השמורה, השוכנת בחלק המזרחי של הרי הקרפטיים הדרומיים וכוללת בתוכה את כל רכס בּוּצֶ'ג', היא גן עדן למשפחות שאוהבות טבע, נופים והרפתקאות. בשמורה, שמשתרעת על שטח של 32,497 דונם יש מגוון תצורות נוף - הרים (עם לא פחות מ-15 פסגות בגובה של יותר מ-2,000 מ'), עמקים, קניונים, מערות, תצורות סלע ייחודיות, יערות, כרי מרעה, נהרות ומפלים. השמורה מכוסה ביערות נשירים ומחטניים. עצי האשור הם המזוהים ביותר עם השמורה, ולידם צומחים עוד מינים רבים של צמחים ופרחים, ובהם רודודנדרון (שושנת האלפים), קיסוס לבן, ערער ועוד. עם בעלי החיים שמתגוררים בשמורה נמנים בין היתר דובים, צבאים, זאבים, עזים שחורות וכן מינים רבים של ציפורים. בשמורה יש מסלולי הליכה רבים ולא פחות מ-46 מוקדי עניין, ובהם אגם בּולבּוץ', אגם סכר מלאכותי יפהפה על נהר היאלומיצָה, מערת יאלומיצָה והמפל השואג, מפל שוצף הנופל ממדף אבן בגובה 15 מ'. ליד התחנה העילית של הרכבל של בּוּשטֶן נמצאים שני האתרים המפורסמים ביותר בשמורה - הספינקס ובָּאבּלֶה.

