מאז שנת 1988 נתונה מיאנמאר (לשעבר בורמה) תחת שלטון צבאי של 'מועצת השלום והפיתוח של המדינה' (SPDC) – שנקראה בעבר 'המועצה להשבת החוק והסדר במדינה' (SLORC) – ולמעשה הינה חונטה צבאית מתועבת. מטיילים שבדעתם לבקר במיאנמאר, יצטרכו להתעדכן במצב העניינים במדינה, ולשקול את הטיעונים בעד ונגד הביקור בה.
במיאנמאר מושתקים חילוקי דעות מכל סוג שהוא, ואסירים פוליטיים נכלאים בעוון הבעת דעותיהם בציבור. כלת פרס נובל לשלום ומנהיגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה (NLD), אונג סאן סו צ'י, קוראת לתיירים להחרים את מיאנמאר, בנסיון לבודד את הממשלה ולאלצה לערוך רפורמות.
במיאנמאר עצמה יש תומכים לקריאה זו. הקבוצה התומכת בחרם טוענת כי חלק ניכר מהכסף שנכנס מתיירות מגיע ישירות, או בעקיפין, לכיסיהם של אותם גנרלים שממשיכים לשלול מאזרחי מיאנמאר את זכויות האזרח הבסיסיות ביותר. עם זאת, אישים אחרים בפוליטיקה הבורמזית, ביניהם רבים מחברי הליגה הלאומית לדמוקרטיה בעבר ובהווה, סבורים כי החרמת הביקור במיאנמאר לא תועיל למאבק. הם טוענים כי התיירות לא רק מסייעת לכלכלה הבורמזית, אלא היא חיונית לקיומה של התנועה הדמוקרטית, בזכות העובדה שהיא מספקת זרימת מידע בשני הכיוונים.
אזהרה:
את ההחלטה האם לבקר במיאנמאר או לא כדאי לקבל אחרי ששוקלים את הטיעונים בעד ונגד ביקור כזה:
סיבות לא לבקר במיאנמאר:
- התיירות הבינלאומית עלולה להתפס כמעניקה חותמת הכשר לממשל המושחת של SPDC
- אונג סאן סו צ'י, והליגה הלאומית לדמוקרטיה שבראשה היא עומדת, קראו לקהילה הבינלאומית להחרים את הטיול במיאנמאר עד שיורשו הזוכים בבחירות של 1990 להקים ממשלה
- הממשלה אינה מאפשרת למטיילים להתקרב לאזורים שבהם מתרחשים מקרים של דיכוי או עבודות כפייה
- קשה להמנע משימוש בשירותים, אתרים או אמצעי תחבורה שבבעלות הממשלה
- חלק מתשתיות התיירות במדינה נבנו תוך שימוש בעבודות כפייה
סיבות
כן לבקר במיאנמאר:
- התיירות היא עדיין אחד הענפים הבודדים שבורמזים יכולים להתפרנס מהם. כל ירידה בתיירות פירושה צמצום בהכנסות של המקומיים
- אפשרויות הלינה והתחבורה בבעלות פרטית, ולא בבעלות ממשלתית, הולכות ומתרבות
- פעילים רבים התומכים בכינון דמוקרטיה במיאנמאר טוענים כי הסנקציות אינן מועילות, וכי צמיחה כלכלית עשויה להוביל לשחרור פוליטי
- יש חשיבות לכך שתיירים זרים יהיו עדים לדיכוי הפנימי במיאנמאר, ויעלו את הענין למודעות העולמית
אם החלטתם לבקר במיאנמאר:
על מנת לגרום לכך שלביקור שלכם תהיה השפעה חיובית רבה ככל האפשר על האוכלוסיה המקומית, ועל מנת להקטין ככל האפשר את התמיכה בממשלה, השתדלו לפעול על פי הכללים הבאים:
- לונו במלונות ובגסט האוסים בבעלות פרטית, ולא ממשלתית
- אל תצטרפו לטיולים מאורגנים הקשורים לאיגוד התיירות הממשלתי (Myanmar Travel & Tours, ובקיצור MTT)
- המנעו משימוש בתחבורה במימון MTT, כגון רכבות האקספרס מיאנגון למאנדאלאי, המעבורת של MTT בין מאנדאלאי לבאגאן, וטיסות של מיאנמה איירווייז (MA)
- קנו עבודות יד ומזכרות ישירות מהאמנים, לא מחנויות ממשלתיות
- אל תרכשו שום מוצר או שירות מחברות שקשורות לחברה Myanmar Economic Holding, שבבעלות הצבא. חברות המקיימות קשרים עם הכוחות החמושים (Tatmadaw) בדרך כלל נושאות שמות כגון Myawadi או Myawaddy.
- כתבו לממשלת מיאנמאר או לשגרירות מיאנמאר והביעו את דעתכם על מצב זכויות האדם במדינה
תעודת זהות
שם מלא: האיחוד של מיאנמאר
בירה: נאי פיי דו (Nay Pyi Daw)
שטח: 678,500 קמ""ר
אוכלוסייה: 47.3 מיליון נפש
תושבים: % 65 בורמזים, % 10 בני השאן (Shan), כ-% 7 בני הקארן (Karen), כ- % 4 בני ראקין (Rakhine), ועוד מיעוטים צ'יני (Chin), קאצ'יני (Kachin), מון (Mon), סיני, הודי ואסאמי (Assamese)
דת: 87% בודהיסטים (אסכולת תראוואדה), 4% נוצרים, 4% מוסלמים, 1% אנימיסטים, 2% אחרים
שפות: בורמזית (רשמית); קארנית, שאנית, קאצ'ינית
ממשל: משטר צבאי
ראש המדינה: יו""ר מועצת השלום והפיתוח, הגנרל תאן שווה
ראש הממשלה: הגנרל סו ווין
פרופיל כלכלי
מטבע: קיאט (K)
תוצר מקומי גולמי: 67 מיליארד דולר של ארה""ב
תמ""ג לנפש: 1500 דולר של ארה""ב
צמיחה שנתית: % 1.1
אינפלציה: % 30
ענפי תעשייה עיקריים: עץ טיק, אורז, יוטה, וגידול לא חוקי של פרג לתעשיית האופיום
שותפות מסחריות עיקריות: סינגפור, תאילנד, סין, יפן והודו
ויזות: ישראלים אינם זקוקים לוויזה כדי לבקר במיאנמאר ולשהות בה עד 28 יום.
שעון: מקדים את ישראל בארבע שעות וחצי
קידומת חיוג בינלאומית: 95
חשמל: 230 וולט, 50 הרץ
מידות ומשקלות: השיטה הבריטית
סיכונים בריאותיים: כולרה, הפטיטיס, מלריה, כלבת וטיפוס
פחות