המנזר הנאה שוכן על גדת נהר איסקר בלב מעבר איסקר, במרחק כ־25 ק"מ מדרום לווראצה. המנזר נבנה במאה הארבע־עשרה על אתר קבורה המוני של חיילי האימפריה הבולגרית השנייה שלחמו בשם הצאר איוואן שישמאן, מה שמסביר את הבחירה בשם צ'רפישקי (גולגלות בבולגרית). בימי הכיבוש העות'מאני היה המנזר למרכז תרבותי חשוב: בסוף המאה השש־עשרה עוטרו קירות המנזר בציורי־קיר רי עבודתו של האמן הנודע פימן זוגרפסקי (Pimen Zografski), ובשנת 1612 נוצר במנזר ספר ארבע הבשורות של צ'רפישקי בכריכת זהב מהודרת. המנזר שימש למעשה כמוקד תרבותי ורוחני שלו תפקיד חשוב בשימור האוצרות הלאומיים, ואילו בימי התחייה הלאומית הבולגרית, שימש מקלט עבור המורדים שלחמו נגד הכובשים התורכים. כיום מדובר במנזר גברים פעיל המציע לינה למבקרים באזור. מדי שנה, ב־15 באוגוסט נחוג יום הבתולה הקדושה, זהו יום החג של המנזר, אז מתקבצים בשטחו אלפי מאמינים נוצרים.

מצודת בֶּלוֹגְרָאדְצִ'יק המרהיבה, המכונה גם מצודת קָאלֶטוֹ (Kaleto), ממוקמת בסמוך לעיירה בֶּלוֹגְרָאדְצִ'יק כ־117 ק"מ צפון־מערבית לסופיה. המצודה המבוצרת מוקפת תצורות סלע מרהיבות ביופיין, אשר נוצרו לפני מיליוני שנים בעקבות תזוזת הלוחות הטקטוניים ותהליכי התרוממות מעל פני־הים וקימוט שגרמו להיווצרותם של סדקים אליהם חדרו מים ורוח שעיצבו את הצוקים בדמות עמודי־ענק ופטריות. צוקי בלוגראדצ'יק מושכים הנה מבקרים רבים המבקשים לצפות באחד מפלאי הטבע היפים בבולגריה. הצוקים הפכו מקור עשיר למעשיות עממיות רבות וזכו לשלל כינויים כמו |הנטה|הדוב|סנטה|, |הנטה|הנזיר|סנטה|, |הנטה|המדונה|סנטה|, |הנטה|אדם וחווה|סנטה|, |הנטה|רועה הצאן|סנטה|, |הנטה|הפרש|סנטה| ועוד (ראו מסגרת להלן). המצודה הוקמה ככל הנראה על־ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה. במאה ה־14 הורחבה המצודה על־ידי איוואן סרצימיר (Ivan Sratsimir), צאר וידין. בשנת 1396 נכבשה המצודה בידי העות'מאנים. בראשית המאה ה־19 הורחבה בסגנון אדריכלות עות'מאני עם השפעות מערב אירופאיות. לאחר שחרור בולגריה, שימשה המצודה כנקודה צבאית אסטרטגית במלחמת בולגריה-סרביה (1885). כיום מהווה מצודת בלוגראדצ'יק אבן שואבת למבקרים חובבי טבע מכל רחבי העולם. המצודה מחולקת לשלושה חצרות, כאשר מהחצר העליונה נשקף נוף עוצר נשימה אל האזור. שימו לב כי המפלסים העליונים אינם מגודרים בצורה בטיחותית, ולכן במידה והגעתם הנה עם ילדים קטנים, כדאי לשמור על עירנות מוגברת. עם סיום הסיור המרתק בין השרידים ההיסטוריים של המצודה ותצורות האבן רבות הרושם, כדאי לעצור בחנות היין מגורה שבכניסה לאתר, שם תוכלו לרכוש בקבוק יין מצוין שמקורו במערת מָגוּרַה המפורסמת שמצפון־מערב. |המסגרת|מדונת האבן אגדות מקומיות רבות עסקו בסיפור היווצרותם של סלעי בלוגראדצ'יק, והמפורסמת שבהן היא האגדה על מדונת האבן: היה הייתה לפני שנים רבות