הרובע היהודימסלול הליכה

The Jewish Quarter

'אבן נגף' ברובע היהודי
צילום: OTFW, Berlin/Wikimedia Commons / CC BY-SA 3.0

נקודת מוצאOranienburger Str פינת Tucholskystr (סמוך ל-‏ Oranienburger Str)
נקודת סיוםהאנדרטה למחאת רוֹזֶנשטראסֶה (קרוב ל-‏ Hackescher Markt ולאוטובוסים 100, 200)
משך ההליכהשעתיים וחצי (כולל כניסה לבית אוטו וָיידט וסיבוב בחצרות, לא כולל כניסה לבית הכנסת החדש); בגרסה הארוכה שלוש עד שלוש וחצי שעות
אורך המסלול1700 מ' (בגרסה הארוכה 2600 מ')
איפה אוכליםSuppeto , Mogg או You're Welcome למשהו קל ומהיר,Aposto או Schwarzwaldstuben לארוחה של ממש

ניווט אל הרובע היהודי

‘הרובע היהודי’ אינו שם רשמי של אזור בברלין, ולמעשה זהו כינוי מטעה, מכיוון שלאורך ההיסטוריה התגוררו יהודים בכל רחבי העיר. עם זאת, הכינוי ניתן לשני אזורים סמוכים בצפון רובע מיטֶה, ששמם הרשמי הוא שפּאנדָאוּאֶר פוֹרשטאט (Spandauer Vorstadt) ושוֹינֶנְפירטֶל (Scheunenviertel), בשל מספרם הרב של מוסדות יהודיים חשובים בראשון, והריכוז הגבוה של יהודים ממזרח אירופה, שהתאפיינו בלבוש יהודי מסורתי, בשני.

מנקודת המוצא, פנו ימינה ל-Tucholskystr וולאחר 50 מ’ תראו מימין בניין מ־1907, שבחזיתו מגן דוד. המבנה שימש את בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין, שעסק הן בלימוד אקדמי של היהדות והן בהכשרת רבנים;‏ מאז 1999 הוא נקרא בית לאו בֶּק ‏‏ (Leo-Baeck-Haus), על שם הרב והמחנך שניהל את המוסד עד 1943, וכיום שוכנת בו המועצה העליונה של יהודי גרמניה. חצו את הכביש ופנו שמאלה (חזרה), ואז בפנייה הבאה ימינה ל-Oranienburger Str. מיד תתגלה לעיניכם כיפת הזהב היפהפייה של בית הכנסת החדש ‏‏ (Neue Synagoge), אחד המבנים היפים ביותר בברלין.
תוספת: כדי להוסיף לטיול עוד מספר אתרים שבהם התקיימו חיים יהודיים, חצו כאן את הכביש והתפצלו מהמסלול המקורי. משמאל לבית הכנסת היכנסו דרך שער פתוח אל מקבץ החצרות המקסים הֶקמאן הֶפֶה ‏‏ (Heckmann Höfe), שבחצר הראשונה שלו תוכלו לראות איך מכינים סוכריות באופן מסורתי ב-Bonbonmacherei . כשתצאו מהחצרות אל Auguststr, פנו שמאלה ומיד ימינה, ולאחר כמה צעדים תגיעו לבית הכנסת ומרכז הקהילה של עָדָס ישרוֹאל ‏‏ (Adass Jisroel Synagogen-Gemeinde). במקום זה נפתח ב־1905 בית הכנסת של הקהילה הניאו־אורתודוכסית בברלין, שנהרס בשנות ה־60 ורק לאחר איחוד ברלין חזר לידי הקהילה היהודית. בית הכנסת הקטן פתוח רק בשעות התפילה ובתיאום מראש, ולידו יש חנות למוצרים כשרים ובית קפה כשר (אך לא מומלץ).
שובו על עקבותיכם עד Auguststr ופנו שמאלה. קצת אחרי הכניסה לחצרות תראו בניין לבֵנים גדול, שנבנה ב־1930 ושימש את בית הספר היהודי לבנות ‏‏ (Jüdische Mädchenschule). היום זהו מתחם של גלריות, מוזיאונים ומסעדות יוקרה, אבל בקומת הקרקע (מימין) יש תצוגה קטנה של תצלומים מחיי היומיום של התלמידות. בבית הבא, שהוקם כבית חולים יהודי בשנת 1861, שכנו לאורך השנים מוסדות יהודיים רבים, בהם בית הילדים ‘אהבה’ ‏‏ (Kinderheim Ahava), שהועבר לארץ ישראל עם עליית הנאצים לשלטון ונפתח מחדש בקריית ביאליק. על הבית הוצב שלט זיכרון (בגרמנית בלבד) והוא הוכר כמבנה לשימור.
פנו שמאלה ב-Grosse Hamburger Str. והיכנסו לכיכר קוֹפֶּן (Koppenplatz), שבקצה הרחוק שלה ניצבת אנדרטת החדר העזוב ‏‏ (Der verlassene Raum). האנדרטה - פסל מתכת של שולחן ושני כיסאות, אחד מהם הפוך - נוצרה לציון 50 שנה לליל הבדולח וממחישה את גורלם הטראגי של יהודי הרובע, שנאלצו לנטוש את בתיהם או נלקחו מהם בכוח. מסביב לאנדרטה חרוט שיר מאת המשוררת היהודייה נלי זק”ש, זוכת פרס נובל, שנולדה וגדלה בברלין.
פנו ימינה ל-Linienstr ואז שוב ימינה ב-Kleine Auguststr. ברחוב הקטן שכן בית כנסת של 550 מקומות, שנבנה ב־1906 ונהרס בליל הבדולח;‏ ב־2006 הונצח בית הכנסת בציור קיר ‏‏ , באופן המשלב את הזיכרון עם אמנות הרחוב האלטרנטיבית הפופולרית ברובע ובברלין בכלל.
בקצה הרחוב פנו ימינה ל-Auguststr ואז שמאלה ל-Grosse Hamburger Str. בניין הלבֵנים האדמדם שתראו מימינכם הוא בית החולים יָדוויגָה הקדושה ‏‏ (St. Hedwigs Krankenhaus), שהרופאים והאחיות הקתוליים בו החביאו יהודים נרדפים מפני הנאצים וסייעו לספק מזון ליהודים שהתחבאו באזור. כדאי להיכנס לחצר הפנימית השלווה והפורחת;‏ אחר־כך המשיכו לאורך הרחוב עד שתתחברו למסלול הראשי ליד מקבצי השטולפֶּרשטיינה ‏‏ .
המשיכו לאורך Oranienburger Str ואז פנו שמאלה ל-Krausnikstr;‏ על בית מס’ 6 קבוע לוח זיכרון לרֶגינָה יוֹנאס ‏‏ , האישה הראשונה בעולם שהוסמכה לרבנות (בשנת 1935). זה הזמן להסתכל למטה ולהתחיל לחפש את השטוֹלפֶּרשטָיינֶה (Stolpersteine), המשובצות במדרכה לזכר קורבנות הנאצים. יש מקבץ אחד ‏‏ ליד בית מס’ 8 ב-Krausnikstr, ועוד כמה מקבצים ‏‏ בקצה הרחוב, ליד בתים 29-31 ב-Grosse Hamburger Str.

