כשמטיילים ברחובות הצרים והתלולים של פּוֹזיטָנוֹֹ קל להבין את דבריו של הסופר האמריקאי ג'ון סטיינבק, שכתב על פּוֹזיטָנוֹֹ "זהו מקום חלומי שאינו אמיתי לחלוטין כשאתה נמצא בו, והופך לאמיתי ולקורץ לאחר לכתך". פּוֹזיטָנוֹ היא אחת העיירות היפות ביותר בחוף אָמָלפי, למרות שאין בה אטרקציות מיוחדות פרט לנוף. ואיזה נוף! אי אפשר שלא להתפעל ממראה הבתים הצבעוניים שגולשים בתלילות במורד ההר אל המפרץ הכחול, המנוקד בסירות לבנות. |תמונה_בטקסט8056| את המראה המיוחד ושובה הלב של פּוֹזיטָנוֹֹ פוגשים כבר בחניה, סמוך לפִּיאצָה די מוּליני. משם אפשר לרדת ברגל ברחוב התלול היוצא מהכיכר, Via dei Mulini, אל עבר כנסיית עלייתה השמיימה של מריה הקדושה, שכיפתה המרשימה מחופה באריחים צהובים, כחולים וירוקים. אם ממשיכים לרדת מגיעים אל חוף מרינה גרנדֶה, המיועד לסירות דיג, ובסמוך לו יש חוף רחצה הומה עם ברים וומסעדות. אם אתם מעדיפים חוף פחות צפוף, המשיכו ללכת לאורך קו החוף ב-Via Positanesi d'America‬‏ עד חוף פוֹרנילוֹ, הנעים והשלו יותר. |תמונה_בטקסט8058| מעבר לכך, כדאי פשוט לשוטט בעיירה, ברחובות תלולים וצרים, כמו למשל וִיאלֶה פאזיטֵיאָה (Viale Pasitea) ו-וִיָה כריסטוֹפוֹרוֹ קוֹלוֹמבּוֹ (Via Cristoforo Colombo), להתבשם מהנופים, לטפס בסמטאות־מדרגות צרות, לעצור בחנויות הקטנות, בהן חנויות עבודות קרמיקה מסורתיות, למשל Ceramica Assunta ולאכול באחת המסעדות הטובות, דוגמת Ristorante Max Positano או Ohima. |תמונה_בטקסט8059|

סוֹרֶנְטוֹ היא עיירת נופש פופולרית השוכנת על צוקים בדרום מפרץ נאפולי. היא נוחה להתמצאות, נקייה ונעימה מאוד ויש בה שירותי תיירות ברמה גבוהה. מסיבות אלו יש המעדיפים אותה על פני נאפולי כבסיס לטיולים באזור, מה גם שיש ממנה גישה נוחה לפּוֹמפֵּיי ולקאפרי. עם זאת, בקיץ הסמטאות והכיכרות גדושות לעייפה בתיירים והיא חסרה את האותנטיות של נאפולי. סוֹרֶנְטוֹ מציעה למטיילים תצפיות יפות על מפרץ נאפולי, רחובות שוקקים עם חנויות קטנות, מסעדות ובתי קפה, כמה אתרים היסטוריים ואפילו פרדס לימונים מסורתי בלב העיירה. הלימונים ילוו אתכם לאורך השהות בעיר - הם נמכרים בדוכני רחוב, מכינים מהם גלידות, גרניטות ("ברד"), עוגות וכמובן את ליקר הלימונים המקומי, למונצ'לו, שתושבי האזור ממליצים לשתות ממנו לפחות כוסית אחת בסיום הארוחה כדי להקל על העיכול. חשוב לציין שאין בסוֹרֶנְטוֹ "אתרי חובה": אפשר ללכת לכל אורכו של המסלול המוצע או בחלקים ממנו ובשאר הזמן לשוטט באופן עצמאי ברחובות, ללקק גלידת לימון, לשבת בבית קפה בכיכר הומה וליהנות מאווירת הנופש הנינוחה. בערבים מתקיים ב-Cinema