המסע חזרה

כשאת מגיעה למרכז הלַבירינת שלך, המסע עדיין לא נגמר. עכשיו את מתחילה את החלק האחרון של המסע - חזרה הביתה. זהו חלק קריטי במסעה של לוחמת הלידה. לא ניתן, ולא כדאי, לנסות לזרז אותו.

בדומה לקריאה הפנימית הראשונית לצאת למסע, כך תחושי בתוכך קריאה פנימית לצאת ממערת הלידה שלך, ולהתחיל את דרכך חזרה. החזרה האמיתית של לוחמת הלידה אינה חזרה אל שגרת החיים הקודמת, או לבגדים שהתאימו לפני ההיריון. החזרה לוקחת זמן וכרוכה בהסתגלות לשינויים בכל המישורים: הפיזי, הנפשי, הרוחני, בינך לבין עצמך, וגם במערכות היחסים שלך.
התמדה סבלנית היא אחת מהתכונות שמאפיינות את לוחמת הלידה. בעזרת תכונה זו היא יכולה לצעוד צעד אחר צעד, תוך כדי חיפוש דרכה, בסיבובים ובפיתולים של האימהות החדשה. לפעמים מופיעה הילדה הפנימית ואומרת בקוצר רוח "מתי מגיעים? אני עייפה. זה כל כך קשה! אני רק רוצה לחזור למי שהייתי קודם". אבל אחרי אירוע משנה חיים כזה, לוחמת הלידה יודעת שלעולם לא תשוב להיות בדיוק כפי שהייתה.

כשאת מוצאת את עצמך ברגע כזה, הזמיני את לוחמת הלידה שלך שתוכל להביא חמלה וסבלנות, אל חוסר הסבלנות ואל היעדר הפרספקטיבה של הילדה הפנימית. קראי ליכולת ההתמדה ולנחישות של לוחמת הלידה שבך, כדי לעשות את הצעד הקטן הבא.

שערי סיפור הלידה

בזמן הלידה מרבית הנשים צוללות אל מעמקי החוויה, ועדיין אין ביכולתן לנתח או לספר 'סיפור לידה'. עם זאת, זמן קצר לאחר הלידה, הן מתחילות לגבש את הסיפור, גם כדי לזכור מה היה וגם כדי לנסות ולהבין את רצף האירועים ואת פשרם.
כשהקשבתי לסיפורי לידה של נשים רבות, במהלך השנים, התחלתי להבחין שאין מדובר בסיפור סטטי, אלא בסיפור המשתנה ומתפתח במהלך השנה שלאחר הלידה, ואף מאוחר יותר. בתצפיותיי זיהיתי תשע גרסאות, או תשעה גלגולים, של סיפור הלידה, וחשבתי שניתן לומר, שבדומה לאיננה במסעה, גם האישה המודרנית חוזרת מהעולם שמתחת ועוברת דרך השערים שדרכם ירדה ליקום הלידה, בתוספת שני שערים נוספים, להשלמת תהליך החניכה שלה לאימהות.
ניתן להתבונן בשערים של התקופה-שלאחר-הלידה גם כשערים של סיפור הלידה שלך. בפתח כל אחד מהשערים תיזכרי באירועי הלידה, תנסי לארגן אותם לפי סדר, תשלימי פיסות מידע חסרות או שתסלחי לעצמך או לאחרים. דמייני שיש שומר סף בכניסה לכל שער, ששואל אותך איזו גרסה של הסיפור את מספרת לעצמך עכשיו, איזה חלק של הסיפור מכביד עלייך ומה את מאמינה שזה אומר עלייך;‏ לאחר מכן דמייני את שומר הסף לוקח מתוך הסיפור חלק קטן אחד, שכבר אינו משרת אותך, ומחזיר אותו אל העולם שמתחת. מתוך התבוננות זו תראי איך סיפור הלידה שלך הופך מתיאור האירועים הראשוני לסיפור אישי של טרנספורמציה עמוקה לאימהות.
ניתן להשוות את החיפוש אחר משמעות, בסיפור הלידה המתפתח, לחפירה וגילוי של מטמון. אם ארכיאולוגים היו מסתפקים בחרס הראשון שגילו על פני השטח, היה החיפוש מסתיים לפני שהגיעו לכד המעוטר השלם, החבוי במעמקי האדמה. בדומה לכך, אם אישה מסתפקת בתובנה הראשונית, שמסבירה מה קרה בלידה או אחריה, החיפוש שלה אחרי משמעות עמוקה עלול להסתיים, ואיתו גם המסע "הביתה".
כ"ארכיאולוגית סיפורי לידה" תני לאינטואיציה שלך להנחות אותך למקום שבו טמון חלק משמעותי של הסיפור. כשאת מחפשת משמעות בסיפור הלידה שלך, את עשויה להתחיל לחפור עם את חפירה ובהדרגה להעמיק פנימה, עד למקומות שבהם תזדקקי לכף שפכטל ולמברשת קטנה, כדי לנקות בעדינות את האבק. בתהליך סבלני זה, תגלי בסופו של דבר כיצד כל החלקים והשכבות של חוויית הלידה שלך מסתדרים במקום. הנה כמה עצות לחפירה מועילה, שיוכלו לסייע לך במעבר דרך תשעת השערים של סיפור הלידה שלך.
בסיפור המיתולוגי "איננה יורדת לשאול", איננה גם יורדת וגם עולה דרך שבעה שערים. כאן, עם זאת, לקחתי לי את החירות להוסיף שני שערים, בהקבלה לתשע הגרסאות של סיפור הלידה.

