דלג לתוכן
plane
אתרים
bavarian-quarter-walk#ed3a8bהרובע הבווארי
עודכן לאחרונה בתאריך 04/08/2021

הרובע הבווארימסלול הליכה

Bavarian Quarter Walk

אחד השלטים ברובע הבווארי
צילום: רונן אלטמן קידר / ©
  • נקודת מוצא Bayerischer Platz (צאו לכיוון Grunewald Str או Innsbrucker Str)
  • נקודת סיום Rathaus Schöneberg
  • משך ההליכהשעה ורבע (כולל ביקור בתערוכה)
  • אורך המסלול1900 מ'
  • איפה אוכליםקפה ועוגה ב-Café Haberland ‏, מרק ועוד ב-Pho 12
  • ניווט אל
בסוף המאה ה־19, כשהצפיפות בלב ברלין הפכה בלתי נסבלת (מצד אחד) והרכבת קיצרה את מרחקי הנסיעה מהפרברים לעיר (מצד שני), החלו לצוץ בעיירות מסביב שכונות מגורים חדשות, שנועדו למי שיכלו להרשות לעצמם לצאת אל הכפר. אחת מאותן שכונות, שהוקמה בשנים 1898-1908 בפאתי העיירה שֶנֶבֶּרג (Schöneberg), קיבלה את השם בּאיֶירישֶס פירטֶל (Bayerisches Viertel), כי כל הרחובות בה נקראו על שם ערים בבוואריה. האדריכל היהודי סלומון האבֶּרלאנד, מתכנן הרובע, שאף להביא לרחובותיו המוריקים את בני המעמד הבינוני־גבוה, ובפרט את היהודים המבוססים כלכלית (רופאים, עורכי דין, פרופסורים ובעלי מקצועות חופשיים), שמאסו בצפיפות של 'הרובע היהודי' וסביבתו. התוכנית הצליחה, ועם עליית הנאצים לשלטון כבר התגוררו ברובע (שסופח בינתיים לברלין), קרוב ל־16,000 יהודים.
בשנים 1933-39 עזבו רבים מהיהודים האמידים את ברלין, ואלה שנותרו הועברו לשכונות אחרות ואז נשלחו אל מחנות הריכוז וההשמדה. האזור הופצץ באורח מאסיבי במהלך מלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש בתמיכה אמריקנית אחריה, אבל ייחודו כשכונה יהודית כמעט ונשכח. רק בשנות ה־80 החלה קבוצה של תושבים ברובע לחקור ולתעד את תולדות היהודים בו, ובעקבות מחקריהם נחנך ב־1992 אתר הזיכרון ברובע הבווארי (Orte des Erinnerns im Bayerischen Viertel;‏ מכונה גם אנדרטת השלטים).
בניגוד לאתרי זיכרון אחרים, המרוכזים במקום אחד, בחרו האמנים וילפרד שנוֹק ורֶנאטֶה שְטי לפזר ברובע 80 שלטים ועליהם ציטוטים של חוקים ומגבלות שהטיל השלטון הנאצי על היהודים, מהאיסור להחזיק טלפון או רדיו, ועד חוקים שאִפשרו לפטר יהודים ממשרתם ולהוציא אותם מדירותיהם ללא כל סיבה. על צד אחד של השלט כתובים החוק ותאריך תחולתו, ואילו על האחר מופיע ציור סכמטי הקשור לנושא בדרך כלשהי (בין השאר כדי למשוך ילדים לשאול את הוריהם על המיזם). השלטים הוצבו על עמודים או מנורות רחוב, במקרים רבים במיקום הקשור בנושא (איסור עבודה בדואר ליד סניף הדואר וכן הלאה);‏ במסגרת מסלול ההליכה תראו 15-20 מתוכם.
השלטים כתובים אמנם גרמנית בלבד, אולם אחדים מהם מובנים בזכות הציורים ומלים בינלאומיות המשולבות בהם;‏ בתערוכה שבבית העירייה של שֶנֶבֶּרג מוכרים חוברת ובה תרגום של כל השלטים לאנגלית. חוברת הסבר באנגלית (ללא תרגום מלא של השלטים) מחולקת חינם ב-Café Haberland ‏, בית קפה המשולב במרכז מידע על הרובע ועל אתר הזיכרון (בקומה השנייה של הביתן מעל תחנת הרכבת התחתית Bayerischer Platz).
  מרכז המידע ב-Café Haberland ‏ הוא גם נקודת המוצא למסלול, וכבר ביציאה ממנו תראו את השלט הראשון. פנו שמאלה ושוב שמאלה, ואז חצו את הרחוב הראשי Grunewald Str אל כיכר בוואריה ‏ (Bayerischer Platz), לבו של הרובע. בכיכר יש שלט גדול המראה את מיקום השלטים ברובע, וסביבה הוצבו שישה מתוכם.
