דלג לתוכן


קיימת גרסה עדכנית של היישומון.
לחצו כאן לעדכון.

לידה כמסע הרואי

האפשרות להסתכל על תקופת ההריון, הלידה וראשית ההורות, כעל מסע הרואי, משנה הכול. זוהי מפה מהפכנית, שפותחת את הלב ויכולה לשנות מן היסוד את ההתכוננות שלך ללידה.

כשאת מגיעה למקום לא מוכר בפעם הראשונה, את עשויה להיעזר במפה כדי למצוא רחובות ואתרים מרכזיים. הרצון לדעת איך להגיע מ"כאן" ל"שם", מבלי ללכת לאיבוד, נטוע בטבע האנושי. בתרבות שלנו, נשים בהיריון מקבלות בדרך כלל את 'המפה המודרנית' ללידה, שיעילה לניווט בין המשימות הרפואיות וההכנות השגרתיות.
בהקשר של לידה, אפשר להתייחס למעשה לקיומן של שתי מפות שונות זו מזו: המפה המודרנית שמתבססת על מדדים והתערבויות רפואיות (זו המפה שפונה אל הראש, המפה שבה משתמש הצוות הרפואי) והמפה העתיקה שמבוססת על ידע פנימי ואינטואיציה. במקום לחשוב שעלייך לבחור בין מפה אחת לשנייה, תוכלי להפיק תועלת מהחוכמה וההכוונה של שתי המפות, בעודך מנווטת בפני השטח המגוונים של היריון, לידה וראשית אימהות.

המפה המודרנית ללידה

המפה המודרנית של לידה בתקופתנו מבוססת על בדיקות ועל מדדים רפואיים. הבדיקות השונות משמשות כאבני דרך בהיריון, ההתקדמות בלידה מוערכת על ידי בדיקות וגינאליות ומדידת זמנים, והלידה עצמה מחולקת לשלבים מוגדרים.
הטבלאות, הגרפים והעקומות גורמים לתחושה שלידה היא תהליך צפוי ובר חיזוי. הקווים של עקומת פרידמן למשל (גרף המתאר את ההתקדמות של לידה ראשונה ביחס לציר הזמן) יוצרים תחושה שלידה, בין שהיא ארוכה או קצרה, היא חוויה ליניארית. אם המפה שלך מראה לך רק כיצד להגיע מנקודה א' לנקודה ב', הלידה עלולה להצטייר באופן מטעה כמו טיפוס על הר. אך במוקדם או במאוחר, את עתידה להגיע לאיזה שהוא סיבוב במבוך הלידה שלך, שאינו מופיע על העקומה, סיבוב שעשוי להיות פיזי או רגשי, ולגרום לך לחוש ספק או לאבד אמונה, אפילו כשהלידה שלך מתנהלת על פי הספר. בנוסף, המפה המודרנית של הלידה מסתיימת מיד עם לידתו של התינוק/ת, כשמעט תשומת לב, אם בכלל, מוקדשת לתהליך שעוברת האם לאחר הלידה, בשלב החזרה הביתה. כתוצאה מכך, אף שיש למפה המודרנית חשיבות משלה, היא מציגה נקודת מבט מוגבלת בלבד של החוויה האימהית בלידה ואחריה. החוויה הכוללת של האם, בגוף, בתודעה ובלב, אינה יכולה לבוא לידי ביטוי מלא דרך תיאור אובייקטיבי יבש או אירועים על ציר הזמן.

נשים רבות חלקו איתי את התחושה שהמפה המודרנית אינה שלמה עבורן. כשהן נחשפות למפה עתיקה, שמגלה פני שטח חבויים, הן חשות באופן אינטואיטיבי שהמצפן הפנימי שלהן מצביע אל מי שהן באמת.

|המסגרת|
המפה המודרנית ללידה מתבססת על נתון הפתיחה של צוואר הרחם, כאינדיקציה העיקרית להתקדמות. אם את מסתמכת עליה בלבד, את עלולה להסיק ש'הלידה תקועה' כשהפתיחה אינה משתנה לזמן מה או מתקדמת לאט מאוד. למעשה, הצירים אינם רק מקדמים את הפתיחה של צוואר הרחם, אלא גם מרככים אותו, עוזרים לתינוק להסתובב ודוחפים אותו מטה אל תוך האגן, כך שראשו מפעיל לחץ על צוואר הרחם. הפתיחה עשויה להתקדם לפי העקומה, או כפי שמבוך-הלידה מדגים, באופן צפוי הרבה פחות. לפעמים אין התקדמות בפתיחה לאורך שעות, ואז פתאום הצירים נעשים חזקים ואינטנסיביים ותוך שעות ספורות את בפתיחה מלאה.

