יש הרבה לילות של אפס מעלות, קנו שק שינה לאפס מעלות. בקיצור, מתכוננים לסביר ולמה שחריג אבל לא יותר מדי.
אם אתם רגישים במיוחד לקור – תוסיפו 2-3 מעלות לפחות. אם אתם ממש לא רגישים – תפחיתו. אם אתם ישנים מחוץ לאוהל – תוסיפו לפחות חמש מעלות לדירוג הנדרש, כי הרוח מפחיתה מהבידוד, וככל שהיא חזקה – היא מפחיתה יותר (במילים אחרות, אם אתם ישנים שלא באוהל ואתם רגישים לקור, אז קנו שק שינה שמיועד לסביבות מינוס 2 או מינוס 3 מעלות צלזיוס לפי התקן האירופאי כדי שלא יהיה קר לכם כשבחוץ חמש מעלות).
וכמובן, כדאי לחפש ביקורות משתמשים שילמדו אתכם על יתרונות וחסרונות שק השינה. אם אתם קוראים אנגלית, בד"כ תמצאו משהו.
ג3. איך תדעו אם דירוג שק השינה אמין?
כל זה יפה ונאה, אבל איך תדעו אם היצרן דובר אמת, או שמא אופטימי מדי בדירוגו? איך תדעו כמה אמינות לייחס להצהרות באתרי חנויות, או לתווית המחוברת לשק השינה?
את זה תדעו, בעזרת בדיקה של בדים, מילוי ומאפיינים. בתור הדגמה, ניקח שק שינה אמיתי הנמכר בארץ, ה-Salewa Micro 600, מתוצרת חברה מכובדת בהחלט. לפי הדירוג בכמה אתרים ישראליים בזמנו, אזי טמפרטורת הנוחות שלו היא 2 מעלות 'לפי התקן האמריקאי', והוא "אידיאלי למטיילים בארץ ובמזרח בכל העונות". משקלו היה 600 גרם, משקל המילוי שלו – 160 גרם, וסוג הבד שלו – ניילון ופוליאסטר בעובי 210 דנייר. האם ייתכן שיש לדירוג הטמפרטורה קשר כלשהו למציאות? בוודאי שלא, ואכן דובר בטעות כתיב, שתוקנה מאז. הדירוג הנכון היה 17 מעלות. לא 2, 17. מי שהיה קונה על פי הכתוב באתר יכול היה לגרום לעצמו חוסר נעימות עצום. ואילו מי שהיה בודק את הנתונים, היה מגיע למסקנה שזה לא יכול להיות, וחוסך לעצמו קור כלבים.
- נתחיל מבדיקת כמות הבידוד. החומר המבודד ביותר בעולם הוא פוך מעולה. פוך ממוספר לפי הנפח שכמות מסויימת של פוך תופסת; הטובים ביותר (והיקרים ביותר) מוגדרים כפוך 800 או 850, אף כי כבר נצפה שק שינה עם פוך 900 (יש הטוענים שמעבר ל-800 אין הבדל אמיתי ביכולת הבידוד של פוך).
בכל מקרה, אם ניקח שק שינה פוך מתוצרת חברה מעולה שמיועד לשקי שינה עם דירוג ישן של אפס עד חמש מעלות נמצא שבד"כ יש בו כמאתיים חמישים עד שלוש-מאות גרם בידוד (לשק שינה עם דירוג נוחות אירופאי של 0 מעלות יהיה לכל הפחות 400 גרם בידוד, ולרוב כחצי ק"ג ומעלה). שאר המשקל הוא המעטפת. כל נסיון להוריד ממשקל שק השינה ועדיין לשמור על יכולת הבידוד דורש ויתורים מסוימים: למשל, שק שינה בלי כובע שמקיף את הראש יכול להוריד כמה עשרות גרמים ממשקל המילוי (אבל תצטרכו למצוא משהו כדי לבודד את הראש, או שתקפאו מקור!) שק שינה צפוף להפליא יכול גם לחסוך משקל (אבל לא בטוח שיהיה לכם נוח בו). סיכומו של הסעיף – אין שום סיכוי בעולם ששק שינה סינטטי עם 160 גרם מילוי יבודד יותר משק שינה מפוך 800 עם 300 גרם מילוי.
- שנית, סוג הבד. אם שק השינה הוא סופר-קל, יהיה לו בדרך-כלל בד סופר-קל: משהו כמו 15 עד 30 דנייר, וכבר נראו במחוזותינו בדים דקים עוד יותר. אם שק השינה מצהיר על עצמו כסופר-קל ומתאים לשביל ישראל ו'למזרח' ועוד 'בכל העונות', אבל שוקל 600 גרם ויש לו בד 210 דנייר, שכבד הרבה יותר - תתחילו לחשוד.