הקיפו את הכיכר עד פינת Landshuter Str, שם הוצב על קיר בניין לוח זיכרון ‏ במקום שבו התגורר הפסיכולוג היהודי אֶריך פְרוֹם, מחבר הספר אמנות האהבה. בפינה הבאה פנו ימינה ל-Aschaffenburger Str ושוב ימינה ל-Haberland Str, הקרוי על שם אדריכל הרובע. ברחוב זה התגורר היהודי המפורסם ביותר ברובע, אלברט איינשטיין;‏ ביתו המקורי נהרס, אבל במקום שבו עמד (ליד בית מס’ 8) יש שלט זכוכית ‏ הכולל סיפורים ותמונות מהשנים הארוכות שבילה הפיזיקאי הנודע בברלין.
בפנייה הבאה פנו ימינה ל-Landshuter Str והמשיכו עד שתראו על בית משמאל ציור קיר ‏ של כיכר בוואריה כפי שנראתה בימי תהילתה. פנו שמאלה והמשיכו אל מעבר מוצל שיוביל אתכם ל-Münchner Str, שם פנו ימינה, ולאחר כמאה מ’ תראו אנדרטה לבית הכנסת של מינכנֶר שטראסֶה ‏. בחצר שמאחורי האנדרטה עמד בית כנסת אורתודוכסי משנת 1909, שנפגע אמנם בהפצצות, אולם נהרס לחלוטין רק ב־1956, במסגרת הבנייה מחדש של הרובע.
בבית הספר היסודי (הלא יהודי), שהוקם על חורבות בית הכנסת, מתקיימת מאז 2004 יוזמה ייחודית ומרגשת לשימור זיכרון השואה. תלמידי כיתות ו’ בבית הספר נפגשים מדי שנה עם ניצול שואה, ולאחר המפגש בוחרים יהודי שהתגורר ברובע ונספה בשואה, מכינים מצגת על חייו וגורלו, ואז כותבים את שמו בכתב ידם על לבֵנה;‏ מדי שנה, במסגרת טקס לזכר השואה, מוסיפים התלמידים את הלבֵנים החדשות לחומת הזיכרון ‏ (Denk-Stein-Mauer), ההולכת ונבנית בחצר בית הספר. את חומת הזיכרון, התוצאה המצמררת של המיזם המרשים, אפשר לצלם דרך הגדר (שם יש גם הסברים על המיזם), ובשעות הלימודים ניתן גם להיכנס לחצר עצמה (אם כי מומלץ לבקש רשות מאחד המורים).
מבית הספר לכו עד הרחוב הראשי, חצו אותו בזהירות והמשיכו ישר אל גינה קטנה שמעברה האחר ניצב בית מגורים ‏ מרשים (Apostel-Paulus-Str 18);‏ הבית, שנבנה ב־1909, הוא אחד הבודדים ברובע שלא נהרסו בהפצצות. בגינה פנו ימינה ואז שמאלה, אל Salzburger Str, ולכו עד סוף הרחוב. מולכם תראו את מגדל הפעמון של בית העירייה של שֶנֶבֶּרג ‏ (Rathaus Schöneberg);‏ חצו את הכביש לרחבת בית העירייה (שם מתקיים בימים שבת וא’ שוק פשפשים קטן) והקדישו כ־20 דקות לתערוכה העוסקת ביהודי הרובע, באולם פנימי של המבנה.
חצו את הרחבה אל פארק רודולף וילדֶה ‏ (Rudolph-Wilde-Park), רצועה ירוקה שנותרה מהביצה שהשתרעה כאן לפני הפיתוח של שֶנֶבֶּרג. על הפארק חולשת מזרקת האייל ‏ (Hirschbrunnen), המעוטרת באייל מוזהב (סמל העיר שֶנֶבֶּרג). תחנת האוּ־בּאן Rathaus Schöneberg ‏, נקודת הסיום של הסיור, ממוקמת ממש בלב הפארק - אבל כדי לא להפריע את שלוות התושבים הועברה הכניסה לתחנה למפלס גבוה יותר, על הגשר. טפסו במדרגות אל הגשר ובטרם תיכנסו לתחנה הציצו על המשך הפארק, שם משתרעת בריכת ברווזים קטנה ומקסימה.
אחד השלטים ברובע הבווארי
צילום: רונן אלטמן קידר / ©
אחד השלטים ברובע הבווארי
רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

רוצה לקבל הנחה של 10% על כל הרכישות של מדריכי נסיעות מודפסים ומפות באתר(מקנייה זו; אין כפל מבצעים) ולקבל דיוורים מאתר העולם?(כוללים מידע ופרסומות) כן, אני רוצה

  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2021 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת