"אל תשכחו לנשום", מזכיר אתר התיירות הרשמי של מֶטֶאוֹרָה, ולא בכדי: בעיני רוב המטיילים, אפקט ה"וואו" שיוצרת הצפייה בתצורת הסלעים המרהיבה עד דמיונית הזו הוא שיאו של הטיול. אפשר לומר שלא משנה לאן אתם מטיילים בצפון יוון או במרכזה, אם לא ביקרתם במֶטֶאוֹרָה, כאילו לא טיילתם ביוון. המילה מֶטֶאוֹרָה היא הטיה של הפועל "תלוי באוויר", ולא מדובר בהגזמה: מנקודות מבט רבות קשה להבין איך אמורים בכלל להגיע אל המנזרים, כיוון שהם נראים - ובכן - תלויים באוויר, וזאת עוד לפני שהזכרנו את שאלת מיליון הדולר - איך הצליחו הנזירים לבנות אותם במאה ה=11, כשהחליטו לנצל את הנס הגיאולוגי החד פעמי הזה ולבנות עליו מנזרים קרובים במיוחד לאלוהים. רק שישה מהמנזרים פעילים היום, וההמלצה שלנו, אם כבר הגעתם עד מֶטֶאוֹרָה, המרוחקת יחסית משאר אזורי הטיול, היא להיכנס לפחות לאחד מהם (לדעת רוב המטיילים אין צורך ביותר משניים, ודאי שלא למשפחות, בבחינת "ראית אחד, ראית את כולם"); החוויה יוצאת דופן ומרתקת גם לילדים. אם זמנכם קצר, או שאין לכם כוח, גם הנסיעה בכביש הנוסע בין שבילי הגישה למנזרים והעצירה בנקודות התצפית המרהיבות, עשויה להספיק בהחלט. סוגיה מורכבת יותר, שהיא שאלה נצחית בקרב מטיילים, היא סוגיית השקיעה. השקיעה במֶטֶאוֹרָה היא מחזה מרהיב; אם הילדים גדולים, או שאתם משפחה "זורמת" באופן כללי, נמליץ לכם - ובמיוחד להורים - לא לוותר ולחזור על המסלול בשעת השקיעה, שבה הנוף הוא באמת עוצר נשימה, חוויה של פעם בחיים. חיבוק זוגי או משפחתי באחת התצפיות, או כוס יין על המרפסת של אחת הטברנות, יעניקו לכם רגע בלתי נשכח. עם זאת, הנסיעה בכבישים הכפריים בחשכה מסוכנת מאוד, כך שתיאלצו ללון באחת העיירות הסמוכות למֶטֶאוֹרָה, קָלָבּאקָה או קָסטְראקִי בטרם תמשיכו ליעדכם הבא. אם החלפת מלון בשביל לילה אחד תקשה עליכם מאוד, הסתפקו בביקור לאור יום, ואל תשכחו להיכנס לאחד המנזרים. |תמונה_בטקסט6829| העיירה קָלָבּאקָה היא נקודת יציאה אחת לכביש שבין המנזרים, בעוד שהעיירה קָסטְראקִי נמצאת מעברו השני. כאמור, כל אחת מהן תהיה בסיס טבעי ללינה. |המסגרת|טיפים לפני שיוצאים לדרך #ימי הפתיחה ושעות הפתיחה של כל אחד מהמנזרים שונים - תכננו את הביקור בהתאם. |הלינק: https://www.haolam.co.il/1125|באתר האינטרנט של המנזרים|סלינק| תוכלו למצוא טבלה מפורטת של שעות הפתיחה. #לנשים בדרך כלל לא תותר כניסה במכנסיים. השתדלו להצטייד מראש בצעיף גדול שתוכלו לקשור מעל המכנסיים. אם תשכחו, ישמחו למכור לכן אחד כזה בכניסה למנזר, תמורת 3 אירו. *המסלול* |הנטה|הדרך מתוארת מקָלָבּאקָה לכיוון קָסטְראקִי. אם אתם יוצאים מקָסטְראקִי, קראו את התיאור בסדר ההפוך|סנטה|. נקודת המוצא למסלול היא סופרמרקט Lidl, שם תוכלו גם להצטייד בחטיפים לטיול (כדי לנסוע אליו ממרכז קָלָבּאקָה, סעו מזרחה ברחוב Trikalon שהופך לכביש המהיר E92 וסעו עד שתראו תחנת דלק ואת הסופרמרקט) . קילומטר אחד אחר כך, בכיכר שליד מלון Liknon, פנו שמאלה אל כביש Meteoron-Kallitheas, המוביל למנזרים. כעת מצפה לכם נסיעה של כחמישה ק"מ בנוף חדגוני למדי. בדרך תחלפו על פני שלט המורה על פנייה ל-Guesthouse Arsenis, ובדיוק שני ק"מ אחריו תגיעו לצומת T. כאן אפשר לקצר ולפנות ימינה, אבל כדאי יותר (במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים) לפנות קודם שמאלה אל שניים מהמנזרים. תחילה סעו אל מגרש החניה שממנו יוצא שביל ההליכה אל מנזר השילוש הקדוש - שביל רחב, סלול ונעים להליכה עם ילדים ועם עגלות, הצופה (כמובן) לנוף יפהפה. לקראת סופו של השביל תבחינו בשלט המורה ימינה לכיוון מסלול הליכה ארוך שמגיע עד לקלבאקה; בנקודה זו מתחילה העלייה במדרגות אל המנזר, ויהיה עליכם להחליט אם להתאמץ ולעלות. מתבגרים ואוהבי אקשן ישמחו לגלות שהמנזר "אירח" זירת קרב וכיכב כאחד ממקומות המסתור של ג'יימס בונד בסרט |הנטה|לעינייך בלבד|סנטה|. כעת חזרו לחניה וסעו למנזר סטֶפָן הקדוש. הכביש ייקח אתכם ממש עד למנזר, המיועד לנשים בלבד. מנזר זה הוא הנגיש ביותר מבין כל המנזרים: ההליכה אליו כוללת רק חציה של גשר קטן, ללא טיפוס במדרגות. כדי להמשיך במסלול, שובו אל צומת ה=T וסעו בו ישר, בכיוון אליו מורה השלט למנזרים. 400 מ' אחר כך, בצומת T נוסף, פנו שמאלה (השלט ימינה יכוון לעיירה Vlachava). 800 ק"מ אחרי הפנייה תבחינו בנקודת התצפית - מפרץ קטן בצד שמאל של הכביש (בכיוון הנסיעה הנגדי), שבו אפשר לעצור ולצלם. מדובר למעשה בהקדמה לדבר האמיתי, שכן אחרי קצת יותר מקילומטר של עיקולי כביש תגיעו אל נקודת תצפית נוספת שיפה במיוחד לצפות ממנה בשקיעה. אולם גולת הכותרת תחכה לכם בנקודת התצפית השלישית, 400 מ' בלבד אחרי הנקודה הקודמת. המשיכו עם הכביש עד שתגיעו שוב לצומת T. פנו ימינה בדרך המובילה אל שני המנזרים הגדולים ביותר: מנזר וארלָם, השני בגודלו מבין ששת המנזרים, ויש שיגידו גם היפה ביותר, ומאחוריו מנזר מֶגאלוֹ מֶטָאוֹרוֹ, שאינו רק הגדול ביותר, אלא גם העתיק מכל המנזרים ששרדו, והגבוה בהם: תצטרכו לצלוח לא פחות מ=333 מדרגות כדי להגיע אליו, אך הנוף למעלה מרהיב והמנזר מרתק. שימו לב - זהו גם המנזר המתויר ביותר, ואם תחליטו לבקר בו, כדאי להגיע סמוך לשעת הפתיחה כדי להצליח למצוא חניה ולא לעמוד ב"פקקים" אנושיים במדרגות. כך או כך, גם מהכביש נשקף מראה יפהפה של המנזר הניצב נישא ובודד בראש הצוק. כאן יהיה עליכם לשוב על עקבותיכם, כי הכביש נגמר, לשוב לאותה צומת T ולהמשיך ישר. במהרה תראו את מנזר רוּסאנוּ - מנזר לנשים, שהטיפוס אליו כרוך במדרגות רבות אבל הנוף ממנו כמעט לא ייאמן. מכאן המשיכו אל המנזר האחרון, מנזר ניקוֹלאס הקדוש, שגם העלייה אליו דורשת טיפוס לא קטן. אם תיענו לאתגר, אולי תוכלו לראות מטיילים המטפסים על הצוק הגבוה שמולו. סיימו את המסלול בקָסטְראקִי.*סמסלול* |הסיפור|טיפוס צוקים האם טיפסתם לאחד המנזרים במדרגות? כמה מדרגות ספרתם בדרך? המנזרים נבנו כבר לפני יותר מאלף שנה, אבל את המדרגות בנו לפני קצת יותר ממאה. איך לדעתכם טיפסו הנזירים למנזר לפני שבנו את המדרגות?

