חצי האי סירמִיוֹנֶה, לשון יבשה צרה וארוכה החולשת על חלקו הדרומי של אגם גארדה, מושך אליו תיירים רבים בזכות נופים וחופי רחצה שהם מהמשובחים שבאגם גארדה. מלבדם, יש באי גם מבצר מרשים, שממנו נשקפת תצפית נאה על האגם ועל סביבתו, וכן מספר בלתי נתפס של גלידריות. סירמִיוֹנֶה נחשב למקום לינה מבוקש באגם גארדה, אך אין סיבה להתעקש ללון דווקא כאן: הנופים אמנם נאים, אבל מבחינת תחבורה אין מדובר במקום לינה אידיאלי . *המסלול* ממגרש החניה לכו אל הגדה המערבית של חצי האי (השמאלית כשפניכם לקצה חצי האי) וצעדו לאורך הטיילת עד הגשר המוביל לשער העיר העתיקה. החדשות הרעות הן שההליכה ארוכה מעט (כחצי ק"מ); החדשות הטובות הן שכולה ממש על שפת המים. בקצה הטיילת, קצת לפני הגשר, תראו משמאלכם מעגן, שם תוכלו להצטרף לטיולי השיט של חברת Garda Tours סביב חצי האי. במסגרת השיט הקצר יחסית (כ־20 דקות) תחלפו על פני נביעות המים החמים ותוכלו להשקיף על המצודה ועל חצי האי מהאגם. את האתרים תוכלו אמנם לראות גם בסיור הרגלי, אך השיט מספק זווית נוספת ומומלצת וכדאי להצטרף אליו לפני מסלול ההליכה בסירמיונֶה או אחריו. לרוב אין צורך בהזמנה מראש. אפשר לצאת מכאן גם לכמה טיולי שיט אחרים, ארוכים ויקרים יותר, באגם גארדה. כבר מהגשר תראו מימינכם את מצודת הסְקָלִיגֶ'רי הציורית, אחד המבנים המצולמים ביותר בגארדה. לאחר שתחצו אותו ותיכנסו לעיר העתיקה, תראו את הכניסה למצודה מיד מימינכם. לאחר הביקור במצודה פנו ימינה ומיד שוב ימינה, בצמוד לחפיר. לכו לאורך החפיר המשקיף על צידה האחורי של המצודה, ואז פנו שמאלה לפי השלט passeggiata panoramica ("השביל הפנורמי"). המשיכו בעקבות השילוט עד החוף, ואז לאורך קו החוף עד נביעת המים החמים. +---מיטיבי הלכת שביניכם יוכלו להמשיך לאורך החוף לגְרוֹטֶה דִי קאטוּלוֹ, אתר נופש רומי עתיק, ובו הווילה של המשורר בן המאה הראשונה קאטוּלוּס. ההליכה ארוכה יחסית והעתיקות אינן מעניינות במיוחד, כך שהמשיכו לשם רק אם חשקה נפשכם בטיול נינוח ארוך יותר לאורך קו המים.---+ לפני תחנת השאיבה של נביעת המים החמים פנו שמאלה ולכו ברחוב המוצל Viale Gennari, העובר בפארק מריה קאלאס (Parco Maria Callas). הפארק קרוי על שם זמרת האופרה הנודעת, שהתגוררה בשנות החמישים בווילה הצהבהבה שבקצהו. הווילה סגורה למבקרים, אבל על הגדר יש שלט לזכר הזמרת. המשיכו עם הרחוב המתעקל שמאלה ומוביל לרחבה קטנה, שבה נמצאת אחת הכניסות למרחצאות החמים של סירמִיוֹנֶה. צאו מהכיכר לרחוב הצר Via Vittorio Emanuele, הרצוף מסעדות וחנויות, והוא יוביל אתכם חזרה למצודה. שובו למגרש החניה בדרך שבה הגעתם.*סמסלול* x---עייפתם? אפשר בהחלט להסתפק בחציית הגשר ובביקור במצודה וברחובות הקטנים הסמוכים לה. אפשר גם לעצור כאן לארוחה, אך זכרו כי סירמיונה הוא מקום יקר למדי לאכול בו.---x

גארדלנד, פארק השעשועים הגדול ביותר באיטליה ואחד הפופולריים ביבשת כולה, הוא ללא ספק גולת הכותרת של כל ביקור משפחתי בצפון איטליה. שלא כפארקים מפורסמים אחרים, גארדלנד איננו פארק נושאי, וגיבורו הוא מעין דינוזאור ירקרק וחמוד העונה לשם |הנטה|פְּרֶצֶמוֹלוֹ|סנטה| ("פטרוזיליה" באיטלקית). למרות זאת, הביקור כאן הוא מסע יוצא דופן באיכותו בעולמות הפנטזיה. ייהנו כאן במיוחד ילדים צעירים (ומבוגרים צעירים בנפשם), להם מחכה ממלכה שלמה ובה עצים מדברים, מסלולים קסומים, רכבות קטנות, מטוסים, וכמובן כל מתקני ה"חובה", מקרוסלות עם סוסים ועד כוסות תה מרקדות. גם את הגדולים והאמיצים לא קיפחו כאן חלילה, ובפארק תוכלו למצוא שיט אבובים בג'ונגל, אי מרחף המשקיף לנוף נפלא של האגם, ארבע רכבות הרים מהסוג שממש לא מומלץ לנסות אחרי ארוחת הצהריים ועוד מתקנים שמקפיצים את האדרנלין. אם ברצונכם לקבל תחושה כללית של הפארק תוכלו לנסוע סביבו ברכבת ההיקפית טרנסגרדאלנד אקספרס (Transgardaland Express). שימו לב שלרכבת אין תחנות מלבד