Teatro Armida מופע מוזיקלי המיועד לתיירים, עם שירים וריקודים נאפוליטניים. |תמונה_בטקסט8045| |המסגרת|איך מגיעים לסוֹרֶנְטוֹ? אל סוֹרֶנְטוֹ ניתן להגיע ברכב שכור או באוטובוס של חברת Curreri Viaggi ישירות משדה התעופה של נאפולי, כרטיס עולה 10 אירו ואפשר לקנותו מהנהג באוטובוס או אונליין ב|הלינק: https://www.haolam.co.il/1269|אתר האינטרנט של חברת האוטובוסים|סלינק|). ממרכז נאפולי קחו אוטובוס או רכבת מתחנת הרכבת המרכזית; כל האוטובוסים והרכבות עוצרים בתחנת הרכבת של סוֹרֶנְטוֹ. אם באתם ברכב שכור, חנו במגרש החניה Vallone dei Mulini, הסמוך לתחילת מסלול ההליכה בעיירה. |תמונה_בטקסט8043| את המסלול בסוֹרֶנְטוֹ נתחיל בכיכר המרכזית, פִּיאצָה טאסוֹ. כדי להגיע לכיכר מתחנת הרכבת לכו כ־100 מ' ברחוב Via Marziale‬‏ ופנו שמאלה אל Corso Italia‬‏. המשיכו ללכת בו כארבע דקות עד שתגיעו לכיכר. ממגרש החניה לכו כשתי דקות לאורך Viale Enrico Caruso‬‏. בכיכר ניצב פסל של טוֹרְקווטוֹ טאסוֹ, משורר בן המאה ה-16 שנולד בסוֹרֶנְטוֹ, ודרכה עובר הרחוב הראשי של העיירה, קורסו איטליה (Corso Italia). לאורך הרחוב, שחלק ממנו הוגדר כמדרחוב, תראו הרבה חנויות, דוכני מזכרות, מסעדות, בתי קפה וברים, ואחרי שתשלימו את מסלול ההליכה, כדאי לחזור לטייל כאן. מפִּיאצָה טאסוֹ, הליכה קצרה לאורך Via Luigi de Maio‬‏ תביא אתכם אל פִּיאצָה סָנט'אָנטוֹניוֹ. |תמונה_בטקסט8038| הכיכר היפה מעוטרת בערוגות פורחות ובעצי דקל. במרכזה ניצב פסל של אנטוניו הקדוש, הפטרון של סוֹרֶנְטוֹ. אם תסתכלו היטב תבחינו כי רגלו מונחת על גב לוויתן. זהו רמז לנס שאותו קדוש חולל - הצלת ילד שנפל לים ממלתעותיו של לוויתן. מהכיכר רדו ב-Via S. Francesco‬‏ עד וילה קוֹמוּנאלֶה. עוד לפני שתיכנסו לפארק, כדאי לעצור בכנסיית פרנציסקוס הקדוש ולבקר בחצר הפנימית היפה של המנזר הצמוד. |תמונה_בטקסט8007| למרות השם, וילה קוֹמוּנאלֶה היא פארק ציבורי ולא מבנה. העיקר כאן הוא הנוף, שקשה לשבוע ממנו. יש מכאן תצפית יפה על המפרץ, החופים הקטנים שלמרגלות המצוק ובהמשך להם - מָרִינָה פִּיקוֹלָה. למרות השם, שפירושו באיטלקית "הנמל הקטן", למעשה זהו הגדול מבין שני המעגנים של סוֹרֶנְטוֹ, וממנו יוצאות מעבורות אל האי קאפרי וליעדים שונים לאורך חוף אָמָלפי. המעגן השני, מָרִינָה גְרָנְדֶה, משמש בעיקר לסירות פרטיות וסירות דייגים ולצדו יש הרבה בתי קפה, מסעדות וברים. לבאים מישראל, החופים המגודרים והצפופים, שהכניסה אל חלקם היא רק לתושבי העיירה, אינם מושכים במיוחד ואפשר בהחלט לוותר על בילוי בהם. |תמונה_בטקסט8039| +---אם תרצו, אפשר לרדת ברגל