התחנות בכביש גרוֹסגלוֹקנֶר
פּיפְקאר (Piffkar; 1620 מ') – בביתן השומר העתיק יש תצוגת קבע העוסקת בתולדות הכביש וכן תערוכות מתחלפות מגוונות. במקום גם מגרש משחקים נחמד לילדים (העוסק במים ובחיפוש זהב) ושביל קצר (חצי שעה הליכה) שלאורכו שלטי הסבר על הצמחייה ועל הציפורים באזור.
הוֹכְמָייס (Hochmais; 1850 מ') – נקודת תצפית נהדרת על העמק ועל קרחון רוֹטמוֹס (Rotmoos), ובה לוחות מידע על הקרחון ועל הצמחייה שבגבהים האלה.
בית הטבע האלפיני (Haus Alpine Naturschau; 2260 מ') – בבית אבן ששימש את סוללי הכביש שוכן מוזיאון המוקדש לאקולוגיה, לחי ולצומח באלפים, ובו גם קולנוע קטן ותצוגת גבישים מרשימה. כל התצוגות בגרמנית בלבד.
פסגת אֶדֶלְוָייס (Edelweißspitze; 2571 מ') – כביש צדדי צר ומפותל מטפס כשני ק"מ אל פסגה המשקיפה לנוף פנורמי בלתי נשכח. ביום יפה ניתן לראות מכאן לא פחות מ־37 פסגות ו־16 קרחונים. באתר יש גם מלון ובו
מסעדה באותו שם .
פוּשֶר טֶרל (Fuscher Törl; 2428 מ') – קצת אחרי הפנייה לפסגת אֶדֶלוָייס נסלל הכביש בכוונה כך שיקיף את אחת הפסגות בסיבוב של כמעט 360 מעלות, המאפשר לתיירים לראות (ולצלם) את הנוף מכל הכיוונים. במקום ניצבת אנדרטה לעובדים שנהרגו במהלך סלילת הכביש.
תחנת מידע על עופות דורסים (Informationsstelle Greifvögel; 2320 מ') – לוחות מידע על העופים הדורסים הנפוצים באזור.
אגמון פוּש (Fuscher Lacke; 2262 מ') – שביל נוח של גשרי עץ (כרבע שעה הליכה) מקיף את האגם הזעיר. פרט לכך יש כאן תצוגה העוסקת בבניית הכביש ומגרש משחקים לילדים (סביב אותו נושא).
שביל גיאולוגי לימודי (Geologischer Lehrweg; 2290 מ') – לוחות מידע על הכוחות שיצרו את תצורות הסלע לאורך הכביש.
9.
הוֹכְטוֹר (Hochtor; 2504 מ') – בנקודה הגבוהה ביותר של מעבר ההרים נתגלו שרידים של אתר מקודש ששימש את הקֶלטים, ואחריהם את הרומאים. שלטי הסבר המוצבים לאורך מסלול קצר (חצי שעה הליכה) מספרים על תולדותיה של הדרך ועל השימוש בה בימי קדם. בתחנה יש גם חנות וביסטרו, אבל גולת הכותרת (לפחות לילדים) היא השלג, שבדרך כלל נשאר כאן לפחות עד סוף אוגוסט, ויוצר מגלשה טבעית מלהיבה ליד הכניסה הצפונית למנהרה. כשישה ק"מ אחרי הוֹכְטוֹר פונה המסלול ימינה (שילוט ל-Kaiser-Franz-Josefs-Höhe).
10.
שֶנְאֶק (Schöneck; 1953 מ') – "הפינה היפה" מוקדשת לצמחייה הנפוצה בכרי המרעה של הרי הוֹהֶה טָאוּאֶרן. לאורך מסלול הליכה קצרצר (כ־20 דקות), המשולט בלוחות מידע, תראו מאות מינים שונים של צמחים ופרחים אופייניים לאזור. האתר משקיף לנוף מרהיב של רכס רָאוּריס (Rauris) והתחנה המטאורולוגית זוֹנבּליק (Sonnblick) ויש בו גם מסעדה וגן משחקים מלהיב, העוקב אחר שלבי התפתחותם של פרפרים.
11.
רמת הקיסר פרנץ יוֹזֶף (Kaiser-Franz-Josefs-Höhe; 2369 מ') –
פרנץ יוֹזֶף הראשון ביקר כאן ב־1856 כדי לראות את הר גרוֹסגלוֹקנֶר ואת קרחון פּאסטֶרצֶה (Pasterze), ההולך ונסוג משנה לשנה, ולאות כבוד נקראה הרמה כולה על שמו. במרכז המבקרים מקרינים סרטים מרהיבים ויש מגוון תצוגות העוסקות בקרחון, בהן תערוכה על חלוצי הנהיגה באלפים והתערוכה החדשה
אהבת האלפים, העוסקת בציורים של הקרחון וסביבתו. ב
מצפור וילהלם סווארוֹבסקי (Wilhelm-Swarovski-Beobachtungswarte), עשר דקות הליכה ממרכז המבקרים, תוכלו לצפות על קרח העד באמצעות משקפות מתוחכמות ולראות יעלים, מרמיטות ומטפסי הרים המנסים לכבוש את הפסגה. הקרחון עצמו ממוקם מתחת למרכז המבקרים ונגיש בשביל תלול ורצוף מדרגות (כ־40 דקות בירידה ושעה בעלייה). פרט לכך תוכלו להשתעשע עם המרמיטות המקפצות בכל פינה, או לטייל ברגל לאורך שביל נקרות היעלים (Gamsgrubenweg) המשקיף על הקרחון, עובר בכמה מנהרות ומוביל למפל נאה (כשעה הליכה לכל כיוון). ממרכז המבקרים יוצאים סיורים מודרכים לקרחון (לסיור באנגלית יש להתקשר ולתאם לפחות יום מראש).
12.
מרכז המידע קאזֶרְאֶק (Kasereck; 1911 מ') – נקודת תצפית על קו העצים, לוחות מידע על הצמחייה והנוף בצד זה של הרכס וחנות גבינות מסורתית.