דלג לתוכן
plane
אתרים
central-kreuzberg-walk#ed3a8bלב קרוֹיצבֶּרג
עודכן לאחרונה בתאריך 04/08/2021

לב קרוֹיצבֶּרגמסלול הליכה

Central Kreuzberg Walk

אמנות רחוב בלב קרוֹיצבֶּרג, סמוך לשוק הטורקי
צילום: רונן אלטמן קידר / ©
  • מסלול הליכה

  • נקודת מוצא Moritzplatz
  • נקודת סיום Kottbusser Tor
  • משך ההליכהכשלוש שעות וחצי, כולל ביקור באתרים (עוד 45 דק
  • אורך המסלול3100 מ' (עם התוספת 4500 מ')
  • איפה אוכליםHenne או Kottiwood למשהו קל ומהיר, Hasir או Viasco לארוחה משמעותית
  • ניווט אל Planet Modulor
הלב הפועם של קרוֹיצבֶּרג הוא קוֹטבּוּסֶר טוֹר (Kottbusser Tor), המכונה בחיבה קוֹטי (Kotti): צומת סואן שבשנות ה־60 וה־70 נבנו סביבו בחופזה מתחמים עצומים של בתי דירות אפורים, בניסיון (כושל) לפתור את מצוקת הדיור בעיר;‏ שם גם יסתיים מסלול ההליכה בלב השכונה. הצפיפות והתכנון הלקוי הפכו את קרוֹיצבֶּרג לשכונת מצוקה רוויה סמים ואלימות, אבל גם יצרו מסורת של שיתוף פעולה קהילתי ויוזמות מקומיות יצירתיות. גם היום, למרות התמורה שחלה ברובע עם נפילת החומה ועליית מחירי השכירות, אותה מסורת נשמרת גם כיום, ובאה לידי ביטוי במגוון מיזמים המשלבים אמנות ותודעה חברתית, שאת חלקם נחווה לאורך המסלול.
  מתחנת ‏ Moritzplatz עקבו אחר השילוט Prinzenstr/Oranienstr אל Planet Modulor ‏, קניון שקהל היעד שלו הוא אמנים, אדריכלים וטיפוסים יצירתיים. חצו את Prinzenstr (אפשר להשתמש במעבר תת־קרקעי דרך תחנת האוּ־בּאן) אל מה שהיה עד 2009 מגרש ריק ועזוב - אבל אז השתלטה עליו קבוצה של פעילים חברתיים והקימה בו מיזם מרתק. בגינות פּרינצֶסינֶן ‏ (Prinzessinengärten) מגדלים הפעילים פירות, ירקות ותבלינים בשיטות אורגניות, ומלמדים את תושבי השכונה על אקולוגיה, תזונה וחקלאות בת־קיימא. את התוצאות תוכלו לטעום בקפה־מסעדה המקומי, שבו מגישים ארוחות צהריים טעימות ובריאות.
המשיכו ב-Oranienstr, הרצוף ציורי רחוב, עד כיכר אוֹראנְיֶין ‏ (Oranienplatz) הגדולה. בכיכר פנו שמאלה ל-Legiendamm, שדרה שמקורה בתעלה שיובשה ב־1926. בית מס’ 32 (כיום מסעדה) הוא השריד היחיד שנותר משוק מקורה ‏ מסוף המאה ה־19. בפינה הבאה, מעברו האחר של הרחוב, שוכן מוסד קולינרי ברלינאי - מסעדת Henne , שתפריטה לא השתנה מאז 1908.
השדרה נפתחת אל בריכת המלאך ‏ (Engelbecken), קטע מהתעלה שמולא מחדש במים ב־2007. חומת ברלין חצתה את שטח הבריכה ולכן משמאל (במזרח) ניצבים מבנים קומוניסטיים ובתים חדשים, שהוקמו אחרי נפילת החומה, ואילו מימין (במערב) תראו בעיקר בתים ישנים יותר, מראשית המאה ה־20. בקיץ ממלאים תושבי השכונה את שפת הבריכה ואת Café am Engelbecken , בית הקפה שעל הגדה. את תמונת הנוף השלווה משלימה כנסיית מיכאל הקדוש ‏ (St. Michael), שנבנתה ב־1850 ונהרסה חלקית בהפצצה ב־1945 (האולם הראשי חסר).
בקצה הבריכה פנו ימינה ל-Bethaniendamm ולאחר כ־400 מ’ שוב ימינה. משמאלכם תראו את כנסיית תומאס הקדוש ‏ (St. Thomas), שהושלמה ב־1869 והיתה אז הגדולה ביותר בברלין.
 תוספת: אם תמשיכו מעבר לכנסייה תראו את בית־העץ שליד החומה ‏.