- שלישית, סוג הבידוד. כבר אמרנו שפוך 800+ הוא הבידוד הטוב ביותר (אבל יקר, וכשהוא נרטב מאבד כמעט את כל יכולת הבידוד שלו). הבעיה עם סוגי הבידוד הסינטטיים היא שיש כל-כך הרבה מהם, שכמעט אי אפשר לדעת מה באמת יש בתוך שק השינה. אבל גם בזה יש סימנים. יש מותגי בידוד מוכרים – כגון Polarguard, Climashield או Primaloft הידועים כסיבי בידוד מאיכות מעולה. הם כבדים יותר מפוך, אבל יש בסיס טוב להשוואה - רואים סוג בד, כמה בידוד יש, ובודקים מול שקי שינה אחרים עם אותו חומר. במידה ואין מותג מוכר, מנסים לקרוא את תיאור היצרן. כשהוא כותב, למשל, "סיבים חלולים", או 'בעלי ארבעה\שבעה חורים', אפשר כמעט בוודאות לדעת שמדובר בסיבים שמבוססים על טכנולוגיות ישנות של חברת דופון – סיבי Holofill, Holofill II או Qualofill. למרות שדרוגים שנעשו להם (כי מדובר במשפחה אמינה, עמידה וזולה) אין שום סיכוי שהם יתחרו במשקל בסיב פוך או אחד הסיבים המובחרים הסינטטיים. מה שאומר שתיאור היצרן במקרה כזה לא מועיל בכלל. (הסבר בסיסי מאוד על סוגי סיבים אפשר למצוא כאן: http://www.bigskyfishing.com/camping-gear/sleeping-bag-insulation.php).
ג4. תכונות שק השינה
כמעט כל שקי השינה למטיילים בימינו הם בתצורת מומיה (לאמור, צרים למטה, רחבים יותר למעלה, צמודים יחסית לגוף), חלקם עם כובע סגור, כלומר כאשר אתם נכנסים פנימה, רק פניכם מציצות החוצה, ושאר הגוף מוגן. אבל יש הבדל גדול ברוחב ובקוטר בין שקי שינה.
רוחב. יש שקי שינה צרים מאוד, וכאלה רחבים יותר. זה אומר, קודם כל, שצריך לבדוק האם הרוחב קטן מדי או גדול מדי לצרכיכם. אם אתם זזים הרבה בשנתכם, שק שינה צר שדורש מכם לישון רק על הגב ומצמיד את רגליכם זו לזו משל הייתם גלגול של תות-אנח-אמון לא יהיה לכם נוח. (הסיבה שישנם שקי שינה צרים במיוחד איננה נובעת דווקא מכך שהיצרן החליט לחסוך בבד, אלא משתי סיבות: הרצון לחסוך במשקל על ידי יצירת שק שינה שגזרתו צרה, וכן העובדה הפשוטה ששקי שינה 'מחממים' על ידי בידוד הגוף ושמירת החום; ככל שיש יותר אויר שחופשי לנוע בתוך שק השינה, הבידוד פחות יעיל).
אם, מצד שני, אתם אנשים רזים במיוחד, ישנים על הגב כאבן שאין לה הופכים ובלי לזוז בכלל, וגם לא סובלים מקלאוסטרופוביה – כדאי לכם לבחור בשק שינה צר ככל הניתן. אם אתם אנשים רחבים במיוחד, כדאי לכם לחפש שק שינה שמתאים למידותיכם.
