ארמון הפרלמנט, המכונה גם בית העם או בית הרפובליקה, הוא אחד המבנים המזוהים ביותר עם בוקרשט. זהו מבנה אדיר ממדים המסמל עבור רבים את ימי שלטונו של הרודן הרומני הקומוניסטי, ניקולאי צָ'אוּשֶסקוּ, שהורה על בניית ארמון מנקר עיניים בזמן שרבים מתושבי העיר סבלו מעוני, רעב ורדיפות פוליטיות. רעיון הקמת בית הנבחרים בראש גבעת ספירי (Dealul Spirii) הצופה על העיר העתיקה, מיוחס למלך קרול השני, שהעלה אותו כבר ב-1935. עבודות התשתית החלו בסוף שנות ה-30, אך אלה הוקפאו כשפרצה מלחמת העולם השנייה. החזון קם לתחייה רק בשנות ה-80, ביוזמת צָ'אוּשֶסקוּ, אלא שעתה ביקש הרודן כי במקום בית נבחרים מכובד יוקם ארמון פרלמנט מפואר שיהיה מקור לקנאת עמי המערב. עבודות הבנייה החלו בשנת 1983 ולצורך כך פינו בולדוזרים כשישית משטחה של בוקרשט באותה תקופה, ועשרות אלפים נאלצו להתפנות מבתיהם ולעבור לשיכונים בפאתי העיר - אבל הרודן הרומני לא זכה לראות את הארמון המרהיב, כיוון שעבודות הבנייה הסתיימו רק ב-1997, שמונה שנים לאחר הוצאתו להורג בשיא המהפכה הרומנית. כשניצבים למרגלות המבנה המפואר, המשמש כיום את בית הנבחרים, בית המשפט לחוקה ומרכז כנסים בינלאומי, קשה שלא להתפעל מגודלו (ראו מסגרת). את החדרים מעטרים רהיטים יוקרתיים שנבחרו בקפידה ויצירות אמנות יקרות, המשתלבים יחד למראה מלכותי. באחד מאגפי הארמון (נגיש מכניסה נפרדת) שוכן המוזיאון הלאומי לאמנות בת-זמננו. ניתן לבקר במבנה הבלתי נשכח במסגרת סיור מודרך (בהזמנה טלפונית מראש, לפחות 24 שעות לפני הטיול; לקבוצות של 10 מטיילים ומעלה הזמינו באימייל [email protected]). ההשתתפות בסיור מותנית בהצגת דרכון, ויש להגיע לכניסה לכל היותר 15 דקות לפני תחילת הסיור שהזמנתם. |המסגרת|שגעון גדלות: ארמון הפרלמנט במספרים על הקמת המבנה עמלו לא פחות מ־700 אדריכלים ו־100,000 פועלים במשך 14 שנים. הבנייה נמשכה 24 שעות ביממה, בשלוש משמרות וללא ימי מנוחה. לצורך הבנייה השתמשו הפועלים בשני מיליון טון חול, 550,000 טון בטון, 700,000 טון פלדה, 1,000,000 מ"ר שיש ו־900,000 מ"ר של עץ איכותי. בשנות השמונים הקצה צבא רומניה למעלה מ־12,000 חיילים שהצטרפו לבנייה. בארמון המדורג 12 קומות, גובהו הכולל 84 מ', שטחו 365,0000 מ"ר והוא בניין המשרדים השני בגודלו בעולם (שני רק למבנה הפנטגון בארה"ב). חלל הפנים מחולק ל-60 אולמות פאר ו־3,100 חדרים מרוהטים, שרצפותיהם כוסו שטיחים בשטח כולל של 220,000 מ"ר ובתקרותיהם נתלו 2,800 נברשות בדולח. תקציב הבנייה של הארמון הגרנדיוזי מוערך בכ־3.3 מיליארד אירו. את הפער הבלתי נתפס שבין הארמון המפואר לבין המחיר החברתי והכלכלי ששילמו תושבי בוקרשט סיכמה היטב מזכ"לית מועצת אירופה בשנות התשעים קתרין לאלומייר: "זהו ארמון של אדם בעל שיגעון גדלות, אך גם יצירת מופת של העם הרומני".

מרכז הקניות נפתח ב-1976, תחת השלטון הקומוניסטי, וגילו ניכר בתכנון האדריכלי הסבוך והמיושן שמזכיר את התחנה המרכזית בתל־אביב. מצד שני, הוא שוכן במיקום מרכזי ויש בו מספר סניפים של רשתות בינלאומיות לצד חנויות קטנות ומקומיות, בהן תוכלו לחפש מציאות.

'שדרת האיחוד' נסללה בידי השלטון הקומוניסטי ב-1984 באזור שנפגע קשות ברעידת האדמה של 1977 ונועד לשרת את מרכז הממשל החדש של רומניה. השדרה, שתוכננה כתשובה מקומית לשאנז אליזה בפאריז. נקראה תחילה שדרת ניצחון הסוציאליזם (Bulevardul Victoria Socialismului) ולאורכו נבנו בתי-דירות עצומים בסגנון סוציאליסטי אופייני. בקצה המערבי של השדרה, למרגלות ארמון הפרלמנט, משתרעת בכיכר קונסטיטוּציֶי (Piața Constituției, 'כיכר החוקה') העצומה, בה מתקיימים מצעדים צבאיים, הופעות חיות ופסטיבלים, ומסוף נובמבר - שוק חג מולד מסורתי ובו עץ אשוח ענקי, דוכני מזכרות ואוכל, בימת מופעים ומשטח החלקה על הקרח. השדרה עוברת בכיכר הענקית כיכר אוּנירי (Piata Unirii), שיש בה פארק קטן ומרכז תעבורתי חשוב (כאן מצטלבים שלושת קווי המטרו), ובהמשכה תוכלו לראות את הספרייה הלאומית של רומניה (Biblioteca Nitonala a Romaniei; מס' 22) שהושלמה ב-2011 ובשלוש מחזיתותיה משולבים עמודים קלאסיים בקירות זכוכית בסגנון עכשווי. השדרה מסתיימת ב-Piața Alba Iulia. |וידאו_בטקסט16| |וידאו_בטקסט18|

הקתדרלה שבפסגת גבעת המטרופולין (Dealul Mitropoliei; נקראת גם גבעת הפטריארכיה - Dealul Patriarhiei) היא המרכז הפולחני של הכנסייה האורתודוכסית ברומניה. קול הפעמונים נשמע היטב למרחקים וקורא לתושבי העיר להצטרף לתפילות בימי ראשון ובחגים. הקתדרלה הושלמה ב-1659, אולם בראשית המאה ה-19 נוספו לה מספר מגדלים וחלונות מגולפים. רוב ציורי הקיר בחלל הפנים נוספו בשנת 1923, פרט לדיוקנאות של הקיסר קונסטנטינוס ואמו הלנה מעל דלת הכניסה. בנוסף שמורים כאן, בתוך כלי כסף, שרידיו של דימיטריוס הקדוש, מגנה של העיר בוקרשט. משמאל לקתדרלה ניצב ארמון הפטריארך (Palatul Patriarhiei) המרהיב, שמקורו במאה ה-17 אבל רובו נבנה ב-1935. המבנה שימש בין השאר את הפרלמנט הרומני וכיום משמש את הפטריארך האורתודוכסי ואינו פתוח למבקרים. החזית הפונה לרחבה שמאחורי הקתדרלה מעוטרת בתמונות מתולדות הכנסייה ורומניה כולה. לארמון מקושרת קפלת תפילה עתיקה (Paraclisul Palatului Patriarhal), שנבנתה במאה ה-17 ושוחזרה ב-1723. ברחוב המטפס אל הגבעה משובצות מדשאות, עליהן מתכנסים תושבי בוקרשט מדי שנה ב-21 במאי, היום המקודש לקונסטנטינוס ולהלנה. בפארק שמשמאל לתחילת הרחוב ניצב פסלו של בּארבּוּ קאטארג'וּ, ראש ממשלת רומניה שנרצח ב-1862 בסמוך לקתדרלה, ואילו לקראת קצה העלייה הוצב ב-2004 פסל מתכת מרשים של אלכסנדרוּ יוֹאָן קוּזה, השליט הראשון של רומניה המאוחדת. הרחוב מסתיים בשריד היחיד שנותר מחומת המתחם, מגדל פעמונים (Clopotniță) שנבנה ב-1698 ביוזמתו של קוֹנסטָנטין בּרֶנקוֹבֵיאנוּ ומשמש היום כנסייה.