בנומרולוגיה המספר 9 מסמל סופיות, התעוררות רוחנית, מודעות קולקטיבית, נקודת מבט גבוהה יותר ושירות לאנושות.

שער ראשון: אין מילים

בשעות הראשונות המיוחדות שלאחר הלידה אין לנשים בדרך כלל מספיק מילים, כדי לתאר את מה שחוו. כשאת "מרחפת בין העולמות", היכן שנדמה שהזמן עמד מלכת, אין לך עדיין את האפשרות לארגן את רצף האירועים או להבין את משמעותם בעבורך, ואת כמו צפה דרך שער האין מילים.
יש תרבויות מסורתיות שבהן נהוג לבודד את האם הטרייה ממבקרים ומשיחות חולין, בזמן שנשים אחרות, המנוסות במנהגי הלידה, דואגות לה, מעסות את גופה ומאכילות אותה אוכל מזין. מנהג זה מאפשר לאישה לצוף בין העולמות, ולאפשר לתובנות מטקס החניכה שלה לעלות מתוכה.
בתרבות המודרנית, לעומת זאת, לפני שיש בידך זמן לגבש את סיפור הלידה האישי שלך, סביר שאנשים אחרים, שהיו עדים לתהליך הלידה, יספרו לך את הסיפור שלהם אודות הלידה שלך. מבקרים, שמגיעים לאחר הלידה, עשויים גם הם לחלוק איתך את דעתם על הלידה שלך או את סיפור הלידה שלהם עצמם. יש בתי חולים שבהם המיילדת מגיעה לשיחת עיבוד קצרה, שבה היא מספרת לך את הסיפור מנקודת המבט הרפואית. סיפורים כאלו, מנקודת המבט של אנשים אחרים, עלולים להשפיע על הסיפור שלך, ואפילו להאפיל על הזיכרון האישי שלך מהלידה.

שער שני: הקלה והכרת תודה

רוב הנשים נהנות משלב ראשוני של תחושות התעלות והקלה שהלידה הסתיימה וזה מאחוריהן, בשילוב עם הכרת תודה והודיה על כל מי ומה שעזר להן ללדת - כולל הרופאים, הדולה, האפידורל או ההתערבות הרפואית. נקודת מבט זו משתלבת היטב עם האושר וההתרגשות שבפגישה עם התינוק/ת החדש/ה שלך ועם רמות האוקסיטוצין הגבוהות לאחר לידה.

שער שלישי: מערכות יחסים

זהו השער שבו את בוחנת מי היה נוכח שם בשבילך ומי לא, מי עזר בדרכים בלתי צפויות ומי הרגשת אולי שננטשת על ידו. אחת המשימות בשער השלישי היא לבחון כיצד הלידה, והפיכתך לאימא, משפיעות על מערכות היחסים שלך עם אימא שלך, אבא שלך, בן/בת זוגך, חברים, צוות רפואי, ילדים גדולים יותר, אימהות אחרות סביבך, והחשוב ביותר, מערכת היחסים שלך עם עצמך.

שער רביעי: הסיפור החברתי-תרבותי

הסיפור החברתי מתחיל להתגבש עם שיחות הטלפון, ההודעות או המבקרים הראשונים לאחר הלידה. הסיפור החברתי די שטחי בהתחלה ומה שמודגש או מושמט משתנה בכל פעם שהוא מסופר, בהתאם למי שמקשיב - ואיך הוא מקשיב. בדרך כלל, סיפור זה הוא הגרסה שנשים נוטות לחלוק במעגלי אימהות, שיכולים להיות מאוד תומכים ומחברים או להבדיל מעוררי השוואות ותחרות.