צעירה יפיפייה בשם ולנטינה. בהגיעה לגיל בגרות, החליטה ולנטינה להצטרף למנזר שבמחוז וידין בסמוך לעיירת בלוגראדצ'יק. על אף שולנטינה פרשה לחיי המנזר, המשיכו הסיפורים על יופייה להגיע לאוזניהם של תושבי האזור. יום אחד שמע רועה צאן צעיר על ולנטינה היפה המתגוררת בקרבתו, ובו ברגע החליט לכבוש את ליבה. עם רדת החשכה ניגש הרועה אל חלון המנזר והחל מנגן שירי אהבה על חמת החלילים שלו. כך הגיע הרועה מדי ערב וניגן לאהובת ליבו את המנגינות הקסומות ביותר. בחלוף זמן מה נשבתה ולנטינה בקסמו של הרועה, והשניים החלו מנהלים מערכת יחסים סודית. בכל יום, עם רדת החמה, הייתה ולנטינה בורחת מהמנזר לזרועות אהובה. יום אחד גילתה ולנטינה כי היא הרה. משגילתה אם המנזר על הריונה של הצעירה, החליטה לגרש אותה מהמנזר לאלתר. ברגע בו דרכה כף רגלה של ולנטינה מחוץ למנזר, נפתחו ארובות השמיים וברקים החלו להישלח לכל עבר. היה זה האל שזעם על העוול שנעשה לצעירה המאוהבת. כעונש החליט להפוך את כל הנזירות לצוקים. אלא שולנטינה והרועה הצעיר נקלעו גם הם לעין הסערה והפכו לתצורות סלע. גם היום ניצבים על הגבעה הצוק של המדונה, הלא היא ולנטינה, וצוקו של הרועה, שנגזר עליהם לעולם להיות כה קרובים וכה רחוקים זה מזו.

במרחק עשרים ק"מ בלבד מדרום לרוסה תמצאו את אחד מאתרי הטבע היפים בבולגריה. פארק הטבע רוסנסקי לום נפרס על־פני כ־34 קמ"ר ומקיף את יובל הדנובה - הנהר רוסנסקי לום. האזור קסם לבני־אדם עוד מימי קדם אך הגיע לשיא שגשוגו בימי האימפריה הבולגרית השנייה, אז הגיעו הנה מאות נזירים שהתגוררו במנזרי הסלע איבאנובו. באותה העת הוקמה מדרום מצודת צ'רבן שהפכה למקום מושבו של הבישוף הבולגרי ומשכה לאזור את בעלי המלאכה הטובים ביותר באימפריה. לאחר כיבוש המצודה על־ידי העות'מאנים במחצית השנייה של המאה הארבע־עשרה, נותרו באזור הנהר רק כפרים קטנים דוגמת צ'רבן ואיבאנובו. האזור הפך פופולרי רק משנות השבעים של המאה השערים, כאשר הוכר על־ידי ממשלת בולגריה בתור שמורת טבע. חשיפת מצודת צ'רבן ההיסטורית ופתיחת שערי מנזרי הסלע למבקרים, מושכים לפארק אינספור תיירים המבקשים לגלות את סודו של פארק הטבע. אבל לא רק אתרים היסטוריים מושכים הנה את המטיילים - בשטחי הפארק תיהנו מטבע מרהיב. במערת אורלובה צ'וקה, שנחשפה לגמרי במקרה בשנת 1941, נגלים בפני המבקרים נטיפים וזקיפים מרשימים, ואילו במרחבי הפארק יוכלו המטיילים לערוך היכרות עם המגוון הבוטני ובעלי־החיים שמדרום לנהר הדנובה. בפארק סוגים רבים של עצי אלון, עצי טיליה, עצי מילה, שיחי עוזרר ופרחי לילך. לצד אלו דרים בפארק שבעים מתוך תשעים מיני היונקים שנראו על אדמת בולגריה, 22 סוגי דגים ששוחים במימי הנהר החוצה את הפארק ואלפי חרקים. הפארק הוא פיסת גן־עדן בעיקר עבור בעלי הכנף: 110 מינים מקננים בשטחו באופן קבוע, ואילו 80 מינים נוספים נצפו עוצרים בו בעונת הנדידה.