תחנת המוצא ולכן היא אינה שימושית למעבר בין חלקי הפארק. |תמונה_בטקסט7593| מלבד המתקנים עצמם, תמצאו בפארק גם קולנוע ארבעה ממדים (Cinema 4-D Experience) שבו מוקרנים סרטי תלת ממד עם אפקטים, ומגוון מקומות לצלם תמונות לאינסטגרם, בהן עמוד הקלון (Pillory), שבו תוכלו להצטלם קשורים כאחרוני הפושעים (עם הלוגו של גארדלנד, כמובן). מתקנים בולטים רכבות הרים ומתקני אקסטרים בגארדלנד יש ארבע רכבות הרים, שלפחות שלוש מהן חדשניות ומסעירות - ועוד שני מתקנים קיצוניים שמתאימים למי שכבר התנסו בפארק שעשועים אחד או שניים. #בּלוּ טוֹרנָדוֹ (Blue Tornado): רכבת הדגל של הפארק, שייחודה בכך שהמסילה נמצאת מעל הנוסעים ורגליהם תלויות באוויר. #אוֹבּליוִיוֹן ׁ(Oblivion): פנים אל פנים עם החור השחור. רכבת הרים שעיקרה נפילה אנכית. לא לפחדנים. #ראפּטוֹר (Raptor): רכבת הרים שמדמה טיסה על ציפור טרף. במקום לשבת במושבים על המסילה, הנוסעים יושבים על "כנפיים" מעוצבות, מימין ומשמאל למסילה עצמה, וחווים את התהום שמתחת לרגליהם. #שָמאן (Shaman): רכבת הרים קצת יותר סטנדרטית, עם שתי לולאות ובורג כפול, שמדמה מסע באמריקה הפרה=קולומביאנית. #סחרור חלל (Space Vertigo): נפילה חופשית מגובה 40 מ'. #בית הקסם (Magic House): מתקן אשליה תחושתית, הנותן ליושבים בו הרגשה של תנועה והיפוך מלא כאשר מה שמתהפך בפועל הוא קירות החדר, ולא היושבים בו. |תמונה_בטקסט4202| מתקני הרפתקאות גם מתקנים אלה מבוססים ברובם על נסיעה בכלי רכב או על מסילה, אבל כאן הדגש אינו על המהירות אלא על החוויה. חלק ניכר מהמתקנים מבוססים על סרטים ועל עולמות פנטזיה מוכרים. אחדים מהם עשויים להתאים גם לילדים קטנים, אלא אם כן פיראטים או דינוזאורים עלולים להפחיד אותם. #קונג פו פנדה מאסטר (Kung Fu Panda Master): רכבת הרים מתונה במהירותה, שנעה בנוף השואב השראה מסדרת הסרטים |הנטה|קונג פו פנדה|סנטה|. הייחוד היא שהקרונות מסתובבים סיבוב מלא על צירם. #המסע לממלכת הפיראטים (I Corsari: la vendetta del fantasma): התשובה של גארדלנד ל"שודדי הקריביים" של דיסני. סירות גדולות נעות בחשיכה בעוד פיראטים, רוחות ומה לא מופיעים ומפחידים את הנוסעים. #הממותה (Mammut): רכבת הרים מסורתית יותר, עשויה מעץ וללא היפוכים, העוברת מסלול של קרוב לקילומטר בנוף קרחוני, כביכול כדי לברוח מממותה מסוכנת. מכיוון שהרכבת מתאימה גם לילדים קטנים יותר, זהו אחד המתקנים הפופולריים בפארק, והתור אליו ארוך יחסית. #הרפתקת ג'וּמנג'י (Jumanji the Adventure): מתקן חדש יחסית בפארק המדמה מסע בג'יפ דרך עולם המבוסס על הסרט בשם זה. למי שלא מכירים את הסרט, התוצאה היא תערובת לא מלהיבה של כמה תרבויות (אפריקאית, פרסית ופרעונית). התורים כאן ארוכים, ולא ממש בצדק. |תמונה_בטקסט6157| מתקני מים מתקנים אלה מתאימים ליום קיץ חם. בראשון אתם עלולים להירטב ממש, כך שכדאי להביא מגבות ובגדים להחלפה. #הבריחה מאטלנטיס (Fuga da Atlantide): סירות עולות ויורדות במסלול מים המוקף מקדשים עתיקים וכולל שתי נפילות חדות של 12 ו=17 מ'. #מפלים בג'ונגל (Jungle Rapids): שיט אבובים במתקן הרפתקאות המדמה ג'ונגל. דומה מאוד ל"קונגו" המוכר מהסופרלנד. #שיט בנהר קולורדו (Colorado Boat): מעין רכבת הרים על המים. סירות המדמות בולי עץ שטות במסלול צר, גדוש עליות ומורדות, שסביבו מפלים. |תמונה_בטקסט9591| לקטנטנים אם אתם מבקרים בפארק עם פעוטות או ילדים קטנים, תבלו את עיקר היום בממלכת הפנטזיה (Fantasy Kingdom), ממלכת קסם צבעונית ומקסימה הסמוכה לכניסה. בין השאר יש כאן מתחם של ארבעה מתקנים לפעוטות: קרוסלת מטוסים, קרוסלת סירות, קרוסלת סוסים קטנה ומיני גלגל ענק. בקרבת מקום שוכן גם הכפר הקסום של פּרֶצֶמוֹלוֹ (Prezzemolo Magic Village), שהוא בעיקר גינת שעשועים צבעונית. בלב הממלכה ניצב עץ הפטרוזיליה (Albero di Prezzemolo), שניתן לטפס עליו, לטייל בין ענפיו