מי שלא ראה את נהר ווֹיְדוֹמאטִיס (בניב סלאבי: מים טובים) כאילו לא ביקר בכפרי זָגוֹרִי כלל. מי הנהר קרים כקרח והטמפרטורה שלהם, גם בקיץ, מגיעה ל=7 מעלות לכל היותר. מימיו נחשבים לצלולים ביותר באירופה, והם ראויים לשתייה, וכמובן לשחייה - לאמיצים בלבד. משפחות יוכלו ליהנות מהנהר בדרכים שונות: ברפטינג רגוע וידידותי לכל גיל, ברחצה במים הקפואים ליד גשר אָריסְטִי, ובשני מסלולי הליכה עיקריים. הראשון הוא מסלול עידן הקרח (ארבעה ק"מ) שמומלץ מאוד למשפחות. המסלול השני והמאתגר יותר הוא הירידה למעיינות הווֹיְדוֹמאטִיס, אשר מתחילה בכפר ויקוֹס. |תמונה_בטקסט6507| לטיול קליל יותר או לחילוץ עצמות, אם תצעדו מגשר אָריסְטִי נגד כיוון הזרימה (הפוך ממסלול דור הקרח) ותשאלו מקומיים איך מגיעים ל"גשר הישן", תוכלו לטייל בנחת ולהגיע לנקודות תצפית פרטיות ומרהיבות על המים הצלולים. |תמונה_בטקסט6506| ||הסיפור|הנהר המקפיא האם העזתם להיכנס למים של הנהר? גם אם אתם לא אוהבים לשחות במים קפואים, בקבוקי המים שלכם יודו לכם אם תשתמשו בנהר בתור "פריזר". נסו לראות מה קורה לטמפרטורה של מי השתייה שלכם אחרי שתי דקות בנהר. |תמונה_בטקסט6504|

הכפר פְּרָמָנְטָה (ביוונית נשמע כמו "פְּרָמָדה"), אחד החשובים שבחבל צוּמֶרקָה והגדול שבהם, הוא נקודת מוצא מצוינת לטיולים באזור ומקום מומלץ ללינה. נעים לשבת בכיכר המרכזית ולשתות קפה על רקע הנופים ירוקי העד של הפארק הלאומי של צוּמֶרקָה. מלבד הנוף המרגיע, הילדים ימצאו בכיכר גם כמה מתקנים ומשחקים, לצד קיוסק המוכר חטיפים. אפשר גם לאכול באחת הטברנות או לטייל באחד ממסלולי ההליכה הקלים והקצרים ביער, שיוצאים ממש מהכיכר. על הכביש היורד מן הכפר, קילומטר בלבד ממרכזו, תוכלו למצוא את המזרקה הטבעית סְקאלָה (Skala), הנובעת מתוך מעיין בהר וממשיכה כמפל קטן. מהמזרקה יוצא מסלול הליכה יפה בן כ=20 מ', המטפס לתוך היער.

קשה להסביר את קסמה של קָסְטוֹריָה למי שטרם ביקר בה, אבל אי אפשר להחמיץ אותו כבר מהרגע הראשון. העיר היא לשון יבשה בצידו המערבי של אגם אוֹרֵסְטִיאָדָה, שנחשב לאחד האגמים היפים באזור הבלקן, והוא מקיף את העיר כמסגרת מנצנצת ביום ובלילה. לפי הסברה הרווחת, מקור שמה של העיר במילה היוונית קַסטוֹראס, בּונֶה (בעל החיים): המסחר בפרוות הבונים שחיו על גדת האגם היה בעבר מקור פרנסה חשוב לתושבי העיר, ואחראי במידה רבה לעושרה. גולת הכותרת של קָסְטוֹריָה היא ללא ספק האגם היפהפה, שממנו תוכלו ליהנות לאורך הטיילת, שהיא גם מרכז הבילויים של העיר. גם בגדה הצפונית, לאורך שדרות ניקיס, ניצבת שורה של בתי קפה. שם נמצא גם המזח הצפוני, ותוכלו לצאת ממנו להפלגה בספינה עם Kastoria