או במעלית אל תחתית המצוק. המשיכו ללכת בעקבות השילוט בשביל שבין המצוק לחופים עד מָרִינָה פִּיקוֹלָה. אם אתם לנים בסוֹרֶנְטוֹ ומתכננים להפליג ממנה ביום המחרת לקאפרי, זאת הזדמנות טובה לבדוק מחירים ושעות יציאה בממשרדי הכרטיסים שבנמל. גם אם לא - נחמד לשוטט לאורך המזח, להתבונן בסירות ובמפרץ ולהתפעל מהבניינים שכמו תלויים על בלימה בקצה הצוק. מהמרינה חזרו על עקבותיכם למעלית או טפסו בשביל המדרגות אל וילה קוֹמוּנאלֶה. ---+ מהפארק לכו לאורך Via Padre Reginaldo Giuliani כ-200 מ' עד שתגיעו ל-Via S. Cesareo‬‏. זוהי אחת הסמטאות הססגוניות והפופולריות בעיירה, עם הרבה דוכני גלידה, חנויות מזכרות, מסעדות ואפילו מפעל קטן לייצור למונצ'לו במספר 57. אם אתם רעבים תוכלו לעצור לארוחת צהריים במסעדת Enjoy או ב-Fauno Bar או לארוחה קלה ב-Just Made. כולם נמצאים במרחק הליכה קצרצר זה מזה. אם אתם לא רעבים עדיין, תוכלו לאכול מאוחר יותר. הליכה של כשתי דקות באותה סמטה תביא אתכם אל סֶדילֶה דוֹמינוֹבה. המבנה מהמאה ה-16 שימש כמקום כינוס לאצילים וכיום הוא מועדון לחברים באגודות מקצועיות ואינו פתוח לציבור. עם זאת, אפשר להתרשם מהאדריכלות ומציורי הקיר המרשימים במרפסת החיצונית, בהם סמלי האצולה של המשפחות המקומיות. |תמונה_בטקסט8015| מ-Via S. Cesareo פנו שמאלה אל ‪Largo Padre Reginaldo Giuliani‬‏ ואז ימינה אל ‪Via Santa Maria della Pietà‬‏. ממול תראו את הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ, שהיא יפה ומרשימה מבפנים. |תמונה_בטקסט8018| +---אם אתם מתעניינים במלאכה המסורתית של שיבוצי עץ, שדוגמה לה אפשר לראות בקתדרלה, תוכלו לבקר במוזיאון לשיבוצי עץ. מהקדתרלה לכו צעדים ספורים על Santa Maria della Pietà, פנו שמאלה ב-Corso Italia ולאחר כ-60 מ' פנו ימינה אל Via Torquato Tasso‬‏ ומשם שמאלה אל Via dell'Accademia ואל המוזיאון. ---+ המשיכו בקורסו איטליה, שבחלק הזה הוא מדרחוב, עד פִּיאצָה טאסוֹ. אם לא אכלתם מוקדם יותר, לפני שאתם ממשיכים לעבר הכיכר, תוכלו לעצור לארוחה באחת מהמסעדות הרבות ברחוב זה, למשל ב-Prosit. חצו את פִּיאצָה טאסוֹ ופנו שמאלה מקורסו איטליה אל Via Correale, המשיכו ברחוב זה כ-300 מ' עד פרדס הלימונים קאטאלדוֹ, פרדס מסורתי האופייני לאזור. במהלך הביקור תוכלו ליהנות מגלידת לימונים שמייצרים במקום ומטעימות של למונצ'לו. |תמונה_בטקסט8016| את הטיול הרגלי בסוֹרֶנְטוֹ נסיים במוזיאון קוֹרֵיאָלֶה די טֶרָנוֹבָה, שנמצא כ-300 מ' מהפרדס באותו רחוב, Via Correale. אחרי הביקור במוזיאון תוכלו להמשיך לשוטט בעיירה או לחזור אל מגרש החניה או לתחנת הרכבת.