ולהשקיף ממנו על הפארק. בתחתית העץ ממוקמת הכניסה לבית הקסם - אבל חשוב לשים לב שמתקן זה, למרות שמו, מיועד לחובבי ריגושים וממש איננו מומלץ לילדים קטנים. מחוץ לממלכה יש עוד מספר מתקנים המתאימים לילדים קטנים: #הפתעת האטריות של מר פּינג (Mr. Ping's Noodle Surprise) - המתקן הקלאסי של כוסות התה המסתובבות. לילדים שלא סובלים מסחרחורת. #אוֹרטוֹבּרוּקוֹ (Ortobruco Tour): רכבת הרים מתונה, המתאימה גם לילדים קטנים, בצורת זחל מעופף. #ארץ פּרֶצֶמוֹלוֹ ׁׁ(Prezzemolo Land): גינה רטובה לפעוטות וילדים קטנים, עשירה במשחקי מים. מומלץ כמובן להצטייד בבגדים להחלפה. בימים קרירים המקום מופעל "על יבש". #פארק המים לגולנד (LEGOLAND Water Park): על אף השם, זה לא ממש פארק מים אלא מתחם שעשועים נושאי הכולל בריכה, מגלשות ומשחקי מים בהשראת משחק ההרכבה המיתולוגי. המתחם מיועד לילדים עד גיל 11 והכניסה אליו כרוכה בתשלום נוסף. לכל ילד בטווח הגיל המותר רשאים להצטרף עד שני מבוגרים. חשוב לציין שלא ניתן להיכנס למתחם בנפרד מהכניסה לגארדלנד. למתחם צמודה גם חנות מותג של "לגו", שהכניסה אליה מותרת לכולם (כצפוי). |תמונה_בטקסט6159| מבט מהאוויר במתקנים אלה העיקר הוא התצפית מלמעלה על הנופים ומתחמי הפארק. הנסיעה דרך כלל רגועה יחסית, ומתאימה גם למי שמסתחררים מרכבות ההרים. #האי המרחף (Flying Island): ריחוף איטי מעל הפארק במעין 'צלחת מעופפת', עם חלונות תצפית מכל הכיוונים, המספקים נוף בלתי נשכח של אגם גארדה כולו. #מוֹנוֹרוֹטאיָה (Monorotaia): צפו בפארק השעשועים מלמעלה, בנסיעה איטית ורגועה בין צמרות העצים. |המסגרת|טיפים לבילוי מהנה בפארק # כדי לעמוד פחות זמן בתור בקופות הכרטיסים, השתדלו שלא להגיע לפארק בימים שבת וא' בחודשי הקיץ. בכל מקרה, כדאי להגיע מוקדם, ממש עם הפתיחה. כך נראים התורים בעת הפתיחה. # במתקנים רבים מותנה הכניסה בגובה מינימלי. לרוב מתקני ההרפתקאות ניתן להיכנס מגובה 1.10 מ', אבל למתקני האקסטרים נדרש גובה של 1.20-1.40 מ'. מומלץ לברר מראש את מגבלות הגובה באתר האינטרנט כדי למנוע מפח נפש. # אם אתם מבקרים בפארק עם ילדים במגוון גילים, ייתכן שתעדיפו להתפצל. במקרה כזה, אל תשכחו לתאם נקודת מפגש, ורצוי גם לצייד את כולם בטלפונים ניידים (בשטח הפארק זמינה רשת אינטרנט אלחוטי ללא תשלום, אך יש לבצע רישום לאחר ההתחברות בכל מכשיר). כנקודת מפגש נוחה עשויים לשמש עץ הפטרוזיליה שבכניסה, שהעלים שלו עשויים כדורים כתומים, או האי המרחף הבולט למרחוק - אבל חשוב לזכור שאף אחד מהם אינו נראה מכל נקודה ברחבי הפארק. # ההיצע במסעדות הפארק אמנם די נרחב, אך האיכות בינונית, התורים ארוכים והמחירים גבוהים. מומלץ להצטייד במזון ובשתייה מראש. # אף שתוכלו לבקר וליהנות ברוב מתקני הפארק ולהישאר יבשים, עבור מקצת המתקנים ייתכן שתרצו להביא בגדי ים או סט בגדים להחלפה. בימים חמים אולי דווקא תרצו להירטב! # כדי לנהל נכון את הזמן, חשוב מאוד להתקין את אפליקציית הפארק |הלינק: https://www.haolam.co.il/1189|לאנדרואיד|סלינק| או |הלינק: ל-https://www.haolam.co.il/1190|Apple|סלינק| ובאמצעותה לאתר בזמן אמת מתקנים שהתור אליהם קצר. בביקור חד־יומי תתקשו להספיק את כל המתקנים, והאפליקציה תאפשר לכם להימנע מבזבוז זמן יקר ומייגע בתורים. # כרטיסי אקספרס (Gardaland Express; בתשלום נוסף) יאפשרו לכם לדלג על התור במתקנים מסוימים, ובחודשי הקיץ (יולי=אוגוסט) עלולים להיות חיוניים כדי לחוות את הפארק כראוי. ב|הלינק: https://www.haolam.co.il/1397|אתר האינטרנט|סלינק| מוכרים כרטיסים המכסים מספר מקבצים של מתקנים פופולריים. #יום עם תחזית לגשם עשוי לרוקן את הפארק ולצמצם את העומס, מה שיקל עליכם מאוד - אך כמובן אין כאן שום הבטחה לאסטרטגיה מנצחת. אם אינכם מפחדים מקצת מים, שקלו את האופציה. # כיאה לפארק שעשועים, גם כאן מוצעים לאורחים שלושה מלונות־נושא מעוצבים להפליא.