ארמון פֶּלֶש (Castelul Peleş) הניאו-רנסנסי הוא לא רק אחד ממוקדי העניין המרכזיים של סינאיה, אלא גם אחד מהארמונות היפים ביותר ברומניה ואף באירופה כולה. בנייתו החלה ב-1873 על ידי הנסיך קרול הראשון (שהפך לימים למלך רומניה), שהתאהב בנוף של הרי הקרפטים שנשקף מסביב. הארמון שימש כמעון הקיץ של משפחת המלוכה עד 1947, ואירח בין כתליו הרבה אישים נכבדים ובהם פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. ילדים אולי לא יתרשמו מהייחוס של מבקרי הארמון, אבל הם בהחלט יתרשמו מהמבנה עטור הצריחים ומלא הדמיון, שנראה כאילו נלקח מסיפור אגדה. בארמון לא פחות מ-170 חדרים, כל אחד מהם מעוצב בסגנון ייחודי על ידי טובי האמנים באותה תקופה. יש חדרים המעוצבים בסגנון גותי, איטלקי, תורכי, מורי ועוד. החדרים מעוצבים ברוב פאר, עם רצפות שיש, גילופי עץ, נברשות קריסטל מוראנו, חלונות ויטראז', רהיטי טיק מהודו, ציורי קיר ויצירות מופת של אמנות אירופית התלויות על הקירות. בנוסף לכל הפאר וההדר – זוהי הטירה האירופית הראשונה שהיתה מחוברת לחשמל ולחימום מרכזי, ודייריה נהנו מעוד מותרות יוצאי דופן לאותה תקופה כמו מים זורמים ומעלית קטנה. החדרים המעניינים ביותר הם אולם הכבוד משנת 1911, ובו גילופי עץ מרהיבים ופסלי גבס; הסוויטה האימפריאלית, בסגנון הניאו-בארוק הווינאי, שם נהג להתארח קיסר אוסטריה פרנץ יוזף הראשון; הספרייה, שדלת סתרים שתסעיר את דמיונם של הילדים מובילה ממנה לקומה העליונה; החדר הפלורנטיני, שעיטורי הארד בו הובאו במיוחד מרומא; והאולם המוּרי, המקושט בשטיחים פרסיים ואוריינטליים. ילדים לא יישארו אדישים מול הנשקייה שבה אחד מהאוספים הגדולים באירופה של כלי נשק וציד, הכולל חניתות, חרבות, פגיונות, שריונות אדירים ועוד, חלקם עשויים זהב וכסף ומעוטרים באבנים יקרות. הארמון פתוח למבקרים במסגרת סיור מודרך, המוצע בחמש שפות (בהן אנגלית). הסיור הבסיסי, האורך כ-40 דקות, עובר בחדרי קומת הקרקע ומספיק בהחלט להתרשמות כללית - אבל אם אתם מתעניינים בחייהם הפרטיים של בני המלוכה שווה להשקיע בסיור המורחב, הכולל גם את חדרי המגורים בקומה העליונה. הארמון מוקף בגנים מטופחים עם מדשאות ושבע טרסות המעוטרות בפסלי אבן ומזרקות. מהגנים נשקפת תצפית נפלאה אל עמק פראחובה ולרכסים הסובבים אותו. בגן הארמון יש בית קפה שמגיש אקלרים וסברינות, ורבים נוהגים ליהנות מהפסקת קפה בטרסות מול הנוף. זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר ברומניה והוא נוטה להיות עמוס, לכן מוטב להגיע אליו באמצע השבוע, בסמוך לשעת הפתיחה של האתר. מעל ארמון פֶּלֶש ניצב ארמון צנוע יותר, פֶּלישוֹר (Castelul Pelișor), ששימש את אחיינו ויורשו של קרול, לימים המלך פרדיננד הראשון. אשתו של פרדיננד, ששנאה את הפאר המיותר של פֶּלֶש, עיצבה את החדרים בסגנון אר־נובו יפהפה - בהם חדר אחד שקירותיו מצופים עלי זהב. גם ארמון זה פתוח במסגרת סיור מודרך בלבד. |הסיפור|דלת הסתרים בארמונות רבים ברחבי העולם נהגו מלכים ומלכות להתקין דלתות סתרים המובילות למעברים ולחדרים סודיים. את המנהג הזה המציאו המצרים הקדמונים שהוסיפו את דלתות הסתרים לפירמידות הגדולות. אחר־כך שימשו המעברים הסודיים את הנוצרים שנרדפו על־ידי הרומאים, ולבסוף הפכו הסודות האדריכליים האלו לנחלת ארמונות המלוכה, המבנים השלטוניים ואפילו בתי־הסוהר. גם כאן, בארמון פֶּלֶש הרומני, ביקש המלך קרול הראשון להתקין לו דלת סתרים בספרייה המלכותית. היכנסו אל חדר הספרייה ונסו לזהות היכן נמצאת הדלת הסודית בין כל המדפים העמוסים ספרים עתיקים ונדירים. לאן אתם חושבים שמובילה הדלת הזו? האם הייתם רוצים גם אתם להתקין דלת סתרים בביתכם? כיצד היא הייתה משמשת אתכם?

עיירת הקיט סינאיָה, כ-125 ק"מ מצפון־מערב לבוקרשט, היא יעד פופולרי לסקי בחורף ולטיולים ברגל ובאופניים בקיץ ברכס בּוּצֶ'ג' (Bucegi). גונדולת סינאיה מטפסת לרום של 1,400 מ' או 2,000 מ', ומשם אפשר להתרשם ממראהו עוצר הנשימה של עמק פּראחוֹבָה (Valea Prahovei). סינאיָה אמנם מוקפת ביופי טבעי, אבל היא גם גדושה ביופי מעשה ידי אדם. יש בה יצירות מופת ארכיטקטוניות לצד בתי עץ בצבע פסטל שמשווים לה מראה ציורי. גולת הכותרת של סינאיָה היא ארמון פֶּלֶש המצועצע, המשקיף על העיירה ממדרונות ההרים. גם מנזר סינאיָה המרשים מהווה אטרקציה מרכזית, אך ייתכן והילדים לא יגלו בו עניין. פארק דימיטרי גיקה, השוכן במרכז העיר, מתאים לבילוי משפחתי נינוח, ובו נמצא גם הקזינו המפואר של סינאיָה, שמשמש היום כמרכז כנסים. לא רחוק משם נמצאת תחנת הרכבת המרשימה של סינאיָה, בה מוצגת תערוכת הרכבות המיניאטוריות שתשבה את לבם של הילדים.

