שלושה סוגי ידע
הכנה הוליסטית ללידה ולהורות צריכה לכלול שלושה סוגי ידע שונים: ידע אינטואיטיבי, ידע מודרני, וידע על עצמך. חשוב לבחון כיצד אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, וכיצד ניתן לדעת מתי להקשיב לאינטואיציה ומתי לעצות של אחרים. במשך אלפי שנים ניסו פילוסופים לענות על השאלה "מהי ידיעה?" ו"איך אנו יודעים את מה שאנו יודעים?" ידע הוא נושא סבוך, שלעיתים קרובות מפשטים אותו יתר על המידה בעולם הלידה. הניסיון לבודד פיסת ידע מסוימת, הקשורה ללידה, ולטעון שהיא האמת השלמה, דומה להסתכלות על פרח שנקטף משיח, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהזרעים שממנו גדל. אפשר לראות זאת באמירות נפוצות כגון "הגוף שלך יודע ללדת", "אפשר לסמוך על הרפואה המודרנית" או "את יולדת כמו שאת חיה". אמירות חלקיות מעין אלו, מתעלמות מאופיו המורכב והמגוון של הידע שקיים אצל אישה בהיריון. בדומה לצמח, שבנוסף לפרחים מורכב גם מזרעים, משורשים, מגבעולים ומעלים, גם ידע סביב לידה מורכב מחלקים שונים.
הכנה הוליסטית ללידה כוללת ידע אודות תהליך הלידה; הפיזיולוגיה של הלידה; תזונה; איך להתכונן לתסריטי לידה שונים, כולל השראת לידה (זירוז) ולידה קיסרית; והתמודדות עם החיים שלאחר הלידה. בדיוק כפי שלא ניתן להבין איך מספריים חותכות באמצעות בחינה של להב אחד בלבד, כך לא כדאי לקבל החלטות בלידה, בהתבססות על סוג ידע אחד. תני דעתך לשלושת סוגי הידע, וחפשי את האיזון הנכון לך ביניהם.
ידע אינטואיטיבי
אינטואיציה היא ידיעה של האמת, לפני שיש בידך הוכחה האינסטינקט האימהי, או האינטואיציה האימהית, נמצאים בבטן ובעצמות, ולא במוח החושב. ידע אינטואיטיבי אינו כפוף לחשיבה ונוגד לפעמים את ההיגיון. החלטות שמבוססות על ידע אינטואיטיבי מיטיבות לפעמים יותר מאלו שנעשות על סמך עומס-יתר של נתונים. הניסיון להכריע אילו עצות לאמץ, בייחוד כאשר רבות מהן סותרות זו את זו, עלול לגרום לך לחשוב יותר מדי, מה שמוביל בתורו לבלבול ולחרדה. בידיעה אינטואיטיבית את לפעמים פשוט יודעת, גם אם אינך יכולה להסביר כיצד.
כיוון שאנחנו חיים בתרבות שמעריכה במיוחד חשיבה מדענית ורציונאלית, אנחנו נוטים לפקפק בידע אינטואיטיבי, או להתייחס אליו בזלזול, בעיקר כאשר הוא סותר ידע מודרני. תחושות בטן אינטואיטיביות מנחות אותנו בחיי היום-יום. לפעמים אנחנו מקשיבים להן; לפעמים אנחנו מתעלמים מהן בכוונה, על מנת לרצות אחרים ולהימנע מעימות, או בעקבות ניתוח-יתר של הסיטואציה. התניות חברתיות לימדו אותנו לא לבטוח באינסטינקטים שלנו ולא לפעול לפיהם, עד שנבדוק לעומק את ההשלכות שלהם או עד שנוודא מה אחרים חושבים.
