פּוֹטסְדאמֶר פְּלאץמסלול הליכה

בשנות ה־20 וה־30 מילאו הברלינאים את כיכר פּוֹטסדאם (Potsdamer Platz) בכל שעות היממה: הם יצאו מתחנת הרכבת הסמוכה, לבושים מקטורנים ושמלות נשף, והתפזרו במהרה בין בתי המלון, המסעדות ואתרי הבילוי מסביב. על כל אלה הקיץ הקץ עם עליית הנאצים לשלטון, ובהפצצות של מלחמת העולם השנייה נהרסו הכיכר והשכונה מסביבה כמעט לחלוטין, בשל קרבתם לקריית הממשל הנאצית;‏ השטח שהתפנה לא נבנה מחדש במשך שנים רבות, בשל קרבתו לחומת ברלין.
עם זאת, כשמדברים היום על פּוֹטסְדאמֶר פְּלאץ לא מתכוונים לכיכר ההיסטורית כי אם לרובע חדש ומודרני שנבנה לאחר נפילת החומה בשטח הריק העצום. עיריית ברלין, שהיתה נואשת להשקעות, מכרה את השטח כבר ב־1990 לשלוש חברות גדולות – בָּייסהָיים (Beisheim), סוני ודָיימלֶר – ואלה הזמינו אדריכלים ידועי־שם מכל העולם כדי לתכנן ולבנות שלושה מתחמים גדולים של משרדים, חנויות, מלונות, מוזיאונים ובנייני מגורים. החזון - ליצור מחדש את המרכז האבוד של ברלין, בתפר בין מזרח למערב - היה שאפתני, והצלחתו שנויה במחלוקת: פּוֹטסְדאמֶר פְּלאץ הוא אמנם שוב אחד האזורים ההומים ביותר בברלין, אבל מקומיים רבים מדירים את רגליהם ממנו, ומבקריו רואים בו נטע זר במרקם העירוני העדין.