הקבר התראקי המלכותי בסוושטארי (Sveshena Grobnitsa) המכונה גם גינינה מוגילה (Ginina Mogila) הוא המפורסם שב־40 תלי הקבורה בשמורת הארכאולוגיה וההיסטוריה סבוריאנובו, הממוקמת במרחק כ־92 ק"מ מדרום־מזרח לרוסה. ריבוי אתרי הקבורה שנחשפו באזור בראשית שנות השמונים של המאה העשרים, מעידים על חשיבות מיוחדת של המקום עבור השבטים התראקיים, והממצאים הארכאולוגיים המרתקים שופכים אור על טקסי הקבורה ותפיסת החיים שאחרי המוות בקרב השבטים הללו. היסטוריונים בולגרים סבורים כי התלים שימשו את העם הגטי (Getae) מהמוצא התראקי, וסגנון העיצוב של אתרי הקבורה מלמד על קשרים אדוקים עם העולם ההלניסטי. אל התל המוריק מוביל שביל אבן ובסופו שער דרכו נכנסים המבקרים אל תוך "מנהרת זמן" וחוזרים הרחק אל המאה השלישית לפני־הספירה. תל הקבורה שוכן בעומק 11.5 מ' מתחת לפני הקרקע וקטורו מגיע ל־70 מ' וכולל מבואה, מסדרון ושני חדרי קבורה מלבניים. בתוך אלו מצפים למבקרים עשרה פסלי קריאטידות, פסלי אבן־גיר נשיים בחלקם העליון, בעוד חלקם התחתון צמחים מתפתלים. לצד אלו חמישה עמודי אבן פשוטים התומכים באפריז בסגנון דורי. הערבוב בין פסלי הקריאטידות לעמודי האבן מראה כי המנוח נפטר בטרם השלים את עיצוב בית מנוחתו הנצחי. מול הכניסה לחדר הקבורה ציור־קיר חצי־מעגלי המתאר את דמות המנוח רכוב על סוס. העיצוב המרשים של הקבר הקנה לו מעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1985. המעמד אף התחזק בשנת 2012, עת התגלו על־יד הקבר אוצרות זהב תראקיים שכללו טבעות, כפתורים ו־44 פסלי זהב זעירים. מקום נוסף הממוקם בשטחי השמורה ההיסטורית ומושך הנה מבקרים רבים הוא דמיר באבא טקה, מוזוליאום מוסלמי-אלוויסטי בן המאה ה־16, בתוכו ניצב סרקופג בו נטמן דמיר באבא הקדוש. המוזוליאום מהווה מוקד עלייה לרגל למאמינים המגיעים בעיקר מאזור תורכיה, אך הפך ברבות השנים גם לאתר תיירותי אליו מגיעים מבקרים מכל רחבי תבל.

כ־25 ק"מ צפון־מערבית לבלוגראדצ'יק שוכנת מערת מָגוּרַה, המפורסמת בזכות הציורים הפרהיסטוריים שעל קירותיה ותצורות המחצבים שבה. מערת הגיר המרשימה בת כ־15 מיליון שנה, אורכה כ־2600 מ' והטמפרטורה הממוצעת בה לאורך השנה היא 12 מעלות צלזיוס. המערה מורכבת מאולם מרכזי ושש גלריות צדדיות בגדלים שונים. בגלריות נטיפים וזקיפים שזכו לשמות ציוריים דוגמת |הנטה|העוגב|סנטה|, |הנטה|ראשו של בודהה|סנטה|, |הנטה|הדרקון|סנטה|, |הנטה|העיר האוריינטלית|סנטה|, |הנטה|האורן שנפל|סנטה| ועוד. על אף יופיין של גלריות הנטיפים, המבקרים נוהרים הנה כדי לחזות ביותר מ־750 ציורי־הקיר הפרהיסטוריים שעל הקירות. הציורים צוירו בסביבות שנת 8,000 לפנה"ס באמצעות לשלשת עטלפים, ומתוארים בהם טקסים דתיים, טקסי ציד ודמויות מיתיות הייחודיות לאזור הבלקן. הממצאים הארכאולוגיים במקום הצביעו על נוכחות בני־אדם במערה החל מהתקופה האפיפלאוליטית (Epipalaeolitic) ועד תקופת הברונזה המוקדמת. לצד כלי חרס, כלי נשק וכלי עבודה, נמצאו גם עצמות בעלי־חיים כגון זאבים, דובים, שועלים וצבועים. כיום המערה משמשת בית־גידול לארבעה מיני עטלפים. את הטיול במערה תוכלו לעשות באופן עצמאי או בקבוצה (הדרכה בבולגרית בלבד). בחג המולד ובחג הפסחא אפשר להגיע הנה למופע מוסיקה קלאסית בלתי נשכח. לסיום כדאי לעשות נסיעה קצרצרה ליקב מָגוּרַה, שם תוכלו להתנסות בסדנת טעימות יין מהמפורסמים ביותר בבולגריה. מומלץ לקנות בקבוק יין מבעבע למזכרת- זה אינו נופל במאום מהשמפניה הצרפתית המקורית.

