האוצר

"אם את מנכסת [את הריפוי שלך] לעצמך, אין בו ערך אמיתי. כשחולקים אותו בחוכמה עם הכלל, הוא שווה את מה שהקרבת לטובתו בדם, יזע ודמעות".
- דיוויד הרטמן ודיאן זימברוף (מקור)

המסע שלך אל יקום הלידה וחזרה העביר אותך דרך אבני סף ושערים רבים, והוביל אותך אל חלקים חדשים של עצמך. עכשיו, כשאת עולה חזרה מיקום הלידה אל העולם שלמעלה, את אישה שונה, ונושאת איתך מתנות חדשות שקיבלת, בנוסף לתינוקך היקר.
מה הן המתנות שלוחמת הלידה זוכה בהן, כשהיא משלימה את משימות המסע חזרה? זה אף פעם לא בדיוק מה שציפית. אין מדובר בגמול או ב"פרס", וגם לא בדבר מה קל להשגה. מטמון הנפש שלך מתגלה בחוכמה שקטה ובחמלה עמוקה, בגילוי של ידע או חוזק פנימי, באהבה עצמית, בסבלנות, בענווה, באנושיות וביכולת להקשיב באמת.
קבלת מתנות אלו הינה תחילתה של דרך חיים חדשה, שמצריכה ויתור ושחרור של מה שכבר אינו משרת אותך. זוהי התמסרות, שדורשת להשאיר מאחור את מה שכבר אינו מתאים, ולעתים קרובות תחושות של בלבול ואבל מלוות את תהליך החניכה פותח-הלב. הטמעת המתנות אינה קורית בתוך שישה שבועות;‏ לוקח שנים, אפילו עשרות שנים, לגלות את הפוטנציאל המלא שטמון בהן.
עם הזמן תלמדי לשתף את מה שלמדת, בשפה שאחרות יכולות להבין, גם אם עדיין לא עברו מסע חניכה בעצמן. החוכמה שרכשת תוכל להנחות אימהות חדשות, המתכוננות למסען או חוזרות ממנו, ולהביא ריפוי עבורן. עכשיו, כשהטופוגרפיה של החוכמה טבועה בתוכך, היא הופכת גם לחלק מהמפה הקולקטיבית של לידה בתרבות שלנו. זכרי, עם זאת, ששום מפה יחידה אינה יכולה להראות את הדרך ללידה מושלמת, שום מפה אינה יכולה לספק את התשובה האולטימטיבית למורכבויות של לידה בתרבות שלנו ובכלל. ניתן לחלוק מפות פנימיות עם אחרים, אך לא ניתן לשכפל אותן לשימוש המוני או להוריש לדורות הבאים. פני השטח, הגבולות והקווים בכל המפות נמצאים בהשתנות מתמדת.



אף שמסע הלידה שלך הושלם, הקריאה הפנימית אל עצמך הינה אינסופית. המשיכי להיות קשובה לעולם שמתחת ולהיענות לקריאה הפנימית לאהוב את עצמך - בדיוק כמו שאת מתגלה ומתפתחת. למעשה, את יכולה לראות את כל החיים שלך כמסע מתגמל של לוחמת אהבה, כך שתוכלי לחיות במלואך, כמי שאת באמת, ללא כל מפה.

כך הסוף.... הופך להתחלה.