בלדת מיוריצָה
לפני שנים רבות הצטלבו דרכיהם של שלושה רועי צאן: האחד מנסיכות
ולאכיה, השני מנסיכות
טרנסילבניה והשלישי מנסיכות
מולדובה. הרועה המולדובי היה המוצלח מבין השלושה: אמיד, חכם ויפה־תואר. רועי הצאן קינאו בהצלחתו של המולדובי הצעיר והחליטו להרוג אותו בשנתו. עת תכננו את מזימתם הזדונית, שמעה אותם במקרה מִיוֹריצָה, כבשתו האהובה של הרועה המולדובי. מיהרה מִיוֹריצָה אל הרועה, סיפרה לו מה זוממים חבריו והפצירה בו להילחם או להימלט.
להפתעתה הרבה של הכבשה החליט הצעיר לקדם בברכה את מותו. "אל תתאבלי עליי אחרי לכתי", ביקש מהכבשה, "וספרי ליתר הכבשים בעדרי כי עזבתי על־מנת לשאת לאשה נסיכה יפיפייה". בבלדה מתאר הגיבור את חתונתו הדמיונית לפרטי פרטים: ההרים משמשים כמרים, השמש והירח - עדים והחיות והצמחים הם האורחים. רק הכוכב הנופל בסוף החתונה מרמז על מותו של הגיבור.
הבלדה ממחישה את הקשר ההדוק שבין האדם לטבע בתרבות הרומנית, ומהווה הסבר למנהג המקובל במדינה עד ימינו: אדם המת ברווקותו נקבר בבגדי כלולות, שכן ברומניה על כל אדם לחוות שלושה אירועים מכוננים במהלך חייו: טבילה לנצרות, חתונה ומוות.
רוצה להיות אזרח העולם?