צוק אבן־הגיר הגבוה בבולגריה, עמקים מיוערים, מערות קרח, נופים הרריים מרהיבים ועולם חי עשיר - אלו רק מקצת הסיבות להגיע לפארק הלאומי וראצ'נסקי בלקן, שמורת הטבע השנייה בגודלה בבולגריה. את הטיול בשמורה כדאי להתחיל בעיר הגדולה ביותר בצפון־מערב המדינה, וְרָאצַה, ממנה נוח להגיע לכל אחד מששה־עשר מסלולי ההליכה העוברים בפארק. תוכלו לבחור במסלול ההליכה האקולוגי, במסלול המתמקד בקרסט ובמגוון הביולוגי, ואם אתם מטיילים עם ילדים בחרו במסלול שביל יער האגדות. את המידע אודות מסלולי ההליכה תוכלו לקבל בלשכת המידע לתייר בווְרָאצַה הממוקמת ברחוב Pop Sava Katrafilov מספר 27. ברחבי הפארק הלאומי פזורים אתרים ואטרקציות רבים: נקיק וְרָאצַה שמשני צידיו מזדקרים צוקי סלע מפוארים המהווים גן־עדן עבור מטפסי הרים, מפל סְקָאקְלִיָה - הגבוה שבמפלי בולגריה, ומפל סלע האורן הנישא לגובה 63 מ', פסגת אוֹקוֹלְצִ'יצֶה ההיסטורית - מקום מותו של המהפכן והמשורר חרִיסְטו בּוֹטְיִוֹב, הכפר המסורתי והמקסים זְגוֹרִיגְרָאד, ומערת נטיפי הקרח לֶדֵנִיקָה שבפתחה פועל פארק שעשועים מקסים שעושה שימוש נהדר בטבע. גם גשר האל - מנהרת אבן יפה תחתיה זורם נחל אכזב, הממוקמת בקרבת הכפר לִילִיאָצֶ'ה שמצפון לווְרָאצַה, נחשב לחלק משמורת הטבע, ומושך אליו מאות תיירים סקרנים מדי יום. בעודכם מטיילים בשמורת הטבע ההררית הקפידו להביט סביב וליהנות מהמגוון הביולוגי באזור. באופן רשמי נספרו במקום 166 מיני ציפורים, כאשר 150 מתוכם מוגנים על־פי חוק. חפשו את החסידה השחורה, הרחם (נשר מצרי), העקב האיטי, עיט השמש והבז הנודד. גם בעלי־חיים מרתקים ונדירים מאכלסים את השמורה: נמנמן העצים, הגירית המצויה, הלוטרה האירופאית, חמוס מבאיש, חתול הבר ועוד. אלו נהנים מ־950 מיני צמחים המכסים את שטחי הפארק, כאשר הדומיננטי שבהם הוא עץ האשור.