את יופיו של הנוף הנשקף מכל פינה בראבֶלו קשה לתאר במילים. גם המיקום שלה, בהרים ולא על קו החוף, מקנה לה יתרון, שכן היא פחות צפופה וסואנת מעיירות אחרות בחוף אָמָלפי. האטרקציה המרכזית כאן היא ללא ספק הנוף: מצד אחד משקיפה העיירה על חוף אָמָלפי ועל מפרץ סלרנו ואילו מהעבר השני נשקפים הרים ועמקים ירוקים, מכוסים צמחייה צפופה. בחודשים יולי=אוגוסט מתקיים בעיירה פסטיבל ראבֶלו, סדרת קונצרטים של מוזיקה קלאסית על רקע תפאורה נופית עוצרת נשימה; אלו חדשות טובות לאוהבי המוזיקה, אבל יש לקחת בחשבון שבתקופת הפסטיבל מתמלאות הסמטאות הצרות של העיירה הקטנה כמעט עד אפס מקום. |תמונה_בטקסט8090| בכניסה לעיירה, סמוך למגרש החניה, משתרעת הכיכר רחבת הידיים פיאצָה דוּאוֹמוֹ, שבה ניצבת הקתדרלה מהמאה ה־11. כשפניכם לקתדרלה, תראו משמאל יש פארק ציבורי קטן ובו ספסלים שמשקיפים אל נוף הררי מקסים. מהכיכר מתחיל שביל הגישה אל וילה רוּפוֹלוֹ, הגדולה והמרשימה מבין שתי וילות היסטוריות, מוקפות גנים, השוכנות בעיירה. אם זמנכם קצר עדיף להסתפק בווילה רוּפוֹלוֹ, אבל שווה להתאמץ ולבקר גם ב"מרפסת האינסוף" בגנים של וילה צ'ימבּרוֹנֶה, לעוד תצפית על המפרץ היפהפה. |תמונה_בטקסט8268| בקיץ, במהלך יולי ואוגוסט, מתקיים בגנים של וילה רוּפוֹלוֹ פסטיבל של מוזיקה קלאסית. לקראת הפסטיבל, התכנית המלאה מתפרסמת ב|הלינק: https://www.haolam.co.il/1318|אתר|סלינק|, שם גם ניתן לרכוש כרטיסים.

אָמָלפי היא אחת העיירות הפופולריות ביותר בחוף הקרוי על שמה, בין השאר בזכות מיקומה האסטרטגי בין ההר לים. בזכות הטבע המקיף אותה, האדריכלות הנאה והיותה שטוחה יחסית וקלה לטיול ברגלי, הפכה העיירה השלווה אבן שואבת למטיילים מאיטליה ומרחבי העולם. בימים עברו היתה אָמָלפי מעצמה ימית, שהתחרתה בערי נמל כמו ונציה וגנואה, אבל כיום הספינות היחידות שיוצאות מהנמל הן יאכטות פרטיות ומעבורות תיירים. |תמונה_בטקסט8063| את הסיור בעיירה כדאי להתחיל בכיכר הראשית פיאצָה דוּאוֹמוֹ ובביקור בקתדרלה הסמוכה ובחצר הפנימית היפה, קִיוֹסטרו דֶל פָּרָדיזוֹ. קחו בחשבון שבעונה מתמלאים בתי הקפה בכיכר המרכזית עד אפס מקום, כך שאם אתם מחפשים מקום רגוע יותר לספק את הצורך בקפה ומאפה מקומי, עדיף לחכות להמשך הטיול. |תמונה_בטקסט8068| מפיאצָה דוּאוֹמוֹ צאו לרחוב הראשי החוצה את העיירה, וִיָה לורנְצו ד'אָמָלפי (Via Lorenzo D'Amalfi). בתחילתו, סמוך לכיכר, הוא תיירותי מאוד - הרבה דוכני מזכרות, חנויות הקורצות לתיירים, גלידריות וכד' - אבח ככל שמתקדמים, חנויות התיירים נעלמות והרחוב הופך שקט ואותנטי יותר. כאן גם מקומות רגועים לקפה ומאפה, במחירים סבירים יותר מאשר בכיכר הראשית. מהרחוב מתפצלות סמטאות־מדרגות יפות, שכדאי לטפס בהן ולהתרשם מבתי המגורים המקומיים. |תמונה_בטקסט8070| המשיכו באותו רחוב, ששמו משתנה ל-Via Pietro Capuano ואז ל-Via delle Cartiere. מפל קטן שנופל אל פלג מים יסמן שאתם מתקרבים אל מוזיאון הנייר, שבו תוכלו ללמוד על התעשייה המסורתית ששגשגה באָמָלפי מאז ימי הביניים. מהמוזיאון תוכלו להמשיך בעקבות השילוט לטיול רגלי מקסים בטבע בעמק הטחנות. לאחר הטיול שובו לכיכר הראשית באותה דרך.