פארק המפלים של מוֹלינָה הוא מפלט קריר מהחום ולעיתים גם מההמולה הסובבת את אגם גארדה. בתוך חורש טבעי ירוק מסתתרים כעשרה מפלים קטנים וגדולים, וכן בריכות קטנות, אפיקי נחלים ותצורות סלע מעניינות. לאורך המסלולים משולבות בנפלאות הטבע כמה הפתעות נעימות לילדים ולילדים בנפשם, בהן כמה קירות טיפוס, אומגה ונדנדה התלויה בין מפל ושמיים ונחשבת לגולת הכותרת של השמורה. קחו בחשבון שהנדנדה המפורסמת נסגרה לצורך תחזוקה ואיננה צפויה להיפתח שוב לקהל לפני שנת 2024. בשמורה עוברים שלושה מסלולים: ירוק (כחצי שעה הליכה), אדום (כשעה), ושחור (כשעתיים). בנוסף למשך ההליכה בשבילים קחו בחשבון לפחות שעה נוספת לצעידה מהחניה ובחזרה ולהתארגנות. אף אחד מהמסלולים איננו מאתגר במיוחד, אך הם אינם נגישים לעגלות ילדים ועם ילדים קטנים מומלץ להצטייד במנשא. המסלול השחור כולל טיפוס הלוך ושוב, ואם כוחכם במותניכם וזמנכם בשעונכם הוא בהחלט מומלץ, אך גם המסלול האדום ראוי ומרשים בהחלט (ואת הנדנדה חביבת הקהל תוכלו למצוא כבר בתחילתו של המסלול הירוק). הדרך ממגרש החניה לשמורה עוברת בעיירה הנאה מוֹלינָה. |המסגרת|טיפים לביקור בשמורה #"לראותם בלבד": הכניסה למים לכל אורך המסלולים אסורה. #כל המסלולים מעגליים ומסתיימים בקופה שבכניסה. #ליד הקופה יש בית קפה קטן ושירותים. #הביקור באתר כולל הליכה לא מעטה: ההגעה מהחניה לשמורה עצמה כוללת ירידה של עשרות מטרים במדרון תלול, כך שגם אם תבחרו במסלול הירוק, צפויה לכם צעידה לא מבוטלת בשטח. עם ילדים קטנים או שאינם מנוסים בהליכה, מומלץ להסתפק במפלי וארוֹנֶה שמצפון לגארדה, המרשימים לא פחות ונגישים הרבה יותר. ראו גם מסגרת המשווה בין שתי השמורות, תחת מפלי וארוֹנֶה.

העיירה היפה בֶּלאג'וֹ, גולת הכותרת של אגם קוׁמוֹ, בנויה במדרון תלול ומספקת שילוב מרתק בין הנוף העירוני לנופי הטבע של האגם. בשל ריבוי התיירים, המרכז העתיק סגור לכלי רכב והעיירה סובלת ממצוקת חניה משמעותית. מסיבה זו, ומכיוון שהכבישים לעיירה צרים ומאתגרים, אפשר בהחלט ואף מומלץ להשאיר את הרכב באחת הגדות ולחצות במעבורת כהולכי רגל, או לנסוע באוטובוס ישיר מלֶקוֹ. אם תחנו מחוץ לעיירה, התקדמו ברגל אל הטיילת המטופחת, הרצופה ערוגות פרחים, שם גם עוצר האוטובוס. הטיילת היא נקודת המוצא למסלול ההליכה בעיירה; אם תגיעו במעבורת אל המסוף להולכי רגל, תוכלו להצטרף למסלול באמצעו. *המסלול* מהטיילת לכו צפונה (כשהחוף משמאלכם), חלפו על פני מסוף המעבורת לכלי־רכב והמשיכו עד חנות המזכרות הנאה Corner Shop. כאן כבר תראו את בתי המלון, חנויות המזכרות ובתי הקפה האופייניים לעיירה. לאחר שתעברו במעבר מקורה תראו משמאלכם את מסוף המעבורת להולכי רגל המשיכו לאורך החוף והתפתלו ימינה עם הרחוב העולה מעלה עד שתגיעו לפּיאצָה דֶלָה קיאֶזָה - "כיכר הכנסייה", הקרויה על שמה של בזיליקת יעקב הקדוש הסמוכה. אחרי הצצה קצרה לפנים הכנסייה, המשיכו ישר, עם עצירה קצרה בחנות הזכוכית הנאה Laved, עד שתגיעו אל המרפסת של בֶּלאג'וֹ, נקודת התצפית והצילום המפורסמת ביותר בבֶּלאג'וֹ ואולי באגם קוׁמוֹ כולו. כעת תוכלו לרדת חזרה לעבר האגם באחד מארבעת טורי המדרגות הציוריים, המקשרים בין הרחוב העליון והתחתון ועוברים באזור משופע במסעדות, בחנויות קטנות ובפינות חמד שנראות מצוין בתמונות. |תמונה_בטקסט7818| כשתחזרו לרחוב התחתון, Via Lungo Lario Manzoni, תוכלו לפנות ימינה, אל מסוף המעבורות להולכי רגל - או לחזור לכיוון הטיילת. *סמסלול* +---הליכה של עוד כרבע שעה (ק"מ אחד) לאורך הטיילת תביא אתכם אל הכניסה לגנים המטופחים של וילה מֶלצִי. הגנים אמנם יפים, אך ספק אם יש בהם משהו המצדיק את ההליכה ואת דמי הכניסה.