שמורת טבע יפיפייה בצפון־מזרח בולגריה. סמוכה לכפר סרברנה, החולק עמה את שמה, ומרוחקת כ־18 ק"מ מסיליסטרה שבמזרח. שמורת הטבע סרברנה הנפרשת על־פני שטח של 6 קמ"ר, מורכבת מאגם גדול המהווה תחנת ביניים מרכזית בוויה פונטיקה (Via Pontica), נתיב נדידת הציפורים השני בחשיבותו באירופה. אי לכך, בימי הסתיו והאביב, מתמלא האגם בדיירים ארעיים העוצרים למנוחת לילה בדרכם צפונה או דרומה בהתאם לעונת השנה. סך־הכל תועדו במימי האגם 179 מיני ציפורים, כאשר הדומיננטיים שבהם הם השקנאי המסולסל, הברבור המצוי, האווז האפור וכחולי־החזה. אך לא רק מקור למגוון ציפורים, סביב האגם היפה נספרו לא פחות מ־139 מיני צמחים, מתוכם 11 נמצאים בסכנת הכחדה מחוץ לשטחי השמורה. גם בעלי־חיים משגשגים סביב מקור המים - 39 מיני יונקים תועדו עד כה, 21 זוחלים ואילו במימיו יש לא פחות מ־10 סוגי דגים. שלוש גרסאות אגדיות מנסות להסביר את מקור השם של השמורה. הראשונה מספרת על חאן בולגרי שענה לשם סרבריסט (Srebrist) אשר נהרג על־יד האגם בעת קרב עם שבטים פצ'נגים מרכז־אסייתיים. גרסה אחרת גורסת כי על חופי האגם הזעיר נמצאה באופן מסתורי ספינה מלאת אוצרות כסף (Srebro בבולגרית - כסף). ואילו הגרסה השלישית, והסבירה ביותר, היא כי השם הוענק לאגם כמחווה להשתקפות הכסופה של הירח במימיו לעת ליל.

סיור בנבכי מערת הנטיפים והזקיפים ונצה הוא מסע מרתק לחובבי הרפתקאות. המערה נחשפה כבר בשנת 1973 אך לאורך עשרות שנים הייתה סגורה למבקרים ושימשה בעיקר גאולוגים בולגרים. בשנת 2015 נפתחה המערה לקהל הרחב, וכעת אפשר לטייל באחד המקומות הקסומים בצפון בולגריה. המערה מורכבת מחמישה מפלסים ומסדרונות באורך כולל של כשלוש־מאות מ'. הזקיפים והנטיפים המרהיבים מוארים בתאורת LED ומבליטים את צורותיהם הפנטסטיות: מרי המתפללת, ראש השנקאי, מנורת הלילה, היד האלוהית, הצבעוני ועוד. יפה במיוחד הוא זקיף האוניקס הנישא לגובה 25 מ', תופעת טבע ייחודית שהופכת את המערה לאתר עלייה לרגל. הטמפרטורה הממוצעת במערה היא 12 מעלות לאורך כל ימות השנה ואחוזי הלחות נושקים לתשעים. המבקרים מתבקשים לחבוש קסדות בטיחות ולהצטרף לסיור המודרך בשפה הבולגרית (תוכלו לבקש מהמדריכ/ה הסברים נפרדים באנגלית). ועוד טיפ חשוב לדרך - אל תשכחו להביא עמכם ביגוד חם לסיור, גם אם בחוץ מחכה לכם מזג אוויר קייצי.

פסגת ההר הציורית היא חלק מרכס הרי הבלקן בסמוך לגבול הסרבי, ונישאת לגובה 2,016 מ'. למרגלותיה שוכנת העיירה ברקוביצה, וממנה אפשר להשקיף אל עבר אגם אוגוסטה והעיר מונטנה שמצפון־מזרח לה. מסלול ההליכה הקל ביותר אל הפסגה מתחיל בבקתה האלפינית קום ואורך שעתיים לכיוון. אפשרות אחרת המתאימה למטיבי לכת עוברת דרך מעבר פטרוהן ואורכת שלוש וחצי שעות עד לפסגה. הנופים עוצרי הנשימה הנגלים לאורך מסלולי ההליכה השונים עד לפסגה, הם שהעניקו השראה לסופר הלאומי, איוואן ואזוב, לכתוב את יצירתו הנודעת על פסגת קום (Na Kom). לכן, אם חיידק הכתיבה זורם בעורקיכם, אולי כדאי להצטייד במחברת וכלי כתיבה, ולתת לטבע המרהיב באזור למלא אתכם בהשראה.