חצי האי סוֹרֶנְטוֹ מספק הפוגה מרעננת מהמוני התיירים שמציפים את סוֹרֶנְטוֹ והעיירות לאורך דרך חוף אָמָלפי, דוגמת אָמָלפי ופּוֹזיטָנוֹ. האזור שמדרום לעיירה סוֹרֶנְטוֹ אותנטי יותר, ונופיו כוללים כפרים ועיירות קטנות, כרמי זיתים, חורש טבעי, חופים נחמדים ותצפיות מרהיבות על מפרץ נאפולי, מפרץ סָלרנוֹ, האי קאפרי ומספר איים קטנטנים; באיים אלה חיו, לפי המסורת, הסירנות שפיתו בשירתן השמיימית את המלחים לסטות ממסלולם. ההתניידות ברחבי חצי האי מצריכה רכב שכור, וכדי להגיע לחופים הקטנים במפרצונים קסומים נדרשת לעתים גם הליכה בשבילים תלולים שיורדים אל הים. דרך אחרת להתרשם מהחופים המצוקיים של חצי האי היא מכיוון הים, במסגרת שיט במעבורת ממָרִינָה פִּיקוֹלָה בסוֹרֶנְטוֹ אל חוף מרינה גרנדֶה בפּוֹזיטָנוֹ - אלא שאז אי אפשר לעצור בדרך, אלא רק לצפות על החופים. ניתן גם לשכור סירת מנוע בסוֹרֶנְטוֹ ולשוט בקצב שלכם, אבל גם אז תהיו מוגבלים לקו החוף ותיאלצו לוותר על טיול במרכז חצי האי. *המסלול* את הטיול בחצי האי מומלץ להתחיל במרינה די פּוּאוֹלוֹ - חוף שקט ונעים, המהווה אלטרנטיבה טובה לחופים הצפופים של סוֹרֶנְטוֹ. החוף שוכן במפרץ קטן, כשישה קילומטרים וחצי ממזרח לסוֹרֶנְטוֹ, ונגיש בנהיגה של כרבע שעה בכביש הצר והמתפתל SS145; נווטו אל |נווט19754|. |תמונה_בטקסט8245| המשיכו לעיירה מָסָה לוּבּרנזֶה (|נווט19767|), השוכנת כ=120 מ' מעל פני הים. את מרכז העיירה מקיפים כפרים קטנים השייכים לה מבחינה מוניציפלית ומכונים |הנטה|פראצוֹני|סנטה| (|הנטה|frazioni|סנטה|; "שברים" באיטלקית). מומלץ להקדיש כשעה לטיול ברגל בשבילים ובכבישים המקומיים המחברים בין המרכז העתיק לכפרים ולהתרשם מהנוף מסביב. נסיעה של עוד כרבע שעה בכביש SP98 לכיוון מזרח, אל מרכז חצי האי, תביא אתכם אל מנזר פאולוס הקדוש (|נווט19755|). המנזר, שנבנה במאה ה־17 עבור המסדר הכרמליתי, משמש מאז שנות ה־80 של המאה הקודמת למגוריהן של נזירות בנדיקטניות; המבנה עצמו לא מעניין במיוחד, אולם הנוף הפנורמי (360 מעלות) ממרפסת הגג מצדיק לבדו את הביקור. חשוב לתזמן את הביקור במנזר בהתאם לשעות הפעילות המצומצמות של מרפסת התצפית (שעתיים בבוקר ושעתיים אחה"צ). |תמונה_בטקסט8333| מהמנזר נווטו אל |נווט19757|, נסיעה של כעשרים דקות בכבישים מפותלים, ותגיעו לעיירה טֶרמִינִי שמהכיכר המרכזית שלה יש תצפית יפה על ההרים, המפרץ והאי קאפרי. ממרכז העיירה יוצאים שבילי הליכה בשמורת הטבע פוּנטֶה קאמפאנֶלָה; אוהבי לכת ייהנו מטיול לאורך השביל אל הקצה הדרומי ביותר של חצי האי, שם תזכו לתצפית מרהיבה. מטֶרמִינִי תוכלו לחזור לסוֹרֶנְטוֹ דרך מָסָה לוּבּרנזֶה או לנסוע דרך לב חצי האי ואז לאורך כביש SS163 מעל קו החוף אל פּוֹזיטָנוֹ.