חלוקת הבידוד. השיטה הפשוטה ביותר ליצירת שק שינה היא לחלק בו את כמות הבידוד באופן שווה. זו גם השיטה הכי פחות יעילה. שק שינה, במיוחד מפוך אבל גם מחומרים סינטטיים, מבודד על ידי כליאת אוויר בין הסיבים ומניעת תזוזתו. כתוצאה מכך, הסיבים שאתם שוכבים עליהם הם הכי פחות חשובים לבידוד, כי אתם מועכים את רוב האויר ומורידים את יכולת הבידוד מתחת לגופכם. זו הסיבה שבגללה כל שק שינה מודרני בנוי בהנחה שתישנו על מזרון, שמבודד אתכם מהקרקע (אם תשנו על הקרקע, חלק ניכר מהחום שלכם יאבד בחימום הקרקע הקרה. מיותר ולא יעיל). כיוון שהסיבים מתחת לגוף פחות יעילים, יש חברות שבחרו במילוי אסימטרי: רוב הבידוד נמצא מעל שק השינה ומצדדיו, ורק מיעוטו בתחתית השק. השיטה הזו עובדת מצויין אם אתם לא מתהפכים עם שק השינה, והתחתית נשארת בתחתית; אם אתם נוהגים להתגלגל, ייתכן שיהיה לכם קר כי החלק הדק ייחשף כלפי מעלה. במקרה שאתם מתהפכים ללא הרף, כדאי לכם לחפש שק שינה שבו הבידוד סימטרי – למעלה כמו למטה, אותו דבר. שיטה נוספת היא בידוד סינטטי מלמטה ופוך מלמעלה – היא מתבססת על כך שבידוד סינטטי ממשיך לבודד במידת מה כשהוא נמעך, ומצד שני העובדה שהוא נוטה לקרוס אחרי כמה שנים ולאבד מהנפח לא רלוונטית כשהוא מתחת לגוף.
מעיכת הבידוד גם קשורה לכך שמאוד לא כדאי לקחת שק שינה קטן או צפוף מדי: נסיון להכניס אדם לתוך שק שינה קטן למידותיו יגרום לכך שהבידוד יימעך מבפנים, ושק השינה יבודד פחות. המקום לחסוך משקל איננו על ידי בחירת שק שינה קטן או צפוף מדי – זה רק יחסוך לכם שעות שינה שתוכלו לנצל במקום כך לרעידה מקור בשיניים נוקשות או בגידופים שאין הנייר סובל. כדאי?
רוכסן. יש שקי שינה בלי רוכסן, שמשתחלים אליהם. יש שקי שינה עם רוכסן עד קצה הרגל (אם הם שקי שינה בצורת מומיה, הם בדרך-כלל לא ייפתחו לשניים, להבדיל משקי שינה מרובעים רבים). היתרון ברוכסן הוא כפול: נוחות, ואפשרות אוורור רבה יותר – כלומר, שק השינה יתאים גם לטמפרטורות גבוהות יותר, כי אפשר יהיה לישון עם רגליים בחוץ ושק שינה פתוח. החיסרון העיקרי הוא משקל, לא רק של הרוכסן אלא של שרוול הבידוד שהכרחי לגמרי שיהיה בתוך שק השינה מול הרוכסן – שכן כל רוכסן הוא נקודה של בריחת קור אפשרית. לכן כמעט כל החברות הראויות לשמן בעולם ישתמשו בשרוול כזה כשיש רוכסן לשק-שינה שאיננו קיצי בלבד - למנוע בריחת חום. יש המעדיפים שק שינה ללא רוכסן כדי לחסוך במשקל; אבל בהתחשב בעובדה ששקי שינה קלים מאוד זמינים עם רוכסן מלא, כאלה ששוקלים פחות מק"ג ומיועדים לתנאי מזג אויר חורפיים – קשה להצדיק שק שינה בלי רוכסן: החסרונות בארצנו החמה-יחסית עולים על היתרונות.
מאמר נוסף שעשוי לעניין אתכם: איך לבחור ציוד לשביל ישראל?
ההבדלים הם פחות קריטיים (בדרך כלל) מאשר בתרמיל ובנעליים, וחלקם קשורים להרגלי השינה ולא מבנה הגוף, אבל הם קיימים ומשפיעים במגוון צורות.
ראשית, צריך להבהיר שלא כל בני האדם דומים. יש אנשים רגישים במיוחד לקור, ויש שאינם רגישים. עוד לא הומצא האדם שיישן בנוחות על השלג באנטרקטיקה, אבל מאוד נפוץ שאדם אחד יסבול מקור בשעה שאדם אחר ירגיש בנוח. דיינו להזכיר את הויכוחים המתמידים בין גברים רבים לנשים רבות על הטמפרטורה המתאימה של המזגן. למרבה המזל, בשק שינה בדרך כלל אין מי שיתווכח איתכם על הטמפרטורה המתאימה – אבל תצטרכו לדאוג בעצמכם ששק-השינה יתאים לטמפרטורה. איך עושים את זה? צירוף של דירוג מתאים, צורה מתאימה, תכונות מתאימות ורצוי גם משקל מתאים, לטובת השעות בהן לא תהיו בתוך שק השינה.