לגור בשטח ההפקר

משיקולים תקציביים וטכניים לא עקבה חומת ברלין במדויק אחרי כל פיתולי הגבול בין מזרח ברלין למערבה, וכך נוצרו במספר מקומות שטחי הפקר, שהיו ממערב לחומה, אבל באופן רשמי השתייכו לגרמניה המזרחית. היו מי שניצלו את העובדה שלעיריית מערב ברלין אין סמכות באזורים אלה על מנת לעבור על החוק בריש גלי – לזרוק אשפה ברשות הרבים, לגדל מריחואנה וכן הלאה.
אחד מאותם שטחי הפקר היה אי-התנועה המשולש שמאחורי כנסיית תומאס הקדוש, ואת מעמדו הלא-ברור ניצל ב-1983 המהגר הטורקי אוֹסמאן קאלין, שפינה את ערימות האשפה, וטיפח במקום גינה קטנה. בהמשך הקים קאלין באי התנועה גם בקתת-עץ, אותה בנה משאריות זבל שמצא;‏ המבנה יוצא-הדופן, שהיה צמוד לחומה, היה לאתר תיירות ולדוגמה נוספת למוזרות של ברלין.
לאחר איחוד העיר ביקשו הרשויות להרוס את הבקתה כדי לפנות מקום לכביש חדש, אבל קאלין נאבק על זכותו להישאר, ותושבי השכונה עמדו לצדו. לבסוף התברר שהשטח עליו הוקמו הגינה והבקתה שייך בכלל לכנסייה הסמוכה, וזו סירבה לאשר את בניית הכביש ובכך אִפשרה לבקתה לשרוד עד היום, כסמל לתוצאות ההזויות של חלוקת העיר.