Boat. |תמונה_בטקסט6039| בצלע הדרומית של העיר נמצאות שדרות אוֹרֶסטיאַדוֹס, הנושאות את שמו של האגם, ובהן טיילת פסטורלית ורחבת ידיים, שבחלקה היא מעין מזח. נחמד מאוד לטייל לאורך הנהר גם בצד הזה, לצפות בסירות וליהנות מהשלווה. תוכלו אפילו למצוא בה גן שעשועים שמתאים לילדים קטנים. הקפת האגם בשלמותו היא חוויה מופלאה המשלבת טבע פראי עם עירוניות, ותוכלו לעשות את חלקה (עד שתתעייפו) באופניים שתוכלו לשכור ב-Rent a bike Kastoria שבמרכז העיר. דרך Sougaridi חובקת את העיר ממזרח, ליד הנהר. אפשר לנסוע בה באופניים או במכונית: מצד אחד - אגם, מצד שני - יער, ואתם בתוך הנוף הקסום והזר הזה, מהסוג שלא יחזור על עצמו בטיול שלכם ביוון. אם תיסעו במכונית, תוכלו למצוא לאורך הדרך נקודות מרהיבות לחילוץ עצמות או אפילו לטיול רגלי בטבע. |תמונה_בטקסט6040| בקצה הצפוני נמצאת גבעה המשקיפה על העיר ועל האגם. מראש הגבעה נשקף נוף עוצר נשימה של האגם והעיר, ותוכלו ליהנות ממנו על כוס קפה ב-Lounge Cafe Kastoria האופנתי והמעודכן. בקצה הדרומי של חצי האי נמצאת מערת הדרקון היפהפייה. במרחק של קילומטר ממנה תמצאו את חוף הרחצה, ה"פּלָאז", שממנו נוהגים המקומיים לרדת לשחות באגם בימים החמים. נזכיר כי בתור הזהב של הפרוות היו חלק מתושבי העיר עשירים של ממש, ובנו לעצמם אחוזות פאר. אחדות מהאחוזות הוסבו לבתי מלון, וכמה מהן מוגדר כמבנים לשימור. כך או כך - העיר מתפארת בהם כמו בפנינים. אחוזה יפה במיוחד היא אחוזת ציאָציאָפָּס (Tsiatsiapas) מן המאה ה=18, וקשה שלא להשתאות מהעובדה שקירותיה המקושטים והמפוארים שייכים למבנה ששימש כבית מגורים. בצידה הדרומי של העיר אפשר לראות צמד אחוזות מהמאה ה=19 שבהן פועל היום בית מלון בשם אחוזת וֶרגוּלָה (Vergoula). ממורד הגבעה שעליה הן ניצבות נשקף נוף יפהפה של האגם. כדאי לחנות קרוב לאחוזה ולרדת ברגל לכיוון האגם: בדרך תמצאו את אחוזת דֶלידינָה (Delidina), אף היא מהמאה ה=19, וממש מול האגם - את אחוזת סְקוּטָרִי(Skoutari) מן המאה ה=18. |תמונה_בטקסט7669| בסופו של טיול האחוזות הזה תמצאו את עצמכם בשדרות אוֹרֶסטיאַדוֹס שהוזכרו למעלה. זהו האזור הישן של העיר, ונעים לשוטט בסמטאותיו המרוצפות אבנים. כיאה לאזור, באחת מהן שוכן מוזיאון הפולקלור המקסים: זהו בית בן שתי קומות מן המאה ה=17, המספר את תולדותיה של העיר בעזרת המחשה של תלבושות, כלים, אמנות ותפאורה מקורית. במעבר חד, ובאזור אחר לגמרי של העיר - חוויה מטלטלת ועוצמתית תזומן לכם אם תפקדו את אנדרטה לזכר יהודי קָסְטוֹריָה, לזכר 763 מתוך 900 יהודי העיר שרוכזו ב=24 במרץ 1944 בכיכר שמולה ונשלחו לאושוויץ. רק 30 מהם נותרו בחיים.

