קשה להסביר את קסמה של קָסְטוֹריָה למי שטרם ביקר בה, אבל מהרגע הראשון אי אפשר להחמיץ אותו. העיר היא לשון יבשה בצדו המערבי של אגם אוֹרֵסְטִיאָדָה, שנחשב לאחד היפים באיזור הבלקן, והוא מקיף את העיר כמסגרת מנצנצת ביום ובלילה. פירוש שמה של העיר גזור משמה של החיה הפרוותית בּונֶה (וביוונית קַסטוֹראס), אשר חי על גדת האגם והביא בעבר לרוב תושבי העיר את פרנסתם, ולמעשה את עושרם ואת עושרה של העיר, כיצרני פרוות. גולת הכותרת של קָסְטוֹריָה היא ללא ספק האגם היפהפה, שממנו תוכלו ליהנות לאורך הטיילת, שהיא גם מרכז הבילויים של העיר. גם בגדה הצפונית, לאורך שדרות ניקיס, ניצבת שורה של בתי קפה. שם נמצא גם המזח הצפוני, שתוכלו לצאת ממנו להפלגה בספינה עם Kastoria Boat. |תמונה_בטקסט6039| בצלע הדרומית של העיר נמצאות שדרות אוֹרֶסטיאַדוֹס, הנושאות את שמו של האגם, ובהן טיילת פסטורלית ורחבת-ידיים, שבחלקה היא מעין מזח. נחמד מאוד לטייל לאורך הנהר גם בצד הזה, לצפות בסירות וליהנות מהשלווה. תוכלו אפילו למצוא בה גן שעשועים שמתאים לילדים קטנים. הקפה של כל גדות העיר היא, לפיכך, חוויה שלמה ומופלאה המשלבת טבע פראי עם אורבניות, ואפשר לעשות את חלקה (עד שתתעייפו) באופניים שתוכלו לשכור ב-Rent a bike Kastoria שבמרכז העיר. דרך Sougaridi חובקת את העיר ממזרח, ליד הנהר. אפשר לנסוע בה באופניים או במכונית: מצד אחד - אגם, מצד שני - יער, ואתם בתוך הנוף הקסום והזר הזה, מהסוג שלא יחזור על עצמו בטיול שלכם ביוון. אם תיסעו במכונית, תוכלו למצוא לאורך הדרך נקודות מרהיבות לחילוץ עצמות או אפילו לטיול רגלי בטבע. |תמונה_בטקסט6040| בקצה הצפוני נמצאת גבעה המשקיפה על העיר ועל האגם. מראש הגבעה נשקף נוף עוצר נשימה של האגם והעיר, ואפשר ליהנות ממנו על כוס קפה ב-Lounge Cafe Kastoria האופנתי והמעודכן. בקצה הדרומי של חצי-האי נמצאת מערת הדרקון היפהפיה. במרחק של קילומטר ממנה תמצאו את חוף הרחצה, ה"פּלָאז", שממנו נוהגים המקומיים לרדת לשחות באגם בימים החמים. נזכיר כי בתור הזהב של הפרוות היו חלק מתושבי העיר עשירים של ממש, ובנו לעצמם אחוזות פאר. היום הוסבו חלק מהאחוזות לבתי מלון, וחלקן מוגדר כמבנים לשימור. כך או כך - העיר מתפארת בהם כמו בפנינים. אחוזה יפה במיוחד היא אחוזת ציאָציאָפָּס (Tsiatsiapas) מן המאה ה-18, שאי אפשר שלא להשתאות מהעובדה שקירותיה המקושטים והמפוארים שימשו למגורים יומיומיים. בצדה הדרומי של העיר אפשר לראות צמד אחוזות מהמאה ה-18 שמשמשות היום כבית מלון, ונקראות אחוזת וֶרגוּלָה (Vergoula). הן נמצאות במורד גבעה שממנה נשקף נוף יפהפה של האגם. כדאי לחנות קרוב לאחוזה ולרדת ברגל לכיוון האגם. בדרך תמצאו את אחוזת דֶלידינָה (Delidina), אף היא מהמאה ה-19, וממש מול האגם - את אחוזת סְקוּטָרִי(Skoutari) מן המאה ה-18. |תמונה_בטקסט7669| בסופו של טיול האחוזות הזה תמצאו את עצמכם בשדרות אוֹרֶסטיאַדוֹס שהוזכרו למעלה. זהו האיזור הישן של העיר שכיף לשוטט בו בין הסימטאות המרוצפות והאותנטיות. באחת מהן נמצא, כיאה לאיזור, מוזיאון הפולקלור המקסים: זהו בית משומר בן שתי קומות מן המאה ה-17, המספר את תולדותיה של העיר בעזרת המחשה של תלבושות, כלים, אמנות ותפאורה מקורית. במעבר חד ובאיזור אחר לגמרי של העיר - חוויה מטלטלת ועוצמתית תזומן לכם אם תפקדו את אנדרטה לזכר יהודי קָסְטוֹריָה לזכר 763 מתוך 900 יהודי העיר שרוכזו ב-24 במרץ 1944 בכיכר שמולה ונשלחו לאושוויץ. רק 30 מהם נותרו בחיים.