---+

מפלי וארוֹנֶה הם צמד מפלים אימתניים (תחתון ועליון), בגובה כולל של 98 מ', המפלסים את דרכם לאגם גארדה דרך תצורת סלע מיוחדת במינה. המים הגועשים מכלים את סלעי המפל בקצב של כ־2 מ"מ בשנה וגורמים בכך לנסיגה הדרגתית של המפל אל תוך הסלע. השילוב בין עוצמת המים לסלע הקשה יצרה סביב המפלים אפיק ייחודי ודרמטי, ומערכת מורכבת של גשרים ומדרגות מאפשרת תצפית ייחודית על המפלים ועל תצורות הסלע סביבם ממגוון זוויות. להשלמת החוויה תזכו לתאורה ואף למוזיקת רקע דרמטיות, ולאורך השבילים למפלים יש גם גן בוטאני קטן, כך שהשילוב בין צבעי הפריחה למפלים הסוערים יוצר תמונות מרהיבות. ממגרש החניה גשו לקופות שבמבנה האדום. לאחר מכן עלו במדרגות והמשיכו עד סוף השביל כדי לראות את המפל התחתון (יש להיכנס פנימה, מה שתראו בחוץ איננו המפל). לאחר מכן טפסו במדרגות אל המפל העליון וחזרו באותה הדרך. שימו לב שהמסלול רטוב והמפלים מתיזים! אם אינכם אוהבים להירטב בגשם קל, הצטיידו במטריות או במעילי גשם. |המסגרת|לא ורונה בעברית רווח הכתיב "מפלי ורונה", ולכן המפלים נקראים בפי רבים בטעות כשמה של העיר וֶרוֹנָה. האמת היא ששמם של המפלים הוא וארוֹנֶה (מתחרז עם "אל קפונה"), והם כלל אינם נמצאים בקרבת העיר. בעברית גם התקבע "מפלי" ברבים, בין השאר מכיוון שיש שני אשדות באתר - אבל ברוב ההתייחסויות באיטלקית מכונה המקום Cascata, ונחשב מפל יחיד שיש לו שני חלקים. |תמונה_בטקסט7424| |המסגרת|וארוֹנֶה או מוֹלִינָה? אם זמנכם קצוב, או אם סתם ברצונכם להסתפק בשמורת מפלים אחת, ננסה לסייע לכם לבחור בין שתי האופציות שבקרבת אגם גארדה. #מפלי וארוֹנֶה נמצאים בצפון האגם, קרוב יחסית לחופיו, החניה מרוחקת מטרים ספורים מהכניסה (וגם החניה המרוחקת יותר נמצאת במרחק דקות הליכה בודדות). מפלי מוֹלִינָה, לעומתם, מרוחקים כחצי שעה נסיעה מחוף האגם, ועד הקופות תצטרכו לצעוד כרבע שעה. #הביקור במפלי וארוֹנֶה מחייב אמנם טיפוס מתון במדרגות, אך כדי להגיע למפלי מוֹלִינָה תצטרכו לעלות ולרדת בסך הכל יותר ממאה מ', ברוב הדרך במדרון ולא במדרגות. #הביקור במפלי וארוֹנֶה כולל מעט מאוד הליכה - כמה מאות מטרים - ואילו במפלי מוֹלִינָה מחייב אפילו המסלול הקצר ביותר שעה הליכה לפחות (ומומלץ לא להסתפק במסלול הקצר). #במוֹלִינָה יש כעשרה מפלים בתצורות שונות, בוארוֹנֶה - שני מפלים אימתניים (שהם למעשה מפל אחד). #במוֹלִינָה תיהנו מכמה אטרקציות לילדים, כגון נדנדה ואומגה; בווארוֹנֶה משתרע לאורך השבילים גן בוטני נאה, אבל אין פעילויות לילדים. #בווארוֹנֶה עורכים ביקור קצר, "על הדרך", ואילו הביקור בשמורת מוֹלִינָה מכסה כחצי יום לפחות. #מחיר הכניסה לכל אחת מהשמורות דומה (כ־15-20€ למשפחה).