אתר ארכאולוגי בעל חשיבות מרובה, הכולל מקדשים עתיקים שהשתמרו בצורה מרשימה. ניתן לבקר באתר הארכאולוגי, במוזיאון הסמוך או בשניהם, ברכישת כרטיס משולב. האתר שוכן בשטח העיר הקדומה פּוֹסֶדוֹניָה, אותה ייסדו מתיישבים יווניים בסביבות שנת 600 לפנה"ס. בשנת 273 לפנה"ס הפכה העיר לישוב רומי בשם פֶּסטוּם. התושבים, שסבלו ממלריה והצפות של הנהר שעל גדותיו נבנתה העיר, נטשו אותה בהדרגה והיא אבדה. רק במאה ה־18 נתגלה האתר במקרה בעת סלילת כביש ועיקר החפירות בו נעשו בשנות החמישים של המאה ה־20. האטרקציות המרכזית בפֶּסטוּם הם שלושה מקדשים יוונים עתיקים, שנבנו בין 550 ל־450 לפנה"ס. שניים מהם, שהוקדשו לאלה הֶרָה, שוכנים זה ליד זה באזור הרחוק מהכניסה, ואילו השלישי, שהוקדש לאלת החכמה והמלחמה אָתֶנָה, ניצב לידו בסמוך לכניסה הראשית. |תמונה_בטקסט8099| מקדש הֶרָה הראשון נבנה בסביבות 550 לפנה"ס על ידי המתיישבים היוונים, והוא העתיק ביותר בפֶּסטוּם. מעט מצפון לו ניצב מקדש הֶרָה השני משנת 450 לפנה"ס, שככל הנראה הוקדש גם לאל הים, פוסידון. בצדו המזרחי של מקדש זה ניתן לראות שרידים של שני מזבחות; הקטן מביניהם נוסף בתקופה הרומאית. |תמונה_בטקסט8100| בנקודה הגבוהה ביותר בפֶּסטוּם מתנוסס מקדש אָתֶנָה, שנבנה בסביבות 500 לפנה"ס. בעבר סברו שהוא נבנה לכבודה של קֶרֶס, אלת החקלאות הרומית, אולם כיום הדעה הרווחת כי הוא הוקדש לאָתֶנָה. שלושה קברים נוצרים שנתגלו מתחת לרצפת המקדש מעידים כי בתקופה מאוחרת יותר הוא שימש ככנסייה נוצרית. במוזיאון, השוכן לא הרחק מהכניסה לפארק, מוצגים ממצאים מרתקים שהתגלו בחפירות לצד הסברים מקיפים על תולדות ההתיישבות באזור.

חוף קטן, זרע חלוקי אבן, במפרצון בין שני צוקים נישאים. רצועת החוף זעירה אבל החווייה של רחצה בין צוקי הסלע העצומים היא בהחלט יוצאת דופן. בעונה אפשר לשכור כאן סירה קטנה ולצאת לשיט בים או לרבוץ על מיטת שיזוף מתחת לשמשייה (בתשלום) ולבהות בנוף. במקום גם מספר מסעדות ומלון קטן.