אנדרטאות מתחת לרגליים

במהלך הטיול בברלין, ובייחוד באזור 'הרובע היהודי', כדאי להסתכל מדי פעם למטה ולחפש שטוֹלפֶּרשטָיינֶה (Stoplersteine;‏ מילולית: "אבני נגף" או "אבני היתקלות") – ריבועי פליז, באורך וברוחב של 10 ס"מ, המשובצים במדרכה וחולקים כבוד לקורבנות הנאצים. על כל ריבוע חקוק שמו של מי שהתגורר כאן, וכן תאריכי לידתו ומותו ומקום מותו (אם ידוע). הריבועים פזורים בכל רחבי העיר ומזמינים את העוברים והשבים להיתקל בהם ולהיזכר.
מאחורי המיזם המרגש עומד האמן הגרמני גוּנתֶר דֶמניג, שביקש להמחיש לבני עמו עד כמה היו קורבנות הנאצים (יהודים, בני סינטי ורומה ועוד) חלק בלתי נפרד ממרקם החיים בגרמניה. האבנים הראשונות הונחו ב-1995 בקלן, עיר הולדתו של דֶמניג, ושנה אחר-כך הוזמן האמן לברלין.
המיזם, שהחל כרעיון חד-פעמי, תפס תאוצה כשעיריות וממשלות התלהבו ממנו ואִפשרו לדֶמניג להרחיבו עוד ועוד. כיום יש יותר מ-70,000 שטוֹלפֶּרשטָיינֶה בכל רחבי אירופה (כולל הולנד, נורבגיה, איטליה ואוקראינה), מהן יותר מ-9,000 בברלין. אבנים כאלה קבועות בין השאר לאורך מסלול ההליכה ב'רובע היהודי', בכניסה הראשית להאקֶשֶה הֶפֶה ‏‏ ומול בית ליברמן שבכיכר פאריז .

