הפארק השני בגודלו בבירה הרומנית נקרא עד שנת 2017 פארק הֶרֶסטרֶאוּ (Parcul Herăstrău), אך שמו שונה לאחר מותו של מלך רומניה מיכאי הראשון, ב-5 בדצמבר 2017. לפארק הנפלא הזה היסטוריה עשירה ומעניינת במיוחד: במשך מאות שנים היה אזור אגם הֶרֶסטרֶאוּ (Lacul Herăstrău) אתר ציד אהוב על תושבי העיר, בני המעמדות הגבוהים נהגו לערוך נשפי ריקודים על גדות האגם, ואילו פשוטי העם באו לכאן בסופי־השבוע ובחגים, נהנו מהטבע וערכו במקום פיקניקים. שמו של האגם הוא שיבוש של המילה |הנטה|פֶרוֹסטרֶאוּ (ferăstrău)|סנטה|, שפירושה מסור או מנסרה, והוא מיוחס לריבוי מפעלי העץ לאורך נהר קולֶנטינָה (Raul Colentina) הזורם לאגם. הפארק בגרסתו הנוכחית נוסד ב-1936 ונקרא תחילה פארק המלך קרול השני - אבל עם עליית השלטון הקומוניסטי ברומניה שונה השם לפארק סטלין ובכניסה הוצב פסל אדיר־ממדים של המנהיג הסובייטי. בשנות החמישים, כשסר חינו של סטלין, הוסר הפסל והפארק נקרא על שם האגם. |וידאו_בטקסט4| כיום מספק פארק המלך מיכאי הראשון מקום מפלט נהדר מהסביבה העירונית הסואנת. בפארק הנרחב יש שדרות עצים, כרי דשא עם ערוגות פרחים צבעוניים, גני שעשועים, מזרקות, פסלים ועוד. תוכלו לטייל כאן ברגל, באופניים, על סקייטבורד או על גלגיליות, ובחודשי האביב והקיץ - לשוט בסירות משוטים המושכרות בצדו הדרום־מערבי של האגם. מומלץ לעבור ליד מזרקת מוֹדוּרָה (Fântâna Modura), יצירה של הפסל קונסטנטין בָּראשי שהוצבה בפארק ב-1939 ולהשתעשע מהאנדרטה לזמר מייקל ג'קסון (Monumentul lui Michael Jackson) משנת 2009. בנוסף תוכלו לטייל בגן היפני (Grădina japoneză) המקסים, שעבר שיפוץ מקיף בסיוע שגרירות יפן בשנת 2017. בתקופת פריחת עצי הדובדבן (סאקורה) בחודש אפריל הופך הגן לאתר מרהיב ובלתי נשכח. בעונות אחרות של השנה נילן להנות מפכפוך המים בנחל, המתפתל בין כתמי הפרחים. מצפון לפארק שוכן מוזיאון הכפר הנודע, המנציח את התרבות הכפרית ברומניה. לארוחת הצהריים מומלץ לעצור בסניף של הרשת הבינלאומית Hard Rock Cafe, לא הרחק מגדת האגם. |וידאו_בטקסט6|

בראשית המאה העשרים הציע הסופר אלכסנדרוּ אוֹדוּבֶּסקוּ להקים מוזיאון שישמר את התרבות, המסורת ואדריכלות הכפר הרומנית. לצדו של אודובסקו התייצבו אקדמאים שיצרו רשימת קריטריונים לשימור של מיצגים אדריכליים לצורך איסופם למוזיאון ייעודי. המלך קרול השני הורה על תגבור קבוצות המחקר שעסקו בפרויקט, ובשנים 1934-1936 הוצגו שלוש תערוכות זמניות של הממצאים שנאספו מרחבי המדינה. מוזיאון הכפר עצמו, אחד המוזיאונים הפתוחים הגדולים ביותר באירופה, הוקם בשטחו של פארק המלך מיכאי הראשון שבצפון בוקרשט, ופתח את שעריו במאי 1936. תחילה הוצגו בו שלושים מבנים בלבד, אולם מדי שנה התווספו עוד ועוד מוצגים. כיום יש בשטח המוזיאון כ־360 מבנים בעלי חשיבות היסטורית, בהם כנסיות עץ עתיקות, בתים כפריים, מחסני תבואה, טחנות רוח, בארות ועוד, ולצדם כ־60,000 מוצגים הממחישים את אורח החיים בכפר ויותר מ־250,000 מסמכים. טיול במוזיאון הפתוח הוא בגדר מסע במכונת זמן אל תרבות הכפר הרומנית, שנשמרה לאורך מאות שנים. כאן תוכלו לראות ולחוש את המבנים האותנטיים, המספרים את סיפורה האמיתי של המדינה, סיפורם של האיכרים ופשוטי העם בעוד המבוגרים מתרשמים מהשימור ההיסטורי ייהנו הילדים מפינות ליטוף עם עזים, כבשים וחמורים, ומדוכני מזכרות עם פריטים מקסימים שנוצרו במלאכת־יד. ניתן להזמין מראש סיור פרטי מודרך (גם באנגלית) לקבוצה של עד 30 איש, אבל חובה לתאם לפחות 48 שעות מראש. למוזיאון ארבעה שערים, אבל רוב התיירים נכנסים אליו דרך השער הראשי בשדרת קיסֶלֶף או דרך שער טרנסילבניה הסמוך לשער הניצחון. |וידאו_בטקסט9| |וידאו_בטקסט10| |וידאו_בטקסט12|