במהלך היריון עלול ביטחונה של האישה באינטואיציות שלה להתערער בהדרגה, בעקבות התעלמות של קרובי משפחה או של חברים שבחרו, או מאמינים שהיו בוחרים לפעול אחרת, או בעקבות תגובות מבטלות מצד מומחים, המסתמכים באופן בלעדי על נתונים מדעיים. תהליך זה יכול לקרות, למשל, כאשר אישה בוחרת ללדת בבית, ונתקלת בהתנגדות חריפה מצד קרוביה או מצד המערכת הרפואית, או, לחלופין, במהלך לידת בית, כשאישה מרגישה שעליה לעבור לבית החולים, אך המיילדת שלה אומרת לה לא לתת לפחד, או ל'גישה הפטריארכאלית', להשפיע עליה. כך או כך, עלולה היולדת לפקפק במצפן הפנימי שלה, להפסיק לבטוח בעצמה ולתת את כל מבטחה בידיהם של אחרים.
הגישה לידע אינטואיטיבי אינה קלה כשאנחנו מפחדים, עמוסים מאוד או מסתמכים בעיקר על ידע מדעי. ברגע שאת בטוחה שאת יודעת מה קורה, או מה לעשות, האינטואיציה שלך עלולה להפסיק לדבר אלייך; האפשרות לשהות ב'מקום הלא יודע' הופכת אותך לאינטואיטיבית יותר. בדיוק כמו החלטה מבוססת ידע, גם החלטה מתוך תחושת בטן אינה צריכה להיות סגורה הרמטית. זכרי להמשיך ולהקשיב כל עוד הסיטואציה מתפתחת ומידע חדש מתווסף.
לוחמת לידה נשארת גמישה ומוכנה לשנות את דעתה, על פי הנדרש בכל רגע.
ידע מודרני
"קודם תלמד את העובדות. אחר כך תוכל לעוות אותן כאוות נפשך"
~מארק טוויין (מקור)הידע המודרני המרשים במיילדות ובגניקולוגיה הצטבר לאורך כ-400 שנה. הואיל וגוף המחקר הולך ומתרחב, הולך ומשתנה, כל הזמן, לא תוכלי - לא משנה כמה תנסי במהלך תקופת ההכנה הקצרה שלך - להגיע להבנה מלאה ומקיפה שלו. אחת המשימות שלך היא לסמוך על התחושה שלך לגבי מה שאת באמת צריכה לדעת, ומתי הזמן להפסיק לאסוף מידע. משימה שנייה שניצבת בפנייך היא להסכים להישאר בדיאלוג עם הצוות הרפואי, מבלי לאבד את הקשר ואת הנאמנות שלך לעצמך ולעובר/ית שלך. משימה נוספת היא להכיר בתרומה החיובית של טיפול מיילדותי וגניקולוגי מודרני, ולהיעזר בו כשמתאים.
ידע מודרני כולל היכרות עם נוהלי בית החולים ועם הנורמות הרפואיות הנהוגות בו. איסוף ידע מודרני מצריך נקודת מבט מאוזנת, שיכולה להכיל מורכבות וניואנסים, במקום חשיבה קיצונית של ניגודים. בעוד שאנשים מסוימים שמים את כל מבטחם במודל הרפואי, אחרים, שהתאכזבו מהמודל הרפואי בעבר, נוטים להכליל את החוויה שלהם ולהניח מראש שמצפות להם אכזבות נוספות.
נורמות תרבותיות ולחצים חברתיים עלולים להשפיע לפעמים על החלטותינו. אנחנו נוטים להניח שהמלצות רפואיות מבוססות אך ורק על מדע, בעוד שבפועל המלצות ופרוטוקולים רפואיים יכולים לנבוע ממגוון של מניעים ומערכות של אמונות, ביניהם הצורך להיות צודק/ת, הרצון להימנע מתביעה פוטנציאלית, נקודת מבט חלקית או חוסר ידע לגבי אפשרויות חלופיות, ולפעמים פשוט עייפות ושחיקה.
כדי לנתח באופן שקול את הסיטואציה הספיציפית שבה את נמצאת, את צריכה לבחון את נחיצותה של ההמלצה הרפואית, בהתחשב בחסרונות או בסיכונים שכרוכים בה לך או לתינוק/ת, ובהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות....
,