מי שלא ראה את נהר ווֹיְדוֹמאטִיס (בניב סלאבי: מים טובים) כאילו לא ביקר בכפרי זָגוֹרִי כלל. מי הנהר קרים כקרח והטמפרטורה שלהם, גם בקיץ, מגיעה ל=7 מעלות לכל היותר. מימיו נחשבים לצלולים ביותר באירופה, והם ראויים לשתייה, וכמובן לשחייה - לאמיצים בלבד. משפחות יוכלו ליהנות מהנהר בדרכים שונות: ברפטינג רגוע וידידותי לכל גיל, ברחצה במים הקפואים ליד גשר אָריסְטִי, ובשני מסלולי הליכה עיקריים. הראשון הוא מסלול עידן הקרח (ארבעה ק"מ) שמומלץ מאוד למשפחות. המסלול השני והמאתגר יותר הוא הירידה למעיינות הווֹיְדוֹמאטִיס, אשר מתחילה בכפר ויקוֹס. |תמונה_בטקסט6507| לטיול קליל יותר או לחילוץ עצמות, אם תצעדו מגשר אָריסְטִי נגד כיוון הזרימה (הפוך ממסלול דור הקרח) ותשאלו מקומיים איך מגיעים ל"גשר הישן", תוכלו לטייל בנחת ולהגיע לנקודות תצפית פרטיות ומרהיבות על המים הצלולים. |תמונה_בטקסט6506| ||הסיפור|הנהר המקפיא האם העזתם להיכנס למים של הנהר? גם אם אתם לא אוהבים לשחות במים קפואים, בקבוקי המים שלכם יודו לכם אם תשתמשו בנהר בתור "פריזר". נסו לראות מה קורה לטמפרטורה של מי השתייה שלכם אחרי שתי דקות בנהר. |תמונה_בטקסט6504|

מיקומו של הכפר היפה הזה שבמערב זָגוֹרִי אידאלי ללינה בשל היותו נקודה מרכזית, אפשר לומר כמעט אסטרטגית, למטיילים בסביבה: במרחק של שבע דקות נסיעה תמצאו את גשר אַריסְטִי, שהוא נקודת המוצא לרפטינג על נהר ווֹיְדוֹמאטִיס ולמסלול עידן הקרח, ונקודה נהדרת לפיקניק ולמי שאמיץ מספיק לטבול במים הקפואים. 13 דקות נוספות יביאו אתכם אל פפיגו. בכביש אחר תוכלו להגיע בתוך 10 דקות לכפר ויקוֹס, אף הוא נקודה מרכזית ליוצאים לטיולים. בערב, כשתחזרו מיום טיול עייפים אך מרוצים, לא תצטרכו לצאת מהכפר כדי לאכול - תמצאו בו מבחר של מסעדות מצוינות, כמו למשל En Aristi שבכיכר המרכזית.

בירתו של מחוז אפירוס, הנקראת "יאנינָה" בפי המקומיים, היא העיר הגדולה של זָגוֹרי, ובה מתגוררים רבים מהעובדים ושוכנת האוניברסיטה האזורית - מה שהופך את העיר לזירת בילויים תוססת בשעות הערב והלילה. סוד קסמה הוא השילוב הבלתי רגיל בין אגם פָּמְבוֹטִידָה מצד אחד של הרחוב הראשי, לבין הטירה , שחומותיה מקיפות את העיר העתיקה, מצידו האחר; בלילה נוספים לשני אלה המוני המבלים, ויוצרים את התמהיל הייחודי באמת של העיר: עתיק וחדש בהרמוניה מושלמת. העיר אינה גדולה, והיא מתאימה מאוד לחקירה רגלית. השאירו את המכונית באחד ממגרשי החניה וצאו לשוטט: תגלו אינספור פינות קסומות, סמטאות סודיות, חנויות מיוחדות ואנשים שמחים. ניתן לחוות את העיר בשלושה אופנים: ליד האגם, בין חומות הטירה או בקניות, באזור שמצפון מערב למגדל השעון. לגדת אגם פָּמְבוֹטִידָה תוכלו לבלות כמה שעות בהליכה או ברכיבה על אופניים (שאפשר לשכור באחת החנויות בעיר), בגן השעשועים שליד האגם או בבית קפה מקומי, אבל גולת הכותרת היא ההפלגה מרציף הסירות אל האי שבלב האגם, שם שוכן מוזיאון עלי פאשה, המוקדש לעלילותיו של הרודן המקומי (ראו מסגרת). אותו עלי פאשה "מככב" גם בשטחי הטירה, שאליה תוכלו להיכנס מכמה שערים, בהם הדרומי, המערבי והדרום=מערבי. מגדל השעון של העיר הוא "תינוק" בהשוואה לשני אחיו האיקוניים, האגם והטירה: הוא נבנה בשנת 1905 והוזז פעמיים עד שהגיע למיקומו הנוכחי. בהתאמה, הוא מסמל את חלקה החדש של העיר, שבו תמצאו שפע של חנויות, מדרחובים, בתי קפה ומאפיות. אל תשכחו לטעום מהבקלאווה המקומית, שיש הטוענים שהיא הטובה ביוון. כמו בכל עיר גדולה ביוון, מיקומה של חנות Zara מורה על מרכז העניינים, וסביבה קורה הכל. |המסגרת|סיפורה של הקהילה היהודית באזור השער המערבי לטירה תמצאו את העדות להיסטוריה היהודית המפוארת של העיר, שהייתה בית לקהילה השנייה בגודלה (אחרי סלוניקי ולצד קורפו וקוואלה) ערב מלחמת העולם השנייה. כ=3,000 יהודים חיו בה אז, ורק 150 מהם שרדו את מחנות ההשמדה. היום מונה הקהילה כ=50 איש בלבד. את סיפורה של הקהילה יספרו השמות בעברית שתוכלו למצוא על חלק מהדלתות, וכמובן בית הכנסת העתיק, ששופץ באופן חלקי ופועל כיום בחגי תשרי. לא רחוק משם ניצבת גם האנדרטה ליהודי יואנינה שנספו בשואה. אם תפתחו בשיחה עם מקומיים שישאלו אתכם מהיכן אתם, הם כנראה ירכינו ראש ויספרו לכם בגאווה מהולה בעצב על ראש העיר היהודי של יאנינה, משה אליסף, שהלך לעולמו ב=2023. הגברת אלגרה מצה תשמח, בתיאום מראש, לערוך לכם סיור ברובע וכן לפתוח עבורכם את בית הכנסת העתיק הנעול, ולספר לכם באהבה רבה על המקום ועל ההיסטוריה שלו. ליצירת קשר: טלפון 30-6977-405744+ או דוא"ל [email protected]. |הסיפור|עלי פאשא ו=40 השודדים עלי פאשא, שבשמו תיתקלו הרבה ביואנינה, הוא ללא ספק הרשע בסיפור של העיר הזאת. הוא שלט בעיר בתקופה העות'מאנית המאוחרת החל מסוף המאה ה=18 ונודע באכזריותו הרבה. אחרי שרצח מתנגד פוליטי בטורקיה, דרש ממנו הסולטן להתפטר, אבל עלי פאשה סירב והתבצר 15 חודשים בתוך מנזר על האי שבמרכז האגם - ועל העיר כולה הוטל מצור. הסיפור נגמר בכמה יריות מצד סוכנים שהצליחו להסתנן למנזר. היום תוכלו להפליג אל האי שלו ולבקר במנזר, שהפך למוזיאון, ואפילו לראות את החורים שהשאירו היריות בקירות. ולא תאמינו - הוא התחיל את ה"קריירה" שלו כשודד דרכים, עוד כשהיה ילד.

בצד הכביש המוביל מפַּפִיגוֹ למיקרו פַּפִיגוֹ נחבאת אחת האטרקציות המובילות של מערב זָגוֹרִי למשפחות: בריכות שנוצרו באופן מלאכותי בעקבות הקמת מחסום בתוך נקיק צר ובו גבים אחדים. הצטברות המים סיתתה את הסלעים סביב הגבים בצורה יפהפייה וייחודית. הדרך הלוך חזור מהחניה ועד לקצה הבריכות אורכת כ=45 דקות. אם תלכו עד הסוף תגיעו גם אל מפל נסתר. אם התמזל מזלכם להגיע כשהבריכות מלאות ממש, הרי שמדובר בהתרעננות האולטימטיבית ליום חם, אך גם אם לא, מדובר בטיול יפה הודות לתצורתן המיוחדת של האבנים. לאותם גבים מגיע טיול הקניונינג שמפעילה חברת Alpine zone.

רבים יגידו שפַּפִיגוֹ הוא הכפר היפה בזָגוֹרִי, ואחד המיוחדים ביוון כולה. הוא בנוי על צלע הר קרוב לקצהו של קניון ויקוס, בגובה כ=1000 מ' מעל פני הים, ובזכות התכונות הללו תוכלו למצוא בו אינספור פינות תצפית מרהיבות על כפרי זָגוֹרִי ועל הקניון. כמו יתר הכפרים בזָגוֹרִי, גם הוא נטוש כמעט לחלוטין: כל הילדים עזבו בהיעדר בית ספר פעיל, והכפר ניעור לחיים כשהם חוזרים לחופשות אצל סבא וסבתא בקיץ. ביתר השנה תמצאו בו בעיקר תיירים (וכמובן, עסקי תיירות), והשקט ילטף לכם את הנשמה. אפשר לבלות שעה רק בשיטוט בכפר, בין הסמטאות המרוצפות אבן והמבנים בסגנון הביזנטי, שאינם פעילים כיום: בית הספר הישן ולידו הספריה, וכן הרחבה של כנסיית ג'ורג' הקדוש. באחת מכיכרות הכפר הישנות תמצאו מבנים עתיקים שהילדים יתרגשו לרוץ בתוכם. חובה לבקר בבית הקפה המופלא Sterna, שהוא יותר חנות מאשר בית קפה. |תמונה_בטקסט6307| הכביש שנסלל לפני כמה עשורים חילק את הכפר לשני חלקים - גדול וקטן, ומכאן שמו של הכפר מיקרו פַּפִיגוֹ, שהכניסה אליו רגלית בלבד ממגרש החניה. גם בו השוטטות בסמטאות הציורית היא קסומה ביותר. אחד הדברים שהכפר נודע בהם הוא מלון הבוטיק היוקרתי Mikro Papigo 1700, שבו תוכלו גם להסב לארוחת גורמה. האווירה הקסומה של פפיגו, כמו גם העובדה שהוא מסביר פנים לתיירים - גם מחוץ לעונה תמצאו בו מסעדות פעילות, חנויות וכמובן בתי מלון - הופכת אותו לבחירה טובה עבור מטיילים, אולם יש לקחת בחשבון שהנסיעה לכפר וממנו אורכת 15-20 דקות בלבד, אך עוברת בכביש מפותל ביותר. למי שנוחות התנועה חשובה לו, מוטב ללון באָריסטי או באָנוֹ פֶּּדינָההמרכזיים.

הכפר האלפיני (ר' מסגרת) היפהפה, אשר שוכן בלב הרי הפינדוס, יקדם את פניכם בתמהיל קסום של נוף עוצר נשימה, אוויר הרים צלול, ריח עשן ודנדון פעמון הכנסייה. בשונה מכפרי זָגוֹרִי הנטושים, במצובו מתגוררים כ=7,000 תושבים, מה שהופך אותו לכפר מלא חיים - ולמעשה, לעיירה. הכביש המהיר אָגנָטיָה אוֹדוֹס, שנפתח בשנת 2009, שינה את פני התיירות במצובו לבלי הכר, ומאז הוא כפר מתויר ביותר, ובחודשי הקיץ הוא עמוס מאוד, מה שעלול להפוך את התנועה בכבישיו הצרים והמפותלים לקשה מאוד עד בלתי אפשרית. לא לחינם יש המכנים את הכפר "שוויץ של יוון": בחורף מגיעים אליו תיירים לחופשת סקי או לחופשת חורף בהרים. אבל גם בקיץ, אחרי נסיעה חדגונית דרך המנהרות המרובות בכביש המהיר, מאחת המנהרות פתאום יתגלה לכם מראה קסום שיזכיר נסיעה בתוך גלויה, ויכריז: ברוכים הבאים למצובו, שרבים הטוענים שהוא הכפר היפה ביותר במחוז אפירוס. |תמונה_בטקסט6255| כדאי לחנות בחניה של המלון ולהתחיל ללכת ברגל אל מוקדי העניין של הכפר: ראשית, כמובן, הכיכר המרכזית ושוקקת החיים, שבה תוכלו למצוא טברנות וחנויות יפהפיות. לא הרחק משם תמצאו את מוזיאון הפולקלור שנמצא בתוך אחוזת פאר משפחתית בעבר, ומציג את ההיסטוריה של מצובו בצורה מרתקת. בסביבתו תמצאו חנויות המוכרות עבודות עץ של תושבי הכפר, רובן תיירותיות למדי (כנראה לא תתקשו להבדיל בין עבודת יד לבין ייבוא מסין). ליד הכיכר תמצאו גם גן שעשועים מוצלח למדי, שיש בו שלט המפרט את הגיל המתאים לכל מתקן (שנה וחצי עד 14!). עוד פינת חמד לילדים תמצאו בגינה שברחוב Averof, וגם בה, לצד ספסלים ונוף חד-פעמי, תמצאו כמה מתקנים שהילדים יריעו וירוצו לקראתם. |הסיפור|מה זה כפר אלפיני? כמו שאתם יכולים לנחש, מקור השם הוא ברכס הרי האלפים שעובר בין שבע מדינות במרכז אירופה. היום ההגדרה מתייחסת לכל כפר אשר שוכן גבוה בהרים. מצובו שוכנת בגובה 1,160 מ' מעל פני הקרקע, ובזכות הנוף המופלא שלה, היא מהווה את אחת מיעדי הסקי הכי פופולריים ביוון. מטבע הדברים, את הכפר מקיפים שלל שבילים של הליכה בטבע. שאלו במלון על "שביל הדב" או Ursa Trail. זהו מסלול בן 40 ק"מ, אשר מקטעים ממנו יוצאים ממקומות שונים במרכז הכפר ותוכלו לטייל בהם הלוך וחזור. אם אתם לנים בכפר, תוכלו לצאת לטיולי יום אל אגם אָאוֹס ואל העיירה המיוחדת ווֹבוּסָה.