מי שלא ראה את נהר ווֹיְדוֹמאטִיס (בניב סלאבי: מים טובים) כאילו לא ביקר בכפרי זָגוֹרִי כלל. מי הנהר קרים כקרח והטמפרטורה שלהם, גם בקיץ, מגיעה ל-7 מעלות לכל היותר. מימיו נחשבים לצלולים ביותר באירופה, והם ראויים לשתייה, וכמובן לשחייה - לאמיצים בלבד. משפחות יוכלו ליהנות מהנהר בדרכים שונות: ברפטינג רגוע וידידותי לכל גיל, ברחצה במים הקפואים ליד גשר אָריסְטִי, ובשני מסלולי הליכה עיקריים. הראשון הוא מסלול עידן הקרח (ארבעה ק"מ) שמומלץ מאוד למשפחות. המסלול השני והמאתגר יותר הוא הירידה למעיינות הווֹיְדוֹמאטִיס, אשר מתחילה בכפר ויקוֹס. |תמונה_בטקסט6507| לטיול קליל יותר או לחילוץ עצמות, אם תצעדו מגשר אָריסְטִי נגד כיוון הזרימה (הפוך ממסלול דור הקרח) ותשאלו מקומיים איך מגיעים ל"גשר הישן", תוכלו לטייל בנחת ולהגיע לנקודות תצפית פרטיות ומרהיבות על המים הצלולים. |תמונה_בטקסט6506| ||הסיפור|הנהר המקפיא האם העזתם להיכנס למים של הנהר? גם אם אתם לא אוהבים לשחות במים קפואים, בקבוקי המים שלכם יודו לכם אם תשתמשו בנהר בתור "פריזר". נסו לראות מה קורה לטמפרטורה של מי השתייה שלכם אחרי שתי דקות בנהר. |תמונה_בטקסט6504|

דקות אחדות של הליכה מהכביש המוביל לכפר קאלאריטָס מובילות לאחת הפינות הקסומות ביותר של חבל צוּמֶרקָה - שביל הליכה מופלא בתוך יער, לצד אחד הערוצים של נהר הקָלאריטיקוֹס. השביל מוביל בהליכה קלה אל המעיינות ואל המפלים של קוּיאסָה. אחרי כעשר דקות של הליכה תגיעו אל בית הקפה Mylos, המגיש משקאות ועוגות ומוכר חטיפים, ואפילו מתפעל שירותים מסודרים ונקיים. על אף הפיתוי הגדול להישאר כל היום בין המים לעצים, להניח לילדים לשחק מחבואים בפינה הקסומה הזאת ולשתות קפה קר אחרי קפה קר, אל תוותרו על הליכה של כעשרים דקות נוספות עד שתגיעו אל המפל הגדול ואל המעיינות המזמינים טבילה - גולת הכותרת של המסלול. הדרך כולה, ללא עצירות, אורכת כשעה - הלוך וחזור. שימו לב, ממש בכניסה למסלול תבחינו בגרם מדרגות מצד ימין. זוהי הדרך העתיקה לכפר קָלארִיטָס, היחידה שהובילה אליו לפני סלילת הכביש. |הסיפור|יזמות צעירה אולי לא תאמינו, אבל עד לפני כמה שנים לא היה בית קפה במעיינות. וָאסוֹ הייתה בסך-הכל בת 22 כשאבא שלה הציע לה רעיון: למה שלא תפתחי בית קפה במעיינות קוּיאסָה? היא לקחה הלוואה ועשתה הכל לבד, ובתוך זמן קצר כבר החזירה את ההשקעה והתחילה להרוויח. אתם בטח מבינים למה, נכון? לא רק שהעסק הזה היה הימור בטוח, אלא שהוא גם עובד רק 6 חודשים בשנה. בחודשים הרגועים יותר ואסו עובדת בבית הקפה לבד, או עם אמא שלה, שמכינה את הריבות הטעימות שנמכרות במקום. אבל מיולי ועד ספטמבר, בעונת השיא, היא מעסיקה שמונה עובדים! האם גם לכם יש רעיון לעסק שבטוח יצליח? משהו שכשאנשים יראו, הם יטפחו לעצמם על המצח ויגידו: "איך לא חשבתי על זה בעצמי? הרי זה גאוני!"