עיירה נעימה השוכנת בהרים, כחמישה ק"מ מחוף אָמָלפי, מצפון=מערב לסָלרנוֹ. יש מטיילים המעדיפים ללון בה, שכן היא פחות צפופה ותיירותית משכנותיה שלצד הים. המדרחוב הראשי של העיירה, דרך אוּמבֶּרטוֹ הראשון, מעוטר בקשתות משני צדדיו ויש בו חנויות, בתי קפה ומסעדות. הוא עובר לצדה של הכיכר הנעימה, פיאצָה דוּאוֹמוֹ, שבמרכזה יש מזרקה נאה. בכיכר נמצאת הקתדרלה, בעלת החזית הניאו=קלאסית. |תמונה_בטקסט8477| במרחק כ=4 ק"מ ממרכז העיירה, מעל ערוץ עמוק, ניצב מנזר השילוש של קאווָה. בנוסף למראה הדרמטי של המנזר ולתצפית היפה ממנו, אפשר להתרשם במתחם מיצירות אמנות שונות. בעיירה יש מסעדות רבות, אחת מהן היא Osteria Nonna Maria עם מנות מהמטבח הרומאי.

את המערה הימית, שנמצאת כארבעה קילומטרים מערבית לאָמָלפי, גילה במקרה דייג מקומי בשנות ה=30 של המאה הקודמת. היא קיבלה את שמה בשל המים שצבעם כצבע האִזמרגד (ברקת). ממגרש החניה הקטן שלצד כביש SS163 (דרך חוף אָמָלפי) יורדים במדרגות תלולות או במעלית אל הכניסה. ניתן להביט פנימה ממזח קטן בכניסה למערה, לבקר בתוכה אפשר רק במסגרת סיור מודרך שאורך כ=20 דקות ומתבצע בסירת משוטים קטנה, שיוצאת לדרך כאשר היא מתמלאת בנוסעים. הסיור כולל הסברים באיטלקית על התהליכים שהובילו להיווצרות המערה. שימו לב שהמערה נסגרת בתנאי מזג אוויר קשים, כשסירות המשוטים אינן יכולות לשוט בתוכה.

ה"פיורד" של פוֹרוֹרֶה הוא למעשה לשון ים צרה ותכולה, כלואה בין המצוקים, המתגלה בשיא יופיה מהגשר העובר מעליה. אל החוף הקטן והיפהפה, שלרוב אינו עמוס, אפשר אמנם לרדת במדרגות, אולם כיוון שאין חניה מסודרת (גם לא בתשלום), אם רוצים לרחוץ אין מנוס אלא להחנות את הרכב באופן בלתי חוקי לצד הכביש ולהסתכן בקנס משמעותי. מכיוון שיש חופי רחצה נוחים יותר באזור, עדיף להסתפק בעצירה מהירה כדי לצפות על הפיורד מלמעלה ולצללם כמה תמונות לפני שממשיכים.

העיר הגדולה בקצה המזרחי של חוף אָמָלפי אמנם חסרה את החן של העיירות הקטנות שלאורך החוף, אבל יש בה טיילת חוף יפה ומטופחת ועל גבעה מעליה מתנשא המבצר העתיק קָסְטֶלוֹ די אָרֶצ'י, המשקיף לנוף מרהיב. בנוסף מומלץ להיכנס לקתדרלה המרשימה, שנבנתה במאה ה=11 ושופצה במאה ה=18, וליהנות ממגוון הציורים, הפסיפסים והפסלים המעטרים אותה; שימו לב במיוחד לעוגב המרשים. בסלרנו יש גם שני מוזיאונים מעניינים. הראשון הוא המוזיאון המחוזי לארכאולוגיה, שגולת הכותרת שלו היא ראש ברונזה של אפולו, מהמאה הראשונה לספירה, אותו גילה דייג מקומי ב=1930. לא הרחק ממנו ממוקם המוזיאון המחוזי לאמנות, שם מוצגות בשישה חללים יצירות מתקופת הרנסנס ועד למחצית הראשונה של המאה ה־20, רובן של אמנים מקומיים ובינלאומיים שהתגוררו בעיר או בחוף אָמָלפי. הכניסה חופשית. למחפשים חיי לילה בחוף אָמָלפי מציעה סָלרנוֹ כמה מועדונים וברים, בהם Bohème Letterario ו-Passo Doumo.