דובאי היא מזיגה של חול, שמש וקניות שהובאה לידי שלמות. לפני מאה שנה היתה זו עיירה שלווה, שבבקתות האלמוגים-והגבס שלה התגוררו סוחרים בדואים ושולי פנינים. כיום מתבצעות כאן עסקאות בינלאומיות, וגורדי שחקים בסגנון מדע-בדיוני ניצבים לצד המסגדים ומגדלי הרוח של דובאי העתיקה.
לדובאי שתי פנים שאפשר לחקור - העולם העתידני הנוצץ של קווי-רקיע רצופי מראות, קניונים ממוזגים ואיים מלאכותיים בסגנון ג'יימס בונד; ודובאי העתיקה, שנציגיה המובהקים ביותר הם המסגדים העתיקים ואינספור השווקים, שבכל אחד מהם מתמחים במשהו אחר.
דובאי היא אחד המעוזים האחרונים של הקפיטליזם בנוסח הישן - עיר שעושרה מבוסס על מסחר, לא על נפט - ואין מקום אחר במפרץ שדומה לה. אין הרבה מה לראות בדובאי, אולם זו העיר המתירנית ביותר במפרץ, עם חיי הלילה השוקקים ביותר ושפע הזדמנויות לקניות ללא מכס. כדאי בהחלט לבלות כמה ימים בטיול בשווקים ולאורך החוף כדי לספוג את אווירת העיר.
דובאי נאבקה יותר מכל אמירות אחרת באיחוד לשמור על עצמאותה ולהפחית מסמכויותיהם בה של מוסדות האיחוד. היא מחוברת לעולם הרחב יותר מכל מדינות המפרץ האחרות ומארחת תחרויות טניס וגולף ברמה עולמית, וכן מירוצי סוסים ומירוצי מדבר. ב-1995 היא אפילו הביאה למפרץ את תחרות מיס עולם. מקור עושרה של דובאי הוא בייצוא החוזר: הסוחרים מייבאים לכאן סחורות ללא מכס, ואז מייצאים אותן שוב. בעבר, שימש המונח 'יצוא חוזר' בעיקר כלשון נקייה להברחות, בייחוד של זהב להודו, אבל המסחר בדובאי הוא כעת חוקי ברובו, הזהב הוחלף במוצרי צריכה, ואלה משונעים לתת-היבשת ההודית ולשאר חלקיו של חצי-האי ערב. לדובאי יש גם מאגרי נפט.
דובאי היא למעשה שתי ערים: דיירה (Deira) בצפון-מזרח, ודובאי בדרום-מערב, המופרדות זו מזו על-ידי לשון-הים אלחור (Al-Khor). מרכז העיר נמצא בדיירה, ורוב המלונות הזולים נמצאים בשוק שלה. הדרך הטובה ביותר להתחיל את הסיור בדובאי היא לשכור עאברה, סירת-מנוע, לשיט לאורך לשון-הים. מעניין גם לטייל ברגל לאורך הרציפים, שם עוגנות ספינות בעלות שלושה מפרשים, המפליגות לנמלים בין עדן לבין בומבי.
מוזיאון דובאי נמצא במבצר אלפאהאידי, שנבנה בראשית המאה ה-19 בחוף דובאי של לשון-הים. המבצר נחשב לבניין הישן ביותר בעיר ושנים רבות שימש גם כמרכז השלטון וגם כמעון השליטים. במוזיאון יש תצוגות בנושאים ההיסטוריה של דובאי, חיי הבדואים, ימאות, החי והצומח, כלי-נשק, מחולות עממיים, כלי-נגינה וארכיאולוגיה מקומית. התצוגה החדישה כאן של העיר מרתקת וכוללת המחשה של השוק של דובאי, כפי שנראה בשנות החמישים. כדי לראות את העיר כפי שהיא היום, כדאי לנסוע ארבעה ק""מ דרומה למרפסת התצפית בקומה ה-37 של מרכז הסחר העולמי (World Trade Center).
מהשווקים המקורים הישנים של העיר לא נותר הרבה, ובשרידיהם ניתן לבקר ממזרח לדובאי וכן מצפון לרציפי עאברה בדיירה; בקרבת שני המקומות יש מגדלי-רוח - המבנה האדריכלי המיוחד במינו של המפרץ, למיזוג-אוויר ללא חשמל. השוק המעניין בעיר הוא שוק הזהב של דיירה, מצפון-מזרח לרציפי עאברה - מזכרת לעברה רצוף-ההברחות של העיר, ואפילו מי שביקרו בשוקי זהב אחרים במזרח התיכון המומים מגודלו - זהו השוק הגדול מסוגו בחצי-האי ערב.
חובבי הקניות ימצאו את עצמם כאן בגן-עדן של קניונים. כל שנה נפתח קניון חדש, והוא תמיד גדול ונוצץ יותר מזה שנפתח לפניו. מוצרי אלקטרוניקה זולים ניתן למצוא בכיכר בניאס בדיירה, לא רחוק מהשוק המקורה. חיי הלילה מתרכזים במסעדות, בברים ובדיסקוטקים היקרים של מלונות היוקרה. זה לא תענוג זול, כמובן.
דובאי ממוקמת לחופו הצפוני של איחוד האמירויות, כ-125 ק""מ ממזרח לאבו דאבי, וניתן לנסוע אליה מהבירה במונית שירות או במיניבוס.
פחות
לדובאי שתי פנים שאפשר לחקור - העולם העתידני הנוצץ של קווי-רקיע רצופי מראות, קניונים ממוזגים ואיים מלאכותיים בסגנון ג'יימס בונד; ודובאי העתיקה, שנציגיה המובהקים ביותר הם המסגדים העתיקים ואינספור השווקים, שבכל אחד מהם מתמחים במשהו אחר.
דובאי היא אחד המעוזים…
קראו עוד
רוצה להיות אזרח העולם?