גולת הכותרת של פארק הטבע שבצפון־מזרח המדינה היא תבליט הסלע של הרוכב ממדארה הממוקם בגובה 23 מ' מעל פני הקרקע על־גבי צוק הנישא לגובה מאה מ'. אל הצוק מוביל גרם מדרגות תלול מוקף צמחייה עבותה, ולמרגלותיו רחבת אבן ובשוליה ספסלי עץ. מהרחבה מתאפשרת תצפית אל הרוכב ממדארה, אך מראהו עלול לאכזב - גודלו אמנם מרשים מקרוב שכן מדובר בגודל אדם, אך הריחוק היחסי מהתבליט, כמו גם מצבו הדהוי בשל פגעי הזמן, הופכים את הרוכב ממדארה לפחות אטרקטיבי מהמצופה. הסיפור סביב תבליט הסלע עשוי להציל את המצב ולהוסיף עניין - הרוכב ממדארה מתוארך לסוף המאה השביעית או ראשית המאה השמינית לספירה בימי מלכותו של חאן טרבל (Khan Tervel), כלומר ימי האימפריה הבולגרית הראשונה. התבליט מתאר פרש הפונה ימינה ואוחז בידו חנית, סוסו רומס אריה, מאחוריו רץ כלב ציד ואילו מלפניו נשר הפונה פנים אל פנים לפרש המסתורי. דמותו של הרוכב מייצגת ככל הנראה את חאן טרבל המכניע את הצבא הביזנטי, אם כי סבירה נוספת גורסת כי הדמות מייצגת פרש פרוטו־בולגרי הכובש את האדמות שמדרום לדנובה ומקים את האומה הבולגרית החדשה. לצד התבליט נחרטו בצוק שלוש כתובות ביוונית ימי־ביניימית והן מהוות מקור ידע חשוב על ההיסטוריה המקומית בימי מלכותם של החאנים טרבל, קרום (Khan Krum) ואומורטאג (Khan Omurtag). בכתובות מתוארים היחסים הפוליטיים והכלכליים של שליטי האימפריה הבולגרית עם קיסר האימפריה הביזנטית, לצד התייחסות לריטואלים דתיים בטרם קיבלו על עצמם הבולגרים את הדת הנוצרית. התבליט והכתובות היווניות התגלו לגמרי במקרה בשנת 1872, אז סברו כי מדובר ביצירה רומית. רק לקראת סוף המאה התשע־עשרה נבחן הרוכב ממדארה מקרוב ונקבע מקורו ההיסטורי. בשנת 1979 הוכרז התבליט כאתר מורשת עולמית, ומאז מהווה אטרקציה תיירותית חשובה בצפון־מזרח בולגריה בכלל ובמחוז שוּמֶן בפרט. משתסיימו לבחון ולהתרשם (או שלא) מתבליט הרוכב ממדארה, פנו אל השביל שמשאל לרחבה והחלו לטפס במעלה ההר. הליכה של כעשרים דקות ברמת קושי בינונית-קשה תוביל אתכם אל ראש הצוק עליו מזדקר מבצר מדארה: שרידי מבצר ימי־ביניימי ששימש את תושבי האזור בימי האימפריה הבולגרית הראשונה. השרידים ניצבים על קצה המצוק ומשקיפים אל עבר הכפר מדארה, החולק את אותו השם עם הפארק הלאומי. אפשרות נוספת לטיול בפארק היא לפנות לשביל הניצב מימין לרחבת האבן שלמרגלות תבליט הרוכב ממדארה, שם ימתינו לכם מערות אבן יפות וכנסיית הסלע פנטליימון הקדוש הניחנת במראה מטריד למדי לאור ריבוי האיקונות שמביאים הנה בני המקום. המשיכו עם השביל המתפתל חזרה אל עבר אזור החנייה, ושימו לב בדרך לעץ ועליו שלט המורה כי הוא נשתל על־ידי הצאר בוריס השלישי בשנת 1937.