המפה העתיקה ללידה

המפה המודרנית ללידה נגישה לנשים באשר הן, אבל את המפה העתיקה יש לחפש באופן מכוון. אם את מחפשת מפה פנימית, שתכין אותך להיות אימא, התמזל מזלך: את מחזיקה אותה בידייך.
המסע שאת עושה בהיריון, בלידה ואחריה הינו אישי וייחודי לך. כשאת עוקבת אחר מפה עתיקה, אוניברסאלית, של המסע המיתולוגי שבני אנוש עורכים כבר אלפי שנים, נוצר קשר בינך לבין כל האימהות שפסעו בו לפנייך.
המפה העתיקה - המפה של לוחמת הלידה - אינה מפת דרכים פשטנית שנועדה לעזור לך במסע להשגת הלידה המושלמת, או תוצאה מסוימת אחרת. במקום זאת, היא מנחה אותך לחצות אינספור אבני סף פנימיות, לעבור משוכות בלתי צפויות ולהרחיק אל נבכי האזורים הבלתי נודעים שמעבר לגבולותייך.
מפה זו מראה לך איך להמשיך וללכת, ואיך למצוא את דרכך חזרה הביתה.

בניגוד למפה הרפואית, המפה העתיקה ללידה - מפת לוחמת הלידה - מתבססת על ידע פנימי ואינטואיציה. בעולמנו העמוס והרועש, קשה לפעמים להקשיב לקולות הפנימיים שלנו וזה מאתגר ללכת בעקבות האינטואיציה, כשברירת המחדל של הורים ושל צוות רפואי כאחד היא להסתמך כמעט באופן בלעדי על החלטות מבוססות מחקרים.
כיוון שלידה הינה טקס מעבר, את יכולה לצפות למפגש עם מסתורין, עם אי ודאות ואפילו עם אובדן שליטה. המפה העתיקה - שעמדה במבחן הזמן - מאשרת לך שלא הלכת לאיבוד. בעזרתה מגלים הורים ואנשי מקצוע בתחום הלידה, שחוויותיהם המודרניות המורכבות מקבלות פתאום פשר והקשר, בין שהם בתחילת המסע או כבר קרובים לסופו. הם מופתעים ומכירים תודה כשהם שומעים, רואים ומרגישים איך הסיפורים האישיים שלהם משתקפים בחוכמה ובידע העתיקים.

לאורך שנים חשתי שהחוויה של הפיכתי לאם הייתה קטועה ומבלבלת. מפה זו חיברה סופסוף את כל פיסות הפאזל יחדיו.
- אמילי


מסעה של לוחמת הלידה משתקף במפה המורכבת משכבות: המפה שבגוף זורמת בתוך הוורידים והעורקים שלנו;‏ המפה שבנשמה מדריכה את האינטואיציה שלנו;‏ המפה שבתודעה משורטטת על ידי הערכים והאמונות שלנו ומשתנה תמידית;‏ המפה האישית שבלב מחברת אלפי סיפורים שמנחים אותנו. הכנה מודעת ללידה ולהורות משמעותה לגלות את המפה מרובת-השכבות שבתוכך.