לאציזֶה, השוכנת בחלקו הדרום־מזרחי של אגם גארדה, היא עיירה קטנה וקסומה ובה מזח ונמל קטן. נעים לטייל בכיכר המרכזית הנאה, המרוצפת כלוח שחמט, ובסמטאות השתי=וערב של העיירה, וזהו גם מקום נפלא לארוחת צהריים או ערב לגדת האגם. גולת הכותרת של העיירה היא הטיילת הנאה, הנמתחת ממש על קו המים, ומזמנת נוף כחול של אין־סוף. *המסלול* לכו צפונה ממגרש החניה וחפשו בית קפה השוכן בבית ורוד. הסמוך למדרחוב הכניסה לעיירה. התקדמו לאורך המדרחוב הנאה Via Rosenheim עד שער האריות (Porta di Lion) המרשים, והיכנסו דרכו אל העיירה המוקפת חומה. כעבור כמה צעדים תבחינו בשלט כחול עם חץ לבן המורה שמאלה. לכו בעקבות השלט אל Via Castello, רחוב צר המתעקל ימינה, ובמהרה תראו משמאל את הנמל העתיק (Porto Vecchio) ולידו המגדל של כנסיית ניקולו (ניקולאס) הקדוש (Pieve Romanica di San Nicolò), המשווה לו מראה ציורי במיוחד. לאחר שתעברו את הנמל תראו מימינכם את פיאצה ויטוֹריוֹ עִמָנואֶלֶה (Piazza Vittorio Emanuele), המרוצפת כלוח שחמט. אל תיכנסו אליה כעת אלא פנו שמאלה, לאורך הנמל, ואז ימינה בקצהו, על קו המים. כאן תיפתח לפניכם הטיילת הנפלאה של לאציזֶה, הרצופה מסעדות ובתי קפה עם שולחנות בחוץ ונוף לאגם. לקראת סוף הטיילת פנו ימינה ל-Via Albarelio ואז שוב ימינה ל-Corso Ospedale, סמטה צרה וחמודה המתפתלת בין הבתים המסורתיים אל פיאצה ויטוֹריוֹ עִמָנואֶלֶה. מולכם תראו את בית העירייה, שבו שוכנת גם לשכת המידע לתיירים. זה הזמן לחצות את הכיכר המרכזית היפה של לאציזֶה, המוקפת בתים תלת=קומתיים מסורתיים ובהם מסעדות וחנויות מזכרות, ואז לפנות ימינה ב-Via Portal del Lion ולחזור לשער האריות ולמגרש החניה.

וֶרוֹנָה היא העיר המאוכלסת ביותר במחוז וֶנֶטוֹ, והשנייה בגודלה אחרי ונציה. היא גם בעלת עושר האתרים השני בגודלו מהתקופה הרומית (שנייה רק לבירה רומא). ורונה מוכרת בין היתר בייחוד תודות לזוג הנאהבים המיתולוגי רומיאו ויוליה, וככזו מושכת אליה זוגות אוהבים רבים. ככלל, אין בעיר נקודות עניין מיוחדות וראויות לציון למשפחות עם ילדים, אך העיר נעימה ומקסימה, והשיטוט ברחובותיה מומלץ בהחלט למשפחות המחפשות הפוגה עירונית בימי הטיול באגם גארדה. |המסגרת|כרטיס כניסה משולב למבקרי העיר מוצע כרטיס Verona Card המקנה כניסה לכל אתרי התיירות שבה בעלות של 20€ למבוגר, בהם ארבעה אתרים הכלולים במסלול זה. עם זאת, המלצתנו לגבי כניסה לאתרים אלו די פושרת, שכן ברובם עיקר הביקור הינו חיצוני, ואילו כניסה אליהם איננה הכרחית כלל. רכישת הכרטיס אמנם תחסוך לכם סכום צנוע יחסית, אך תאפשר לכם לוותר על ההתלבטויות ולהיכנס לכל האתרים. הכרטיס מוצע בתעריף מבוגר בלבד, שכן ברוב האתרים הכניסה לילדים עד גיל 8 היא בחינם, ולנערים עד גיל 14 נגבים דמי כניסה סמליים של כ־1€, שאינם מצדיקים רכישת כרטיס משולב. הכרטיס זמין לרכישה בלשכת המידע לתיירים ובכל אחד מהאתרים הכלולים בו. אם הגעתם לוורונה ברכבת – ניתן לרכוש את הכרטיס בלשכת המידע שבתחנת הרכבת, וליהנות גם משימוש בשירות האוטובוסים הכלול בו למרכז העתיק ובחזרה. x---אם תרצו לקצר את הביקור בוורונה, מומלץ שלא לקצר את מסלול ההליכה, אלא פשוט לצמצם את הכניסה לאתרים ולהסתפק בביקור חיצוני בהם.