הכפר פְּרָמָנְטָה (ביוונית נשמע כמו "פְּרָמָדה"), אחד החשובים שבחבל צוּמֶרקָה והגדול שבהם, מהווה בסיס מצוין לטיולים באיזור ומומלץ כמקום לינה. כדאי באחד הימים לשבת בכיכר המרכזית ולשתות קפה על רקע נופי הפארק הלאומי של צוּמֶרקָה, הצבוע בירוק-עד. מלבד הנוף המרגיע, ימצאו הילדים בכיכר גם כמה מתקנים ומשחקים, לצד קיוסק המוכר חטיפים. אפשר גם לאכול באחת הטברנות או לטייל באחד ממסלולי ההליכה הקלים והקצרים ביער, אשר יוצאים ממש מהכיכר. על הכביש היורד מן הכפר, קילומטר בלבד ממרכזו, תוכלו למצוא את המזרקה הטבעית סְקאלָה (Skala), הנובעת מתוך מעיין שבהר וממשיכה כמפל קטן. לצד המזרקה מתחיל מסלול הליכה יפה בן כ-20 מ', המטפס לתוך היער.

הקסם של דָמוּחָרי מתחיל כבר בכביש המתפתל בירידה לעבר הכפר: נוף פראי של ים, יער וסלעים. בחניה שבתוך הכפר תמצאו שלט שיכוון אתכם אל בית הקפה של ויקטוריה, ממנו יש תצפית טובה אל הנמל הטבעי של דָמוּחָרי, השוכן במפרץ למרגלות הכפר. בבית הקפה המומלץ תוכלו לאכול ארוחת בוקר עשירה או צהריים, ואילו במפרץ עצמו אפשר לשכשך בין הסלעים, להשקיף על שרידיה של טירה עתיקה או לשכור סאפ או קייאק ב-Shakayak. זהו הנמל הטבעי היחיד במזרח פיליון, והסירות העוגנות בו לפרקים רק מעצימות את הקסם. |תמונה_בטקסט6735| מכאן, תוכלו לבחור שתי אפשרויות לטיול ורחצה קלה: שביל של חלוקי נחל יוביל אתכם מזרחה אל מפרץ נוסף, שם שוכן חוף דָמוּחָרי. יש בו אמנם שירותי חוף ובר, אולם הוא אינו חולי אלא סלעי, וגם נוטה להיות עמוס ביותר בעונה. אנחנו ממליצים להסתפק בטבילה קצרה כאן ולבלות יום רחצה שלם באחד החופים החוליים והנוחים יותר בחצי האי. בכיוון צפון מערב, לעומת זאת, תוכלו ללכת אל הבריכה הטבעית של דָמוּחָרי: חלקת מים הלוחכת סלעי חוף שמקיפים אותה משלושה כיוונים. על דלתות בתי ההארחה של הכפר, אותם תראו בדרך חזרה מהחוף אל החניה, ילוו אתכם אינספור תמונות של השחקנים והצוות בסרט |הנטה|מאמא מיה|סנטה|, שצולם כאן בשנת 2007. אפשר להגיע אל החוף גם בהליכה בדרך יפהפיה בת כשעה וחצי ממרכז צָגָראדָה, במסלול שאורכו כ-3 ק"מ, ולחזור אל הרכב שלכם במונית. כדי להגיע למסלול חנו בכיכר המרכזית של של צָגָראדָה וחפשו את השלט המורה על דָמוּחָרי, או שאלו אחד מהעוברים והשבים. דרך זו שימשה להגעה מצָגָראדָה לכפרים שעל החוף לפני עידן הכבישים.