ב-Grosse Hamburger Str פנו ימינה והמשיכו עד מס’ 15-16, אל הבית החסר ‏‏ (Das fehlende Haus). למרות השם, זה אינו בית אלא חלל ריק שנותר בין הבתים בעקבות ההרס בהפצצות והוסב בידי האמן הצרפתי כריסטיאן בּוֹלטאנסקי למיצב זיכרון. בּוֹלטאנסקי בירר את שמות המשפחות שהתגוררו בבניין ב־1933 והציב על קירות המבנים הסמוכים שלטים לזכרן. מול הבית החסר שוכן התיכון היהודי ע”ש משה מנדלסון ‏‏ (Jüdisches Gymnasium Moses Mendelssohn), בית הספר התיכון היהודי של הקהילה הראשית היום. במבנה, שהוקם ב־1906, שכן עד 1942 בית ספר יהודי לבנים, שמקורו במוסד חינוכי שהוקם ב־1778 לפי ערכי תנועת ההשכלה. הבניין הוחזר לידי הקהילה היהודית ב־1992 ובקירו החיצוני קבוע לוח זיכרון למשה מנדלסון (אפשר להציץ דרך הגדר).
לאחר עוד כמה צעדים תגיעו לבית הקברות היהודי הישן ‏‏ (Alter Jüdischer Friedhof), שלידו שכן גם בית האבות היהודי. המשיכו ישר ופנו שמאלה, אל Ornanienburger Str, ואז לכו עם הרחוב (המתעקל שמאלה) עד הכניסה למתחם החצרות האקֶשֶה הֶפֶה ‏‏ (Hackesche Höfe).
אחרי הביקור בחצרות, צאו כפי שנכנסתם ופנו שמאלה ל-Rosenthaler Str. בחצר הפנימית של בית מס’ 39 ממוקם בית המלאכה לעוורים של אוטו וָיידט ‏‏ (Blindenwerkstatt Otto Weidt) ולידו מוזיאונים נוספים;‏ הקדישו לחצר ולמוזיאונים כ־45 דקות ואז צאו ממנה ופנו ימינה (חזרה). ליד הכניסה להאקֶשֶה הֶפֶה ‏‏ חצו את Rosenthaler Str ואז פנו שוב ימינה ל-An Der Spandauer Brücke. הרחוב עובר מתחת לפסי האֶס־בּאן ומתעקל ימינה;‏ קצת אחרי העיקול פנו ימינה ומיד שמאלה לרחוב הקטן Rosenstr, שם שוכנת האנדרטה למחאת רוֹזֶנשטראסֶה ‏‏ , המגוללת סיפור מרגש מימי מלחמת העולם השנייה.
תוספת: מהאנדרטה תוכלו להמשיך עד הרחוב הראשי Karl-Liebknect-Str, לחצות אותו ולפנות ימינה. ברחבה שלפני הצומת הבא חפשו על האספלט שרטוט של חזית בית (כולל חלונות, דלת ושלט זיכרון);‏ זוהי אנדרטה ‏‏ שיצר ב־2015 האמן הישראלי מיכה אוּלמן לזכר משה מנדלסון, במקום שבו ניצב ביתו של הפילוסוף הנודע. ליד האנדרטה ניצב שלט המספר על מנדלסון ופועלו. לאחר הביקור חצו שוב את הכביש לנקודת הסיום של הסיור.

'אבן נגף' ברובע היהודי

מדריך דיגיטליברלין

המידע בעמוד זה לקוח מתוך המדריך הדיגיטלי ברלין.

הציצו פנימה הוסף לעגלה

רוצה להיות אזרח העולם?

רוצה לקבל הנחה של 10% על כל הרכישות של מדריכי נסיעות מודפסים ומפות באתר(מקנייה זו; אין כפל מבצעים) ולקבל דיוורים מאתר העולם?(כוללים מידע ופרסומות) כן, אני רוצה

מהנעשה בעולם

איך להתקין את יישומון ״הטיול כבר בפנים״ על מסך הבית של הטלפון שלך?08/05/2021
יישומון ״הטיול כבר בפנים״ הוא יישומון רשת מתקדם (Progressive Web App) או בקיצור PWA. המשמעות היא שלא צריך להוריד את היישומון מחנות האפליקציות, אלא ניתן להגיע אליו ישירות דרך הדפדפן. ניתן לגלוש ביישומון באמצעות דפדפן, אבל כדי להנות מחוויית משתמש טובה יותר, מומלץ להתקין אותו על מסך הבית של הטלפון. כך תעשו זאת נכון. [קראו עוד]
מה לכלול בערכת עזרה ראשונה לשביל ישראל?07/01/2021
[קראו עוד]
שביל ישראל07/01/2021
מתכננים לטייל בשביל ישראל? הגעתם למקום הנכון. עמוד זה הוא עמוד הבית של הספר האדום לשביל ישראל. דרכו תוכלו למצוא את כל המידע הכללי אודות שביל ישראל שלא נכנס לספר מטעמי חיסכון במשקל. [קראו עוד]

אתם כבר אוהבים את העולם?

‎העולם‎

צרו קשר

מהנעשה בעולם מועדון אזרחי העולם אודות החנות דברי ימי העולם דרושים נגישות פרטיות תנאי השימוש

✖