דקות אחדות של הליכה מהכביש המוביל לכפר קאלאריטָס מובילות לאחת הפינות הקסומות ביותר של חבל צוּמֶרקָה - שביל הליכה מופלא בתוך יער, לצד אחד הערוצים של נהר הקָלאריטיקוֹס. השביל מוביל בהליכה קלה אל המעיינות ואל המפלים של קוּיאסָה. אחרי כעשר דקות של הליכה תגיעו אל בית הקפה Mylos, המגיש משקאות ועוגות ומוכר חטיפים, ואפילו מתפעל שירותים מסודרים ונקיים. על אף הפיתוי הגדול להישאר כל היום בין המים לעצים, להניח לילדים לשחק מחבואים בפינה הקסומה הזאת ולשתות קפה קר אחרי קפה קר, אל תוותרו על הליכה של כעשרים דקות נוספות עד שתגיעו אל המפל הגדול ואל המעיינות המזמינים טבילה - גולת הכותרת של המסלול. הדרך כולה, ללא עצירות, אורכת כשעה - הלוך וחזור. שימו לב, ממש בכניסה למסלול תבחינו בגרם מדרגות מצד ימין. זוהי הדרך העתיקה לכפר קָלארִיטָס, היחידה שהובילה אליו לפני סלילת הכביש. |הסיפור|יזמות צעירה אולי לא תאמינו, אבל עד לפני כמה שנים לא היה בית קפה במעיינות. וָאסוֹ הייתה בסך-הכל בת 22 כשאבא שלה הציע לה רעיון: למה שלא תפתחי בית קפה במעיינות קוּיאסָה? היא לקחה הלוואה ועשתה הכל לבד, ובתוך זמן קצר כבר החזירה את ההשקעה והתחילה להרוויח. אתם בטח מבינים למה, נכון? לא רק שהעסק הזה היה הימור בטוח, אלא שהוא גם עובד רק 6 חודשים בשנה. בחודשים הרגועים יותר ואסו עובדת בבית הקפה לבד, או עם אמא שלה, שמכינה את הריבות הטעימות שנמכרות במקום. אבל מיולי ועד ספטמבר, בעונת השיא, היא מעסיקה שמונה עובדים! האם גם לכם יש רעיון לעסק שבטוח יצליח? משהו שכשאנשים יראו, הם יטפחו לעצמם על המצח ויגידו: "איך לא חשבתי על זה בעצמי? הרי זה גאוני!"

אי אפשר להתווכח עם העובדה ש12 האלים השולטים בעולם "בחרו" כמקום משכנם דווקא את הר האולימפוס. לא פחות מ=52 פסגות לו, והגבוהה שבהן, ששמה ביוונית "אף", מתנשאת לגובה 2,917 מ'. עליה, לפי המיתולוגיה היוונית, התגוררו בה האלים. היום מגיעים לכאן מטפסים מקצועיים מכל העולם, אשר חולמים לכבוש את הפסגה. הקסם מתחיל כבר למרגלות ההר, במרכז העיירה הנאה לִיטוֹכוֹרוֹ, שניחנה בקצב המיוחד של עיירת נופש, ושגם בשיא הקיץ אפשר לדמיין בה פסגות מושלגות ושוקו חם. באופן טבעי היא משמשת כנקודת מוצא לטיולים באזור וכמקום הלינה הפופולרי ביותר. |תמונה_בטקסט6888| נהר ושמו אֶניפּאס זורם לאורכה של השמורה, ומסלולי הליכה רבים מובילים אל ערוצים שונים שלו. כך, למשל, ממרכז ליטוכורו יוצא מסלול הליכה ידידותי למרחצאות - בריכות יפהפיות שבהן, לפי המיתולוגיה, נהג זֶאוּס אבי האלים לבלות את זמנו הפנוי. שימו לב - המסעדה שבתחילת המסלול עמוסה ומתוירת. אל הבריכות מוביל מסלול יורד בן כ=20 דקות. אל פסגות ההר מעפיל כביש שנקודת ההתחלה שלו נמצאת בכניסה לליטוֹכוֹרוֹ, ושם גם תוכלו למצוא את מרכז המבקרים שבו מוצגת תערוכה קטנה של תמונות מרשימות והיסטוריה של השמורה (שימו לב - אין במרכז עלונים או חומר כתוב אחר. אם תרצו מפות או חוברות, רכשו אותן באחת החנויות בליטוכורו עצמה). הכביש מתפתל למעלה בתוך השמורה, ולאורכו נקודות תצפית רבות. תוכלו לזהות אותן בנקל כשתראו אנשים או מכוניות בצד הדרך. לחילוץ עצמות, תוכלו לפנות בכביש קטן ולעצור במנזר דיוֹניסוֹס הקדוש, ובאופן כללי, הנסיעה עצמה בתוך הנוף המיוער היא מרחיבת לב. |תמונה_בטקסט6855| אחרי קצת יותר מחצי שעת נסיעה מליטוכורו הכביש מגיע אל פְּריאוֹניָה - הנקודה הגבוהה ביותר שאפשר להגיע אליה במכונית. כאן יש מגרש חניה גדול ללא תשלום, מסעדה ושירותים, מה שהופך את פְּריאוֹניָה למקום המפגש של המטיילים ה"כבדים" שמעפילים אל הפסגות - לפני ואחרי, וגם של המשפחות ושל אלה שסתם יצאו לחלץ עצמות. מפְּריאוֹניָה יוצאים מסלולי הליכה רבים, והידידותי ביותר למשפחות הוא המסלול הקצרצר למפל אֶניפּאס. משפחות מיטיבות לכת עם ילדים גדולים יוכלו לרדת כל הדרך בחזרה אל ליטוכורו דרך קניון אניפאס המרהיב, בשביל שאורכו כתשעה ק"מ (שש שעות הליכה). |תמונה_בטקסט6889| 11 ק"מ מצפון לליטוכורו שוכנת דיוֹן, שבה נמצא האתר הארכיאולוגי המפורסם. במרחק נסיעה קצר ממנה תמצאו עוד נקודות עניין יפהפיות ונהדרות למשפחות: מפל אָגיָה קוֹרי ומפל אוֹרְלִיָה - גם הן "שלוחות" של נהר האֶנִיפּאס. המסלול למפל אורליה אורך כ=10 דקות של ירידה תלולה מעט, אולם כשתגיעו אל הבריכה הקפואה של המפל המרהיב, לא תתחרטו לרגע. בדרך חזרה למעלה יוכלו הילדים לקטוף תותי עץ ולזלול אותם כשהם רטובים ורעננים. |תמונה_בטקסט8636|

הקסם של דָמוּחָרי מתחיל כבר בכביש המתפתל בירידה לעבר הכפר: נוף פראי של ים, יער וסלעים. בחניה שבתוך הכפר תמצאו שלט שיכוון אתכם אל בית הקפה של ויקטוריה, ממנו יש תצפית טובה אל הנמל הטבעי של דָמוּחָרי, השוכן במפרץ למרגלות הכפר. בבית הקפה המומלץ תוכלו לאכול ארוחת בוקר עשירה או צהריים, ואילו במפרץ עצמו אפשר לשכשך בין הסלעים, להשקיף על שרידיה של טירה עתיקה או לשכור סאפ או קייאק ב-Shakayak. זהו הנמל הטבעי היחיד במזרח פיליון, והסירות העוגנות בו לפרקים רק מעצימות את הקסם. |תמונה_בטקסט6735| מכאן, תוכלו לבחור שתי אפשרויות לטיול ורחצה קלה: שביל של חלוקי נחל יוביל אתכם מזרחה אל מפרץ נוסף, שם שוכן חוף דָמוּחָרי. יש בו אמנם שירותי חוף ובר, אולם הוא אינו חולי אלא סלעי, וגם נוטה להיות עמוס ביותר בעונה. אנחנו ממליצים להסתפק בטבילה קצרה כאן ולבלות יום רחצה שלם באחד החופים החוליים והנוחים יותר בחצי האי. בכיוון צפון מערב, לעומת זאת, תוכלו ללכת אל הבריכה הטבעית של דָמוּחָרי: חלקת מים הלוחכת סלעי חוף שמקיפים אותה משלושה כיוונים. על דלתות בתי ההארחה של הכפר, אותם תראו בדרך חזרה מהחוף אל החניה, ילוו אתכם אינספור תמונות של השחקנים והצוות בסרט |הנטה|מאמא מיה|סנטה|, שצולם כאן בשנת 2007. אפשר להגיע אל החוף גם בהליכה בדרך יפהפייה בת כשעה וחצי ממרכז צָגָראדָה, במסלול שאורכו כ=3 ק"מ, ולחזור אל הרכב שלכם במונית. כדי להגיע למסלול חנו בכיכר המרכזית של של צָגָראדָה וחפשו את השלט המורה על דָמוּחָרי, או שאלו אחד מהעוברים והשבים. דרך זו שימשה להגעה מצָגָראדָה לכפרים שעל החוף לפני עידן הכבישים.

תעלה מעשה ידי אדם, אשר חוצה את מיצר קורינתוס ומחברת בין המפרץ הקורינתי (הים היוֹני) שבצפון הפולופונז לבין המפרץ הסָרוֹני (הים האגאי). למעשה היא מפרידה בין הפולופונז לבין יוון היבשתית - ויש הטוענים שבכך היא הופכת אותו מחצי אי לאי. היא משתרעת לאורך 6.4 ק"מ ברוחב של כ=25 מ' בלבד, מה שהופך את הצפייה בה מהגשר הנמתח מעליה, מגדה לגדה, למחזה מרהיב. היא מרוחקת קצת יותר משעה משדה התעופה של אתונה, כך שהיא מהווה נקודת עצירה מוצלחת לנוסעים לצפון יוון. אזור הגשר מתויר מאוד ומלא חנויות מזכרות ותיירים, אולם החוויה של מבט מלמעלה משתלמת. |הסיפור|חלום שהתגשם למחצה בשל מיקומו הגיאוגרפי האסטרטגי, היה מיצר קורינתוס מאז ומתמיד בעל חשיבות כלכלית, צבאית ותחבורתית. חפירת התעלה הייתה חלום של שליטים רבים ביוון עוד מימי קדם, אך נכשלה פעם אחר פעם מסיבות לוגיסטיות וכלכליות. בסופו של דבר היא נחפרה ב=1893, אולם מימדיה הצרים הופכים אותה לבלתי-עבירה לכלי שיט רבים בני זמננו - יש שיקראו לכך תכנון לקוי - ולכן היא משמשת בעיקר למטרות תיירות.