הערת אזהרה: יש שקי שינה קלים, זולים, ומבודדים היטב – אבל לא ביחד. תצטרכו בדרך-כלל להתפשר על שתי תכונות מתוך השלוש. שק שינה של קילוגרם שעולה 300 ₪ לא יתאים למזג אויר חורפי אלא אם היבואן מוכר אותו בהפסד; שק שינה במשקל 900 גרם שמתאים לאדם ממוצע לשיא החורף בישראל קיים גם קיים, אבל הוא יעלה יותר מאשר שקל לגרם. וכן הלאה. אפשר לפעמים על ידי הצורה (להלן) להשיג חיסכון במשקל, אבל יש גבול.
ג1. דירוג הטמפרטורה, או למה מינוס חמש הוא לפעמים פלוס 2.
א. הנחות יסוד.
המונח הראשון שנסביר, כי סובב אותו ערפל עבה מאוד, הוא נושא דירוג הטמפרטורה. מקובל ששק שינה שמתאים לשביל ישראל באביב או בסתיו צריך להיות בעל דירוג טמפרטורה איפשהו בין 5 מעלות צלזיוס למינוס 5 (או בין 0 לשבע-שמונה מעלות לפי התקן האירופאי). אבל מה דירוג של 'מינוס חמש מעלות' אומר בדיוק?
התשובה הפשוטה היא 'שאפשר לישון בו בנוחות כשהטמפרטורה בחוץ היא חמש מעלות צלזיוס מתחת לאפס', וזו תשובה פשוטה, הגיונית, אבל לא לגמרי מדוייקת אם בכלל.
השיטה המקובלת ה'ישנה' לקביעת טמפרטורה כללה שלוש דרגות טמפרטורה – עליונה, 'נוחות' ותחתונה. הדירוג החשוב לכם, כמובן, הוא 'נוחות'. רוב חברות שקי-השינה דירגו את שקי השינה שלהן לפי הערכה - חישוב פוטנציאל בידוד של החומרים, לפעמים בתוספת הערכה של ההשפעה שיש לתכונות שונות על הבידוד (שרוול בידוד לצוואר, כיסוי רוכסן מול היעדרו, וכן הלאה). כמה חברות דירגו לפי מדידות של נסיינים בשטח. יש חברות מקילות יותר, יש מחמירות יותר (לדוגמה, הסטיגמה אומרת שדירוג הטמפרטורה של Marmot מחמיר יותר משל The North Face). הבעיה היא, שמלבד העובדה שלא היה תקן אחיד לבדיקת הנוחות הזו, השיטה מניחה שהמטייל הוא (ברצינות גמורה):
א. גבר. (למעט בשק שינה לנשים, כמובן. יש הבדלים גם במבנה וגם בכך שנשים, בממוצע, רגישות יותר לקור).
ב. בריא.
ג.בכושר טוב.
ד. שאכל ארוחת ערב טובה ומשביעה, שתה די מים ולא חסרים לו נוזלים.
ה. וישן על מזרון.
ו. בתוך אוהל (כדי לבלום את השפעת הרוח, הטל, וגורמי השפעה חיצוניים אחרים).
ז. עם שכבת בידוד מלאה – זאת אומרת, געטקס, גופיה ארוכה וגם גרביים. וחשוב להדגיש את זה, כי יש המאמינים בשינה רק עם תחתונים (או אפילו בלעדיהם, רחמנא לצלן), והם טועים. גם מי שיקרא לא מספיק בעיון כתבות כדוגמת זו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4254867,00.html יוכל לטעות ולחשוב שיש יתרון לשינה בתחתונים. ולא הוא: מדובר על געטקס, גופיה תרמית ארוכה וגרביים, ולא על תחתוני טנגה וגופיית ספגטי. שינה בבגדים קצרים מדי פחות יעילה, ומן הצד השני שינה בבגדים מלאים, כולל מעיל, גם היא פחות יעילה בדרך-כלל (חלק מהבידוד נמעך, ועל כן מבודד פחות, כשדוחסים אותו).
ח. ואין לו רגישות מיוחדת לקור
ט. וזה לא הלילה הראשון שלו בשטח (בלילה הראשון בדרך-כלל יותר סובלים מקור, גם עם שק שינה מצויין. עניין של הסתגלות. הסעיף הזה לא כתוב בדרך-כלל, אבל הוא הנחת יסוד).
כל סעיף שלא מתאים – מפחית מהיעילות. אתם ישנים בחוץ? שק השינה לא יבודד לאותה טמפרטורה. אתם שמנים מדי\רזים מדי? כנ"ל. לא אכלתם בערב ארוחה מזינה? כנ"ל. אתם ישנים רק עם תחתונים קצרים? כנ"ל וכנ"ל. בקיצור ולעניין, דירוג טמפרטורה כזה הוא המלצה בלבד, ואם יש לכם מזל הוא גם נכון לרוב בני האדם. ולא תמיד.