הקניון בסמוך לכפר הנושא אותו שם, במרחק כ-30 ק"מ דרומית-מערבית לבּראן, הוא אחד מאתרי הטבע היפים באזור. זהו קניון צר באורך תשעה קילומטרים, שבו מתפתל הנחל, שמשני צדיו מתנשאים צוקים בגובה של כשמונים מ'. אפשר לחוות את נופי הקניון גם אם מסתפקים בנסיעה ברכב, אבל אם יש לכם מספיק זמן, כדאי לצאת לטיול רגלי לאורך הנחל הזורם במפלונים קטנים. במקרה זה ניתן לחנות בצד הדרך ליד הכניסה לקניון.

מינָה סְְלאניק, מאה ק"מ מצפון לבוקרשט, הוא מכרה המלח הגדול ביותר באירופה. עבודות הכרייה במכרה הוותיק, שנפתח בשנת 1688, הופסקו ב-1972 והוא הוסב ליעד תיירותי. מקופת הכרטיסים יוצאים במיניבוסים אל המכרה השוכן מחוץ לעיירה. קצב היציאה מוגבל ל-160 איש בכל 45 דקות, אז התכוננו לתורים ארוכים בקופת הכרטיסים. המיניבוסים יורדים במנהרות חצובות בנסיעה הרפתקנית עד לעומק של 210 מ׳ מתחת לפני האדמה. מרגיש כאילו הגענו לבנק הקוסמים גרינגוטס. דלת פשוטה תיפתח, ותיכנסו למסדרון הגישה למכרה, שקירותיו לבנים ממלח. הליקוק על אחריותכם. בסוף המסדרון תצפה לכם הפתעה: אולם אדיר ממדים, שצורתו וגודלו מזכירים קתדרלת ענק. קירות הקתדרלה חלקים למשעי באבן שמזכירה במרקמה שיש, והם מתנשאים לגובה של 55 מ׳. קשה להאמין שמחזה כה מרשים הוא פשוט תופעת לוואי של חציבת מלח מהאדמה. בסך הכל נחצבו כאן 2.9 מליון מ' מעוקבים של סלע ומלח, ועוד שישה גרגרי מלח שלקחנו בכיס. אחרי האולם הראשון יש אולמות נוספים, מרשימים לא פחות. בדרככם תעברו על פני תצוגה של כלי העבודה ששימשו את חוצבי המלח, ציוד הצלה של המכרה, פסלי מלח, גבישי מלח ועוד. גשרון עץ יוביל אתכם לתצפית מקרוב על תצורת נטיפי מלח מרהיבה, המוארת בצבעים מתחלפים. על אחד הקירות ניתן לראות את שרידי המדרגות שהובילו בעבר למכרה. באחד האולמות יגיע תורו של גן שעשועים חביב עם מגלשות, נדנדות וגולת הכותרת: כלי רכב ארבע-גלגליים המונעים בפדלים. השם המוצע: קוֹרטינג. במכרה גם חדרי מלח טבעיים, המשמשים לטיפול במחלות ריאה. תוכלו לראות אנשים ישנים בהם, מכורבלים בשקי שינה. כשתחליטו שדי לכם, חיזרו על עקבותיכם וצאו בדרך שבה הגעתם. במכרה טמפרטורה קבועה של 12 מעלות צלזיוס, הצטיידו בלבוש חם. |תמונה_בטקסט6404| |הסיפור|סלאניק או טורדה אם יש לכם זמן לבקר רק במכרה מלח אחד, באיזה תבחרו? המכרה בטורדה זוכה ליותר מבקרים, והוא יותר מתקדם בהיבטים הלונה פארקיים. גם הגישה אליו נוחה יותר. בסלאניק, לעומת זאת, הכניסה למכרה חווייתית יותר: נסיעה במיניבוסים דרך מנהרות ענק. בסופו של דבר, המחזה בשניהם מרהיב: קשה לדמיין חללים חצובים כה גדולים ויפים מתחת לפני הקרקע עד שרואים אותם במציאות. בטורדה יש יותר גימיקים: גלגל ענק, שיט בסירות. בסלאניק יש יותר ״אולמות״ וניתן לטייל מאולם לאולם, כאשר הצפיפות הולכת ופוחתת ככל שמעמיקים לחדור. למי שיש אורך רוח וזמן, סלאניק תאפשר חוויה אישית יותר. אהד שרב