האם ראית פעם את שכבות הנייר השקופות, שמשרטטות את האנטומיה של גוף האדם, באנציקלופדיה בריטניקה הישנה? כל אחת ממערכות הגוף (שלד, שרירים, מערכת הדם וכולי) צוירה על גבי דף שקוף, כך שכאשר הפכו את הדפים בזה אחר זה, אפשר היה לראות את גוף האדם נבנה שכבה אחר שכבה, מהשלד ועד לעור. באותה צורה, כשאתם הופכים את הדפים של ספר זה, כל גילוי וכל משימה שתשלימו, יצרו 'אני' חדש, לקראת הלידה. המפה של המסע ההרואי מורכבת מארבעה חלקים: הקריאה הפנימית, משימות ההכנה, המסע ביְקוּם-הלידה וחזרה הביתה.

המפה של המסע ההרואי

להיענות לקריאה הפנימית

במהלך חייך שמעת קריאות פנימיות רבות: הקריאה לטייל בעולם, הקריאה לפתח קריירה, הקריאה לבחור בן/בת זוג ועכשיו הקריאה לאימהות, או אולי ללידה, בצורה או במקום מסוימים. הקריאה בתוכנו אינה רק לבצע משהו חדש, אלא גם למצוא מחדש את האיזון הפנימי ולמלא את הצרכים המהותיים של הנשמה שלנו. ההיענות לקריאה הפנימית היא מעבר להבטחה שקטה לעצמך או להכרזת כוונות. כשאת אומרת כן לקריאה הפנימית שלך, את מתחילה להתקדם בצעדים מעשיים קטנים ונחוצים, בנחישות ובהתמדה, בדרך להגשמתה. תוך כדי כך, מתרחש תהליך בלתי נמנע של הבשלה ושל כיוונון מחדש של הנפש ושל התודעה.

הכנה ללידה מתחילה בקריאה פנימית
שאינה מגיעה מהחשיבה המודעת שלך,
כי אם מלבך.




עיגול המחולק לשלושה חלקים מייצג את שלבי המסע של
לוחמת הלידה: ההכנה למסע, החניכה והחזרה הביתה
אפשר להקביל את שלושת השלבים להיריון, ללידה ולתקופה שלאחר הלידה, אבל יש גם אימהות שחוות את החניכה דווקא במהלך ההיריון או לאחר הלידה.

משימות ההכנה למסע

אינספור נשים הרחיקו ליְקוּם-הלידה לפנייך, אבל אם עדיין לא ילדת, או לא הפכת לאימא בעצמך, זכרי שיש שני שלבים מובחנים להכנה ללידה: הכנה מודעת והכנה בלתי מודעת.

הכנה בלתי מודעת

ההכנה הכי מוקדמת שלך ללידה הייתה בלתי מכוונת, אולי אפילו אקראית;‏ היא החלה באופן פסיבי בילדותך. את ספגת ויצרת הנחות ואמונות על החיים, על מערכות יחסים, על דת, על לידה, ועל התמודדות, תוך כדי פעילויות החיים הרגילות של ילדים. לא בחרת כילדה את ההנחות, את האמונות, את הדימויים ואת הסיפורים שיולידו את המצפן הפנימי שלך, ושעדיין משפיעים עליך בצורות שונות, גם כשאת כבר "יודעת טוב יותר".

הכנה מודעת

ההכנה המודעת שלך לקראת לידה מתחילה עכשיו, כשאת בוחנת מחדש אמונות ועצות, בעודך אוספת באופן פעיל מידע, ממגוון של מקורות וגורמי סמכות. ההכנה המודעות עשויה לכלול השתתפות בקורס הכנה ללידה או קריאה והקשבה לסיפורי לידה למשל. העזי להסתכל לכל הכיוונים, גם מנקודות מבט שמאתגרות את הדעות שלך, שהשתרשו לאורך שנים.
לא ניתן לעשות את התהליך לגמרי לבד, כיוון שבלתי אפשרי להכין את עצמך באמת למסע שלא עשית מעולם. באופן אידיאלי, בנוסף להקשבה לאינטואיציות שלך, תוכלו, את ומי שאיתך יחד במסע, לקבל הדרכה ותמיכה ממנטורים - חברים ואנשי מקצוע כאחד.

