הרובע הבווארימסלול הליכה

בסוף המאה ה־19, כשהצפיפות בלב ברלין הפכה בלתי נסבלת (מצד אחד) והרכבת קיצרה את מרחקי הנסיעה מהפרברים לעיר (מצד שני), החלו לצוץ בעיירות מסביב שכונות מגורים חדשות, שנועדו למי שיכלו להרשות לעצמם לצאת אל הכפר. אחת מאותן שכונות, שהוקמה בשנים 1898-1908 בפאתי העיירה שֶנֶבֶּרג (Schöneberg), קיבלה את השם בּאיֶירישֶס פירטֶל (Bayerisches Viertel), כי כל הרחובות בה נקראו על שם ערים בבוואריה. האדריכל היהודי סלומון האבֶּרלאנד, מתכנן הרובע, שאף להביא לרחובותיו המוריקים את בני המעמד הבינוני־גבוה, ובפרט את היהודים המבוססים כלכלית (רופאים, עורכי דין, פרופסורים ובעלי מקצועות חופשיים), שמאסו בצפיפות של 'הרובע היהודי' וסביבתו. התוכנית הצליחה, ועם עליית הנאצים לשלטון כבר התגוררו ברובע (שסופח בינתיים לברלין), קרוב ל־16,000 יהודים.
בשנים 1933-39 עזבו רבים מהיהודים האמידים את ברלין, ואלה שנותרו הועברו לשכונות אחרות ואז נשלחו אל מחנות הריכוז וההשמדה. האזור הופצץ באורח מאסיבי במהלך מלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש בתמיכה אמריקנית אחריה, אבל ייחודו כשכונה יהודית כמעט ונשכח. רק בשנות ה־80 החלה קבוצה של תושבים ברובע לחקור ולתעד את תולדות היהודים בו, ובעקבות מחקריהם נחנך ב־1992 אתר הזיכרון ברובע הבווארי (Orte des Erinnerns im Bayerischen Viertel;‏ מכונה גם אנדרטת השלטים).
בניגוד לאתרי זיכרון אחרים, המרוכזים במקום אחד, בחרו האמנים וילפרד שנוֹק ורֶנאטֶה שְטי לפזר ברובע 80 שלטים ועליהם ציטוטים של חוקים ומגבלות שהטיל השלטון הנאצי על היהודים, מהאיסור להחזיק טלפון או רדיו, ועד חוקים שאִפשרו לפטר יהודים ממשרתם ולהוציא אותם מדירותיהם ללא כל סיבה. על צד אחד של השלט כתובים החוק ותאריך תחולתו, ואילו על האחר מופיע ציור סכמטי הקשור לנושא בדרך כלשהי (בין השאר כדי למשוך ילדים לשאול את הוריהם על המיזם). השלטים הוצבו על עמודים או מנורות רחוב, במקרים רבים במיקום הקשור בנושא (איסור עבודה בדואר ליד סניף הדואר וכן הלאה);‏ במסגרת מסלול ההליכה תראו 15-20 מתוכם.
השלטים כתובים אמנם גרמנית בלבד, אולם אחדים מהם מובנים בזכות הציורים ומלים בינלאומיות המשולבות בהם;‏ בתערוכה שבבית העירייה של שֶנֶבֶּרג מוכרים חוברת ובה תרגום של כל השלטים לאנגלית. חוברת הסבר באנגלית (ללא תרגום מלא של השלטים) מחולקת חינם ב-Café Haberland ‏‏ , בית קפה המשולב במרכז מידע על הרובע ועל אתר הזיכרון (בקומה השנייה של הביתן מעל תחנת הרכבת התחתית Bayerischer Platz).