העיירה ההררית הקטנה ששוכנת בעמק הדגש|פּראחוֹבָה (Valea Prahovei), למרגלות הרי בּוּצֶ'ג', בגובה ממוצע של 875 מ', היא אחת מעיירות הנופש הפופולריות ברומניה. בחורף רבים מגיעים לכאן לעשות סקי ואילו בקיץ העיירה שופעת מסלולי הליכה בהרים לצד אטרקציות משפחתיות רבות. בעיירה יש כמה אטרקציות מעניינות כמו ארמון קָנטָקוּזינו הנאו-רומנסקי המפואר ומנזר קאראימאן (Manastirea Caraiman), מנזר אורתודוקסי מרשים השוכן למרגלות הר הנושא את אותו שם. כדי ליהנות מהנופים ההרריים ומתצפית יפה על אנדרטת צלב הגיבורים, כדאי להגיע לנקודת התצפית בֶּלווֶדֶרֶה זאמורָה (Belvedere Zamora). ההרים והטבע הם מוקד המשיכה המרכזי של בּוּשׁטֶן. משפחות רבות לא מוותרות על הטיפוס ברכבל של בּוּשׁטֶן להרי בּוּצֶ'ג'. כדאי להקדיש זמן גם לאתר הסקי וההרפתקאות קָלינדֶרוּ (Kalinderu), שבקיץ פועלות בו מגלשות הרים ואטרקציות נוספות לכל המשפחה.

הרבה אגמים תראו במהלך הטיול בהרי הקרפטים ברומניה, אגם פּאלטינוּ הוא אחד היפים שבהם. האגם נוצר על ידי סכר פּאלטינוּ והוא שוכן ממש לפני הכניסה לכפר ולאה דופטנה (Valea Doftanei). זהו אגם רחב ידיים עם מי טורקיז צלולים, המוקף בהרים, ביערות ובאחו ירוק שלפעמים רועות בו פרות. כל אלה הופכים אותו למושלם לפיקניק פסטורלי מול הנוף, הרחק מהציוויליזציה. יש הרבה פינות ישיבה וספסלים מול האגם. שימו לב: במקום אין שירותים או קפיטריה ולכן כדאי להיערך בהתאם.

ההר האדום, אשר מתנשא לגובה 1,765 מ' ברכס הרי הצוקש (Masivul Ciucaş), קיבל את שמו הודות למרבדים המרהיבים של פרח הרודודנדרון (שושנת האלפים) בהם הוא מתכסה מדי חודש יוני. גם אם לא תגיעו בחודש יוני תיהנו מאוויר הרים ונוף נפלא של מדרונות מיוערים וכרי מרעה. בהר מוצעים כמה מסלולי הליכה, ובהם המסלול שיוצא מהחניה הסמוכה ל-Căsuța Veselă ומגיע לפסגת ההר. זהו מסלול משולט בדרגת קושי בינונית, שההליכה בו נמשכת כשעתיים עם הפסקות. הוא מתחיל בגובה 1,250 מ' ומטפס למעלה בדרך מיוערת המשובצת בפלגי מים. בסיום הטיפוס תגיעו ל-Cabana Vârful Ciucaș ממנה נשקפת תצפית פנורמית מרהיבה על האזור ועל הפסגות המשוננות של הרכס. בבקתה מוגשות ארוחות מול נוף עוצר נשימה, אבל קחו בחשבון שהשירות איטי ושאיכות האוכל אינה אחידה.