המוזיאון לטבע של בוקרשט קרוי על שם ד"ר גריגוֹרֶה אָנטיפָּה, שניהל אותו עד 1944, הרחיב את אוספיו ויזם את הקמת המבנה הניאו־קלאסי הנוכחי. האוסף הראשוני של המוזיאון התבסס על פריטים שתרמו חוקרי טבע מאוניברסיטת בוקרשט במהלך המאה ה־19. התערוכה מתפרשת על פני שלוש קומות: קומת המרתף מוקדשת לעולם החי של אירופה ומורכבת תצוגות מרשימות של פוחלצי חיות בסביבתן הטבעית. תמצאו כאן דובים חומים, זאבים מצויים ואיילים אצילים, ולצדם תצוגות המוקדשות למכרסמים, ליונקים זעירים ולעופות, לרבות אוסף מרתק של פוחלצי עופות מדלתת הדנובה שברומניה. אל תפספסו את אולם אירואסיה ובו התצוגה שהיתה לסמל המוזיאון - שלד הדינוֹתַרְיוּם, פּילַאי קדום הנישא לגובה ארבעה מ'. קומת הקרקע מוקדשת לעולם החי בשאר העולם. כאן תפגשו את דיירי האוקיינוסים, לצד תוכים אקזוטיים, פינגווינים קיסריים ושלל מינים נכחדים - הזדמנות נהדרת ללמוד עובדות מעניינות על חייהם ועל סביבות מחייתם (שלטי ההסבר הקצרים כתובים גם באנגלית). בקומה העליונה מוקדשות התצוגות לאבולוציה, לגיאולוגיה, לפליאונטולוגיה ולמדעים נוספים. התצוגות דלות בהשוואה לאלו שבקומות התחתונות, אך מאפשרות טעימה מהירה ממגוון ענפי המחקר במדעי הטבע. במוזיאון מגוון הפעלות אינטראקטיביות המיועדות לילדים, אך הוא מתאים גם למבוגרים.

שער האבן הגדול, בתכנונו של האדריכל פֶּטרֶה אָנטוֹנֶסקוּ, מעלה על נס את ניצחונה של רומניה במלחמת העולם הראשונה. השער הוקם ב-1922 בכניסה לפארק המלך מיכאי הראשון, שם היו בעבר מספר שערי ניצחון קטנים יותר (הראשון ביניהם, שהיה עשוי עץ, הוקם ב-1878 לזכר הניצחון במלחמה העות'מאנית־רוסית). בשנת 1936-1935 השער שופץ. השער מזכיר מאוד את שער הניצחון הפריזאי - ולא בכדי: אנטונסקו שאב השראה מהסגנון הניאו־קלאסי שמאפיין את השער הצרפתי. השער הרומני מעוטר בתבליטים המעלים על נס את גבורת החיילים הרומנים במלחמת העולם ומגוללים מגוון אירועים היסטוריים בכיכובם של המלך פרדיננד הראשון והמלכה מריה מאדינבורו. על הקשת חקוקים שמות הקרבות בהם השתתף הצבא הרומני וסמליהם של ארבעים המחוזות המרכיבים את המדינה. השער נישא לגובה של עשרים ושבעה מ' ומדרגות פנימיות מאפשרות לטפס אל ראשו ולצפות על צפון העיר. |המסגרת|שער הכלות החטופות אם תזדמנו אל שער הניצחון בשבת בערב באחד מחודשי הקיץ, אולי תזכו לצפות במחזה משעשע במיוחד: עשרות כלות נרגשות מתקבצות למרגלות השער וממתינות לאהוביהן. מדובר במסורת רומנית עתיקת יומין שזכתה לפופולריות מחודשת: בעבר נהוג היה לחטוף את הכלה ביום כלולותיה מסעודת חתונתה ועל חתנה היה לשחררה מחוטפיה בתשלום כופר סמלי. כיום "נחטפות" הכלות מחתונתן ומחכות על יד שער הניצחון של בוקרשט, שם הן "מחולצות" על־ידי חתניהן ה"נועזים". |וידאו_בטקסט7| |וידאו_בטקסט8|

המוזיאון, הנמנה עם הבולטים מסוגו באירופה, שוכן במבנה מפואר בסגנון הניאו-בּרֶנקוֹביאני. יותר מ-20 שנה נדרשו לאדריכל ניקולאיֶה גיקָה-בּוּדֶשט להשלמת המבנה, שנועד תחילה לשמש מוזיאון לאמנות; העמודים, הקשתות והחלונות בחזיתו נראים כאבני חן על רקע קירות הלבנים האדומות. המוצגים והתערוכות במוזיאון עוסקים בכפר הרומני על כל היבטיו: לבוש מסורתי, ריהוט, כלי חרס, פריטי אמנות ועוד. לוחיות ההסבר כתובות אמנם רק ברומנית, אבל בכניסה לכל חדר יש כרטיסיות עם הסברים באנגלית, ומציעים גם מדריך שמע באנגלית (מומלץ). בימים שבת וא' מתקיים ברחבה שבכניסה למוזיאון שוק נהדר של מלאכת=יד, ענתיקות ועוד.

הצומת העמוס ביותר בבוקרשט הוא נקודת מפגש של שמונה כבישים ראשיים. הכיכר נחנכה בשנת 1831, יחד עם שדרת קיסֶלֶף, אבל קיבלה את שמה, שמשמעותו 'כיכר הניצחון', רק 50 שנה אחר-כך, כשהצבא הרומני החוגג את ניצחונו במלחמה העות'מאנית-רוסית נכנס דרכה אל מרכז העיר; אותו אירוע מונצח גם בשער הניצחון שמצפון לכיכר ובדרך ויקטוֹריֶי, המובילה מכאן לעיר העתיקה. בכיכר עצמה אין הרבה עניין אבל היא יכולה להיות נקודת-מוצא נוחה לטיול באזור וממזרח לה ניצב ארמון ויקטוריה המרשים, משכן הממשלה הרומנית.

ארוחה בסניף איכותי זה של רשת המסעדות הבינלאומית מתאימה במיוחד לאחר טיול מהנה בפארק המלך מיכאי הראשון או במוזיאון הכפר הסמוך. כאן תיהנו מאווירה צעירה, עם מוזיקת רוק מעולה ועיצוב ייחודי, ומתפריט המתאים לכל גיל. עסקיות הצהריים (ב'-ו' 12:00-16:00) משתלמות במיוחד - מנת פתיחה, עיקרית ושתייה ב־29 ליי בלבד.

ב'ארמון האביב' הצנוע למראה מסתתרת היסטוריה מרתקת: כאן התגורר הדיקטטור ניקולאי צָ'אוּשֶסקוּ עם אשתו אֶלֶנָה ושלושת ילדיהם. סיור בארמון מספק הצצה לאורח החיים הראוותני שניהלו בני המשפחה, בעת שיתר תושבי רומניה הסתפקו במכסות מזון מינימליות. הקירות בארמון, שנבנה ב-1965, מחופים בעץ מהגוני ותלויים עליהם בדי משי מעוטרים בציורי נוף פסטורליים. בבריכה המקורה משובץ פסיפס מרהיב ועל אחד הקירות תלוי שטיח בעלות משוערת של כ־300,000 אירו, שניתן לרודן כמתנה מהשאה האיראני . כל פריטי הריהוט וחפציהם האישיים של בני הזוג נשארו בדיוק כפי שעזבו אותם בעליהם, כולל פיג'מות מקופלות על המיטות ומעילי פרווה בארון הבגדים. ניתן לבקר בארמון רק במסגרת סיור מודרך, האורך כ־45 דקות ומעניק פרספקטיבה מרתקת על תולדות רומניה במחצית השנייה של המאה הקודמת. להרשמה יש לתאם מראש טלפונית או באמצעות האתר.

במבנה יפהפה בסגנון הניאו-בּרֶנקוֹביאני מוצגים כ־80,000 מינרלים, סלעים ומאובנים מכל רחבי רומניה. תצוגת הקבע מחולקת על פי ענפי הגיאולוגיה - מינרלוגיה (חקר המינרלים), פטרוגרפיה (מיון וזיהוי סלעים) ופליאונטולוגיה (חקר המאובנים) - וכוללת גבישים יפהפיים, שלדי דינוזאורים ועוד. למרבה הצער, מרבית לוחיות ההסבר כתובות ברומנית בלבד. בנוסף, הנבנה מיושן והבניין אינו ממוזג, מה שעשוי להקשות על הביקור בחודשי הקיץ.