נקיק קיצלוֹךהליכה בטבע

  מתנת הנימפות

מספרים שבנקיק התגוררו בעבר נימפות פראיות, שכל האיכרים באזור פחדו מהן. יום אחד היו הנימפות רעבות מאוד, ולכן עלו מהנקיק אל ביתו של איכר בכפר אֶמבּאך וביקשו ממנו משהו לאכול. האיכר המפוחד ערך להן שולחן מלא, והנימפות אכלו לתיאבון. כשסיימו, שאלו את האיכר האם יש לו איזו משאלה שהן יכולות למלא לאות תודה. האיכר המופתע לא ידע מה לומר;‏ הוא לא רצה להיראות חמדן ורודף בצע, ולבסוף סיפר לנימפות שהבאר שבחווה מתמלאת תמיד בוץ וקשה להוציא ממנה מים. הנימפות לא היססו ומיד הצביעו על נקודה בחצר החווה. "חפור כאן!" הן אמרו, והתעופפו חזרה לנקיק.
האיכר חפר, וראו זה פלא – מהאדמה פרץ מעיין עשיר ורב עוצמה, שהשקה את שדותיו של האיכר. מאז ועד היום ממשיך המעיין לספק מים למטיילים צמאים – הוא שוכן לצד השביל המוביל מהנקיק לכפר אֶמבּאך.