---x +---אם ברצונכם להקדיש לעיר יום שלם ואפילו מעבר לכך, תוכלו לבקר גם ב[גנים] ובתיאטרון הסמוך להם או ב[מבצר העתיק]---+ *המסלול* בצאתכם מהחניון המקורה תגיעו לרחבה קטנה שבה נמצאים מבנה הכניסה לחניון ובית קפה קטן. חפשו סביבכם בניין בן ארבע קומות בעל חזית ורודה. כשפניכם אל הבניין, עליכם להתקדם לכיוון שמימינכם (כיוון מערב) לאורך רחוב Piazza Cittadella (הרחוב הראשי שעליו חזית הבניין הוורוד) המתחלף כעבור כמה מטרים ל־Via Andrea Paglieri. התקדמו במדרכה הקרובה אליכם (אין צורך לחצות למדרכה הסמוכה לבניין הוורוד) ברחוב זה כ־100 מטרים עד שתגיעו אל הרחוב הראשי – Corso Porta Nuova. ברחוב זה פנו ימינה ותוכלו כבר לראות מולכם את פוֹרטָה נוּאוֹבָה, שער הכניסה לעיר העתיקה של ורונה. #---|רכ| אם הגעתם לעיר ברכבת לתחנת Porta Nuova – צאו מהתחנה וחצו את הכביש הצמוד אליה. ממש מולכם תראו מעלית שקופה (לחניון תת־קרקעי), ומימין למעלית רציף אוטובוסים המסומן בשלט B1. מרציף זה סעו בקווים |בוס| 11, 12 או 13 לתחנת Piazza Bra. משך הנסיעה כ⁠־⁠10 דקות. תוכלו גם לצעוד ברגל כ־20 דקות לנקודת ההתחלה.---# |תמונה_בטקסט5799| היכנסו בשער וחצו את הצומת שאחריו, וכעת הגעתם לפיאצה ברה. בחלקה הצפוני של הכיכר ניצבת הארנה – האמפיתיאטרון הרומי העתיק של ורונה. אם ברצונכם לבקר בו, הקדישו לו כחצי שעה. |תמונה_בטקסט696| בצאתכם מהארנה, תראו מולכם חנות של לואי ויטון, אשר מימין לה מתחיל מדרחוב מָאצִינִי – שדרת החנויות המרכזית של העיר. צעדו לאורכה והתרשמו מכל טוב ארץ המגף שיש לשדרה להציע. כעבור כ־350 מטרים נמצאת רחבה קטנה שבה בניין אבן אפור המאכלס כיום סניף של רשת Zara. שימו לב לתעלת ניקוז מוזהבת בחזית החנות. בצידה השמאלי של התעלה מופיע כיתוב "IL GHETTO" – זהו סימון קו הגבול של הגטו היהודי העתיק של העיר. פנו שמאלה לאחר הכניסה לחנות (כלומר, לרחוב שמימין למבנה – Via Quintino Sella) וצעדו בו כמה צעדים עד הפנייה הראשונה. המבנה הפינתי בעל חזית כתומה ועמודים פינתיים מחופים באבן ירושלמית הוא בית הכנסת של ורונה. אין בבית הכנסת ביקורים תיירותיים, אך אם יש במקום פעילות, תוכלו לבקש להיכנס לכמה דקות ולהתרשם מפנים המבנה (ואם לא, הוא מרשים גם מבחוץ...). |תמונה_בטקסט5797| המשיכו ישר ב־Via Quintino Sella עד סוף הרחוב (כ־20 מטרים) ופנו ימינה ל־Via Pellicciai. המשיכו כדקה ברחוב זה עד שתגיעו לכיכר שוק רחבת ידיים: פּיאָצָה דֶלֶה אֶרבֶּה ("כיכר התבלינים") – כיכר השוק של ורונה מזה כ־2000 שנה. ברחבת הכיכר כמה נקודות עניין עתיקות. |תמונה_בטקסט5796| המבנה הגבוה ביותר בכיכר הוא מגדל למברטי – שבו תוכלו לטפס לתצפית נאה על העיר. המשיכו במעבר שמשמאל למגדל אל כיכר הסניורי – כיכר נאה שבמרכזה פסלו של הפילוסוף, המשורר והמדינאי דנטה. המשיכו בקו ישר למעבר שבצידה השני של הכיכר ותוכלו לראות מימינכם את קברי בני משפחת לה סקאלָה – מצבות קבר מיוחדות במינן. |תמונה_בטקסט5798| כעת שובו על עקבותיכם בחזרה עד פּיאָצָה דֶלֶה אֶרבֶּה ופנו בה שמאלה אל Via Cappello. המשיכו ישר ברחוב זה עד לבית מספר 23 שיהיה משמאלכם. זהו ביתה של יוליה, אהובתו של רומיאו. בעוד שסיפור האהבה המתואר במחזה של שייקספיר הוא בדיוני, משפחותיהם של רומיאו ויוליה הן משפחות אמיתיות שחיו ושגשגו בוורונה. הצטרפו להמוני התיירים המנסים להתחקות אחרי סוד אהבתם של השניים. |תמונה_בטקסט714| לאחר שתצאו מביתה של יוליה, סיימתם לבקר באתרים העיקריים שבמרכז העתיק של ורונה. אם ברצונכם לשוב לחנויות של מדרחוב מָאצִינִי, צאו ימינה ולאחר כ־70 מטרים פנו שמאלה ל־Via Mazzini. אם ברצונכם לבקר ברחוב חנויות אחר בדרככם חזרה, צאו מהבית שמאלה, וכעבור כ־30 מטרים פנו ימינה ל־Via Stella. בשני המקרים תגיעו בסופו של דבר בחזרה אל הארנה, ומשם תחזרו אל החניון*סמסלול*.