קשה לחלוף על־פני אחד מהסניפים של מאפיית לוּקָה מבלי להיסחף בריחות הנישאים לכל עבר. ההיצע כולל מגוון רחב של מאפים רומניים ובינלאומיים, בהם מומלץ במיוחד מאפה הבית |הנטה|לוּקָה (Luca)|סנטה| - מעין נקניקיית-בצק עם גבינה במגוון תוספות.

כנסייה זו, שריד בודד למנזר שהקים הנסיך מיכאי האמיץ בשנים 1589-1591 (ראו מסגרת) נמנית היום עם המבנים העתיקים ביותר בבוקרשט. המנזר המקורי, שהיה מוקף חומות ונראה כמבצר, שימש לאורך השנים בית אחוזה, בית חולים צבאי, בית ספר לרפואה ומושב הארכיון הלאומי של רומניה - אולם ב-1985 נהרס ברובו במסגרת עבודות הבנייה העצומות שיזמו הקומוניסטים באזור קרית הממשלה. בזכות התערבות התושבים ניצלה הכנסייה העתיקה מהרס והועברה בשלמותה למרחק של כ-300 מ' ממקומה המקורי, שם היא ניצבת בין בנייני דירות משמימים. בחלל הפנים כדאי לשים לב לציורי הקיר, לאיקונות ולמחיצת-המזבח המקורית. |המסגרת|דברי ימי מנזר המקומיים מספרים כי הפופולריות הגוברת של מיכאי הצעיר בקרב תושבי נסיכות ואלאכיָה הטרידה את מנוחתו של השליט המקומי אלכסנדרוּ 'הרע', והוא הורה לאנשיו להוציאו להורג. בזמן שמיכאי הובל אל מותו, הבחין בכנסייה עתיקה וביקש משוביו להיכנס אליה לתפילה אחרונה. מיכאי התפלל מול איקונין של ניקולאי הקדוש ונדר כי אם יצליח לחמוק ממותו, יחזור למקום ויקים בו מנזר מפואר. לא ברור כיצד הצליח מיכאי לחמוק מגזר הדין - גרסאות שונות של הסיפור מייחסות זאת למחאה של התושבים, ליופיו של הנסיך או לכופר ששילמו אצילים - אבל הוא לא שכח את הבטחתו והמנזר הוקם זמן קצר אחר כך.

האגדה מספרת כי הכנסייה הקטנה נבנתה בידי מייסד העיר בוקרשט, בּוּקוּר הרועה (ראו מסגרת), אבל רוב ההיסטוריונים מאמינים שמקורה בתחילת המאה ה-18, כקפלת תפילה עבור בית הקברות של מנזר הנסיך ראדוּ, ששכן בראש הגבעה הסמוכה. הכנסייה, המקודשת לפטריארך קיריל מאלכסנדריה ולהגמון אתנסיוס הקדוש, קטנה מאוד ויש בה בעיקר איקונות עתיקים ורק ציור קיר אחד, מעל הכניסה. |המסגרת|רועה או אציל? האגדה מספרת כי העיר בוקרשט הוקמה בידי בּוּקוּר, רועה צאן ושודד דרכים בסגנון רובין הוד, שהקים כאן כנסייה ומספר בתים, וסביבם התפתחה העיר. לאגדה זו אין כל סימוכין היסטוריים והיא התפתחה כנראה כמעשייה רומנטית בראשית המאה ה-19; ההיסטוריונים סבורים שהעיר אכן נקראת על שם אדם בשל בּוּקוּר (שם נפוץ ברומנית, מהשורש 'שמחה'), אבל שהוא היה דווקא אציל שהחזיק באדמות שעליהן התפתחה העיר.