"יש דרך אחרת לנשום"
- רומי (מקור)

שער חמישי: הסיפור הרפואי

"כשאנחנו כבולים בראייה, באמונה, באמירות קונקרטיות, אנחנו מאבדים את נקודת המבט המטפורית על עצמנו ועל העולם
- אואן ברפילד ונורמן בראון, מגזין פרבולה

סיפור הלידה הרפואי הוא סיפור הלידה הנפוץ ביותר בתרבות שלנו. הוא נחשב לתיאור הכי מהימן של הלידה וזה שמצופה מאימהות טריות לחלוק. אחת ממשימות השער החמישי היא לנסות ולחבר את החלקים השונים יחד, בסדר כרונולוגי, על מנת להבין מה קרה מתי, ולמה. עם זאת, הסיפור הרפואי מסופר לעתים קרובות בסגנון שארתור פרנק, מחבר "מספר הסיפורים הפצוע" (The Wounded Storyteller), מכנה אותו "כניעה נרטיבית", שמתרחשת כאשר במקום לספר את סיפור הלידה בקולן, נשים עושות שימוש בשפה ובמינוחים רפואיים, כדי לחלוק על הניהול הרפואי של הלידה, להסביר אותו או להצדיקו. לעתים קרובות, התוצאה תהיה סיפור לידה ארוך, עמוס בפרטים וברגשות שליליים.

שער שישי: השופט והקורבן

"הדבר המפחיד ביותר הוא לקבל את עצמך לחלוטין".
- קרל גוסטב יונג

שבועות, חודשים ואפילו שנים לאחר לידה, את עשויה למצוא את עצמך מתקשה להרפות מרגעים מסוימים, שאת מתחרטת עליהם או שהיית רוצה לחזור אחורה ולשנות אותם. כל 'איננה' מודרנית עוברת דרך 'שער הדין הפנימי', פעם אחת בזמן החניכה שלה ופעם נוספת בדרכה חזרה. המפגש עם הדלת המסתובבת בשער השישי, הינו חלק בלתי נמנע מהמסע ההרואי, וניסיונות להימנע ממנו בעזרת חשיבה חיובית, עלולים רק להאריך את זמן ההסתובבות.
בשער זה מתעורר בתוכך דיאלוג פנימי בין שני קולות ארכיטיפיים - הקורבן והשופט, שמחזיקים בשתי נקודות מבט מנוגדות, שהן גם שני צדדים של אותו מטבע אַשְׁמָה-הַאֲשָמַה. הקול האחד, הקורבן, מסביר מדוע היית חסרת אונים ולא היה באפשרותך לשנות את מהלך העניינים. הוא מתלונן שזה לא פייר ולא באשמתך, ומחפש אשמים אחרים במה שקרה. בתגובה, עונה לו מיד הקול השני, השופט, שטוען שזו דווקא אשמתך שהדברים התגלגלו ככה, מזכיר לך מה היית יכולה או אמורה לעשות אחרת, או לא לעשות בכלל, וגם קובע מה זה אומר עלייך שכך קרה. הפינג-פונג המתמשך בין הקולות הוא מה שהופך את השער השישי לדלת מסתובבת, למלכודת של התודעה, שעלולה להימשך שנים ואפילו חיים שלמים, בניסיון חסר תוחלת למצוא שקט נפשי.


עבור נשים רבות, שאינן מודעות לכך שאין זו הגרסה הסופית של הסיפור, השער השישי הופך לשער האחרון במסען הביתה. כשיולדת אינה מודעת לכך שקיימים שלושה שערים נוספים, הסיפור שלה מתקבע כסיפור הלידה שהיא מספרת לעצמה ולאחרים כל חייה, ובכך היא אינה משלימה למעשה את המסע ההרואי. 'הריפוי', שיכול לעצור את הדלת המסתובבת ולעזור לאימא להמשיך בדרכה, הוא הקשבה, קבלה וחמלה. לפעמים היולדת יכולה לתת את זה לעצמה או להיעזר במישהו קרוב, שהחמלה אינה זרה לו/ה. אם את מרגישה לכודה בדלת המסתובבת, תוכלי להיעזר גם במפגש מקצועי לעיבוד לידה, שבו תוכלי להקשיב לקולות הפנימיים, בעזרתה של מנחה שקיבלה הכשרה מיוחדת לכך (פרטים נוספים תוכלי לקרוא באתר עלמא: עיבוד לידה מרפא ).