מיקומו של הכפר היפה הזה שבמערב זָגוֹרִי אידאלי ללינה בשל היותו נקודה מרכזית, אפשר לומר כמעט אסטרטגית, למטיילים בסביבה: במרחק של שבע דקות נסיעה תמצאו את גשר אַריסְטִי, שהוא נקודת המוצא לרפטינג על נהר ווֹיְדוֹמאטִיס ולמסלול עידן הקרח, ונקודה נהדרת לפיקניק ולמי שאמיץ מספיק לטבול במים הקפואים. 13 דקות נוספות יביאו אתכם אל פפיגו. בכביש אחר תוכלו להגיע בתוך 10 דקות לכפר ויקוֹס, אף הוא נקודה מרכזית ליוצאים לטיולים. בערב, כשתחזרו מיום טיול עייפים אך מרוצים, לא תצטרכו לצאת מהכפר כדי לאכול - תמצאו בו מבחר של מסעדות מצוינות, כמו למשל En Aristi שבכיכר המרכזית.

בירתו של מחוז אפירוס, הנקראת "יאנינָה" בפי המקומיים, היא העיר הגדולה של זָגוֹרי, ובה מתגוררים רבים מהעובדים ושוכנת האוניברסיטה האזורית - מה שהופך את העיר לזירת בילויים תוססת בשעות הערב והלילה. סוד קסמה הוא השילוב הבלתי רגיל בין אגם פָּמְבוֹטִידָה מצד אחד של הרחוב הראשי, לבין הטירה , שחומותיה מקיפות את העיר העתיקה, מצידו האחר; בלילה נוספים לשני אלה המוני המבלים, ויוצרים את התמהיל הייחודי באמת של העיר: עתיק וחדש בהרמוניה מושלמת. העיר אינה גדולה, והיא מתאימה מאוד לחקירה רגלית. השאירו את המכונית באחד ממגרשי החניה וצאו לשוטט: תגלו אינספור פינות קסומות, סמטאות סודיות, חנויות מיוחדות ואנשים שמחים. ניתן לחוות את העיר בשלושה אופנים: ליד האגם, בין חומות הטירה או בקניות, באזור שמצפון מערב למגדל השעון. לגדת אגם פָּמְבוֹטִידָה תוכלו לבלות כמה שעות בהליכה או ברכיבה על אופניים (שאפשר לשכור באחת החנויות בעיר), בגן השעשועים שליד האגם או בבית קפה מקומי, אבל גולת הכותרת היא ההפלגה מרציף הסירות אל האי שבלב האגם, שם שוכן מוזיאון עלי פאשה, המוקדש לעלילותיו של הרודן המקומי (ראו מסגרת). אותו עלי פאשה "מככב" גם בשטחי הטירה, שאליה תוכלו להיכנס מכמה שערים, בהם הדרומי, המערבי והדרום=מערבי. מגדל השעון של העיר הוא "תינוק" בהשוואה לשני אחיו האיקוניים, האגם והטירה: הוא נבנה בשנת 1905 והוזז פעמיים עד שהגיע למיקומו הנוכחי. בהתאמה, הוא מסמל את חלקה החדש של העיר, שבו תמצאו שפע של חנויות, מדרחובים, בתי קפה ומאפיות. אל תשכחו לטעום מהבקלאווה המקומית, שיש הטוענים שהיא הטובה ביוון. כמו בכל עיר גדולה ביוון, מיקומה של חנות Zara מורה על מרכז העניינים, וסביבה קורה הכל. |המסגרת|סיפורה של הקהילה היהודית באזור השער המערבי לטירה תמצאו את העדות להיסטוריה היהודית המפוארת של העיר, שהייתה בית לקהילה השנייה בגודלה (אחרי סלוניקי ולצד קורפו וקוואלה) ערב מלחמת העולם השנייה. כ=3,000 יהודים חיו בה אז, ורק 150 מהם שרדו את מחנות ההשמדה. היום מונה הקהילה כ=50 איש בלבד. את סיפורה של הקהילה יספרו השמות בעברית שתוכלו למצוא על חלק מהדלתות, וכמובן בית הכנסת העתיק, ששופץ באופן