מבחינה טכנית הוא למעשה נקיק, אולם הוא ידוע לכל כ"קניון העמוק ביותר באירופה", ואף נכנס לספר השיאים של גינס ב=1997 כ"קניון העמוק הצר ביותר בעולם". משפחות עם ילדים, מטבע הדברים, לא יעשו את הטרק החוצה אותו, אך יוכלו ליהנות ממראהו ולהתפעל מהדרו כמעט מכל פינה בכפרי זָגוֹרִי, ובמיוחד מנקודות התצפית המפורסמות. הראשונה שבהן נמצאת בכפר ויקוס, שאליו מגיעים בעיקר למטרת התצפית: חנו בכניסה לכפר ועלו אל אזור הגזיבו בעקבות השילוט, שם ייגלה לכם הקניון בתצפית עוצרת נשימה. נקודה מפורסמת נוספת היא תצפית אוקסיה. כשתיסעו אליה מכיוון מוֹנוֹדֵנְדְרִי, תוכלו להבחין מימינכם ביער האבנים. אולם נקודת התצפית שרבים טוענים שהיא היפה מכולן, היא תצפית בֶּלוֹי.

כפר קסום וייחודי, שהשתמר בצורה האותנטית ביותר מבין כל כפרי זָגוֹרִי. המבנים האדריכליים בו מקוריים ולא משוחזרים, וגם המדרכות שומרו כפי שהן במשך 500 שנה ולא שופצו לצורכי תיירות. שימו לב לתעלות שבאמצע ה"מדרכות", שהיו השבילים המקוריים של הכפר: בתעלות שבמרכז היו צועדים החמורים, ומשני צידיהם - תושבי הכפר. הכניסה לכפר מותרת ברגל בלבד, וטוב שכך. כדאי לשוטט בסמטאות וליהנות מהשקט ומיוון המסורתית של המאה ה=18, שיד העידן המודרני והתיירותי לא נגעה בה. לצד הסמטאות תוכלו למצוא את מסעדת Lithos המקסימה ומגוון דלתות צבעוניות בכניסה לבתי המלון. האם תצליחו למצוא את הדלת הירוקה? ואת האדומה?

זהו אחד הגשרים המפורסמים והמפוארים של חבל זָגוֹרִי, ויש הטוענים שהיפה מכולם. הוא בנוי בגאון מעל נהר אָאוֹס בגובה 20 מ' ובאורך 35 מ'. הגשר נבנה ב=1870 על ידי לא פחות מ=50 בעלי מלאכה, תחת ניצוחו של אמן ארכיטקטורה שהיה אחראי גם להקמתו של גשר פְּלאקָה שבצוּמֶרקָה שלוש שנים מוקדם יותר. נהר אָאוֹס, שאותו הוא חוצה, זורם כל הדרך ממזרח זָגוֹרִי ועד לאלבניה, שבה שמו משתנה. תוכלו לחנות בנוחות לצד הגשר ממש, לחצות אותו ולהתענג על טבילה במי הנהר - הם אמנם קרים, אבל לא כמו אלה של נהר ווֹיְדוֹמאטִיס - הליכה על הגשר והתרגעות בתוך נוף מגלויה. תוכלו גם ללכת לאורך הנהר ובחזרה בתוך הטבע הקסום בכל עונות השנה. בקרבת הגשר נמצאת העיר קוֹניצָה שבה תוכלו להצטייד בכל מה שיש לכם צורך בו: אוכל, תרופות, משחקים וכו'. |הסיפור|הפעמון החכם האם אתם מבחינים בפעמון המשתלשל מאחד מצדיו של הגשר? בימים שבהם הדרך היחידה לחצות את הנהר הייתה הגשר, שימש הפעמון לאזהרה מפני רוחות חזקות מדי: אם הוא צילצל, היה הדבר סימן לכך שמסוכן מדי להולכי רגל ולחמורים לחצות אותו, ושכדאי לחכות עד שוך הרוחות.