בירתו של מחוז אפירוס, הנקראת "יאנינָה" בפי המקומיים, היא העיר הגדולה של זָגוֹרי, בה מתגוררים רבים מהעובדים ושוכנת האוניברסיטה האזורית - מה שהופך את העיר לזירת בילויים תוססת בשעות הערב והלילה. סוד קסמה הוא השילוב הבלתי רגיל בין אגם פָּמְבוֹטִידָה מצד אחד של הרחוב הראשי, לבין הטירה , שחומותיה מקיפות את העיר העתיקה, מצדו האחר; בלילה נוספים לשני אלה המוני המבלים, ויוצרים את התמהיל הייחודי באמת של העיר: עתיק וחדש בהרמוניה מושלמת. העיר אינה גדולה, ומתאימה מאוד לחקירה רגלית. השאירו את המכונית באחד ממגרשי החניה וצאו לשוטט. תגלו אינספור פינות קסומות, סמטאות סודיות, חנויות מיוחדות ואנשים שמחים. ניתן לחוות את העיר בשלושה אופנים: ליד האגם, בין חומות הטירה או בקניות, באיזור שמצפון מערב למגדל השעון. לגדת אגם פָּמְבוֹטִידָה תוכלו לבלות כמה שעות בהליכה או ברכיבה על אופניים (אותם אפשר לשכור באחת החנויות בעיר), בגן השעשועים שליד האגם או בבית קפה מקומי, אבל גולת הכותרת היא ההפלגה מרציף הסירות אל האי שבלב האגם, שם שוכן מוזיאון עלי פאשה, המוקדש לעלילותיו של הרודן המקומי (ראו מסגרת). אותו עלי פאשה "מככב" גם בשטחי הטירה, שאליה תוכלו להיכנס מכמה שערים, בהם הדרומי, המערבי והדרום=מערבי. מגדל השעון של העיר הוא "תינוק" בהשוואה לשני אחיו האייקוניים, האגם והטירה: הוא נבנה בשנת 1905 והוזז פעמיים עד שהגיע למיקומו הנוכחי. בהתאמה, הוא מסמל את חלקה החדש של העיר, שבו תמצאו שפע של חנויות, מדרחובים, בתי קפה ומאפיות. אל תשכחו לטעום מהבקלאווה המקומית, שיש הטוענים שהיא הטובה ביוון. כמו בכל עיר גדולה ביוון, מיקומה של חנות zara היא עמוד האש הרשמי של מרכז העניינים, וסביבה קורה הכל. |המסגרת|סיפורה של הקהילה היהודית באזור השער המערבי לטירה תמצאו את העדות להיסטוריה היהודית המפוארת של העיר, שהייתה בית לקהילה השנייה בגודלה (אחרי סלוניקי ולצד קורפו וקוואלה) ערב מלחמת העולם השנייה. כ-3,000 יהודים חיו בה אז, וממחנות ההשמדה שרדו רק 150. היום מונה הקהילה כ-50 איש בלבד. את סיפורה של הקהילה יספרו השמות בעברית שתוכלו למצוא על חלק מהדלתות, וכמובן בית הכנסת העתיק, ששופץ באופן חלקי ופועל כיום בחגי תשרי. לא רחוק משם ניצבת גם האנדרטה ליהודי יואנינה שנספו בשואה. אם תפתחו בשיחה עם מקומיים שישאלו אתכם מהיכן אתם, הם כנראה ירכינו ראש ויספרו לכם בגאווה מהולה בעצב על ראש העיר היהודי של יאנינה, משה אליסף, שהלך השנה לעולמו. הגברת אלגרה מצה תשמח, בתיאום מראש, לערוך לכם סיור ברובע וכן לפתוח עבורכם את בית הכנסת העתיק הנעול, ולספר לכם באהבה רבה על המקום ועל ההיסטוריה שלו. ליצירת קשר: טלפון 30-6977-405744+ או דוא"ל allegramas@gmail.com. |הסיפור|עלי פאשא ו-40 השודדים עלי פאשא, שבשמו תיתקלו הרבה ביואנינה, הוא ללא ספק הרשע בסיפור של העיר הזאת. הוא שלט בעיר בתקופה העות'מאנית המאוחרת החל מסוף המאה ה-18 ונודע באכזריותו הרבה. אחרי שרצח מתנגד פוליטי בטורקיה, הסולטן דרש ממנו להתפטר, אבל עלי פאשה סירב והתבצר 15 חודשים בתוך מנזר על האי שבמרכז האגם - ועל העיר כולה הוטל מצור. הסיפור נגמר בכמה יריות מצד סוכנים שהצליחו להסתנן למנזר. היום תוכלו להפליג אל האי שלו ולבקר במנזר, שהפך למוזיאון, ואפילו לראות את החורים שהשאירו היריות בקירות. ולא תאמינו - הוא אפילו התחיל את ה"קריירה" שלו כשודד דרכים, עוד כשהיה ילד.