ב. התקן האירופאי.
ג. ב 2005 נכנס התקן האירופאי (EN 13537, 2005) לשימוש אצל מספר גדל והולך של יצרניות שק שינה, באירופה ובארה"ב ובמדינות נוספות כאחד.
ד. התקן הזה הוא ניסיון ליצור אחידות - הוא נמדד על בובה עם חיישנים בתוך תא קירור, ומספק לא "דירוג" אלא טווח טמפרטורות.
הדירוג מכיל לא פחות מארבע טמפרטורות שונות, אם כי חברות אינן מחוייבות לציין את כולן, ואכן חלקן מציינות רק את שתי האמצעיות
.
הגבול העליון (Upper Limit) מוגדר כטמפרטורה הגבוהה ביותר שבה גבר בריא ממוצע יוכל לישון בשק שינה (לגברים) בנוחות ובלי להזיע את נשמתו
.
דרגת נוחות (Comfort) היא הטמפרטורה המינימלית שבה אשה בריאה ממוצעת (כאמור, רגישה בממוצע יותר מגבר) תוכל לישון לילה שלם בתנוחת שינה רגילה ולהרגיש נוח.
הגבול התחתון (Lower Limit) הוא הטמפרטורה המינימלית שבה גבר בריא ממוצע יוכל לישון למשך לילה שלם, גם אם בתנוחה מכווצת, בלי לקפוא מקור.
מקרה קיצון (Extreme) הוא הטמפרטורה שבה שק השינה יחזיק אשה בחיים, בלי להרגיש נוח ועם אפשרות של כוויות קור מקומיות, למשך 6 שעות.
מה שצריך לעניין אתכן ואתכם, ככלל, הוא דירוג ה'נוחות': בפרט אם אתן נשים, אל תקנו שק שינה שדירוג ה'נוחות' שלו נמוך יותר מהטמפרטורה הצפויה בה תהיו; אם אתם ישנים בלי אוהל, קנו שק שינה לכמה מעלות פחות מהטמפרטורה בה תהיו; אם אתם רגישים לקור, כנ"ל (כזכור, גם בדירוג הטמפרטורה הזה נמדד אדם ממוצע. כותב שורות אלו יכול להעיד שאדם לא ממוצע יכול לקפוא מקור בשק שינה כזה גם כשהדירוג בסדר). ואם אתם מתכוונים לישון בלי מזרון – אז לא משנה מה תקנו, כי הבידוד כמעט לא יועיל והחום יברח היישר לאדמה. עדיף פשוט לקנות מזרון.
ככלל אצבע - יש פער של בערך 5-7 מעלות בין דירוג הטמפרטורה של התקן הישן לחדש בשק שינה של 3 עונות (היינו, כאלה שלרוב מיועדים לטווח טמפרטורה של 0 מעלות עד מינוס 9), כלומר שק שינה של מינוס 7 לפי התקן הישן לרוב הוא בסביבות "דרגת נוחות" של אפס עד מינוס שתיים. אם כי, כמובן, זה כלל אצבע ולא מדע מדוייק. כלל אצבע נוסף אצל חברות מסויימות הוא שהדירוג הישן דומה פחות או יותר ל"גבול התחתון" בדירוג החדש - אבל לא תמיד. להדגמה, בשק שינה הידוע Cat's Meow של The North Face, דירוג הטמפרטורה הישן הוא מינוס 7 מעלות, אבל דירוג הנוחות לנשים הוא 1.1 מעלות.
מה שבטוח, אף פעם אל תקנו שק שינה לפי טמפרטורת האקסטרים שלו - זה לא כיף, זה לא נוח, וזה מעיד בעיקר שאיזה מוכר ניסה כנראה לעבוד עליכם. זה גם מעיד על כך שאתם כנראה צריכים לחפש חנות אחרת לקנות בה, כי מי שמנסה למכור לכם שק שינה עם דירוג 'כן, נקבל כוויות קור אבל נישאר בחיים' כדירוג הנוח לישון בו – או שאיננו יודע את העבודה שלו, או שלא אכפת לו ממנה.
ג2. איך לחשב את הטמפרטורה הנכונה בשבילכם?
יש שתי אפשרויות. הראשונה היא לסמוך על כלל האצבע שטוען שבשביל ישראל, אם אתם באוהל (או לא רגישים לקור) אתם צריכים שק שינה המדורג 5-8 מעלות לפי התקן האירופאי, ואם לא – שק שינה המדורג בין אפס למינוס 2 מעלות לפי התקן האירופאי. לרוב בני האדם זה עובד.
