קהיר איננה עיר עדינה. עם למעלה מ-16 מיליון נפש - מצרים, ערבים, אפריקנים ובני שאר לאומים - 'אם העולם' היא הסתערות רבתי על החושים. היא כיאוטית, רועשת, מזוהמת, לחלוטין לא צפויה והומה מאדם, עיר אינטנסיבית מאוד, שבכוחה לפתות ולדחות באותה המידה.
יש בקהיר שפע בניינים נאים מן המאה ה-19, אמנות מודרנית ופיסול, מרחבים ירוקים מעטים ויקרים מפז ורובעים עתיקים (קהיר המוסלמית נכללת ברשימת נכסי העולם של אונסק""ו). אתרים פרעוניים משתרעים מדרום לעיר, וכמובן, בל נשכח את הפירמידות והנהר.
קהיר היא לבה של מצריים מזה יותר מאלף שנים וממחישה את שני הצדדים של כל דבר מצרי - כאן נפגשים ימי-הביניים עם העולם המערבי בערבוביה של בתי טיט ושל בנייני משרדים מודרניים, של מכוניות ראוותניות ושל עגלות רתומות לחמורים.
בשכונות העוני ובמקומות הרבים בעיר שבהם פלשו העניים לשטחי-הפקר, מתגוררים כחמישה מיליון. המחסור בדיור גדול מאוד, והתנועה בכבישים מפחידה ממש. הממשלה החלה בתוכנית להקלת הלחץ, כשחנכה את הרכבת התחתית, והקימה מסביב לעיר פרברים המקושרים אליה.
קהיר המוסלמית הוא כינויו של הרובע מימי הביניים, למרות שאינו מוסלמי משאר חלקי העיר, וצעידה לתוך שכונותיו דומה לחזרה של 600-700 שנים בזמן. זהו השטח המיושב הצפוף ביותר במצריים, ואולי במזרח התיכון כולו, ובשכונות דוגמת דארב אלאחמר יש אינספור סמטות צרות, בתים מלבני טיט, רוכלי אוכל, וגם עזים, גמלים וחמורים. בכל מקום יש מסגדים ואתרי פולחן, והאוויר מלא בריחות כורכום וכמון, המתערבבים בריחות החריפים של בעלי החיים ושל האשפה. עם האתרים הבולטים בקהיר המוסלמית נמנים מסגד אבן טולון מהמאה התשיעית, על צריחו הלולייני, אחד המסגדים הגדולים בעולם; משהד אלאימאם אשאפעי, הקבר המוסלמי הגדול ביותר במצריים, שקבור בו אחד ממייסדי ארבעת בתי-המדרש בזרם הסוני, שהוא המרכזי באיסלאם; ואלקלעה (המצודה), מבצר מטיל-אימה מימי הביניים, שהיה מקום משכנם של שליטי מצריים במשך כ-700 שנים מאז נבנה על-ידי צלאח א-דין בשלהי המאה ה-12. המצודה כוללת את ארמון מוחמד עלי, שלושה מסגדים עיקריים (הבולט ביניהם הוא מסגד מוחמד עלי) ומספר מוזיאונים (ביניהם מוזיאוני המלחמה והמשטרה).
קהיר הקופטית, הנקראת גם מצר אלקדימה (קהיר העתיקה), נבנתה כעיר-מבצר רומית, קדמה לייסודה של קהיר המוסלמית במאות שנים, ושכנה בה אחת הקהילות הנוצריות הראשונות בעולם, הקופטית (שהקמתה מיוחסת למרקוס, אחד ממחברי ספרי הבשורה במאה הראשונה לספירה). נמצא בה גם בית הכנסת אבן-עזרא (בית הכנסת של הגניזה), והיא קדושה לנוצרים בזכות כנסיית סרג'יוס הקדוש (אבו סרג'א בערבית; מארי גירגיס בארמית, שפת התפילה של היוונים-קאתולים), שהוקמה על המערה שבה מאמינים כי התגוררו ישו והוריו, 'המשפחה הקדושה', בעת בריחתם למצריים. חלקו ששרד של קצר אשאמע (מבצר בבל) הוקם בשנת 98 לספירה, ולאורך מאות שנים צפה על נמל חשוב, לפני שהנהר שינה את אפיקו. המוזיאון הקופטי נמצא למרגלות המבצר, ומוצגיו לקוחים ממצריים הנוצרית שבין השנים 300 ל-1000 לספירה. אוסף מרתק זה כולל יצירות אמנות דתית ואזרחית, ובכללן גילופי אבן, כתבי-יד, תחריטי עץ, עבודות מתכת, ציורים וכלי קדרות.
גיזה, השוכנת לגדתו המערבית של הנילוס, לרוחב 18 ק""מ, היא מקומן של הפירמידות הגדולות, הנחשבות לאחד משבעת פלאי עולם. למרות ההמונים המבקרים בהן כל שנה, הן באמת מהממות כאשר עומדים מולן. הן שרדו את עלייתן ונפילתן של שושלות וכובשים גדולים ומחלקות את המדבר שסביבן עם הספינקס, עם מקדשים ועם מספר פירמידות קטנות יותר.
בכמה רבעים בעיר יש מסעדות ומקומות לינה זולים לתיירים, אולם רוב התרמילאים והמטיילים האחרים שתקציבם מוגבל נשארים במרכז קהיר, בייחוד בסביבות הכיכרות מיידאן עוראבי ומיידאן טלעת חארב.
פחות
יש בקהיר שפע בניינים נאים מן המאה ה-19, אמנות מודרנית ופיסול, מרחבים ירוקים מעטים ויקרים מפז ורובעים עתיקים (קהיר המוסלמית נכללת ברשימת נכסי העולם של אונסק""ו). אתרים פרעוניים משתרעים מדרום לעיר, וכמובן, בל נשכח את הפירמידות והנהר.
קהיר היא לבה…
קראו עוד