חלקי ופועל כיום בחגי תשרי. לא רחוק משם ניצבת גם האנדרטה ליהודי יואנינה שנספו בשואה. אם תפתחו בשיחה עם מקומיים שישאלו אתכם מהיכן אתם, הם כנראה ירכינו ראש ויספרו לכם בגאווה מהולה בעצב על ראש העיר היהודי של יאנינה, משה אליסף, שהלך לעולמו ב=2023. הגברת אלגרה מצה תשמח, בתיאום מראש, לערוך לכם סיור ברובע וכן לפתוח עבורכם את בית הכנסת העתיק הנעול, ולספר לכם באהבה רבה על המקום ועל ההיסטוריה שלו. ליצירת קשר: טלפון 30-6977-405744+ או דוא"ל [email protected]. |הסיפור|עלי פאשא ו=40 השודדים עלי פאשא, שבשמו תיתקלו הרבה ביואנינה, הוא ללא ספק הרשע בסיפור של העיר הזאת. הוא שלט בעיר בתקופה העות'מאנית המאוחרת החל מסוף המאה ה=18 ונודע באכזריותו הרבה. אחרי שרצח מתנגד פוליטי בטורקיה, דרש ממנו הסולטן להתפטר, אבל עלי פאשה סירב והתבצר 15 חודשים בתוך מנזר על האי שבמרכז האגם - ועל העיר כולה הוטל מצור. הסיפור נגמר בכמה יריות מצד סוכנים שהצליחו להסתנן למנזר. היום תוכלו להפליג אל האי שלו ולבקר במנזר, שהפך למוזיאון, ואפילו לראות את החורים שהשאירו היריות בקירות. ולא תאמינו - הוא התחיל את ה"קריירה" שלו כשודד דרכים, עוד כשהיה ילד.

המנזר המרהיב והעתיק, שהוא אחד המפורסמים ביוון, בנוי כולו בתוך צוק אנכי, על פתחה של מערה, ועומד על תלו מאז שנת 1212. הוא משתלב בצוק באופן כל כך מושלם, עד שהוא נראה כמו חתיכת פאזל ענקית ממנו. המראה כמובן עוצר נשימה כבר מלמטה, מהכביש המוביל לקָאלארִיטָס, אך לא פחות מזה מלמעלה - ובפנים: נכנסים דרך שער הברזל המסורג ועולים במעלה השביל. הילדים יכולים לרוץ והמבוגרים - להתפעם מהנוף למטה, ההולך ומתרחק. תנו לילדים להוביל, כדי שיוכלו להתענג על התגליות בדרך: מדרגות האבן, שבסופן דלת עץ עתיקה וקסומה - ממש כמו במשחק הרפתקאות. כשתעברו בעדה, כל הנוף של חבל צוּמֶרקָה, וברקע רכס הפינדוס, ייפרש לרגליכם. שם הניחו לילדים לחפש את הכניסה אל תוך מבוך המערות, שחלקו שימש את המנזר עצמו, והכל יהפוך למרגש עוד יותר. נזירים לא תפגשו שם, כיוון שהמנזר כבר לא פעיל, אבל תיירים כנראה כן. |הסיפור|המערה הסודית המנזר נראה כמו תפאורה של סיפור בדיוני לחלוטין, וכשנכנסים אליו אפשר לדמיין כמה מרתק סיפור בנייתו. לפני יותר מאלף שנים התפצל לשניים מסדר נזירים ממנזר שכן בעקבות ויכוח. כשחיפשו הנזירים הפורשים מקום לבנות בו מנזר חדש, הם גילו חור בהר, שהתגלה כמערה שמגיעה עד לחור ענק בתוך צוק. הם נתקלו בהרבה מאוד מכשולים בבניית המנזר אך התגברו על כולם, והיום אפשר רק להתפעל מהמבנה האדיר שהקימו בעזרת חומרים מהטבע בלבד. שימו לב לגשר העץ שחוצים כדי להיכנס למנזר - הנזירים בנו אותו בעצמם כדי שיוכלו לגשר על מרחק של שישה מ' מההר לתוך המערה, ובנו אותו כגשר שיכול להתקפל למעלה! כך הגנו הנזירים על המנזר מפני התקפות של שודדים ואויבים.