אפשרות אחרת היא לנסות ולחשב מהן הטמפרטורות הממוצעות והמינימליות שתיתקלו בהם, כמה אתם רגישים לקור, והאם אתם מתכוונים לישון באוהל או בחוץ. זו לא מתמטיקה כזו מסובכת, כי לרוב הבעיות אפשר לתת פתרונות בכללי אצבע.
ראשית, מחפשים את הטמפרטורה הנפוצה. לצורך העניין, אם הטמפרטורה הנפוצה היא בין 5 ל-10 מעלות צלזיוס בלילה והקיצונית מינוס 10 (אבל מופיעה פעם בשבעים שנה), מה שמעניין אתכם הוא ה-5 מעלות עם טווח ביטחון כלשהו; אין שום טעם לקנות שק שינה למינוס 10, זה רק יוסיף משקל ומחיר. אם חלילה תתגשם האפשרות של מינוס 10, שק שינה ל-5 מעלות בתקן האירופאי יחזיק אתכם חיים, אבל זה מצב חירום. לעומת זאת, אם הממוצע הוא 5 אבל יש הרבה לילות של אפס מעלות, קנו שק שינה לאפס מעלות. בקיצור, מתכוננים לסביר ולמה שחריג אבל לא יותר מדי.
אם אתם רגישים במיוחד לקור – תוסיפו 2-3 מעלות לפחות. אם אתם ממש לא רגישים – תפחיתו. אם אתם ישנים מחוץ לאוהל – תוסיפו לפחות חמש מעלות לדירוג הנדרש, כי הרוח מפחיתה מהבידוד, וככל שהיא חזקה – היא מפחיתה יותר (במילים אחרות, אם אתם ישנים שלא באוהל ואתם רגישים לקור, אז קנו שק שינה שמיועד לסביבות מינוס 2 או מינוס 3 מעלות צלזיוס לפי התקן האירופאי כדי שלא יהיה קר לכם כשבחוץ חמש מעלות).
וכמובן, כדאי לחפש ביקורות משתמשים שילמדו אתכם על יתרונות וחסרונות שק השינה. אם אתם קוראים אנגלית, בד"כ תמצאו משהו.
ג3. איך תדעו אם דירוג שק השינה אמין?
כל זה יפה ונאה, אבל איך תדעו אם היצרן דובר אמת, או שמא אופטימי מדי בדירוגו? איך תדעו כמה אמינות לייחס להצהרות באתרי חנויות, או לתווית המחוברת לשק השינה?
את זה תדעו, בעזרת בדיקה של בדים, מילוי ומאפיינים. בתור הדגמה, ניקח שק שינה אמיתי הנמכר בארץ, ה-Salewa Micro 600, מתוצרת חברה מכובדת בהחלט. לפי הדירוג בכמה אתרים ישראליים בזמנו, אזי טמפרטורת הנוחות שלו היא 2 מעלות 'לפי התקן האמריקאי', והוא "אידיאלי למטיילים בארץ ובמזרח בכל העונות". משקלו היה 600 גרם, משקל המילוי שלו – 160 גרם, וסוג הבד שלו – ניילון ופוליאסטר בעובי 210 דנייר. האם ייתכן שיש לדירוג הטמפרטורה קשר כלשהו למציאות? בוודאי שלא, ואכן דובר בטעות כתיב, שתוקנה מאז. הדירוג הנכון היה 17 מעלות. לא 2, 17. מי שהיה קונה על פי הכתוב באתר יכול היה לגרום לעצמו חוסר נעימות עצום. ואילו מי שהיה בודק את הנתונים, היה מגיע למסקנה שזה לא יכול להיות, וחוסך לעצמו קור כלבים.
- נתחיל מבדיקת כמות הבידוד. החומר המבודד ביותר בעולם הוא פוך מעולה. פוך ממוספר לפי הנפח שכמות מסויימת של פוך תופסת; הטובים ביותר (והיקרים ביותר) מוגדרים כפוך 800 או 850, אף כי כבר נצפה שק שינה עם פוך 900 (יש הטוענים שמעבר ל-800 אין הבדל אמיתי ביכולת הבידוד של פוך).