תעלה מעשה ידי אדם, אשר חוצה את מיצר קורינתוס ומחברת בין המפרץ הקורינתי (הים היוֹני) שבצפון הפולופונז לבין המפרץ הסָרוֹני (הים האגאי). למעשה היא מפרידה בין הפולופונז לבין יוון היבשתית - ויש הטוענים שבכך היא הופכת אותו מחצי אי לאי. היא משתרעת לאורך 6.4 ק"מ ברוחב של כ-25 מ' בלבד, מה שהופך את הצפייה בה מהגשר הנמתח מעליה, מגדה לגדה, למחזה מרהיב. היא מרוחקת קצת יותר משעה משדה התעופה של אתונה, כך שהיא מהווה נקודת עצירה מוצלחת לנוסעים לצפון יוון. איזור הגשר מתויר מאוד ומלא חנויות מזכרות ותיירים, אולם החוויה של מבט מלמעלה משתלמת. |הסיפור|חלום שהתגשם למחצה בשל מיקומו הגיאוגרפי האסטרטגי, היה מיצר קורינתוס מאז ומתמיד בעל חשיבות כלכלית, צבאית ותחבורתית. חפירת התעלה הייתה חלום של שליטים רבים ביוון עוד מימי קדם, אך נכשלה פעם אחר פעם מסיבות לוגיסטיות וכלכליות. בסופו של דבר היא נחפרה ב-1893, אולם מימדיה הצרים הופכים אותה לבלתי-עבירה לכלי שיט רבים בני זמננו - יש שיקראו לכך תכנון לקוי - ולכן היא משמשת בעיקר למטרות תיירות.

בלבו של פארק עירוני תמים למראה בעיר אֶדֶסָה שוכן לו פלא אורבני אמיתי: טבע פראי של מפלים שוצפים אשר נוצרו כתוצאה מרעידת אדמה עוצמתית לפני כ-700 שנה. המקום אמנם מתויר מאוד, מה שלא פוגע בהיותו לא פחות מאידאלי למשפחות עם ילדים: שבילים, מדרגות, מרחבים, ובעיקר מים - והרבה. המסלול אל המפלים פשוט ונגיש: כשתגיעו לפארק תמצאו שילוט המציג שלושה מסלולים, שאת כל אחד מהם מייצגת כף רגל בצבע אחר: המסלול הראשי מסומן בכחול, והוא יוביל אתכם אל המפלים - גולת הכותרת של הפארק. תחילה תלכו בשביל מרוצף ובמדרגות יורדות ותמצאו שלל נקודות הצופות מלמעלה על המפלים המרהיבים, שהגבוה שבהם - 70 מטר, הוא הגדול ביותר ביוון. אם תמשיכו לרדת, תוכלו להגיע סמוך למפלים עצמם ולמעשה לקבל הצצה מזווית מיוחדת של "מתחת" למפל - אך קחו בחשבון את העלייה בחזרה: אם עומדות לרשותכם שעתיים-שלוש ואינכם מוגבלים בהליכה, אל תחמיצו את הירידה. אולם בעצירה קצרה של חילוץ עצמות בדרך לצפון יוון ההררית או ממנה, גם תצפית מגבוה תעשה את העבודה. למעשה, למשפחות עם ילדים מדובר בעצירה מושלמת. |תמונה_בטקסט6807| בדרך תראו גם כניסה למערת נטיפים קטנה, שמכוסה ברובה ע"י המים הזורמים מהמפל. המסלול מסתיים בשתי בריכות קטנות, וסטייה מהמסלול הראשי תגלה לכם עוד מפלים. לאורך המסלול תמצאו גם שילוט שיוביל אתכם אל אקווריום הזוחלים, שילדים ייהנו לראות. ככל הנראה, לאורך הטיול בטבע עוצר הנשימה הזה, תצטרכו להזכיר לעצמכם