שער שביעי: ציד אחר משמעות חדשה

"הסתכלו למעלה אל הכוכבים ולא למטה אל כפות הרגליים. נסו להבין מה אתם רואים ולתהות מה גורם ליקום להתקיים. היו סקרנים" - סטיבן הוקינג

גם בזמן שאת מתפקדת בעולם, חלק מתשומת הלב שלך מופנית פנימה. את מבחינה בשינוי שמתרחש בתוכך: את הרבה פחות מחפשת אישורים, עידודים, הצדקות או הסברים מאנשים אחרים, לגבי חוויית הלידה שלך. הציידת הפנימית שבך מתעוררת לחיים, כשהנפש שלך רעבה להבין את המטמורפוזה שעברת, ממי שהיית כשיצאת למסע, למי שאת היום. הציידת מביאה לך את המתנה של ראייה רחבה, החוצה ופנימה, שמאפשרת לך לבחון את ההקשרים בין הסיפור האישי שלך לבין סיפור הלידה התרבותי והקולקטיבי. המשימה שלך בשער השמיני היא להישאר סקרנית, קשובה ופתוחה, כדי לאסוף את הרמזים הדקים שמופיעים במעמקי התודעה;‏ תזדקקי למיומנות ולסבלנות לאיתור ההנחות המוקדמות וההתניות שהבאת עימך למסע. אל תסתפקי בתשובה הראשונה, או באמונה החדשה הראשונה, שעולה מתוכך;‏ הטילי ספק בתשובות, בהנחות ובאמונות, שמעוותות או מגבילות את התפיסה שלך. כשאת עוברת בשער השביעי התודעה שלך נפתחת למילים, למשפטים ולדימויים חדשים, שמופיעים כמו-מעצמם, ועוזרים לך לסדר מחדש את הנרטיב של סיפור הלידה שלך.

שער שמיני: חמלה ואהבה עצמית

"אם החמלה שלך אינה כוללת אותך, היא אינה שלמה"
- הבודהה (מקור)

בשער השמיני הלב נפתח למין קלות של הוויה, של קבלה עצמית, של חמלה ושל אפשרות סליחה לעצמך ולאחרים;‏ נולדת בך הבנה שעשרות אלפי גורמים, ידועים ובלתי ידועים, נארגים יחד לכדי רשת בלתי-נראית של חוטי גורל, התניות או ייעוד. רשת בלתי נראית זו יצרה את הלידה שלך, בדרך היחידה שבה היא באמת יכלה להיות.
בּידוּ מסיר ממך כל שארית רצון, או שאיפה כמוסה, לתקן את מה שהיה או לתכנן איך לעשות את זה "כמו שצריך" בפעם הבאה - בכל הקשור לעצמך או לאחרים. את יודעת עמוק בתוכך שהכול בדיוק כמו שהוא צריך היה להיות, בדרך היחידה שהוא יכול היה להיות.

"הלוחמת-החכמה אינה מתעכבת על הצלחות או כשלונות, אלא פשוט משנה את מסלולה לפי הצורך, תוך כדי תנועה"
- ג' בלוסטון (מקור)

שער תשיעי: שוב ללא מילים - כריפוי

עד שהגעת לשער התשיעי, כבר הספקת לפרק, לעכל ולבנות מחדש את סיפור הלידה שלך. בכל פעם שחשת אבודה או חסרת תקווה, המצפן הפנימי שלך המשיך לכוון אותך לליבך ולאמת העמוקה שלך, עד שמסע החניכה שלך מוטמע במלואו. לעולם לא תשכחי את קלות הלב, שמורגשת בכל תא בגוף שלך, כשאת משלימה את המעגל מהשער הראשון ללא מילים אל השער האחרון ללא מילים. כשאת חוצה את סף השער התשיעי כבר אין בך צורך לספר את סיפור הלידה שלך, כדי לקבל עצה, חיזוק, הצדקה או התפעלות. במקום לספר את הסיפור כולו, מתחילתו ועד סופו, תמצאי את עצמך חולקת עם אחרים בעיקר את מה שיכול להיות לעזר עבורם.

השאירי את אוזנך כרויה למעמקים, לשמוע את הקריאות הפנימיות להכיר את עצמך ולקבל את עצמך - בדיוק כמו שאת מתפתחת ומתגלה.
כך, הסוף... הוא גם ההתחלה. כשאת חוצה את השער התשיעי את חוזרת הביתה, אל עצמך. כבר אינך במסע של ריפוי של עצמך, אלא הופכת, מעצם השלמת המסע, למקור של ריפוי לאחרים.