בכל מקרה, אם ניקח שק שינה פוך מתוצרת חברה מעולה שמיועד לשקי שינה עם דירוג ישן של אפס עד חמש מעלות נמצא שבד"כ יש בו כמאתיים חמישים עד שלוש-מאות גרם בידוד (לשק שינה עם דירוג נוחות אירופאי של 0 מעלות יהיה לכל הפחות 400 גרם בידוד, ולרוב כחצי ק"ג ומעלה). שאר המשקל הוא המעטפת. כל נסיון להוריד ממשקל שק השינה ועדיין לשמור על יכולת הבידוד דורש ויתורים מסוימים: למשל, שק שינה בלי כובע שמקיף את הראש יכול להוריד כמה עשרות גרמים ממשקל המילוי (אבל תצטרכו למצוא משהו כדי לבודד את הראש, או שתקפאו מקור!) שק שינה צפוף להפליא יכול גם לחסוך משקל (אבל לא בטוח שיהיה לכם נוח בו). סיכומו של הסעיף – אין שום סיכוי בעולם ששק שינה סינטטי עם 160 גרם מילוי יבודד יותר משק שינה מפוך 800 עם 300 גרם מילוי.
- שנית, סוג הבד. אם שק השינה הוא סופר-קל, יהיה לו בדרך-כלל בד סופר-קל: משהו כמו 15 עד 30 דנייר, וכבר נראו במחוזותינו בדים דקים עוד יותר. אם שק השינה מצהיר על עצמו כסופר-קל ומתאים לשביל ישראל ו'למזרח' ועוד 'בכל העונות', אבל שוקל 600 גרם ויש לו בד 210 דנייר, שכבד הרבה יותר - תתחילו לחשוד.
- שלישית, סוג הבידוד. כבר אמרנו שפוך 800+ הוא הבידוד הטוב ביותר (אבל יקר, וכשהוא נרטב מאבד כמעט את כל יכולת הבידוד שלו). הבעיה עם סוגי הבידוד הסינטטיים היא שיש כל-כך הרבה מהם, שכמעט אי אפשר לדעת מה באמת יש בתוך שק השינה. אבל גם בזה יש סימנים. יש מותגי בידוד מוכרים – כגון Polarguard, Climashield או Primaloft הידועים כסיבי בידוד מאיכות מעולה. הם כבדים יותר מפוך, אבל יש בסיס טוב להשוואה - רואים סוג בד, כמה בידוד יש, ובודקים מול שקי שינה אחרים עם אותו חומר. במידה ואין מותג מוכר, מנסים לקרוא את תיאור היצרן. כשהוא כותב, למשל, "סיבים חלולים", או 'בעלי ארבעה\שבעה חורים', אפשר כמעט בוודאות לדעת שמדובר בסיבים שמבוססים על טכנולוגיות ישנות של חברת דופון – סיבי Holofill, Holofill II או Qualofill. למרות שדרוגים שנעשו להם (כי מדובר במשפחה אמינה, עמידה וזולה) אין שום סיכוי שהם יתחרו במשקל בסיב פוך או אחד הסיבים המובחרים הסינטטיים. מה שאומר שתיאור היצרן במקרה כזה לא מועיל בכלל. (הסבר בסיסי מאוד על סוגי סיבים אפשר למצוא כאן: http://www.bigskyfishing.com/camping-gear/sleeping-bag-insulation.php).
ג4. תכונות שק השינה
כמעט כל שקי השינה למטיילים בימינו הם בתצורת מומיה (לאמור, צרים למטה, רחבים יותר למעלה, צמודים יחסית לגוף), חלקם עם כובע סגור, כלומר כאשר אתם נכנסים פנימה, רק פניכם מציצות החוצה, ושאר הגוף מוגן. אבל יש הבדל גדול ברוחב ובקוטר בין שקי שינה.
רוחב. יש שקי שינה צרים מאוד, וכאלה רחבים יותר. זה אומר, קודם כל, שצריך לבדוק האם הרוחב קטן מדי או גדול מדי לצרכיכם. אם אתם זזים הרבה בשנתכם, שק שינה צר שדורש מכם לישון רק על הגב ומצמיד את רגליכם זו לזו משל הייתם גלגול של תות-אנח-אמון לא יהיה לכם נוח. (הסיבה שישנם שקי שינה צרים במיוחד איננה נובעת דווקא מכך שהיצרן החליט לחסוך בבד, אלא משתי סיבות: הרצון לחסוך במשקל על ידי יצירת שק שינה שגזרתו צרה, וכן העובדה הפשוטה ששקי שינה 'מחממים' על ידי בידוד הגוף ושמירת החום; ככל שיש יותר אויר שחופשי לנוע בתוך שק השינה, הבידוד פחות יעיל).