ליד הכנסייה פנו שוב ימינה ולכו עד הכניסה למשכן האמנות בֶּתאניֶין ‏ (Kunstquartier Bethanien), בית חולים מהמאה ה־19 שהוסב ב־1973 למתחם של תרבות ואמנות. לאורך המסדרונות הססגוניים יש חדרי סטודיו המושכרים לאמנים במחירים מסובסדים וחללים המשמשים מגוון רחב של יוזמות אמנותיות. בקומת הקרקע מתקיימות תערוכות מתחלפות וניתן לבקר בבית מרקחת עתיק, שם הועסק גם הסופר הגרמני תיאודור פוֹנטאנֶה.
המשיכו לאורך Marianenplatz וחצו את הכיכר שבה שוכנת מזרקת מכבי האש ‏ (Feuerwehrbrunnen) המשעשעת. המשיכו ל-Marianenstr ובמס’ 6 תראו כניסה מצוירת המובילה אל שוֹקוֹפאבריק ‏ (Schokofabrik), מרכז ייעוץ ופעילויות לנשים שנוסד בשנות ה־80 בידי קבוצה פמיניסטית מקומית. במרכז, המשתרע על פני שש קומות, מתקיימות סדנאות מגוונות ויש בית קפה וחמאם טורקי לנשים בלבד.
בפינה הבאה פנו שמאלה, לכו עד קצה הרחוב ואז הביטו לאחור כדי לראות ציור קיר ענקי ‏ של בעלי חיים מעוותים התלויים מהגג, יצירתו של האמן הבלגי roa. פנו ימינה לרחוב הראשי Skalitzer Str, ובפינה הבאה תראו עוד דוגמה מפורסמת לאמנות הרחוב של ברלין – הציור אסטרונאוט קוסמונאוט ‏ מאת האמן הצרפתי ויקטור אָש, שראה בטייס החלל סמל למלחמה הקרה ולהשפעתה על ברלין.
פנו ימינה ל-Mariannenstr ובפינה הבאה תוכלו להיכנס לחנות Hanfhaus (Oranienstr 192), המוקדשת לקָנבּוֹס (הֶמפְּ), הגרסה הלא־ממסטלת של צמח הקנביס. פנייה שמאלה תוביל אתכם לאוֹראנְיֶינשטראסֶה (Oranienstr), ציר חיי הלילה של השכונה – מהבר השמאלני Rote Harfe (מס’ 13), שבקומתו השנייה יש בר נרגילות, דרך המועדון האלטרנטיבי SO36 (מס’ 190) ועד Roses (מס’ 187) האהוב על הקהילה הגאה. במס’ 25, מאחורי חנות ספרים, שוכנת גלריה NGBK , השייכת לעמותה הדוגלת בדמוקרטיזציה של האמנות ובמודעות חברתית. בקומה העליונה של אותו בניין (הכניסה בחצר, משמאל לחנות הספרים) התמקם המוזיאון לחפצים ‏ (Museum der Dinge), שכדאי להקדיש לו לפחות חצי שעה;‏ אחרי שתלמדו על ייצור המוני ועיצוב תעשייתי במוזיאון תוכלו לקנות יצירות בעבודות־יד בחנות הייחודית Die Imaginäre Manufaktur , בבית הבא.
לב קרוֹיצבֶּרג הוא גם אחד האזורים הטורקיים ביותר בברלין, כפי שמעידות המעדנייה Smyrna Kuruyemis במס’ 27 והמאפייה שמיד אחריה. אחרי שתפנו שמאלה ל-Adalbert Str תראו עוד מעוז טורקי - הסניף הראשון ברשת המסעדות הפופולרית Hasir . בהמשך, מימין, שוכן מוזיאון פרידריכסהָיין־קרוֹיצבֶּרג ‏ (Friedrichshain-Kreuzberg Museum), העוסק בתולדות הרובע;‏ הקדישו לו כחצי שעה ואז המשיכו אל הרחבה הראשית של קוֹטבּוּסֶר טוֹר, שם תוכלו להתרשם ממפלצות הבטון של צֶנטרוּם קרוֹיצבֶּרג ‏ (Zentrum Kreuzberg) - מתחם דירות שבו מתגוררים כ־1200 איש.
 תוספת: כדי לראות פן אחר של השכונה עקפו את תחנת האוּ־בּאן מימין (מערב), חצו את Skalitzer Str והיכנסו ל-Admiralstr;‏ בבת אחת תעברו מההמולה של קוֹטי לרחוב שליו ונעים. בפינה הבאה ניצב פסל החוצות אדמירל וכפילו ‏, המתייחס בביקורתיות לשינויים המפליגים שעברו על האזור בשנות ה־70: מעל שעון־חול (המייצג את מעבר הזמן) ניצבים שני אדמירלים המחפשים במשקפות את הרחוב הישן שאבד.
המשיכו ישר עד גשר אדמירל ‏ (Admiralbrücke), נקודת־מפגש פופולרית לתושבי השכונה, לנגנים ולמוזיקאים. פנו שמאלה, לאורך התעלה, ולאחר כמאה מ’ תבחינו משמאל בבית הכנסת פרֶנקֶל־אוּפֶר ‏ (Synagoge Fraenkelufer), שנבנה ב־1913, נהרס בחלקו בליל הבדולח, ומשרת היום את הקהילה הקונסרבטיבית של ברלין. לוח זיכרון מספר על תולדותיו של בית הכנסת, הפתוח לתפילות בלבד.
המשיכו עד לרחוב הראשי. בימים שלישי ושישי מתקיים מעברה האחר של התעלה שוק טורקי ‏ (Türkenmarkt). פנו שמאלה ב-Kottbusser Str ובמס’ 10 תראו את חלל התערוכות של בית האמנים בֶּתאניֶין ‏ (Künstlerhaus Bethanien), קבוצה שהחלה את דרכה בבית החולים הנטוש בֶּתאניֶין (לעיל) אבל ב־2010 עברה לכאן. החלל משמש לתערוכות מתחלפות של האמנים המתגוררים בבניין. המשיכו באותו רחוב עד תחנת האוּ־בּאן.
אמנות רחוב בלב קרוֹיצבֶּרג, סמוך לשוק הטורקי
צילום: רונן אלטמן קידר / ©
אמנות רחוב בלב קרוֹיצבֶּרג, סמוך לשוק הטורקי
רוצה להיות אזרח העולם?רוצה להיות אזרח העולם?

רוצה לקבל הנחה של 10% על כל הרכישות של מדריכי נסיעות מודפסים ומפות באתר(מקנייה זו; אין כפל מבצעים) ולקבל דיוורים מאתר העולם?(כוללים מידע ופרסומות) כן, אני רוצה

  • נשיונל גי׳אוגרפיק
  • ראף גיידז
  • מישלן
  • פרייטג ברנדט
  • דורלינג קינדרסלי
  • לונלי פלנט
  • וורלד מפינג
  • קונט
מהנעשה בעולם
אתם כבר אוהבים את העולם?
צרו קשר
כל הזכויות שמורות © 1991-2021 שטיינהרט שרב מוציאים לאור בע"מ
 
תמונה מוגדלת