יותר מפעם אחת שאתם נמצאים בלבה של עיר; למעשה, כל היופי הזה היה בבחינת "עץ שנופל ביער", כלומר בלתי נגיש לתצפית, עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת, משהושלמה בנייתה של העיר החדשה על העיר העתיקה, שארכה כ-20 שנה. כשתחזרו למעלה אל הפארק, אם יישאר לכם כוח, תוכלו לנסות גם את המסלולים האחרים: המסלול האדום יוביל אתכם אל גלריית אמנים ולמוזיאון הפולקלור, והמסלול הצהוב יגלה לכם נקודות תצפית נוספות ואתר ארכיאולוגי. בתוך הפארק עצמו תמצאו את בית הקפה the Mill Café, שם תוכלו להתרווח וליהנות מהנוף ומצלילי המים. אם אתם לנים באדסה, אל תפספסו את האטרקציה הלילית המקומית - קולנוע תחת כיפת השמיים, שמפעיל בית הקפה. בכניסה לבית הקפה מתפרסמים זמני ההקרנה ושמות הסרטים, שאותם תוכלו למצוא גם בלשכת המידע לתיירים . סביב הפארק תוכלו למצוא מגוון של בתי קפה, כמו גם דוכני מזכרות.

המנזר המרהיב והעתיק, שהוא אחד המפורסמים ביוון, בנוי כולו בתוך צוק אנכי, על פתחה של מערה, ועומד על תלו מאז שנת 1212. הוא משתלב בצוק באופן כל כך מושלם, עד שהוא נראה כמו חתיכת פאזל ענקית ממנו. המראה כמובן עוצר נשימה כבר מלמטה, מהכביש המוביל לקָאלארִיטָס, אך לא פחות מזה מלמעלה - ובפנים: נכנסים דרך שער הברזל המסורג ועולים במעלה השביל. הילדים יכולים לרוץ והמבוגרים - להתפעם מהנוף למטה, ההולך ומתרחק. תנו לילדים להוביל, כדי שיוכלו להתענג על התגליות בדרך: מדרגות האבן, שבסופן דלת עץ עתיקה וקסומה - ממש כמו במשחק הרפתקאות. כשתעברו בעדה, כל הנוף של חבל צוּמֶרקָה, וברקע רכס הפינדוס, ייפרש לרגליכם. שם הניחו לילדים לחפש את הכניסה אל תוך מבוך המערות, שחלקו שימש את המנזר עצמו, והכל יהפוך למרגש עוד יותר. נזירים לא תפגשו שם, כיוון שהמנזר כבר לא פעיל, אבל תיירים כנראה כן. |הסיפור|המערה הסודית המנזר נראה כמו תפאורה של סיפור בדיוני לחלוטין, וכשנכנסים אליו אפשר לדמיין כמה מרתק סיפור בנייתו. לפני יותר מאלף שנים התפצל לשניים מסדר נזירים ממנזר שכן בעקבות ויכוח. כשחיפשו הנזירים הפורשים מקום לבנות בו מנזר חדש, הם גילו חור בהר, שהתגלה כמערה שמגיעה עד לחור ענק בתוך צוק. הם נתקלו בהרבה מאוד מכשולים בבניית המנזר אך התגברו על כולם, והיום אפשר רק להתפעל מהמבנה האדיר שהקימו בעזרת חומרים מהטבע בלבד. שימו לב לגשר העץ שחוצים כדי להיכנס למנזר - הנזירים בנו אותו בעצמם כדי שיוכלו לגשר על מרחק של שישה מ' מההר לתוך המערה, ובנו אותו כגשר שיכול להתקפל למעלה! כך הגנו הנזירים על המנזר מפני התקפות של שודדים ואויבים.

