תמונות פאריסאיות
בכל אדם שוחר תרבות ויופי טמונה ערגה למה שהעניקה צרפת לאנושות. צרפת מצטיירת בעינינו כארץ נפלאות הגסטרונומיה והיין, התרבות והאמנות במיטבן, שאר-הרוח המכונה "אספרי", יפי הנשים, ניחוחות הבשמים והידור האופנה העילית, אתרי תיירות וטבע מרתקים... ויש לה גם פנים אחרות: מדינה ששיתפה פעולה עם הנאצים, שהפנתה עורף לישראל בימים גורליים, שחלק ממנהיגיה ובעיקר התקשורת שלה עוינים את ישראל, ויש הגורסים, בהם נשיאה הקודם, שהיא אנטישמית.
לתמונה המורכבת מצטרף בעשורים האחרונים גורם נוסף: עלייתו המהירה של האסלאם. במבוא לספרו "תמונות פאריסאיות", שהוא מכנהו "אחרית דבר", מפני שהוא מדבר על הסוף, כותב אביטל ענבר על מציאות חדשה, זו של השתלטות המהגרים. עתיד כמעט בלתי-נמנע, שבו תחליף השריעה את ציוויי המהפכה הצרפתית. מליבראלית וחילונית, תהפוך צרפת לדתית ואולי גם קנאית:
"צרפת התאבדה. היא 'ארץ כבושה' בעיצומו של תהליך הידרדרות. הערים הגדולות, בעיקר. עדיין יש בה כמובן אין ספור פינות-חמד ושכיות-חמדה, רוב התושבים חיים את חייהם באין מפריע, והתיירים מתמוגגים. אבל בטווח הארוך, המצב אבוד. תמונת העתיד, שהוא לא מתקבל על הדעת ובאותה מידה בלתי-נמנע, כואבת. זה יהיה הפסד גדול לתרבות האנושית, אבל אין מה לעשות. אנו צופים בתחילת סופה של ציוויליזציה מפוארת. ננצור בלבנו את זכר פניה היפות של פאריס".
אחרי הפיגועים שפקדו את פאריס בינואר, החליט המחבר כמעט בן-לילה להוציא לאור את "תמונות פאריסאיות", ספרו השביעי על צרפת, הנוצר את זכר העבר.
בחלקו הראשון, כספר-מסע, הוא חולף בין יוצרים ואמנים שהמחבר הכיר אישית או דרך ספריהם שתרגם, חלקם מענקי שאר-הרוח הצרפתי: מארגריט דיראס, אנדרה וסימון שווארץ-בארט, רומן גארי ואמיל אז'אר, אלברטין סאראזן, ברנאר-אנרי לוי, פראנסואז דולטו, פטריק מודיאנו, אלבר כהן, בוריס ויאן, אנרי טרואיה, שמואל פיסאר, ברנאר פיבו... וגם איב מונטאן וסימון סיניורה, ז'ורז' בראסנס...
חלק שני מוקדש לקטעים פרי עטו של אבי המחבר, מרדכי בורשטין-ענבר (תרגום ארכאי נפלא מהמחזה סיראנו דה ברז'ראק) ושל המחבר: הסיפור היחיד שאי-פעם כתב ופורסם, המתרחש בפאריס, ופרק מ"עלובי החיים" שתרגם. החלק האחרון, "סיפורי דבש ועוקץ", מספר, לטוב ולרע, בלי הנחות לאף-אחד, על יחסי צרפת וישראל, צרפת והיהדות, צרפת והזר אשר בקרבה.
הספר ראה אור במהדורה אלקטרונית, ומחירו 38 ₪.