פּיֶיבֶה היא עיירה קטנטנה במעלה רמת טְרֶמוֹזינֶה, שייחודה בכמה מרפסות תצפית עוצרות נשימה המתחבאות בין סמטאותיה ומשקיפות אל אגם גארדה. בין לבין יש גם כמה חנויות, מסעדות, מלונות ומרכול קטן, אבל העיקר הוא הטיול הרגלי אל מרפסות הנוף המרהיבות. ואם אוויר ההרים לא מספיק לכם, תוכלו גם להתעכב באחת המסעדות המתברכות במרפסת אל הנוף. *המסלול* מרחבת החניה המשיכו באותו כיוון שבו הגעתם עם הרכב עד שלט חום שיכוון אתכם שמאלה אל Terrazza Panoramica ("המרפסת הפנורמית"). מיד אחרי שתפנו שמאלה תראו מימינכם כנסייה (שאפשר להציץ גם בתוכה) ולצידה מרפסת תצפית. המשיכו בשביל המתעקל שמאלה, ואז פנו ימינה אל מרפסת תצפית נוספת, המכונה באופן לא רשמי מרפסת הריגושים (Terrazza del Brivido; אל תתבלבלו עם מסעדה באותו שם השוכנת במלון Paradiso, לא הרחק משם, שגם היא אגב מרפסת תצפית נפלאה, אך ביקור בה מחייב ביקור במסעדה). מכאן שובו לכיכר, המשיכו עד הקצה שלה ופנו חצי=ימינה לסמטה הקטנה Vicolo della Scaletta; בקצה הסמטה תמצאו את מרפסת התצפית השלישית, שנראית כאילו ניתן לקפוץ ממנה ישר למי האגם (אל תתפתו). שובו באותה דרך, או המשיכו לטייל בסמטאות לכיוון מגרש החניה. *סמסלול*

בעיירה השקטה בֶּלָאנוֹ, לחופו המזרחי של אגם קוׁמוֹ, מסתתר בלב השטח העירוני פלא טבע של ממש – האורידו של בֶּלָאנוֹ. זהו נקיק סלע, שגילו מוערך בכ־15 מיליון שנה, ולאורכו זורמים בעוצמה אפיקי מים. קשה לתפוס שבלב שטח העיירה, בין מדרגות, חומות וכנסיות, מסתתרת שמורת טבע מרשימה ורחבת ידיים, שאינה נמצאת על מפת התיירות אך נמנית עם האתרים המרגשים ביותר באזור. כדי להגיע לאפיק ממגרש החניה העירוני, עמדו כשפניכם אל הכנסייה שבכיכר ואז טפסו בטור המדרגות שמימין לה. שימו לב שקל יחסית לפספס את הכניסה לאתר - דלת ברזל קטנה בצד ימין של המדרגות. המסלול לאורכו מתחיל במתקן תעשייתי מודרני ואז ממשיך אל החלקו הטבעי והמרשים של האפיק; הוא אינו ארוך במיוחד, כך שניתן להשלים את ההליכה לאורכו ב־15-20 דקות. במתחם שוכן גם בית השטן (Ca' dal Diavol), מבנה ממקור לא ידוע שזכה לשמו בשל הציורים המעטרים את קירותיו. בית השטן פתוח למבקרים, אך נסגר קצת מוקדם יותר מהאפיק והביקור בו יקר משמעותית, כך שאפשר בהחלט לוותר עליו.

העיירה ריבָה דֶל גארדָה ידועה בייחוד בשל היותה העיירה הצפונית ביותר שלחופי אגם גארדה. האגם באזור זה צר יחסית, ושני ההרים כמו סוגרים עליו משני צדדיו ומעניקים לו מראה דרמטי. הודות לרוחות שבמקום, החופים הסמוכים גם פופולריים במיוחד לספורט מים בכלל, וגלישת רוח בפרט. ממגרש החניה, הסמוך ללשכת המידע לתיירים, עקבו אחר המסלול המסומן במפה אל הטיילת הנאה לגדת האגם, ואז המשיכו ממנה לכיכר השלושה בנובמבר (Piazza III Novembre). על הכיכר משקיף מגדל אָפּוֹנָלֶה, ומומלץ לטפס לראשו ולצפות על האגם ועל העיר. לא הרחק מכאן הוצב על אחד הקירות שלט זיכרון קטן, עֵד אילם לקהילה יהודית קטנה שהייתה כאן ואיננה עוד. כדי להגיע מהמגדל לשלט הזיכרון צאו חזרה לכיכר והיכנסו לסמטה שמימין למלון Portici. בדרך חזרה לחניה תוכלו להציץ לתוך חנות הספרים הייחודית Libri Antichi, המתמחה בספרים עתיקים. אם נשאר לכם זמן, כדאי להציץ גם במרינה, הקרובה למגרש החניה ומשקיפה לנוף נאה של האגם. כאן מתחילה גם טיילת באורך שלושה ק"מ המובילה לעיירה הסמוכה טוֹרבּוֹלֶה. |תמונה_בטקסט7520| |המסגרת|הסיפור היהודי של ריבָה שלט הזיכרון הקטן והנחבא אל הכלים שמעל לחנות הבגדים הוא עדות אילמת אחרונה לקהילה יהודית קטנה שהתקיימה כאן במאות ה־15 עד ה־18. על השלט כתוב: "גר ותושב אנכי עמכם; לזכר הקהילה היהודית של ריבה דל גארדה, 1400-1777 ובית הדפוס של יעקב מרקריה, 1557-1563; 2007 ה'תשס"ז." כאן פעל בעבר בית כנסת ובית־הדפוס של יעקב מרקריה, רופא יהודי מהעיר טרנטו שניהל כאן בית דפוס באישור מיוחד של בישוף טרנטו עבור הרב הגרמני יוסף אוטולנגי. פרט לשלט הצנוע לא נותר דבר מהקהילה, מבית הכנסת ומבית הדפוס.