אי אפשר להתווכח עם העובדה ש-12 האלים השולטים בעולם "בחרו" כמקום משכנם דווקא את הר האולימפוס. לא פחות מ-52 פסגות לו, והגבוהה שבהן, ששמה ביוונית "אף", נישאת לגובה 2,917 מ'. עליה, לפי המיתולוגיה היוונית, התגוררו האלים. היום מגיעים לשם מטפסים מקצועיים מכל העולם, אשר חולמים לכבוש את הפסגה. הקסם מתחיל כבר למרגלות ההר, במרכז העיירה המקסימה לִיטוֹכוֹרוֹ, שניחנה בקצב המיוחד של עיירת נופש, ושגם בשיא הקיץ אפשר לדמיין בה פסגות מושלגות ושוקו חם. באופן טבעי היא משמשת כבסיס לטיולים באיזור וכבחירה הפופולרית ביותר ללינה. |תמונה_בטקסט6888| נהר ושמו אֶניפּאס זורם לאורכה של השמורה, ומסלולי הליכה רבים מובילים אל ערוצים שונים שלו. כך, למשל, ממרכז ליטוכורו יוצא מסלול הליכה ידידותי למרחצאות - בריכות יפהפיות שבהן, לפי המיתולוגיה, נהג זֶאוּס אבי האלים, לבלות את זמנו הפנוי. אל פסגות ההר מעפיל כביש שנקודת ההתחלה שלו נמצאת בכניסה לליטוֹכוֹרוֹ, וממש בתחילתו תוכלו למצוא את מרכז המבקרים שבו מוצגת תערוכה קטנה של תמונות מרשימות והיסטוריה של השמורה (שימו לב - אין במרכז עלונים או חומר כתוב אחר. אם תרצו מפות או חוברות, רכשו אותן באחת החנויות בליטוכורו עצמה). הכביש מתפתל למעלה בתוך השמורה, ולאורכו נקודות תצפית רבות. תוכלו לזהות אותן בנקל כשתראו אנשים או מכוניות בצד הדרך. לחילוץ עצמות תוכלו לפנות בכביש קטן ולעצור במנזר דיוֹניסוֹס הקדוש, ובאופן כללי, הנסיעה עצמה בתוך הנוף המיוער היא מרחיבת לב. |תמונה_בטקסט6855| אחרי קצת יותר מחצי שעה נסיעה מליטוכורו מגיע הכביש אל פְּריאוֹניָה - הנקודה הגבוהה ביותר שאפשר להגיע אליה במכונית. כאן יש מגרש חניה גדול וחופשי, מסעדה ושירותים, מה שהופך את פְּריאוֹניָה למקום המפגש של המטיילים ה"כבדים" שמעפילים אל הפסגות - לפני ואחרי, של המשפחות ושל אלה שסתם יצאו לחלץ עצמות. מפְּריאוֹניָה יוצאים מסלולי הליכה רבים, שהידידותי מביניהם למשפחות הוא המסלול הקצרצר למפל אֶניפּאס. משפחות מיטיבות לכת עם ילדים גדולים יוכלו לרדת כל הדרך בחזרה אל ליטוכורו דרך קניון אניפאס המרהיב, בשביל שאורכו כתשעה ק"מ (שש שעות הליכה). |תמונה_בטקסט6889| 11 ק"מ צפונית לליטוכורו נמצאת דיוֹן, שבה נמצא האתר הארכיאולוגי המפורסם. פרט לכך, במרחק נסיעה קצר ממנה נמצאות עוד נקודות עניין יפהפיות ונהדרות למשפחות: מפל אָגיָה קוֹרי ומפל אוֹרְלִיָה - אף הן "שלוחות" של נהר האֶנִיפּאס.

מיקומו של הכפר היפה הזה שבמערב זָגוֹרִי אידאלי ללינה בשל היותו נקודה מרכזית, אפשר לומר כמעט אסטרטגית, למטיילים בסביבה: במרחק של שבע דקות נסיעה תמצאו את גשר אַריסְטִי, שהוא נקודת המוצא לרפטינג על נהר ווֹיְדוֹמאטִיס ולמסלול עידן הקרח, ונקודה נהדרת לפיקניק ולמי שאמיץ מספיק לטבול במים הקפואים. 13 דקות נוספות יביאו אתכם אל פפיגו. בכביש אחר תוכלו להגיע בתוך 10 דקות לכפר ויקוֹס, אף הוא נקודה מרכזית ליוצאים לטיולים. בערב, כשתחזרו מיום טיול עייפים אך מרוצים, לא תצטרכו לצאת מהכפר כדי לאכול - תמצאו בו מבחר של מסעדות מצוינות, כמו למשל En Aristi שבכיכר המרכזית.