אם, מצד שני, אתם אנשים רזים במיוחד, ישנים על הגב כאבן שאין לה הופכים ובלי לזוז בכלל, וגם לא סובלים מקלאוסטרופוביה – כדאי לכם לבחור בשק שינה צר ככל הניתן. אם אתם אנשים רחבים במיוחד, כדאי לכם לחפש שק שינה שמתאים למידותיכם.
חלוקת הבידוד. השיטה הפשוטה ביותר ליצירת שק שינה היא לחלק בו את כמות הבידוד באופן שווה. זו גם השיטה הכי פחות יעילה. שק שינה, במיוחד מפוך אבל גם מחומרים סינטטיים, מבודד על ידי כליאת אוויר בין הסיבים ומניעת תזוזתו. כתוצאה מכך, הסיבים שאתם שוכבים עליהם הם הכי פחות חשובים לבידוד, כי אתם מועכים את רוב האויר ומורידים את יכולת הבידוד מתחת לגופכם. זו הסיבה שבגללה כל שק שינה מודרני בנוי בהנחה שתישנו על מזרון, שמבודד אתכם מהקרקע (אם תשנו על הקרקע, חלק ניכר מהחום שלכם יאבד בחימום הקרקע הקרה. מיותר ולא יעיל). כיוון שהסיבים מתחת לגוף פחות יעילים, יש חברות שבחרו במילוי אסימטרי: רוב הבידוד נמצא מעל שק השינה ומצדדיו, ורק מיעוטו בתחתית השק. השיטה הזו עובדת מצויין אם אתם לא מתהפכים עם שק השינה, והתחתית נשארת בתחתית; אם אתם נוהגים להתגלגל, ייתכן שיהיה לכם קר כי החלק הדק ייחשף כלפי מעלה. במקרה שאתם מתהפכים ללא הרף, כדאי לכם לחפש שק שינה שבו הבידוד סימטרי – למעלה כמו למטה, אותו דבר. שיטה נוספת היא בידוד סינטטי מלמטה ופוך מלמעלה – היא מתבססת על כך שבידוד סינטטי ממשיך לבודד במידת מה כשהוא נמעך, ומצד שני העובדה שהוא נוטה לקרוס אחרי כמה שנים ולאבד מהנפח לא רלוונטית כשהוא מתחת לגוף.
מעיכת הבידוד גם קשורה לכך שמאוד לא כדאי לקחת שק שינה קטן או צפוף מדי: נסיון להכניס אדם לתוך שק שינה קטן למידותיו יגרום לכך שהבידוד יימעך מבפנים, ושק השינה יבודד פחות. המקום לחסוך משקל איננו על ידי בחירת שק שינה קטן או צפוף מדי – זה רק יחסוך לכם שעות שינה שתוכלו לנצל במקום כך לרעידה מקור בשיניים נוקשות או בגידופים שאין הנייר סובל. כדאי?
רוכסן. יש שקי שינה בלי רוכסן, שמשתחלים אליהם. יש שקי שינה עם רוכסן עד קצה הרגל (אם הם שקי שינה בצורת מומיה, הם בדרך-כלל לא ייפתחו לשניים, להבדיל משקי שינה מרובעים רבים). היתרון ברוכסן הוא כפול: נוחות, ואפשרות אוורור רבה יותר – כלומר, שק השינה יתאים גם לטמפרטורות גבוהות יותר, כי אפשר יהיה לישון עם רגליים בחוץ ושק שינה פתוח. החיסרון העיקרי הוא משקל, לא רק של הרוכסן אלא של שרוול הבידוד שהכרחי לגמרי שיהיה בתוך שק השינה מול הרוכסן – שכן כל רוכסן הוא נקודה של בריחת קור אפשרית. לכן כמעט כל החברות הראויות לשמן בעולם ישתמשו בשרוול כזה כשיש רוכסן לשק-שינה שאיננו קיצי בלבד - למנוע בריחת חום. יש המעדיפים שק שינה ללא רוכסן כדי לחסוך במשקל; אבל בהתחשב בעובדה ששקי שינה קלים מאוד זמינים עם רוכסן מלא, כאלה ששוקלים פחות מק"ג ומיועדים לתנאי מזג אויר חורפיים – קשה להצדיק שק שינה בלי רוכסן: החסרונות בארצנו החמה-יחסית עולים על היתרונות.
מאמר נוסף שעשוי לעניין אתכם: איך לבחור ציוד לשביל ישראל?
רוצים לקרוא עוד על ישראל?
רוצה להיות אזרח העולם?