המסע ביקום הלידה


טֶרָה אינקוגניטה הינו מונח לטיני ל'ארץ לא נודעת', שנכתב על פני מפות עתיקות, לפני שהיבשות השונות נחקרו ומופו בדייקנות. בעזרת מערכות ניווט וצילומי לוויין, הצלחנו לפענח את מרבית התעלומות הגיאוגרפיות של עולמנו וכיום המונח אינו מופיע עוד על גבי מפות.
לעומת זאת, בטקסי מעבר שונים, כמו לידה, טֶרָה אינקוגניטה עודנה שרירה וקיימת. לפני לידה, כמי שעומדת להפוך לאימא בפעם הראשונה, באפשרותך רק לדמיין איך הלידה תהיה. במהלך הלידה, בנקודה כלשהי, תחצי תהום ותיכנסי לטֶרָה אינקוגניטה שלך - למקום שנמצא מעבר למה שהמוח שלך היה מסוגל לדמיין מראש. חציית סף זו היא שהופכת את הלידה לטקס מעבר.
לא משנה כמה פעמים חצית את הסף ליְקוּם-הלידה וילדת, או כמה אבני דרך הפכו מוכרות עבורך, תמיד תפגשי משהו בלתי צפוי, שטח חדש לחקור. אפילו אחרי שתשלימי את מסעותייך ביְקוּם הלידה, חלק מהמפה יישאר תמיד בלתי נודע - טֶרָה אינקוגניטה.

לידה, מוות ולידה מחדש

חניכה כרוכה בסוג של מוות נפשי או רוחני ובעקבותיו לידה מחדש. מה ש'מת' יכול להיות תמימות, הרגלים, תוכניות, פחדים או הנחות יסוד עמוקות. אמונה או הנחה ישנה אחת לפחות לא ישרדו את המסע. אינך בוחרת או מתכננת לשחרר מרצונך את מה ש'מת'. זה נעשה בשבילך;‏ הנסיבות משחררות או לוקחות ממך את מה שכבר אינו נחוץ או אינו אמיתי. מוות מעין זה יוצר אי ודאות, פותח שער אל הלא נודע, ומוביל בסופו של דבר למטמורפוזה. המשימה ההרואית היא בחינה מתמשכת של האמונות ושל ההנחות המוקדמות שלך, לגבי לידה, לגבי אימהות ולגבי עצמך, והיא נמשכת עמוק אל תוך שלב חזרה הביתה.


את ניצבת על סף טקס מעבר משמעותי, כשברשותך מפה לא שלמה. כולנו מגיעות עם חלקי מפה מרופטים, שמורכבים מסיפורים וממידע שקיבלנו ממטיילות ומטיילים אחרים. אני מניחה שאת מנסה להבין איך לסדר את החלקים, ואיך לחבר אותם זה לזה.

החזרה הביתה

כשהעלמה מתה, נולדת האם
המסע שלך אינו מסתיים בלידה של התינוק/ת או אפילו עם סיומם של ששת השבועות של משכב הלידה. המסע שלך לא הושלם, כל עוד לא השלמת את משימות החזרה הביתה, ועברת דרך תשעת השערים. זהו תהליך שעשוי לקחת שנה (או שנתיים, או אפילו שלוש), עד שאת ובן/בת הזוג שלך, תפנימו את הלידה, את התפקידים החדשים שלכם כהורים ואת תחושת העצמי החדשה שלכם.
התרבות שלנו שמה דגש על איסוף מידע לקראת הלידה, ואינה מקדישה מחשבה רבה, אם בכלל, להדרכה של אימהות, ושל בני/בנות זוגן, במעבר שלהם להורות. המפה של לוחמת הלידה שואפת להחזיר את החתיכה החסרה למפת הלידה המודרנית.
כשהתקופה סביב הלידה הופכת למסע של הלב, את אינך יולדת רק את הילד/ה שלך;‏ לכל אורך הדרך את יולדת את ה'אני' החדש שלך. המפה והדגם של ארכיטיפ לוחמת הלידה, שמתוארים כאן, ישפיעו על הדרך שבה את רואה את עצמך כאישה וכאימא, על הדרך שבה את מתכוננת לתהליך הלידה, חושבת עליו ומרגישה כלפיו, ועל הדרך שבה תספרי את סיפור הלידה שלך.